כולנו אזרחים למען הסביבה

 

 

 

 

 

 

 

 

דוח שקט תעשייתי מי מפקח על המפעלים מועצה תעשייתית מגדל תפןאיור: נדב רוזנבלום


שקט תעשייתי - מי מפקח על התעשייה

דו"ח רביעי בסדרת הדו"חות של עמותת אזרחים למען הסביבה


 

 

אודות

תקציר והמלצות

מושגי יסוד

המועצה התעשייתית מגדל תפן

בעיית השפכים בתפן

דפי מידע על מפעלים

מעקב: יישום ההמלצות של ד"ר ברננדה פינקלשטיין

רשימת מזהמים והשפעותיהם על בריאות הסביבה

תודות

שמירת זכויות יוצרים

נספחים

פרסום הדו"ח בתקשורת

Executive Summary and Recommendations

ملخص، استنتاجات وتوصيات

 

 

 

 

אודות

זהו הדו"ח הרביעי בסדרת הדו"חות המכונה "שקט תעשייתי", שמפרסמת עמותת אזרחים למען הסביבה ששמה לה למטרה לעודד התנהלות מקיימת של התעשייה  בישראל.

העמותה בודקת בדו"חותיה שתי שאלות מרכזיות:

האחתאם המפעלים עומדים בדרישות הסביבתיות שנקבעו להם על פי חוק ואם הדרישות והתקנים שנקבעו להם מתאימים למה שמקובל בעולם.

השנייהאם הרשויות מפקחות פיקוח שוטף על פי חוק על אופן התנהלותם הסביבתית של מפעלים.

הדו"ח הראשון בחן 25 מפעלים מאזור מערב הגליל.

הדו"ח השני בחן 22 מפעלים, גם הם מאזור מערב הגליל.

הדו"ח השלישי בחן 30 מפעלים מאזור הגליל התחתון והגליל העליון.

הדו"ח הנוכחי בוחן 10 מפעלים באזור התעשייה מגדל תפן.

 

 

 

 

תקציר והמלצות

 

תקציר הדו"ח

תהליך איתור המידע ואיסופו

את רוב המידע שהסתמכנו עליו קיבלנו מאיגוד ערים גליל מערבי והמועצה התעשייתית ורק מעט ממנו מהמשרד להגנת הסביבה. תהליך איתור המידע ואיסופו דומה מאוד לתהליכים שננקטו בדו"חות הקודמים. ולצערנו, רוב המידע הנחוץ עדיין אינו מתפרסם לציבור ואף קשה לאתר אותו לאחר הגשת בקשה לקבלתו.

יודגש שדו"ח זה בחן תוצאות דיגומים של המפעלים בשנים 2010 ו-2011אך לקראת סיום הכנתו חיפשנו גם בדיקות משנת 2012 שהתפרסמו באתר המועצה התעשייתית תפן והן הובאו בחשבון.

השגת מידע מהמועצה התעשייתית תפן

בשנה האחרונה חלה תפנית מהפכנית בגישת המועצה התעשייתית תפן לסוגיית המידע וחשיפתו לפני הציבור. הדבר בא לידי ביטוי הן בטיפול המועצה בבקשות על פי חוק חופש המידע, והן בפרסום מידע באתר האינטרנט שלה על פי תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), התשס"ט-2009 (להלןתקנות המידע הסביבתי).

הניסיונות של העמותה להשיג מידע על אודות המפעלים בתפן התחילו כבר בשנת 2002 [1]. מאז ועד תחילת שנת 2012 רוב הבקשות לקבל מידע על המפעלים בתפן הושבו ריקם או שנענו רק לאחר מאבק מתמשך. [2]

הניסיונות הללו עוררו בסופו של דבר את היוזמה לתיקון חוק חופש המידע בשנת 2005, והביאו להוספת סעיף 6א שמחייב את רשויות המדינה לפרסם מידע סביבתי שנמצא ברשותן באתרי האינטרנט שלהלן [3]. בעקבות התיקון הנ"ל הותקנו גם תקנות המידע הסביבתי שחלות על כל הרשויות במדינה, לרבות המועצות התעשייתיות.

