דרוש לחיפה - אוויר לנשימה

 

 

 

 

 

 

 

 

        logo שקט תעשייתי במפרץ חיפה   phc

        תמונת מצב מאי 2014

              להורדת הקובץ (PDF)

 

 

 

רקע

סדרת הדו"חות "שקט תעשייתי" שמפרסמת עמותת אזרחים למען הסביבה היא חלק מפרוייקט "תעשייה מקיימת" שמטרתו לעודד התנהלות מקיימת של התעשייה בישראל.

הדו"חות בוחנים מי מנטר, מי מפקח על הניטור, מי מפקח על פעילות המפעלים, אוסף את הנתונים שנצברו במהלך הפיקוח ובהמשך לפי הצורך, במקרים של עבֵרות לכאורה, אוכף את החוק. 

הדו"ח הראשון בחן 25 מפעלים מאזור מערב הגליל. התפרסם במרץ 2010.

הדו"ח השני בחן 22 מפעלים מאזור מערב הגליל. התפרסם במרץ 2011. 

הדו"ח השלישי בחן 30 מפעלים מאזור הגליל התחתון והגליל העליון. התפרסם בינואר 2012.

הדוח הרביעי בחן 10 מפעלים מהמועצה התעשייתית תפן, התפרסם בפברואר 2013.

הדו"ח החמישי בדק האם הרשויות מפרסמות מידע סביבתי באתרי האינטרנט שלהם לפי סעיף 6א לחוק חופש המידע. התפרסם ביולי 2013 

הדו"ח השישי היה דו"ח ראשון מסוגו שבודק את נושא חשיפת העובדים במפעלים לחומרים מסוכנים, התפרסם בדצמבר 2013.

הדו"ח הנוכחי מתמקד במפעלי מפרץ חיפה.

איסוף המידע אודות תעשיות לצורך הכנת הדו"חות נעשה בעיקר באמצעות בקשות לפי חוק חופש המידע מהרשויות השונות (המשרד להגנת הסביבה, איגודי ערים, יחידות סביבתיות ורשויות מקומיות) וכן מאיתור מידע שהתפרסם באינטרנט, בעיקר על פי החובה החלה על הרשויות הנ"ל לפרסם מידע סביבתי שיש ברשותן לפי סעיף 6א לחוק חופש המידע.

 

לצערנו, ובניגוד לאמור בחוק, המשימה של איסוף מידע מלא אודות הפליטות מהמפעלים, הופכת כל פעם מחדש למכשלה המרכזית בפני הכנת הדוחות [1].

 

 

פרסום מידע סביבתי על מפעלי מפרץ חיפה על ידי הרשויות הרלוונטיות

המשרד להגנת הסביבה הוא המשרד הממשלתי אשר מחזיק ברוב הנתונים המלאים אודות פליטות ממפעלים במפרץ חיפה, ועל פי החוק הוא חייב לפרסם את המידע המלא באתר שלו, אבל בפועל - זה לא קורה. המשרד להגנת הסביבה טוען שהוא מפרסם הרבה מידע באתר שלו, בעיקר באמצעות מערכת המפל"ס. אכן המשרד להג"ס התחיל בסוף 2013 לפרסם מידע (בינתיים התפרסם מידע על שנת 2012) במערכת המפל"ס, אך מדובר במידע מסוים וחלקי ביותר. 

באוקטובר 2013 פנתה עמותת אזרחים למען הסביבה  אל המשרד להגנת הסביבה בהתאם להוראות החוק, וביקשה להעביר לידיה את הבדיקות הסביבתיות המלאות שנעשו במפעלים הגדולים במפרץ חיפה בשלוש שנים האחרונות. אחרי תקופה ארוכה והרבה פניות חוזרות- התקבל מידע מועט מאד, וחלקו אינו מקורי.  במרץ 2014 הגישה עמותת אזרחים למען הסביבה עתירה מינהלית על פי חוק חופש המידע נגד המשרד להגנת הסביבה, בדרישה לקבלת מידי מלא על הפליטות ממפעלי מפרץ חיפה. העתירה קבועה לדיון בסוף יוני 2014.

איגוד ערים לאיכות הסביבה מפרץ חיפה: האיגוד מפרסם באתר שלו דוחות ניטור און ליין מ 15 תחנות ניטור רציף שמפוזרות בתחום שיפוט האיגוד, וכן ממספר ארובות מהמפעלים בז"ן, כרמל אולפינים, גדיב, חיפה כימיקלים, תרו, דשנים ואלקון (החל מאוקטובר 2013).

התחנות הנ"ל הן נקודתיות, מנטרות מספר חומרים בודדים (בין חומר אחד לחמישה), בעוד שהחוק, תנאי הרישיונות והצווים האישיים דורשים ניטור של רשימה ארוכה של חומרים מסוכנים.

כל המידע המתפרסם כיום בשני האתרים הנ"ל הינו חלקי, ואינו נותן תמונה מלאה אודות הפליטות בפועל, של כל החומרים, מכל המפעלים. חשוב מכך, אין דרך לדעת מהם החומרים שאינם מנוטרים ע"י המפעלים. ראו פירוט בהמשך.

עירית חיפה: לא מפרסמת כל מידע סביבתי, ומסתפקת בהפניה אל אתר האיגוד.

רשות נחל הקישון: תאגיד סטטוטורי שהוקם ע"י המשרד להגנת הסביבה בשנת 1994 במטרה לשקם את הנחל וגדותיו.  הרשות אחראית, בין היתר, על ניטור ובדיקת איכות הקולחין המוזרמים ממפעלי הקישון. הדוחות האחרונים שפרסמה רשות נחל הקישון בנושא הזה היו בשנת 2011!

איגוד ערים אזור חיפה- ביוב: אינו מפרסם תוצאות דיגומים בשפכים/קולחין.

 

           עד היום אף רשות אינה מפרסמת מידע מלא אודות הפליטות לאוויר ולמים ממפעלי מפרץ חיפה.  במצב כזה, אין לציבור/אנשי המקצוע בתחום מושג ממשי ותמונה מלאה לגבי איכות האוויר שהציבור נושם או איכות הקולחין שנשפכים לים ולנחלים. 

  

 

 

השפעות סביבתיות- מפרץ חיפה

תמונת מצב- מאי 2014

 

רבות כבר נכתב על מפעלי מפרץ חיפה, על הסכנות הסביבתיות, בריאותיות ובטיחותיות. במשך השנים הוקמו וועדות, המפורסמת בהן היתה ועדת שפיר שנתה את המלצותיה בשנת 2011, נעשו מחקרים, סיורים ועוד. לאחרונה אף הקימה הכנסת וועדת משנה חדשה, בראשות חה"כ דב חנין, שמטרתה לבדוק את ההיבטים התכנוניים והסביבתיים של מפעלי מפרץ חיפה.

לאור הקושי הרב באיתור מידע מלא על הפליטות ממפעלים כפי שנפרט בהמשך, ננסה במסמך הנוכחי להביא בפני הציבור תמונת מצב על סמך המידע שלהלן, שהתפרסם ע"י הרשויות עצמן:

  1. נייר עמדה- סוגיות הזיהום הסביבתי במטרופולין חיפה, שהוגש ביום 22.4.14 ע"י המשרד להגנת הסביבה לוועדת המשנה הנ"ל בראשות חה"כ דב חנין. 
  1. תוצאות ניטור רציף ונתונים נוספים שמתפרסמים באתר איגוד ערים לאיכות הסביבה מפרץ חיפה.

