דרוש לחיפה - אוויר לנשימה

 

 

 

 

 

 

 

 

עשור למלחמת לבנון השנייה 12.7.16

 

עשר שנים עברו מפרוץ מלחמת לבנון השנייה.

עשר שנים של ועדות חקירה, כתבות, תחקירים, דוחות, הכל כדי להבין כיצד יש לטפל ולאחסן חומרים מסוכנים בזמן רגיעה ובעת מלחמה, בכדי לשפר את מוכנות התעשייה לתרחישי מתקפה, תקלה או אסון טבע. עשר שנים עברו אבל המצב נשאר זהה והסיכונים הסביבתיים והבטיחותיים במפרץ חיפה, שבו הריכוז הגדול ביותר בישראל של חומרים מסוכנים, נותרו בעינם.

במלחמה ההיא, רק מזל מנע אסון כבד כשטילים נפלו במתחם הפטרוכימי במפרץ חיפה. המתקפה ההיא חשפה את הליקויים בהיערכות לסיכוני חומרים מסוכנים - מיכל האמוניה שאינו מוגן, מצבורי דלקים וחומרים נפיצים, מתקני תעשייה רגישים. לאף אחד מהם לא נעשה סקר סיכונים שיעריך מה עלול לקרות במצב של פגיעה וכיצד יש להערך לפני אפשרות כזו ולהתמודד תוך כדי ואחרי מתקפה/רעידת אדמה או סיכונים דומים.

שנה לאחר המלחמה פורסם דו"ח הערכת הסיכונים של "ועדת הרצל שפיר - הוועדה הציבורית המייעצת לבחינת ההערכות והטיפול בחומרים מסוכנים ברגיעה", שהמליץ בין השאר, על הקמת מערכת התרעה על אירוע חומרים מסוכנים החורג משטח מפעל.

השנה (2016) פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא "אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה - מניעה וטיפול". הדו"ח מעלה כי מערכת התרעה, כפי שהמליצה ועדת שפיר, לא הוקמה ואף נמצאת רחוק מכך, בשלבי איפיון בלבד. עוד העלה דו"ח המבקר כי אין מיפוי מלא של הסיכונים וכי המשרד להגנת הסביבה לא מרכז ומעבד מידע על אירועי חומרים מסוכנים ועל הטיפול בהם, בצורה שתיתן אפשרות לגבש תמונת מצב על הערכות הרשויות למגוון תרחישים. מהדוח עולה כי קיימים ליקויים בהסדרה ובפיקוח על היתרי רעלים, העוסקים בחומרים מסוכנים לא מחזיקים בהיתר רעלים תקף. עוד נמצא כי אין אכיפה של ביצוע מרחקי ההפרדה הנדרשים בנתינת היתר רעלים וכי המשרד להגנת הסביבה ומנהל התכנון עדיין לא ביצעו את הפעולות הנדרשות ליישום מדיניות מרחקי ההפרדה.

 

טיפול ראשוני

הסמכות לטיפול ראשוני באירועי חומרים מסוכנים עברה מהמשרד להגנת הסביבה למכבי האש - והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה כמעט הופסק לחלוטין. "זה עלול להוביל לאסון", מזהירים בעמותת 'אזרחים למען הסביבה' - כך מפקירים אותנו.

 

חדר מצב

מאז הימים שלאחר מלחמת לבנון השנייה ואירועי החומרים המסוכנים שהתרחשו במהלכה, עמותת אזרחים למען הסביבה דורשת הקמת חדר מצב מיוחד שיופעל 24/7 על ידי הרשויות האחראיות לשלום הציבור, להסדרת תחום החומרים המסוכנים במפרץ חיפה, לפי קריטריונים של בריאות הציבור ובטיחותו. חדר המצב יהיה ממונה על רישום, מעקב ופעולה בזמן שגרה ובזמן חרום. במרץ 2014 יצאו 'אזרחים למען הסביבה' יחד עם הקואליציה לבריאות הציבור בדרישה מהשר להגנת הסביבה להקים חדר מצב לטיפול באירועי חירום.