גם הניסיונות לקבל מידע לצורך הכנת דו"ח זה נתקלו תחילה בסירוב מצד היועץ המשפטי של המועצה. בהמשך, ולאחר כמה התכתבויות ופגישה עם ראש המועצה החדש, הצלחנו לקבל את המידע המבוקש.

ולא זאת אף זאת, המועצה עמדה בהתחייבות שלה והתחילה לפרסם באתר שלה מידע על פי תקנות המידע הסביבתי מיום תחולתן על המועצה במרץ 2012.

המועצה התעשייתית תפן היא אחת הרשויות היחידות שמפרסמות מידע סביבתי על פי התקנות, כמעט במלואו, באתר האינטרנט שלהן.   

השגת מידע מהמשרד להגנת הסביבה

בשנים 2011 ו-2012 חלה ירידה ניכרת במידת פרסום המידע עלידי המשרד להגנת הסביבה, אף שהוא התחיל לפרסם חלק מהמידע באתר שלו בעקבות כניסתן לתוקף שלתקנות המידע הסביבתי בספטמבר 2010.

גם הטיפול בבקשות על פי חוק חופש המידע עדיין איטי מאוד ובקשה לקבלת תנאי רישיונות עסק של מפעלים, למשל, נענתה רק כעבור חצי שנה.

נוסף על כך התברר מן החומר המפורסם  באתר המשרד להגנת הסביבה, שבשלוש השנים האחרונות לא ערך המשרד להגנת הסביבה שום בדיקות פתע במפעלים בתפן, למעט בדיקה אחת במפעל וולקן בשנת 2012.

 

פיקוח הרשויות על המפעלים

המועצה התעשייתית תפן

אף שתפקידה של המועצה התעשייתית הוא לטפל במפעלים ולפקח עליהם, והיא אינה עוסקת בנושאי חינוך, רווחה וכדומה, הרכב המועצה עצמו נמצא לא יעיל כמנגנון פיקוח ואכיפה. אמנם המועצה ועובדיה נמצאים בקשר ישיר עם המפעלים, אבל לא מצאנו כל עדות לכך שהמועצה מפעילה מנגנון של פיקוח ובקרה על המפעלים. להפך, היא מייצגת אותם ומגינה עליהם בכל מצב.

קראו עוד על הבעייתיות בהרכב המועצה ושיטת מינוי חבריה בפרק המועצה התעשייתית מגדל תפן.

באוקטובר 2012 מדדה המועצה התעשייתית ריכוז אבק מרחף בעשר נקודות באזור המועצה וסביבתיה שהיו תקינות, אולם כאשר מדובר בדגימה חד פעמית, בחורף, שאינה מספיקה ואינה מייצגת את המצב בשאר ימי השנה ואינה מחליפה דיגום רציף או לחלופין דיגום בתדירות גבוהה כל השנה. .

איגוד ערים גליל מערבי

בתהליך הכנת הדו"ח התברר שהאיגוד הוא כמעט הגוף היחיד שמפקח באופן שוטף על המפעלים בתפן. עובדי האיגוד נמצאים בקשר ישיר ושוטף עם המפעלים, עוקבים אחר ביצוע הבדיקות התקופתיות, שולחים התראות למפעלים עם גילוי חריגות בתוצאות ועוד.

עם זאת, לא מצאנו שננקט הליך משפטי כלשהו בעקבות גילוי חריגות מהתקנים שנקבעו למפעלים או בעקבות עבירות אחרות לכאורה לפי חוק רישוי עסקים.

המשרד להגנת הסביבה

הפיקוח שלו מועט. המשרד כמעט אינו עורך בדיקות פתע ואינו נוקט הליכים משפטיים, גם לאחר קבלת מידע מאיגוד הערים על חריגות/עבירות לכאורה של המפעלים.

מקרה בולט במיוחד בהקשר זה הוא מכון טיהור השפכים של תפן, שמימיו מומטרים על ההר כבר שנים ומזהמים את האדמה ואת מי התהום. המשרד להגנת הסביבה נקט בעבר כמה הליכים נגד המועצה בעניין זה, אך בשנים האחרונות לא נעשה דבר אף שהמצב לא השתנה.