 

במסמך הנוכחי, נתמקד בהיבטים הסביבתיים של מפעלי מפרץ חיפה. בדוח הסופי נתייחס גם להיבטים התכנוניים והבטיחותיים.

 

חשוב להדגיש כי מפעלי מפרץ חיפה הינם מהמפעלים הגדולים והמסוכנים במדינה, והדרישות הסביבתיות לגביהם דורשות שורה ארוכה של דיגומים, שמשתנות מבחינת סוגן ותדירותן ממפעל למפעל.

סוגי הדיגומים העיקריים הם:

  • דיגום תקופתי בארובות המפעלים, לבדיקת רמת המזהמים בפליטות. מפעלים עורכים את הדיגומים באמצעות קבלנים מוסמכים ומעבירים את התוצאות למשרד להגנת הסביבה.
  • ניטור אוויר רציף, בין אם בארובות המפעל או במיקום אחר במתחם שלו. לגבי חלק מהמפעלים, תוצאות הניטור הנ"ל מועברות און ליין לאיגוד ערים חיפה.
  • דיגומי פתע, שהמשרד להגנת הסביבה ואיגוד הערים אמורים לבצע. בפועל, לא מצאנו שנעשו כאלה בשנים האחרונות.
  • בדיקות שפכים, מסוגים שונים, לבדיקת רמת המזהמים בשפכי המפעל לפני ואחרי טיפול, והן בהזרמתן לנחל/לים/למערכת הביוב הציבורית.

 

נתונים שהתפרסמו ע"י הרשויות:

 

א.      מספר עובדות עדכניות על הזיהום בחיפה

 

על פי נייר העמדה של המשרד להגנת הסביבה:

  • בעיר חיפה קיים מספר המדווחים הגבוה בארץ למערכת המפל"ס (20) כאשר הבאים אחריה- רמת  חובב  (14), אשדוד (12) ונתניה, פתח-תקוה ואשקלון (6).
  • פליטת חומרים אורגניים נדיפים ממפעלי מפרץ חיפה הנה 2400 טון/שנה בעוד שפליטת חומרים אלה ממפעלי רמת חובב הנה 111 טון/שנה בלבד וזאת לאחר המשאבים הרבים שהושקעו בהפחתת הפליטות במפרץ חיפה בשנים האחרונות, שאכן הביאו להפחתה של כ- 43% לעומת המצב בשנת 2009.
  • פליטת המזהמים לקישון ממפעלי מפרץ חיפה היא 83,000 טון/שנה, ושאר הפליטות לכל הנחלים בארץ היא 20,100 טון/שנה.
  • פליטת חומרים מסרטנים לקמ"ר במחוז חיפה גבוהה בסדר גודל משאר המחוזות:  30.4 ק"ג/קמ"ר במחוז חיפה1.7  עד  5.3 ק"ג/קמ"ר בשאר המחוזות.

 

על פי הנתונים של איגוד ערים אזור מפרץ חיפה-הגנת הסביבה:

  • אחוז כלי הרכב שנמצאים בשטח תחום השיפוט של האיגוד [2] מהווה 6.6% מסך כלי הרכב במדינה, בעוד שהאחוז במחוז ירושלים הינו 8.2% ואילו במחוז תל אביב, האחוז הוא 22.4%.[3]
  • מפעלי בתי הזקוק פלטו בשנת 2012  78% מסך כמות הגופרית הדו חמצנית (SO2) שנפלטה בשטח האיגוד, 30% מכמות תחמוצות החנקן (NOX), 41% מכמות החלקיקים (PM) ו 35% מכמות החומרים האורגניים הנדיפים (VOC).

  • תוצאות הניטור הרציף מהמפעלים מראות חריגות מתמשכות, לפעמים מאד חמורות ומגיעות עד פי 1144 מהתקן המותר בתחמוצות החנקן ועד פי 539 מהתקן של בנזן.

 

על פי נייר העמדה של שמואל גלברט, יו"ר אזור מפרץ חיפה-הגנת הסביבה:

  • באזור מפרץ חיפה, שמהווה רק 4% משטח המדינה, מרוכזים 25% מהמפעלים המסוכנים.
  • הרכבת מעבירה בשנה 130 אלף טון מוצרי נפט, מתיל ברומיד, מימן, ברום,חומצה זרחתית, חנקת אשלגן, מוצקים דליקים, כלור, אצטון, אמוניה, ועוד. 135 אלף משאיות ומיכליות כביש נושאות מיגוון חמרים דומה. הנמל משנע 650 טון בשנה חומ"ס לסוגיו, וכמיליון טון כימיקלים.

 

 רמת חובב

 

kishon1 

שאר המחוזות


 

 

ב.      נתוני הניטור הרציף שמשדרים המפעלים

 

חלק מהמפעלים (בז"ן, כרמל אולפינים, גדיב, חיפה כימיקלים, תרו, דשנים ואלקון) נדרשים להעביר תוצאות ניטור רציף של חלק מהארובות שלהם און ליין לאיגוד ערים חיפה.

מדובר בתוצאות ניטור של מספר חומרים בודדים במספר בודד של ארובות המפעלים – התוצאות האלה נותנות תמונה חלקית ביותר, ואת חלקן אי אפשר בכלל לנתח, גם בעזרת מומחים, מאחר וחסר מידע משלים שיאפשר ניתוח כזה.

 

להלן סיכום של הנתונים שהתפרסמו מתחילת 2012 ועד היום באתר האיגוד, בהתחשב במגבלה הנ"ל:

גדיב - התפרסמו 4 דוחות בתקופה שבין  1.1.2012 - 10.5.2014

1.      קצב פליטות תחמוצות חנקן- לא ניתן היה לנתח את הדוחות בשל מידע חסר. 

2.      אחוז אטימות וסטטוס ארובות-  נמצאו 103 חריגות באחוז האטימות (מתייחס לחריגה מעל 27% במרווחים של 6 דקות).

3.      ריכוז בנזן-

   לפי ממוצע יממתי- לא היו חריגות

   לפי ממוצע חצי שעתי- היו 7.5 שעות חריגה

4.      ריכוז תחמוצות חנקן- לפי ממוצע יממתי היו 802 ימי חריגה.

 

פרמטר שנבדק

מספר החריגות

ממוצע אחוזי החריגות מהתקן

החריגה הגבוהה

אחוז אטימות

23 בארובת דוד הקיטור

92.91%

244.44%

8 בארובת תנור טולואן

63.88%

140.74%

25 בארובת תנור הפארקס

79.42%

192.59%

18 בארובת תנור קסילן

44.14%

266.66%

29 בארובת תנור ארומטיק.

67.94%

237.03%

ריכוז בנזן

לא היו חריגות לפי ממוצע יממתי

 

 

7.5 שעות לפי ממוצע חצי שעתי

135.26%

539%

ריכוז תחמוצות חנקן

לפי ממוצע חצי שעתי

1541 שעות חריגה בארובת תנור קסילן

10.73%

58.6%

1922.5 שעות חריגה בארובת תנור פארקס

56.75%

103.1%

2311 שעות חריגה בארובת תנור ארומטיק

12.18%

49.83%

חריגה אחת בארובת דוד קיטור

 

24.6%

 

לפי ממוצע יממתי

318 ימי חריגה בארובת תנור ארומטיק

77.08%

172.93%

7 ימי חריגה בארובת דוד קיטור

3.16%

9.13%

191 ימי חריגה בארובת תנור פארקס

114.315%

273.6%

117 ימי חריגה בארובת תנור טולואן

37.85%

78.73%

170 ימי חריגה בארובת תנור קסילן

84.03%

165.66%

 

 

כרמל אולפינים- התפרסם דוח ריכוז תחמוצות חנקן בתקופה שבין  1.1.2012 - 10.5.2014

    1. ריכוז תחמוצות חנקן (מ"ג/מ"ק מנורמל לתנאי תקן) - בשלוש ארובות דוודי הקיטור נמצאו 24 ימי חריגות לפי ממוצע יממתי ו 57.5 שעות חריגה לפי ממוצע חצי שעתי.

