כולנו אזרחים למען הסביבה

 

 

 

 

 

 

 

 

פרויקט שקט תעשייתי

פרויקט "שקט תעשייתי" 

חלק עיקרי מפעילות הארגון מאז הקמתו ועד היום נסב על אזורי תעשייה בכלל ומפעלים תעשייתיים מסוימים בפרט. מדיניותן של ממשלות ישראל לדורותיהן הייתה לקדם תעשייה, בעיקר בפריפריות, כחלק מתנופת הפיתוח וההתיישבות, דבר אשר גרם לריבוי אזורי תעשייה ומפעלים בודדים, אשר הוקמו ללא תשתיות מספקות ובהיעדר תכנון סביבתי נכון, סמוך ליישובים ולמקורות מים שפירים בגליל למשל. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה, ולכן היא נחשבת לאחד האזורים הצפופים בעולם ובתוך שטח קטן מ-10,000 קמ"ר נמצאת אוכלוסייתה שמונה כ- 7 מליון אנשים, אזורי תעשייה גדולים וקטנים, תחנות כוח ועבודות חקלאיות אינטנסיביות אשר באים במגע ישיר עם מרכזי אוכלוסיה. רבות מהתעשיות בישראל קיימות הודות לחשיבותן האסטרטגית בלבד, וללא רציונל כלכלי או חברתי לחלק מהן. ברוב אזורי התעשייה כבר הוסב נזק זיהומי בלתי הפיך למשאבי הטבע: זיהומי קרקע ומים קשים או זיהום נחלים וים.

 

תמכו        

תרומה

 שתפו             

פייסבוק שקט תעשייתי

 

 הצטרפו               

  הצטרפו לפרויקט שקט תעשייתי

 

מטרות הפרויקט "שקט תעשייתי"

  • הבטחת אכיפת חוקי הגנת הסביבה של הרשויות על התעשיות.
  • מעקב קבוע אחר תעשיות וההתנהלות שלהם: פליטות לאוויר ולמים, רישיונות והיתרים, שימוש בטכנולוגיות למזעור הנזק לסביבה, לבריאות העובדים והתושבים.
  • העלאת מודעות הציבור, התקשורת, מקבלי החלטות, אנשי אקדמיה ורפואה לקשר בין זיהום סביבתי מתעשייה ובריאות.
  • הנגשת נתונים לציבור ולמקבלי החלטות בתחומי זיהום תעשייתי.
  • קידום חוקים חדשים שיזמנו ושתהליך יישומם טרם הושלם.
  • מניעת הקמת מקורות מזהמים נוספים באזור.
  • קידום מודעות ופעילות בקרב החברה האזרחית.
  • קידום רעיונות של צדק סביבתי וחלוקתי.

 

מחקר וכתיבת סדרת הדו"חות שקט תעשייתי                        

לאחר פעילות ארוכת שנים נגד מפעלים מזהמים מסוימים בצפון התחילה אל"ס לאסוף מידע באופן שיטתי על מפעלים מענפים שונים, לנתח אותו ולפרסמו בסדרת דו"חות שקיבלו את הכותרת "שקט תעשייתי", המופיעים באתר אינטרנט מיוחד לפרסום ממצאי דו"חות אלה.

הכותרת "שקט תעשייתי" [1]- מתארת מצב שקט יחסית, אשר מאפשר התנהלות מאד בעייתית. בדוחות, אנחנו עוקבים באופן מעמיק אחר אופן הפיקוח השוטף של הרשויות, על אופן התנהלותם הסביבתית של מפעלים תעשייתיים, ובודקים מה מידת עמידתם בדרישות הסביבתיות שנקבעו להם על פי חוק.

הדו"חות בוחנים מי מנטר, מי מפקח על הניטור, ומי מפקח על פעילות המפעל, אוסף את הנתונים שנצברו במהלך הפיקוח ובהמשך לפי הצורך, במקרים של עבֵרות לכאורה, אוכף את החוק. 

איסוף המידע אודות תעשיות לצורך הכנת הדו"חות נעשה בעיקר באמצעות בקשות לפי חוק חופש המידע מהרשויות השונות (המשרד להגנת הסביבה, איגודי ערים ויחידות סביבתיות ורשויות מקומיות). לצערנו, ובניגוד לאמור בחוק, מרבית הרשויות ממשיכות להערים קשיים מסוגים שונים בדרך לפרסום מידע על מפעלים והעברתו לאזרח, ולכן, המשכנו במקביל לקדם את יישום חוק המידע הסביבתי שיזמנו בשנת 2002 שמטרתו לחשוף לידיעת הציבור מידע סביבתי מסוגים שונים.