 

התאמת התקנים

הדו"ח מראה שאצל כמעט מחצית המפעלים טרם הותאמו התקנים הנדרשים מהם ברישיון העסק לתקן הישראלי בנושא איכות אוויר (חוק אוויר נקי והתקנות שמכוחות או חוקים אחרים בעניין) נקי והתקנות שמכוחות או חוקים אחרים בעניין). מטבע הדברים,התקנים של אותם מפעלים גם אינם תואמים את התקנים הבינלאומיים המקובלים בעולםברישיונותיהם של שלושה מפעלים בלבד הותאמו התקנים במלואם לתקנים הבינלאומיים המקובלים בעולם בנושא איכות האוויר.

ההמלצות שנתנה ד"ר ברננדה פליקשטיין בחוות דעתה מ-20 בספטמבר 2009 בוצעו בחלקן בלבד.

ראו פרק מעקב: יישום ההמלצות של ד"ר ברננדה פליקשטיין

גם בתחום השפכים, ברוב המפעלים התקנים מתאימים רק בחלקם, לתקנים הבינלאומיים.

 

 
   

 

 

עמידת המפעלים בדרישות החוק

לפי בדיקתנו, שום מפעל לא מילא את כל הדרישות של ביצוע כל הבדיקות ועמידה בתקנים במלואם.

                                           

 

 

 

 

 

 

 

 

אי העמידה בתדירות הבדיקות הנדרשת בולטת במיוחד בתחום איכות האוויר. רוב המפעלים אינם מבצעים את ניטור הארובות בתדירות הנדרשת ואינם מבצעים מדידות איכות אוויר סביבתי כנדרש.

בבדיקות שמצאנו נמצאו חריגות רבות. למשל,

באוויר : חריגות בעופרת (עד 100% מהתקן), בתרכובות כלור (עד 650%), בחומרים אורגניים נדיפים (עד 12,860%) ובחלקיקים (עד 740%).

בשפכים : חריגות בסולפטים (עד 10,500%), בעופרת (עד 135%), בשמנים, במתכות ובמוצקים מרחפים במאות אחוזים מהתקנים.

בקולחי המט"ש  נמצאו חריגות במאות אחוזים של BOD, חנקן, COD, קובלט, אמוניה, מוצקים מרחפים, פלואוריד ועוד, וכן חריגות רבות בקוליפורמים (עד 2,700,000%).

 

מכון טיהור שפכים

מכון הטיהור של שפכי המפעלים בתפן עד היום ממטיר את המים על ההר!

הבדיקה מראה שאיכות הקולחין המומטרים מהמט"ש ממשיכה להיות גרועה מאוד, וניתן לומר שהמט"ש אינו מגשים את המטרה שלשמה הוקם. המט"ש קולט את כל שפכי המפעלים בלא בדיקה או עצירה של הזרמת שפכים מזהמים ממפעלים שהטיפול בשפכים בהם לא בוצע כראוי.

לאחרונה נמדדו גם ריכוזים חריגים של מתכות בבוצת המט"ש ובעקבות זאת ביצע איגוד ערים גליל מערבי ניטור תורמי שפכי תעשייה עיקריים במפעלים.

ראו פירוט בפרק בעיית השפכים בתפן.

 

שיתוף פעולה מצד המפעלים

גם בדו"ח הנוכחי, בתחילת תהליך איסוף המידע פנינו למפעלים עצמם וניסינו לקבל מידע מהם.

לעומת מידת שיתוף הפעולה מצד מפעלי הדו"חות הקודמים, רק שני מפעלים מתוך העשרה שיתפו פעולה:

וולקן: מנהל המפעל שיתף פעולה באופן מלא, לרבות סיור במפעל ופגישה.

רדימיקס: המפעל שלח העתק ממסמכי התנאים ברישיון העסק.

רבים מהמפעלים גילו תחילה נכונות לשתף פעולה ואף התחילו לתאם פגישות, אך בשלב מסוים חזרו בהם במפתיע וביטלו את הפגישות.

 

מסקנות והמלצות

 

הדו"ח מצביע על שיפור מסוים בעדכון התקנים שנקבעו למפעלים וכן שיפור ניכר בחשיפת מידע על ידי המועצה התעשייתית.