 

פרמטר שנבדק

מספר החריגות

ממוצע אחוזי החריגות מהתקן

החריגה הגבוהה

ריכוז תחמוצות חנקן

לפי ממוצע חצי שעתי

49.5 שעות חריגה בדוד 1

319.71%

1144.65%

5.5 שעות חריגה בדוד 2

110%

426.2%

2.5 שעות חריגה בדוד 3

62%

104.9%

לפי ממוצע יממתי

5 ימי חריגה בדוד 1

264.28%

942.2%

2 ימי חריגה בדוד 2

4.75%

9.45%

17 ימי חריגה בדוד 3

5.51%

15.15%

 

 

חיפה כימיקלים- התפרסם דוח אחד בתקופה שבין  1.1.2012 - 10.5.2014

1.   ריכוז תחמוצות חנקן 2 ארובות מתקן (N1,N2): נמצאה חריגה יומית אחת בארובת N1 לפי ממוצע יממתי, ו 133.5 שעות חריגה לפי ממוצע חצי שעתי.

 

פרמטר שנבדק

מספר החריגות

ממוצע אחוזי החריגות מהתקן

החריגה הגבוהה

ריכוז תחמוצות חנקן

לפי ממוצע חצי שעתי

93.5  שעות חריגה בארובת 1N

52.47%

411.98%

40 שעות חריגה בארובת 2N

19.82%

104.18%

לפי ממוצע יממתי

חריגה אחת בארובת 1N

4.1%

 

 

מצד אחד, המשרד להגנת הסביבה ואיגוד הערים חיפה מתגאים בהצלחת תהליך הפחתת הפליטות באזור חיפה, ומצד שני- הנתונים מראים תמונה מאד מדאיגה.

 

בנייר העמדה של האיגוד, הם אף מפליגים לטעון כי "איכות האויר בחיפה כיום טובה מאיכות האוויר בגוש דן ובערים אחרות באירופה", ומנכ"ל האיגוד אף ציין בריאיון ברדיו ביום 17/5/2014 כי "חיפה הפכה מהעיר המזוהמת ביותר לעיר הנקיה ביותר". לא ברור מה מניע את מנכ"ל האיגוד לקבוע את הקביעות הנ"ל.

 

 

נקיטת העמדה והצהרות הנ"ל הן מטעות וחוטאות לתפקידם של האיגוד והמשרד להגנת הסביבה, כגופים ציבוריים שמחובתם להגן על הסביבה ובריאות הציבור, ולא על שום אינטרס אחר. העמדות שהרשויות הללו נוקטות בשנים האחרונות תואמות גם את סרובן התמוה להכריז על מפרץ חיפה כאזור מוכה זיהום תושבי האזור מצפים כי הגופים האלה יפרסמו לציבור נתוני אמת מלאים, ויפעלו למען הפחתת הפליטות למינימום, ולא להסתפק בהפחתה מסויימת או זמנית של חומר מסוים, בכדי להזדרז ולהכריז כי "האזור כבר נקי".

 

 

ג.       הליכי אכיפה

 

הנתונים מראים כי בשנים 2009-2013 אירעו 33 אירועי חומרים מסוכנים בשלושת המפעלים: בז"ן, גדיב וכרמל אולפינים, וכן שורה של עבירות מתמשכות על חוקי הסביבה, תנאי הרישיונות והצווים האישיים. במקביל, מספר הליכי האכיפה המנהליים שננקטו באותה תקופה היה 10, ומספר הליכי האכיפה הפליליים שננקטו היה 3.

 

הליכי האכיפה המינהליים מסתכמים בדרך כלל בהזמנות לשימוע, לבירור או התראות, על אף הליכי האכיפה המינהליים מסתכמים בדרך כלל בהזמנות לשימוע, לבירור או התראות, על אף שהיעילות של הליכים אלה בהסדרת מפגעים והפחתת הזיהום נמוכה באופן משמעותי, לעומת התוצאות שניתן להשיג באמצעות אכיפה פלילית.

 

אירועי חומרים מסוכנים

 

 

דוגמאות בולטות של עבירות סביבתיות שהתפרסמו על ידי המשרד להגנת הסביבה:

מפעלים

עבירות

בז"ן, גדיב, כרמל אולפינים ודור כימיקלים

חריגות מערכי הפליטה בדיגומים התקופתיים, בניטור הרציף, בריכוזי הבנזן בדיגומי איכות האוויר, מפגעי ריח, זיהום קרקע ומי תהום ומספר חריג של אירועי חומ"ס ותאונות עבודה.

חיפה כימיקלים

מיכל האמוניה עדיין פועל לא רישיון עסק, מיגון מיכל האמוניה נעשה באופן חלקי

דשנים

פועל ללא היתר בניה. השטח של המפעל מיועד לתעשייה קלה לפי תוכנית המתאר של קריית אתא, ובפועל זו תעשיה כבדה ומזהמת. למרות זאת, יש למפעל רישיון עסק לצמיתות מעירית קרית אתא

פרוטרום

מאז יוני 2011 פועל ללא היתר רעלים בתוקף, מטרדי הריח הנוראיים ממשיכים

שמן תעשיות

בשנת 2010 פלט לאוויר כ- 500 טון/שנה של הקסן [4].

 

מהנתונים עולה שהמדינה מתמודדת עם עברייני סביבה במפרץ חיפה ביד קלה מדי, ובאמצעות הליכי אכיפה מקלים מאד, ולא נוקטת בהליכים משמעותיים ומיידיים. אכיפה מקלה כזאת אינה מביאה להרתעה מפני התנהגות עבריינית חוזרת / שיפור ניכר במצב הסביבתי / הגנה על בריאות הציבור / מימוש עקרון המזהם משלם.

 

וכדברי יו"ר האיגוד, מר שמואל גלבהרט: מפרץ חיפה ומפעליו, האזור הרעיל, הדליק והנפיץ במדינה, מתוחזק ומתופעל ברמות בטיחות הרחוקות מלהבטיח שלומם של מאות אלפי התושבים בסביבתו. תרחיש של אירוע פתע רב נפגעים, במרחב חיפה, אינו בסבירות גבוהה - הוא בוודאות מלאה!

 

 

ד.      זיהום תחבורתי לעומת זיהום תעשייתי במפרץ חיפה

 

ויכוח קבוע מתנהל בנושא הזיהום באזור מפרץ חיפה, לגבי חלוקת האחריות בין גורמי הזיהום או מידת התרומה של כל גורם, למצב הגרוע. המשרד להגנת הסביבה ואיגוד הערים לאיכות הסביבה בחיפה טוענים בכל הזדמנות, שהזיהום מתחבורה הוא המרכיב המרכזי במצב זיהום האוויר בחיפה. 