עוד על הבעיות באיסוף מידע מהרשויות: קשיים באיסוף מידע, דוח יישום תקנות חופש המידע הסביבתי ברשויות ציבוריות 

 

 

סדרת הדוחות - שקט תעשייתי 

דוח שקט תעשייתי מי מפקח על המפעלים מערב הגליל

דוח שקט תעשייתי מי מפקח על המפעלים מערב הגליל 2

דוח שקט תעשייתי מי מפקח על המפעלים גליל עליון וגליל תחתון

דוח שקט תעשייתי מי מפקח על המפעלים מועצה תעשייתית מגדל תפן

דוח שקט תעשייתי יישום תקנות העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור

דוח שקט תעשייתי חשיפת עובדים לחומרים מסוכנים

 
 
 
   

  

 

התוצאות של הדו"חות הן בין היתר:

העלאת המודעות של הרשויות המקומיות לנושא המידע הסביבתי ולחשיבות תפקידן כזרוע ביצועית נוספת,העלאת מודעות של הנהלות המפעלים לבעיות הסביבתיות וחשיבות השקיפות במידע, היענות ושיתוף פעולה מטעם גורמים בתעשייה, והתחלה של שיתופי פעולה ויוזמות עם התאחדות התעשיינים, הרצאות במכללות, אוניברסיטאות ועוד.

הדוחות כוללים סקירה של רשימת החומרים המזהמים הנפלטים מהמפעלים והשפעתם על הבריאות.

הדוח הראשון כלל 25 מפעלים מאזור מערב הגליל, התפרסם במרץ 2010 במהלך מסיבת עיתונאים בת"א, בהשתתפות ד"ר ברננדה פליקשטיין וד"ר נדב דוידוביץ' מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון.
 
הדוח השני כלל 22 מפעלים מאזור מערב הגליל,  התפרסם במהלך סיור עיתונאים במפעלים בצפון במרץ 2011.
 
הדוח השלישי כלל 30 מפעלים מאזור הגליל התחתון והעליון, התפרסם בינואר 2012.
 
הדוח הרביעי כלל 10 מפעלים מהמועצה התעשייתית תפן, התפרסם בפברואר 2013.
 
הדו"ח החמישי בדק האם הרשויות המקומיות, איגודי הערים לאיכות הסביבה, היחידות הסביבתיות, משרדי הממשלה ויחידות הסמך מפרסמים מידע סביבתי באתרי האינטרנט שלהם לפי סעיף 6א לחוק חופש המידע. התפרסם ביולי 2013.
 
הדו"ח השישי היה דו"ח ראשון מסוגו, התפרסם בדצמבר 2013.

הדו"ח בודק את נושא חשיפת העובדים במפעלים לחומרים מסוכנים: לאילו חומרים מסוכנים העובדים חשופים וכיצד הם באים לידי ביטוי בסביבת העבודה או בגופם? האם המפעלים מקפידים לנטר את החומרים המסוכנים בסביבת העובדים על פי הוראות החוק? האם ישנן חריגות מהתקנים בחומרים אלה? מה פוטנציאל הפגיעה של חומרים אלה בבריאות העובדים? מה אומר החוק? מה רמת התקינה? איזה מידע מגיע לציבור העובדים או לאחראים לבריאותם ולבטיחותם? ומהי מידת יכולתו של הציבור לבחון את המידע ולפעול לשינוי המצב.

הדו"ח השביעי הוא סדרת דוחות המתמקדים במפעלים מפרץ חיפה:

 

 

נושאים נוספים בתחום התעשייה

______________________________________________________________________________________

[1] פנינו לאקדמיה ללשון עברית כדי להבין יותר את המשמעות של המונח "שקט תעשייתי" בישראל וזו התשובה שקיבלנו:

"הצירוף "שקט תעשייתי" לא נדון באקדמיה ללשון העברית. לפי המילון "רב-מילים" ומילונים אחרים הצירוף הזה מציין מושג ביחסי עבודה ועניינו 'מצב שבו העובד והמעביד או המשק כולו מתפקדים לפי סדר העבודה הרגיל בלי שביתות וסכסוכי עבודה וכיוצא בהם'. נראה שבלשון הדיבור משתמשים בצירוף גם בהרחבה, מחוץ לתחום העבודה, במשמע התנהלות בלי סכסוכים. הצירוף המקביל האנגלית הוא industrial peace, וייתכן שהצירוף העברי נוצר בעקבות הצירוף האנגלי.

קשה לומר כמה נפוץ וכמה מקובל השימוש האירוני בצירוף "שקט תעשייתי"- במובן של שלווה רק לכאורה, מצב שנראה תקין אך אינו מניח את הדעת באמת. ודאי אין זה השימוש העיקרי של הצירוף, ואין הוא מתועד במילונים, אבל אפשר להתרשם הוא קיים במציאות, בעיקר בלשון המדוברת".

ד"ר קרן דובנוב, האקדמיה ללשון עברית

 

צרו קשר للاتصال بنا

עמותת אזרחים למען הסביבה, ת.ד. 1075 פקיעין 24914

טלפון: 04-9997550     

פקס:  04-9978837

הצטרפו אלינו انضموا إلينا