עם זאת, רוב המפעלים עדיין אינם מבצעים את כל הבדיקות הנדרשות מהם, והציבור אינו יכול לדעת על החומרים הנפלטים לסביבה ועל כמותם.

 

לפיכך אלה הן המלצותינו:

 

על המועצה התעשייתית תפן והמשרד להגנת הסביבה ליישם מיד את המלצותיה של ד"ר ברננדה פילקשטיין, לרבות:

 

1. לחייב את המפעלים שנדרשו לכך להכין סקרי תהליכים ופליטות, לבצע ניטור רציף בארובות תוך הקטנת סף גילוי המתכות.

2. לבדוק את השפעתם של כלל המפעלים בתפן על הסביבה תוך יישום גישה אינטגרטיבית, באמצעות סקר השפעה על הסביבה. הכוונה להרצת מודל, שאליו יוכנס מצאי הפליטות של כל המפעלים באזור ונתונים מטאורולוגיים וטופוגרפיים. המודל יחזה את ריכוזי המזהמים בסביבה כדי לבדוק אם הם עומדים בתקנים  וגם היכן מתקבלים הריכוזים הגבוהים ביותר.

3. להרחיב את הניטור הסביבתי ולהקים כמה תחנות ניטור לבדיקה רציפה של איכות האוויר, בהסתמך על תוצאות סקר ההשפעה על הסביבה.

 

על המועצה התעשייתית תפן:

 

4. לחבר מיד ובלא כל דיחוי את מכון טיהור השפכים שלה למכון טיהור השפכים בעכו, על פי החלטות בית המשפט, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה והמשרד להגנת הסביבה.

 

5. כמו כן על המועצה להקים מערך ניטור שפכים ולעצור תהליכי ייצור במפעלים שמזהמים באופן חריג את מכון הטיהור ומשבשים בכך את עבודתו. חשוב להבין ששפכים מזהמים יכולים לשבש כל מכון טיהור, גם את המט"ש בתפן וכמובן גם את המט"ש של עכו בעתיד. על כן מערכת ניטור והפסקת עבודה למפעלים מזהמים חיונית בשגרה בכל אזור תעשייה, ובעיקר במועצה שכל כולה – תעשייה.

 

על המשרד להגנת הסביבה:

 

6. להגביר את הפיקוח על המפעלים, בייחוד בכל הקשור לפליטות לאוויר ולנקוט הליכים נגד המפעלים החורגים.

 

7. כמו כן עליו להשלים את התאמת תנאי רישיון העסק של כל המפעלים לתנאים המקובלים בעולם, גם בתקנים למניעת זיהום אוויר וגם בתקנים הנקבעים לשפכים.

 

המלצות  למפעלים:

 

1.על המפעלים ליישם טכנולוגיות מיטביות (BATביוזמתם ולא להמתין לדרישות מיוחדות בתקנות. בעולם כבר הוכח שאמנם מדובר בהשקעות, אך יישום טכנולוגיות להפחתת זיהום  כדאי מבחינה כלכלית לטווח ארוך.

 

2. על המפעלים לשפר מיד את מערכות הטיפול בשפכים שלהם. במפעלים גדולים יש לבדוק אפשרות להקים/לשפר מערכת טיפול בשפכים בתחומי המפעל, כדי שלא להמשיך להעמיס על המט"ש

 

3. יש לעשות שימוש חוזר במים במפעלים שמשתמשים בכמויות גדולות של מים כדי להקטין את כמות השפכים העמוסים בחומרים מסוכנים ובמתכות המוזרמים למכון הטיהור ומעמיסים עומס רב על הפעילות שלו.

 

4. על המפעלים לערוך בדיקות תקופתיות בסביבת העבודה של העובדים, כקבוע בחוק, ולכלול בהן את כל מגוון החומרים מתחום הרעלים המוחזקים במפעלים ונמצאים בתהליך הייצור.

 

5.עליהם לפרסם מידע על יישום טכנולוגיות מיטביות (BAT), ותוצאות דיגום תקופתי במפעליהם באתרי האינטרנט שלהם. הציבור אינו מאמין עוד לאמירות כלליות, שעל פי רוב מופיעות בפרסומים של מפעלים, כגון "מחויבות סביבתית וחברתית". המפעלים נדרשים לגבות אמירות אלה במידע אמין ובשקיפות מלאה.