בדוח סיכום הפעילות לשנת 2012 של איגוד הערים בחיפה, בטבלה מס' 6 מופיעים הנתונים האלה:

 

קצב פליטת המזהמים האלה לאוויר בממוצע (טון/שעה) לשנת 2012 היה :

 

SO2

גופרית דו חמצנית

NOx

תחמוצות החנקן

PM

חלקיקים

VOC

חומרים אורגניים נדיפים

מתחבורה

  0.003

   0.393358

0.009286

0.16927

מתעשייה (כולל תחנת הכח)

0.3789

0.3799

0.03467

0.198375

 

 

התפלגות התרומה לפליטת המזהמים העיקריים, על פי נתוני האיגוד (באחוזים %):

 

SO2

גופרית דו חמצנית

NOx

תחמוצות החנקן

PM

חלקיקים

VOC

חומרים אורגניים נדיפים

תחבורה

0.3

52

22

42

תעשייה (כולל תחנת הכח)

99.7

48

78

58

מתחם בתי הזיקוק

78

30

41

34

 

בהנחה שהנתונים הנ"ל נכונים ומשקפים את הפליטות האמיתיות- הרי שהתרומה של התחבורה עולה על התרומה של התעשייה רק בתחמוצות החנקן, ובשיעור מאד זניח. צריך לזכור גם שחלק משמעותי מהתחבורה באזור נמצאת בגלל הקיום של המפעלים, ובעיקר משאיות גדולות.

גם יו"ר האיגוד, האדריכל שמואל גלבהרט כתב בערר שהגיש ביום 12.1.14 על החלטת הוועדה במחוזית לתו"ב חיפה לאשר את תכנית חפאג/1200/ב' שהחוקרת "טעתה והטעתה את הוועדה בעניין הזה מאחר ולפי נתוני איגוד ערים חיפה לאיכות סביבה, שני שליש מהפליטות של המזהמים העיקריים היא מהתעשייה, ורק שליש מתחבורה, כי לצורך סיכום מדוייק יש לקחת בחשבון נתונים נוספים, כמו אחוז הימצאותו באויר, וחומרת הנזק הבריאותי, של כל אחד מן המזהמים, אולם ברור כי בחיפה הזיהום ברובו תעשייתי. בנוסף, בחיפה, כמו בערים אחרות, מקדמים עתה תכניות חשובות להפחתת הזיהום מתחבורה. לעומת זאת התכנית להגדלת בז"ן תיצור מגמה הפוכה".

 

הניסיון של הרשויות להפיל את עיקר "האשמה" על התחבורה, ואף על "האזרח המפונק שמעדיף לנסוע  ברכב הפרטי" או שמדליק מדורה בל"ג בעומר, הינו חסר יסוד, מוטעה ומגמתי. הרשויות הנ"ל אף משקיעות לא מעט אנרגיה, זמן ותקציבים בקמפיינים להעלאת המודעות לגבי זיהום מתחבורה וממדורות, דבר מבורך לכשעצמו, אך במקביל מגוננים על התעשייה מפני דעת הקהל שמתקיפה את התעשייה. הרשויות גם נמנעות שוב ושוב בכל מה שקשור ליידוע ואזהרת תושבי האזור בעת אירועי חומרים מסוכנים וזיהום אוויר חריג, ובכך מועלות בתפקידן כמי שאמון על שלום הציבור.

 

 

ה.     משרד הבריאות-מתנער מכל אחריות ואינו תורם לעבודת הרשויות

 

עמדת משרד הבריאות בנייר העמדה שהוגש לוועדת המשנה לנושאי מפרץ חיפה מקוממת ומפתיעה כרגיל: איך יתכן שהגוף שאמון על בריאות הציבור במדינת ישראל, ואמור לצייד את מקבלי החלטות בנתונים עדכניים לגבי נזקים לבריאות שנגרמים בין השאר מבעיות סביבתיות - רושם מסמך כה חסר?

המסמך של משרד הבריאות שהוגש לוועדה מתעלם לחלוטין מנתונים שמצויים ברשותו ושחלקם פורסמו לא פעם בדוחות של משרד הבריאות אודות השפעת הזיהום הסביבתי על מחלות שונות כמו סרטן, מחלות לב-ריאה, מחלות נשימה, אלרגיות, מחלות קיבה ומעיים, מומים מולדים והרעלות שונות. במסמכים  של המשרד רשומים הגורמים העיקריים לזיהום סביבתי  הם תחנות הכוח והתעשייה הצורכות דלק, בתי זיקוק, ייצור חשמל, פליטות תחבורה, מחצבות, חשיפה לחומרי הדברה, מניעת גישה למים נקיים וקרינה.

לקואליציה לבריאות הציבור יש נתונים ישנים שזיהום אוויר מגביר תחלואה בילדים: בשנת 2008, ילדי נפת חיפה מובילים באשפוזים בגין אסתמה בשתי קבוצות גיל שונות (0-4,5-14). ילדי נפת חיפה בגילאי 0-4 התאשפזו מסיבה זו פי 4 יותר מילדי נפת תל אביב.

משרד הבריאות לא פרסם בשנים האחרונות מידע על נתונים עדכניים על שאף שהוא הגוף הממשלתי האמון על איסוף הנתונים והשימוש בהם עבור קובעי המדיניות!


משרד הבריאות אינו מפרסם לציבור נתונים מלאים ועדכניים לגבי שיעור התחלואה, התמותה, האשפוזים ממחלות נשימה שונות, מומים מולדים, וכן הרעלות שונות שאירעו במטרופולין חיפה. חמור מכך, משרד הבריאות אינו מעביר נתונים כאלה לגופים כמו וועדת המשנה לנושאי מפרץ חיפה.

 

 

 

ו.        מסקנות והמלצות

 

  1. המידע המתפרסם בפני הציבור כיום הוא מאד מאד חלקי ולא מספק תמונה מלאה אודות מצב הזיהום באזור חיפה. על הרשויות לפרסם מידע מלא אודות הפליטות מתעשייה במפרץ חיפה לציבור.
  1. הגברת הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה בפועל ועל פי החוק, וכן ביצוע כמות משמעותית של בדיקות פתע במפעלים. עד כה - שיטות הרישוי, הפיקוח והאכיפה של הרשויות באזור, מאפשרות למפעלים – לנטר את עצמם, לפקח על עצמן וגם לחקור את עצמם כשיש עבירות על החוק ו/או תקלות. בשנים האחרונות המשרד כמעט ולא מבצע בדיקות פתע במפעלים.
  1. המצב הנוכחי מחייב דרישות שהן אף מעבר לדרישות ה BAT בחלק מהמפעלים. לא תמיד אפשר להסתפק בדרישות ה BAT, בוודאי לא כאשר היקף פליטת החומרים המסרטנים מהמפעלים הוא גבוה מאד, כפי שדווח ע"י המשרד להגנת הסביבה.
  1. יש להחמיר את תקני הזרמת השפכים לקישון/לים, מאחר וחלק גדול מתקנים אלה הם מקלים מאד וממשיכים לגרום נזק בלתי הפיך לנחל.
  1. הניטור סביבתי למזהמי אוויר מסרטנים כיום הינו מועט ביותר. על המדינה לבחון באופן מיידי מהם החומרים הנוספים שיש לנטור, ולהרחיב את הניטור לחומרים אלו במיוחד באזורים החשודים כמזוהמים במיוחד, כמו מפרץ חיפה. יש למפות באופן מיידי את הפיזור של הזיהום מכלל מקורות החומרים המסרטנים באמצעות מודל יעודי ולקבוע סדרי עדיפויות לטיפול במוקדים שגורמים לסיכון המשמעותי ביותר לתושבים.
  1. משרד הבריאות חייב לפרסם נתונים עדכניים לגבי תחלואה בחיפה ולפועל להעלאת מודעות הציבור לקשר בין זיהום סביבתי תעשייתי ובריאות.
  1. יש להכריז על אזור מפרץ חיפה כאזור נפגע זיהום אוויר, על פי חוק אוויר נקי, ובכך גםלחייב את הרשויות המקומיות באזורים אלה לקחת, לראשונה, אחריות על בריאותם של תושביהן.
  1. יש להגביר את הפיקוח על הפליטות מנמל חיפה. נמל חיפה הוא מקור לפליטת כמויות גדולות של חומרים מסוכנים ביותר, כולל מתכות, תוך סיכון אוכלוסיית האזור (תחמוצות גופרית, אנטימון, קדמיום, כרום 6, קובלט, כספית, ארסן ועוד). בנוסף, הנמל הינו מקור מרכזי בהזרמת שפכים ומי שיפוליים מאוניות. הפיקוח והתקנים הישראליים בעניין הזה הינם מקלים ביחס לעולם. בנוסף, הם אינם לוקחים בחשבון  את הפליטות ממשאיות מטענים לנמל וממנו. יש לבחון פתרונות משולבים, בשיתוף משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה, וכן להגביר את האכיפה ולהחמיר את התקנים.
  1. צריך להקים חדר מצב לחומרים מסוכנים ולפעול ליישום המלצות ועדת שפיר באופן מלא.

