כולנו אזרחים למען הסביבה

 

 

 

 

 

 

 

 

מי שם דיאוקסין בצלחת שלי?

 

ליאורה אהרון / גלובס 16.11.03

הוא נמצא בבשר, בחלב, בדגים, ובביצים שאנו אוכלים. הדיאוקסין מוגדר כאחד הרעלים המסוכנים ביותר לאדם, והוא מגיע לגופנו מהסביבה דרך דרכי הנשימה, ובאמצעות שרשרת המזון. הדיאוקסין הוא חומר אורגני רעיל, הנוצר בתהליכים תעשייתיים וע"י שריפת פסולת. הוא נספג ברקמות, גורם להתפתחות סוגים רבים של סרטן, להפרעות בהתפתחות ובפוריות, ולפגיעה במערכת החיסונית. מחקרים רפואיים הוכיחו כי אין למעשה רמת חשיפה לדיאוקסין שהיא בטוחה לבני אדם.

בישראל אין עדיין מודעות לבעיית הדיאוקסין ובדרך כלל רמות הדיאוקסין לא נמדדות בתחנות הניטור ובדגימות ארובה שגרתיות בתעשיות.

 

למרבה הצער, לא קיים בגוף האדם מנגנון המפרק ומפריש את הדיאוקסין מהגוף. רק נשים יכולות להפחית את הצטברות הרעל בגופן, אך המחשבה על כך מדאיגה לא פחות: שהרי הן מעבירות את הדיאוקסינים דרך השילייה לעוברים אשר ברחם, ודרך חלב האם, בשעה שהן מיניקות....

עוברים ותינוקות הם הרגישים ביותר לפגיעה של דיאוקסינים, משום שהם נחשפים לכמויות גדולות יחסית למשקל גופם (פי חמישים מהמינון של מבוגרים), ומשום שהמערכות הגופניות שלהם עדיין לא מפותחות.

נפת חיפה ונפת עכו, האזורים בהם חשופה האוכלוסייה במיוחד לפליטת דיאוקסין מתעשייות, כבר למעלה מ-40 שנה, מובילות בעולם בתחלואה של סוגי סרטן הנגרמים ע"י חשיפה לדיאוקסין (לוקמיה, לימפומה, לימפומה נון-הודג'קינס).

 

ניתוח תהליכי הייצור התעשייתיים מראה, כי פליטת דיאוקסין, מגיעה בעיקר מהמפעלים הגדולים כגון: קריית הפלדה, נשר, מפעלים אלקטרוכימיים המייצרים פי.וי.סי., בתי הזיקוק, ומפעלים הממחזרים אלומינום (קליל ופרופאל). הדיאוקסין נוצר גם בשריפת מזוט בתחנות כח.

לכל אלו יש להוסיף דיאוקסינים הנפלטים בשריפות המתרחשות באופן תדיר באתרי הפסולת הפירטיים.

 

מה שקרה בחודש האחרון באזור הצפון, כבר כמעט ונשכח בקצב הארועים בישראל: תושבי הצפון זכו לתזכורת כואבת לסכנות הטמונות במפעלים המזהמים הנמצאים בלב ריכוזי אוכלוסיה גדולים. תוך זמן קצר ארעו שתי תקריות חמורות בבתי הזיקוק, ועוד שתיים במפעל תעשיות אלקטרוכימית בעכו, והתושבים נאלצו להסתגר בבתיהם בהוראת המשרד לאיכות הסביבה.

 

על רקע נתונים מדאיגים אלו, הועלה נושא זיהום האויר לדיון דחוף במליאת הכנסת וועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יצאה לסיור במפרץ חיפה ובבתי הזיקוק. נראה שכמות המילים שנאמרות ונכתבות על הנושא, כמעט עולה אפילו על כמות החלקיקים שנפלטו לחלל האויר.

 

ואולם, זה עתה החלו את תפקידם ראשי ערינו הנבחרים, והנה לפניהם חמש שנים של עשייה חשובה.

נושאי איכות אויר, איכות מים, זיהום קרקעות ואיכות סביבה, עמדו במרכז מערכת הבחירות והיוו קרקע פורייה לשורה ארוכה של הבטחות מצד כל המועמדים.

לכן, לצד איחולי הצלחה, אנו מצפים כי הנבחרים יצעידו אותנו לעתיד בריא, שישפר את איכות החיים ואף את משך החיים של תושבי האזור. התקלות החמורות שהתרחשו בזמן כה קצר, אינן רק נורות אזהרה, הן צריכות להוות יריות פתיחה לתכנית אמיצה, שתונחה ע"י המשרד לאיכות הסביבה בשיתוף הרשויות המקומיות באיזור, אשר תחל מידית בניטור דיאוקסין בארובות המפעלים, ובתחנות הניטור הקיימות באזור. בהמשך יש להתוות מדיניות בלתי מתפשרת להפחתת כמות הדיאוקסינים באזור מפרץ חיפה כולו, לחצי מהרמה הנוכחית, בתוך פחות מארבע שנים. רק אז יוכלו הנבחרים לקצור את פירות הבטחותיהם, וכך נתיישר אט אט, עם המדינות הנאורות אחרות, אשר הצליחו להקטין בצורה משמעותית את פליטת הדיאוקסינים מתעשיות, ושיפרו משמעותית את איכות האוויר.

 

תודה לד"ר ג'ימס קריקון וד"ר סטפן גרנט, השותפים שלנו, בקואליציה לבריאות הציבור, על איסוף המידע אודות דיוקסין.

 

 

 

 

צרו קשר للاتصال بنا

עמותת אזרחים למען הסביבה, ת.ד. 1075 פקיעין 24914

טלפון: 04-9997550     

פקס:  04-9978837

הצטרפו אלינו انضموا إلينا

אתם כאן: דף הבית מי שם דיאוקסין בצלחת שלי?