 

חוות הגפ"מ

לאחר מלחמת לבנון השנייה, בהבנת הסיכונים שבמצבורי גפ"מ בקרבת יישובים, הוחלט במשרד להגנת הסביבה להקים ועדה ציבורית שתבחן את מצבורי החומרים המסוכנים בקרבת יישובים. אחת מהמלצות הוועדה הייתה העתקת חוות הגפ"מ בקרית אתא לאתרים חדשים. ביוני 2010 המשרד להגנת הסביבה שלל את היתרי הרעלים מחברות הגז: פזגז, אמישרגז וסופרגז בחוות הגז בקריית אתא, אלה הגישו עתירה לבג"ץ כנגד אך העתירה נדחתהבאוגוסט 2013 הוציא המשרד להגנת הסביבה היתרי הרעלים בתנאי להטמנת עילית של המיכלים וצמצום כמות הגפ"מ המאוחסן (בהטמנה עילית המכל נמצא על פני הקרקע אך ממוגן מסביב, על-פי רוב באדמה, אבנים ובטון. הטמנה מלאה - הטמנת המכל מתחת לאדמה מה שנותן הגנה מרבית מפגיעה). המועצה הארצית לתכנון ובנייה הודיעה כי המיכלים יוטמנו עד פברואר 2015 והחווה תפונה עד 2030.

 

מיכל האמוניה

כל זמן שיש דרישה לסגירת המיכל ובמקביל מתקיים מכרז לקמת מפעל אמוניה בדרום אך המיכל עומד על תילו נמשכות הקריאות למיגון המיכל והפחתת כמות האמוניה בו כיוון שהמיכל חשוף לפגיעה היות וגג המיכל אינו מוגן. יש קושי להקים מיגון עילי משום שהדפנות לא יכולים לשאת את הגג ופיקוד העורף מאשר למכל האמוניה לפעול ללא המיגון העילי. נורית שטורך, סגנית מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה דחתה את ההצעה להפחית את כמות האמוניה במיכל, כיוון שהסיכון בחומר גדול כשהוא גז, מאשר כנוזל. מנכ"לית "צלול", קראה להפחתת כמות האמוניה במיכל, ע"י פיצול לשני מיכלים עם 3,000 ליטר בכל מיכל בלבד.

 

חיפה מוכנה למלחמה?

ב- 17.2.16 נסראללה מאיים, כפשוטו, לפגוע במיכל האמוניה. גם הוא מבין את הכוח והאיום על חיי אדם שיש לפגיעה במיכל.

 

"עשר שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה והסכנה המרחפת כעת מעל ראשינו בדמות פגיעה ישירה באחד המכלים, רק מתחזקת וממחישה את הסכנה לה אנו חשופים כבר דורות", מזהירות ליאורה אמיתי ורויטל גולדשמיד - חיפה מוכנה להתמודדות עם מתקפת טילים נוספת?

 

כיוון שהמלחמה הבאה תביא עלינו טילי חימוש מונחה מדויק, חשוב להקטין עד למינימום את כמות המטרות שמצויות במפרץ.

 

 

 

עשר שנים למלחמת לבנון השנייה - מיכל האמוניה המאיים נשאר במקומו
כתבתה של מיכל וסרמן, ערוץ 1:

 

 

 

 

מסמכים נוספים:

חומרים מסוכנים במפרץ חיפה פברואר 2016

'סיכונים סביבתיים במפרץ חיפה, תמונת מצב עדכנית - יוני 2016

10 שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה' הבודק, בין השאר, מה התרחש בתחום חומרים המסוכנים במפרץ חיפה מאז מלחמת לבנון ומסקנות וועדת הרצל שפיר ועד היום, כולל פירוט נרחב מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בנושא לפני חודש וכן מגיב בהתאמה להצהרות המשרד להגנת הסביבה במסגרת התכנית הלאומית של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות

 

 

 

 

 

 


 

ביולי 2006 שודר תחקיר ערוץ 2 - "העיר באפור", שאותו ערכו חיים ריבלין ויוסי מזרחי והיה לאחד מציוני הדרך המשמעותיים ביותר במאבק תושבי מפרץ חיפה והצפון בזיהום התעשייתי במפרץ חיפה ובתחלואה העודפת הנגרמת ממנו, ובמאבק הסביבתי למען בריאות הציבור בישראל בכלל. שידור התחקיר עורר תהודה גדולה והניע שורה של מהלכים: דיונים בכנסת, בממשלה ובכנסים. המלחמה שפרצה חמישה ימים לאחר שידור הכתבה, קטעה את המומנטום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צרו קשר للاتصال بنا

עמותת אזרחים למען הסביבה, ת.ד. 1075 פקיעין 24914

טלפון: 04-9997550     

פקס:  04-9978837

הצטרפו אלינו انضموا إلينا

אתם כאן: דף הבית עשור למלחמת לבנון השנייה 12.7.16