 

רשימת המפעלים:

בז"ן, גדיב, כאו"ל, דור כימיקלים, חיפה כימיקלים, דשנים, גדות ביוכימיה, פרוטרום, פז שמנים, שמן תעשיות, תרו, אלקון, תחנת הכח חיפה, נמל חיפה, תש"ן, חוות הדלקים של פז, סונול, דלק.

כאמור, המידע המפורט להלן מהווה תמונת מצב על סמך  המידע שלהלן, שהתפרסם ע"י הרשויות עצמן:

  1. נייר עמדה- סוגיות הזיהום הסביבתי במטרופולין חיפה, שהוגש ביום 22.4.14 ע"י המשרד להגנת הסביבה לוועדת המשנה הנ"ל בראשות חה"כ דב חנין. 
  1. תוצאות ניטור רציף ונתונים נוספים שמתפרסמים באתר איגוד ערים לאיכות הסביבה מפרץ חיפה.

 

המשרד להגנת הסביבה לא פרסם מידע על המפעלים האלה: גדות ביוכימיה, סונול חוות דלקים, דלק חוות דלקים, פז חוות דלקים, תחנת הכוח חיפה- ולכן הם לא נכנסו לדו"ח הנוכחי.

 

 


 

 

1.   בז"ן [בתי זיקוק לנפט]

 

שיפורים בשנים האחרונות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי בשנים האחרונות בוצעו בבז"ן השיפורים האלה:

  • הפחתה בקצב פליטת תחמוצות הגופרית בכ % 90 בעקבות המעבר המלא לצריכת גז טבעי במקום מזוט באפריל  2013.
  • הפחתה של 55% בכמויות ה- VOC  (חומרים אורגניים נדיפים) בעקבות פעולות שננקטו על ידי בז"ן, ומתוכם הופחתו ריכוזי הבנזן ב 59%.
  • פינוי בוצות היסטוריות- ביולי 2013 הסתיים, באיחור משמעותי, פינוי של 30,000 טון של בוצות ישנות שהצטברו בחצר המתחם.
  • במרץ 2013 בז"ן החלה בביצוע תהליך שיקום קרקע פרוזדור F שמחבר את נמל חיפה למתחם הפטרוכימי, וזאת על פי דרישת המשרד להגנת הסביבה.
  • בסוף שנת 2013 התחילו להקים בבז"ן את המערך לטיפול בפליטות חומרים אורגניים נדיפים וריח ממתקני הטיפול בשפכים.

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

  • חריגות מערכי פליטה לאוויר בדיגומי הארובות בשנים  2013,2012שנמצאו בחלק מהמתקנים ובחלק מהארובות. [המשרד לא מפרט באילו חומרים היו חריגות, והאם כל החומרים מנוטרים כנדרש.]
  • ריכוזי בנזן גבוהים נמדדו בסמוך לגדר המתחם הפטרוכימי. המפעל ביצע מיפוי מקורות והגיש תוכנית הסדרה.
  • בעיות במערך הניקוז המפעלי- שגורמות לזליגת מי נגר עילי מזוהם בדלקים לנחל בימי גשם חזק.
  • בעיות ריח- למרות ההתחלה של הטיפול במקורות הריח במתקני הטיפול בשפכים הקמת המערך עוד לא הושלמה, ועדיין קיימים מקורות ריח חזקים כדוגמת מערך ניפוק הביטומן.
  • זיהום קרקע ומי תהום- ממשיך, המפעל נדרש להגיש תוכנית הסדרה לצנרת עילית להובלת דלקים, ולבצע סקר סיכונים לקרקע ומי תהום.

 

אכיפה מנהלית בשנים  2011-2013:

ההליך המינהלי האחרון שננקט נגד בז"ן היה בדצמבר 2011 – עיצום כספי שהוטל בגין הפרת חובת דיווח על אירוע חומרים מסוכנים לפי תנאי היתר הרעלים. גובה הקנס עמד על 676,408 ₪, בגין אירוע שהתרחש במפעל ב 23 - יולי  2011.

 

לא צוין האם העיצום בוצע או לא.

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

בקשה לפתיחת תיקי חקירה נגד החברה הוגשה בתחילת 2012 [בגין הפרת הוראות צו אישי והוראות צו פינוי רעלים שכללו חריגה מלו"ז לפינוי בוצות ולהתקנת מתקן טיפול בבוצות , חריגות בלוחות זמנים בצמצום פליטות ממכלי אחסון וחריגות מערכי פליטה מרביים ממקורות פליטה מוקדיים.

 

לא צוין האם נפתחה חקירה או לא, ואם כן מה היו תוצאותיה.

 

מספר אירועי חומרים מסוכנים בשנים 2011-2013: 20

על אף זאת, ננקטו רק שני הליכי אכיפה נגד המפעל .

 

סיכום

אמנם חלו מספר שיפורים חשובים בהיבט הסביבתי בשנים האחרונות. יחד עם זאת, עדיין יש מספר בעיות, פליטות חריגות של חומרים מסוכנים ומסרטנים, מטרדי ריח, זיהום מים וקרקע. ההרחבה המתוכננת של המתחם אמנם מסדירה את המתקנים הקיימים ומחייבת עמידה בטכנולוגיה המיטבית הזמינה ועמידה בדרישות המשרד להגנת הסביבה במתקנים החדשים. מצד שני, תכנית ההרחבה מאפשרת תוספת בניה משמעותית, הגדלת היקף הייצור, ולכן כמות הפליטות צפויה לעלות.

 

 

 


 

2. גדיב

 

שיפורים בשנים האחרונות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי בשנים האחרונות בוצעו בגדיב השיפורים האלה:

·     הפחתה בפליטות תחמוצות הגופרית בעקבות המעבר לצריכת גז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי באפריל אפריל 2013.

·    הפחתה של % 75 בכמויות ה-  VOC הנפלטות לאוויר, מתוכם הופחתו ריכוזי הבנזן, המוגדר כחומר מסרטן ודאי בני אדם ב- 42% וזאת בעקבות פעולות שננקטו על ידי גדיב כמו ביצוע תהליךLDAR   (בדיקת דליפות מאביזרי צנרת ותיקונן), אבזור מכלי אחסון דלקים לפי BAT, כיסוי ברכת שפכים וכד'.

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

  • חריגות מערכי פליטה לאוויר- על פי דו"חות דיגום ארובות בשנת 2012,2013 ישנן חריגות מעת לעת בתחמוצות חנקן בחלק מהמתקנים ובחלק מהארובות. לא נמדדו חריגות במתכות מאז המעבר לשימוש בגז. [המשרד לא מפרט באילו חומרים היו חריגות, והאם כל החומרים מנוטרים כנדרש.]
  • ריכוזי בנזן גבוהים שנמדדו בסמוך לגדר המתחם הפטרוכימי. המפעל ביצע מיפוי מקורות והגיש תוכנית הסדרה שכוללת הקמת מתקן טיפול תרמי בפליטות בנזן מחוות מכלי הבנזן.
  • נקיטת פעולות נוספות להפחתת VOC-  טיפול בפליטות חומרים אורגניים נדיפים ממסוף מילוי מכליות כביש וכן ממסוף ניפוק ממסים לאוניות במסוף הכימיקלים.  אמור להיות מוסדר במסגרת היתר הפליטה לאוויר.
  • בניטור הרציף מהארובות ששודרו לאיגוד הערים נמצאו  חריגות רבות וחמורות בריכוזי הבנזן, בריכוזי תחמוצות החנקן ובאחוז האטימות של הארובות. (ראו פירוט בסעיף ב' לעיל)

אכיפה מינהלית בשנים 2011-2013:

2011 - התראה לפי חוק אוויר נקי בגין חריגות בפליטות של תחמוצות חנקן מארובות תנור הקסילן ותנור הארומטיק, תרכובות בנזן במסוף הכימיקלים, פחמן חד חמצני במתקן הטולואן ובדוד הקיטור ועשן שחור.

2012 - שימוע לנציגי החברה.

 

לא צוין מה היו תוצאות ההליכים הנ"ל.

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

15.5.12 - הוגשה בקשה לפתיחה בחקירה כנגד חברת גדיב בגין הפרת הוראות אישיות המתייחסות לחריגה מערכי פליטה מרביים ממקורות פליטה מוקדיים בשנת 2011 וגרימת זיהום אוויר חזק ובלתי סביר.

 

לא צוין האם נפתחה חקירה או לא, ואם כן מה היו תוצאותיה.

 

מספר אירועי חומרים מסוכנים בשנים 2011-2013: 2

2  אירועים בשנת 2013 

בתאריך 7.3.14 התרחש אירוע חומרים מסוכנים בו נשרף תנור הקסילן עקב כשל בתנור.  המשרד דרש מהמפעל להגיש תחקיר אירוע מקיף כנדרש בהיתר הרעלים של החברה.

 

מדובר בשריפת ענק שנמשכה 19 שעות והיה צריך מספר רב של צוותי כיבוי להשתלט עליה. יחד עם זאת, המשרד להגנת הסביבה טען בתגובותיו בפרסומים בתקשורת ש"לא ידוע על פליטת חומרים מסוכנים לסביבה", וש"אין מדידות חריגות על פי מיטב ידיעתנו בסביבה שכן בשל הטמפרטורות הגבוהות הזיהום עלה גבוה ולא הגיע לאוכלוסייה".

 

 

 


 

3. כרמל אוליפינים

 

שיפורים בשנים האחרונות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי בשנים האחרונות בוצעו בכרמל אולפינים השיפורים האלה:

  • הפחתה של 30% בכמויות ה- VOC הנפלטות לאוויר בעקבות פעולות שננקטו על ידי המפעל כמו: ביצוע תהליך   LDAR(בדיקת דליפות מאביזרי צנרת ותיקונן ), אבזור מכלי אחסון דלקים לפי BAT וכד'.
  • המפעל נמצא בתהליך הקמה של מתקן RTO, להפחתת פליטות אתילן ממתקן ייצור הפוליאתילן. צפוי כי עם הפעלת המתקן המפעל יגיע להפחתה של כ- % 74 בכמות VOC בשנה.
  • השבתה (עד הודעה חדשה) של מיכל אתילן במסוף הכימיקלים בנמל מאז תחילת 2012, וזאת בעקבות עיגון המלצות ועדה שפיר בעניין הזה בהיתר הרעלים של המפעל.

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

  • חריגות מערכי פליטה לאוויר בדיגומי הארובות בשנים  2013,2012שנמצאו בחלק מהמתקנים ובחלק מהארובות בחומרים חלקיקים, תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן. [לא ברור האם כל החומרים מנוטרים כנדרש.]
  • בניטור הרציף מהארובות ששודרו לאיגוד הערים נמצאו חריגות רבות בריכוזי תחמוצות החנקן. (ראו פירוט בסעיף ב' לעיל)

 

אכיפה מנהלית בשנים  2011-2013:

לא היתה.

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

24.10.12 - בקשה לפתיחת תיק חקירה נגד חברת כרמל אולפינים בגין חריגה מערכי פליטה מרביים ממקורות פליטה מוקדיים בשנת 2011 וגרימת זיהום אוויר חזק ובלתי סביר.

 

לא צוין האם נפתחה חקירה או לא, ואם כן מה היו תוצאותיה.

 

מספר אירועי חומרים מסוכנים בשנים 2011-2013: 3

21.6.2012 - התרחש אירוע חומ"ס של התפרקות קטליסט פרוקסידי במתקן פוליאתילן.

הפקת הלקחים מהאירוע עוגנה בדרישות היתר הרעלים של המפעל.

 

על אף זאת, ננקט רק הליך אכיפה אחד נגד המפעל

 

 

 


 

4. דור כימיקלים

 

שיפורים בשנים האחרונות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי בשנים האחרונות בוצעו בדור כימיקלים השיפורים האלה:

·  הפחתה של % 59 בכמויות ה- VOCהנפלטות לאוויר בעקבות פעולות שננקטו על ידי דור כימיקלים כמו: ביצוע תהליך LDAR (בדיקת דליפות מאביזרי צנרת ותיקונן), אבזור מכלי אחסון דלקים לפי BAT, הקמת שני סקרברים לטיפול בפליטות חומרים אורגניים נדיפים וכד'.

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

  • בעיות זיהום ים, קרקע וחוף שעוד לא הוסדרו.
  • איחור בהתקנת אמצעים לטיפול בפליטות חומרים אורגניים נדיפים לאוויר,גרימת סיכון לסביבה מצנרת חוץ מפעלית המיועדת להולכת חומרים מסוכנים וחריגות בריכוזי מלחים בשפכי המפעל התעשייתיים המוזרמים אל מערכת הביוב הציבורית.

 

אכיפה מינהלית בשנים  2011-2013:

10.5.12 - צו פינוי רעלים בדרישה לפינוי קרקע מזוהמת ב MTBE  (תוסף דלק(  שדלף מצינור תת -קרקעי חוץ מפעלי.

בעקבות זאת הוגשה בקשה לפתיחת תיק חקירה על זיהום ים ועל אי עמידה בתנאי רישיון העסק על ידי אגף ים וחופים.

13.10.13 - ישיבת בירור בנושא חוסרים משמעותיים במסמכי הבקשה להיתר פליטה.

15.1.14 - התראה והזמנה לשימוע בגין איחור בהתקנת אמצעים לטיפול בפליטות חומרים אורגניים נדיפים לאוויר, גרימת סיכון לסביבה מצנרת חוץ מפעלית המיועדת להולכת חומרים מסוכנים וחריגות בריכוזי מלחים בשפכי המפעל התעשייתיים המוזרמים אל מערכת הביוב הציבורית.

14.1.14 - נערך למפעל שימוע בנושא הנ"ל.

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

המשרד להגנת הסביבה שוקל להגיש בקשה לפתיחת חקירה על הנושאים המפורטים בהתראה מתאריך  5.1.14 והשימוע מתאריך  14.1.14.

 

מספר אירועי חומרים מסוכנים בשנים 2011-2013: 3

דוגמא,: דליפה תוסף דלק מצינור תת קרקעי בתאריך 03.12.02 .

 

 

 

 


 

5. חיפה כימיקלים

 

המפעל מחזיק במיכל אמוניה בנמל המקבל כ10,000  טון אמוניה בחודש שנפרקים מאונייה ישירות למיכל, ומפעיל קו אמוניה ממסוף הכימיקלים בנמל אל המפעל, אבל למפעל אין רישיון עסק בתוקף למיכל האמוניה.

 

שיפורים בשנים האחרונות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי בשנים האחרונות בוצעו בחיפה כימיקלים השיפורים האלה:

  • הפחתת עומס המזהמים המגיע לנחל כתוצאה מתהליך ההסדרה שהחל בשנת 2011 לדוגמא: חנקן כלליכ50  טון הפחתה, אמוניה- כ15 טון הפחתה, ניטראט- כ20  טון הפחתה, TOC כ- 30 טון הפחתה.
  • שדרוג בריכת קולחים צפונית בהתאם לתקנות המים, שדרוג תעלת הניקוז, שיפור משמעותי בתחזוקת מתקנים ותחזוקת חצר, והתקנת מצלמות לגילוי אמוניה במסוף הכימיקלים.
  • יישום המלצות ועדת הרצל שפיר- המלצות הועדה עוגנו בהיתר הרעלים של חיפה כימיקלים.
  • הפחתת הסיכון ממיכל האמוניה במסוף הכימיקלים : ננקטו מספר אמצעים לטיפול באירועי חירום להפחתת אדי אמוניה ולמיגון המיכל מפני רעידות אדמה ומצבי חירום, בהתאם להמלצות ועדת שפיר. יחד עם זאת, בכך הקשור למיגון עילי מפני מלחמות, נקבע ע"י פיקוד העורף כי לאור תרחיש היחוס אין צורך במיגון – דבר תמוה לכשעצמו.

 

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

·         איכות הקולחים המוזרמים לנחל הקישון

·         השלמת מיגון מיכל האמוניה

·         קבלת החלטת ממשלה לסגירת מיכל האמוניה, בהתאם להצהרות השר להגנת הסביבה, וביצוע ההחלטה.

·         בניטור הרציף מהארובות ששודרו לאיגוד הערים (ראו פירוט בסעיף ב' לעיל) נמצאו חריגות בריכוז תחמוצות חנקן .

 

אכיפה מנהלית בשנים  2011-2013:

לא היתה

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

לא היתה

 

 


 

6.  דשנים

 

שיפורים בשנים האחרונות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי בשנים האחרונות בוצעו בדשנים השיפורים האלה:

 

  • עיגון המלצות ועדת הרצל שפיר בהיתר הרעלים של דשנים.
  • הפחתת סיכון מכדור האמוניה בדשנים-  המפעל הקטין את כמות האמוניה המאוחסנת במפעל ב- % 50 , הכין נוהל המוודא כי בשעת חירום במפעל תפונה האמוניה בתוך 48 שעות,  השלים את הטמנת צינור האמוניה המחבר בין חיפה כימיקלים לדשנים, חיזק את כדור האמוניה מפני רעידות אדמה וכן ננקטו אמצעים לטיפול באירועי חירום להפחתת אדי אמוניה .
  • הפחתת סיכון מפריקת כלור גזי לתהליך ייצור תמיסה היפוכלוריט בשעת חירום באמצעות פינוי המיכלית באופן מיידי.

 

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

  • השטח של המפעל מיועד לתעשייה קלה לפי תוכנית המתאר של קריית אתא, ובפועל זו תעשיה כבדה ומזהמת. למרות זאת, יש למפעל רישיון עסק לצמיתות מעירית קרית אתא.
  • אין נתונים על הפליטות.

 

אכיפה מנהלית בשנים  2011-2013:

אוקטובר  2010- שימוע בגין אירוע חומרים מסוכנים בעת הובלת אמוניה במכלית כביש.

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

לא היתה.

 

 


 

7. פרוטרום

 

שיפורים בשנים האחרונות

  • סגירת מתקן הקרבון (מדובר במתקן גדול שכולל מספר יחידות ייצור) והעברתו לאחד ממפעלי החברה ברחבי העולם.
  • עד סוף שנת 2015 , צפוי להיסגר מתקן זיקוק בוואקום שבמפעל , כך שיוותרו באתר משרדים ומחסן בלבד.

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

  • מפגעי ריח קשים במיוחד
  •  זיהום אוויר. קיים אך אין מידע מפורט באילו חומרים והאם המפעל מנטר כנדרש
  • היתר הרעלים היה בתוקף רק עד יוני 2011 ומאז הוא פועל ללא היתר רעלים

 

אכיפה מנהלית בשנים  2011-2013:

לא היתה

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

לא היתה

 

 

 


 

8. פז שמנים

 

שיפורים בשנים האחרונות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי בשנים האחרונות בוצעו בפז שמנים השיפורים האלה:

 

·   הקמת מתקן RTO לטיפול בפליטות לאוויר-באוקטובר 2012

·   הקמת מתקן טיפול ביולוגי בשפכים-במרץ 2013

·  הפחתה של % 49 בכמויות ה-  VOCהנפלטות לאוויר בעקבות פעולות שננקטו על ידי פז שמנים כמו: הקמת מתקן,  RTO מדידת דליפות ותיקון אביזרי צנרת בעזרת מערכת LDAR

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

  • זיהום אוויר [אין מידע לגבי חומרים וכמויות]
  • איכות השפכים [ אין מידע באיזה חומרים]

 

 

אכיפה מנהלית בשנים  2011-2013:

21.11.2011 - ישיבת בירור הקמת מתקן לטיפול בפליטות חומרים אורגניים נדיפים לאוויר ולהקמת מתקן לטיפול ביולוגי בשפכים.

26.2.2012 - שימוע בגין חריגות מערכי פליטה ואי עמידה בלחות זמנים להקמת מתקן לטיפול בפליטות לאוויר. בעקבות זאת הוקמו המתקנים לטיפול בפליטות חומרים אורגניים לאוויר ולטיפול ביולוגי בשפכים.

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

לא היתה.

 

 

 


 

9. שמן תעשיות

 

שיפורים בשנים האחרונות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי בשנים האחרונות בוצעו בשמן השיפורים האלה:

  • הפחתת מפגעי הריח לאחר שהחברה השלימה את הקמת המתקנים לטיפול בפליטות (סקרבר, RTO).

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

  • מטרדי ריח
  • אין מידע עדכני על הפליטות

 

אכיפה מנהלית בשנים  2011-2013:

ינואר 2010 - שימוע בגין הזרמת תמלחות למערכת הביוב ובגין חריגות מדרישות היתר הרעלים. בעקבות השימוע תוקנו החריגות מהיתר הרעלים והופסקה הזרמת התמלחות לביוב.

פברואר 2011 - צו לסילוק מפגעים בשל איבוד של כ- 500 טון/שנה של הקסן[5]  לאוויר בשנת 2010.

לאחר שהחברה לא עמדה בלוחות הזמנים להסדרת המפגע, נפתח תיק חקירה כנגד החברה, בגין מפגעי ריח

ינואר  2012- שימוע על אי עמידה בצו.

מרץ  2012-  המפעל הוגבל בהיתר הרעלים לרכישת הקסן למחצית הכמות המבוקשת.

ינואר 2013 יצא צו הפסקה מנהלי וצו לסילוק מפגע בשל ריח בלתי סביר. במסגרת ההסדרה של צו ההפסקה המנהלי המפעל הקים מתקן לטיפול בפליטות לתקופת הביניים.

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

לא היתה

 

 

 


 

10. תרו

 

בעיות מרכזיות

  • המשרד להגנת הסביבה מציין כי בניטור הרציף מהארובות נמצאו מדידות חריגות בערכי הפליטה בארובה ל- TOC, לטענת המפעל המתקן אינו עומד בעומס מרבי ולכן פנה לייעוץ מול היצרן.

 

אכיפה מנהלית בשנים  2011-2013:

לא היתה

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

לא היתה.

 

 

 

 


 

11. אלקון

 

שיפורים בשנים האחרונות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי בשנים האחרונות בוצעו באלקון השיפורים האלה:

  • הפחתה של % 57 בכמויות ה VOC הנפלטות לאוויר בעקבות פעולות שננקטו על ידי אלקון כמו: ביצוע  תהליך LDAR (בדיקת דליפות מאביזרי צנרת ותיקונן), אבזור מכלי אחסון לפי BAT.

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

  • זיהום אוויר, שפכים ומטרדי ריח- אין מידע

(המפעל הודיע כי בכוונתנו להרחיב את הפעילות ולעבור לא"ת נאות חובב בדרום)

 

אכיפה מנהלית בשנים  2011-2013:

לא היתה

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

לא היתה

 

אירועי חומרים מסוכנים בשנים  2011-2013:

אין מידע

 

 

 

 


 

12. נמל חיפה

 

שיפורים בשנים האחרונות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי בשנים האחרונות בוצעו בנמל חיפה השיפורים האלה:

הפחתת סיכון מאחסון וטעינת ברום-  במסגרת יישום חלק מהמלצות ועדת שפיר, הוחלט על הפחתה הדרגתית של כמות הברום המשונעת ליצוא מכי"ל דרך נמל חיפה. בשנת 2012 עברו דרך נמל חיפה רק% 50 מכלל מכולות הברום המיוצאות ובהדרגה בשנת 2013 עברו דרך נמל חיפה רק 40% ובשנת 2016 עד  30%.

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

  • זיהום אוויר - אין נתונים
  • זיהום ים - אין נתונים

המשרד להגנת הסביבה אינו מפרסמם נתונים על זיהום אוויר וים מספינות וכלי רכב בנמל על אף שמדובר בכמויות מאד גדולות של פליטות. 

  • מניהול סיכונים - במסגרת הקמת רציף כרמל א' בוצע סקר אך לא קיים סקר סיכונים מקיף וכולל לכל חלקי הנמל. המשרד מכין הנחיות לניהול סיכונים לנמלים.  צפוי כי ההנחיות יועברו לנמל במהלך  2014.
  • מרחקי הפרדה מרצפטורים ציבוריים- הנמל נדרש להגיש בחינת עמידת מרחקי הפרדה על פי מדיניות המשרד ל- 10 חומרים מסוכנים GT-5 (Gas Toxic) כולל ברום עד לתאריך 8.12.13.

 

אכיפה מנהלית בשנים  2011-2013:

נובמבר 2013 - ישיבת בירור בנוגע ליישום ההוראות לפי חוק אוויר נקי. מדיווח הנמל עלה כי החברה לא תעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בהוראות להתקנת מדלה פניאומטי ברציף המערבי.ולא תעמוד באמצעים לפריקה שנקבעו בהוראות בנוגע לרציף הקישון.

לא ברור מה הוחלט.

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

לא היתה

 

 

 


 

13. תש"ן- תשתיות נפט ואנרגיה - 3 אתרים (קריית חיים, טבעון ונמל הדלק)

 

 

שיפורים בשנים האחרונות

המשרד להגנת הסביבה מציין כי בשנים האחרונות בוצעו בתש"ן השיפורים האלה:

  • הפחתת פליטות חומרים אורגניים נדיפים לאוויר ב60%  בעקבות פעולות שננקטו על ידי תש"ן קריית חיים.
  • פינוי כ3000  טון בוצה מזוהמת בדלקים ב 2011. על פי הערכת המפעל, עדיין נותרו כמה אלפי טונות של בוצות באתר שטרם פונו.

 

בעיות מרכזיות שעוד לא נפתרו

  • זיהום אוויר, מים , קרקע - אין נתונים מלאים
  • השלמת תהליך פינוי הבוצות המזוהמות

 

אכיפה מנהלית בשנים  2011-2013:

דצמבר 2012 - התראה לפי חוק רישוי עסקים והזמנה לישיבת בירור מול מנהל המחוז בעקבות חריגת תש"ן מלוחות הזמנים שנקבעו ברישיון העסק.

 

אכיפה פלילית בשנים  2011-2013:

לא היתה.

 

 


[1] מי שמחפש מידע סביבתי, יכול להיעזר במדריך המיוחד הזה שהוכן ע"י אזרחים למען הסביבה.

[2] חיפה, קרית אתר, קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, נשר, טבעון, רכסים, זבולון- סה"כ 165 קמ"ר, 500,000 תושבים.

[3] הנתונים לשנת 2012

[4] הקסאן הוא ממיס אורגני מזיק מאד לבריאות - ומלבד היותו חומר דליק ונפיץ הוא עלול בחשיפה נשימתית ממושכת לפגוע במערכת העצבים המרכזית והפריפרית. כמו כן הוא גורם לכאבי ראש, לבעיות בעור ובעיניים. למידע מפורט: באתר המוסד לבטיחות וגיהות, ובאתר הרשות לחומרים מסוכנים.

[5] הקסאן הוא ממיס אורגני מזיק מאד לבריאות - ומלבד היותו חומר דליק ונפיץ הוא עלול בחשיפה נשימתית ממושכת לפגוע במערכת העצבים המרכזית והפריפרית. כמו כן הוא גורם לכאבי ראש, לבעיות בעור ובעיניים. למידע מפורט: באתר המוסד לבטיחות וגיהות, ובאתר הרשות לחומרים מסוכנים.

 

לצפייה בקובץ המלא (PDF)

 


                                     

תרומה לפרויקט שקט תעשייתי

תרומה בכל סכום

50 - כרטיסי ברכה

75 - מדריך לרכש סביבתי

100 - חולצות שקט תעשייתי

125 - חולצה וחברות בעמותה

150 - יעוץ טלפוני צוות המומחים

500 - פגישה יעוץ צוות מומחים

1000 - הרצאה

2000 - סדנת מזון

5000 - טיפול לקבוצת תושבים

לפרטים נוספים/שאלות

טלפון: 04-9997550
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

 

 

 

 

 

צרו קשר للاتصال بنا

עמותת אזרחים למען הסביבה, ת.ד. 1075 פקיעין 24914

טלפון: 04-9997550     

פקס:  04-9978837

הצטרפו אלינו انضموا إلينا

אתם כאן: דף הבית שקט תעשייתי מפרץ חיפה תמונת מצב מאי 2014