 

לעובדים במפעלים:

 

1.על העובדים במפעלים להימנע מלהיחשף לחומרים מסוכנים: אם במקום עבודתם משתמשים בחומרים רעילים, הם עלולים להיפגע בנשימה ובמגע. החומרים הרעילים גם נספגים בבגדים ובעור הגוף. עליהם להקפיד על הוראות בטיחות,להצטייד בציוד מגן ולהשתמש בו.

 

2.עליהם לדרוש מהמעסיק שיבצע בדיקות תקופתיות בסביבה שבה הם עובדים, ויכלול בהן את כל מגוון החומרים מתחום הרעלים שאִתם הם באים במגע.

 

3.עליהם לדרוש מהמעסיקים ליישם במפעל טכנולוגיות מיטביות למניעת דליפות של חומרים רעילים.

 

4.עליהם ללכת להיבדק בבדיקות דם תקופתיות לאיתור נוכחות רעלים במחזור הדם שלהם. יש לכלול בבדיקה את מרבית החומרים שעמם הם באים במגע.

 

לציבור התושבים:

 

1.על הציבור לאתר מידע על הנעשה בתחום התעשייה בסביבתו, ולהיות ערני - גם אזורי תעשייה ותעסוקה מטופחים ובעלי חזות ירוקה עלולים לכלול מפעלים מסוכנים.

 

2.עליו לבקש מידע נוסף על ההתנהלות הסביבתית של המפעלים, מהמועצה ומהמפעלים עצמם.

 

3.עליו לפעול לאכיפה אזרחית [4] של החוק כלפי מפעלים מזהמים בסביבת המגורים שלו.

 
לכנסת:
השנים הארוכות בהם פעלנו עם/מול המועצה התעשייתית מלמד שהמנגנון הזה אינו מאפשר איזון נכון בין האינטרס הציבורי לאינטרס הפרטי. עמותת אל"ס פנתה למספר חברי כנסת בכדי לקבל את המלצתם או כוונתם לתיקון המצב [הדו"ח נשלח להם מספר ימים לפני הבחירות לנציגים ממפלגות העבודה, התנועה, חד"ש ומרץ - שאלנו: מה כוונתם לעשות בנוגע לבעיות והכשלים העולים בדו"ח הזה, בכנסת הבאה. עד כה קבלנו תשובה רק מדב חנין]:

ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות בכנסת היוצאת: "הדוח מלמד על כשל מובנה הקיים במנגנוני הפיקוח והבקרה של המועצה התעשייתית.
המועצה התעשייתית פועלת, מעצם מהותה, למען המפעלים. התוצאה: אינטרסים כלכליים גוברים על שיקולי סביבה ובריאות של התושבים המתגוררים באזורים הסמוכים למפעלים.
במצב זה, לא מפתיע להיווכח כי מפעלים  לא מבצעים את בדיקות האוויר והשפכים בתדירות הנדרשת לפי חוק ולא עומדים בתקנים במלואם. אני קורא למשרד להגנת הסביבה להידרש לסוגיית הפיקוח על המפעלים ולאמץ את המלצות הדוח במלואן. בכנסת הנכנסת אמשיך לקדם את חוק פירוק המועצה התעשייתית תפן ולהעברת אחריות הפיקוח כמו גם רווחי הארנונה לרשויות המקומיות בסביבה".

 

עדכון - שנת 2015:

נייר העמדה שהצגנו בפני וועדת חקירה בעניין חלוקת הארנונה ממועצה תעשייתית ובו ביקשנו כי כל מתווה לחלוקת הארנונה חייב לכלול בתוכו דרישות מקדמיות מהמועצה כמו הפסקת הזיהום משפכים תעשייתיים והגברת הניטור של הפליטות מהמפעלים. מתוך הדיון שהתקיים ביום 15.6.15

ניתן לראות את כל קבצי הישות התכנונית שש/ 15/ מגדל תפן באתר משרד הפנים - איתור תוכנית

 
 
 
 
 
 
מושגי יסוד

תנאים ברישיון העסק

רישיון לניהול עסק הוא האישור שהרשות המקומית נותנת לבעל עסק, לפתיחתו ולניהולו על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, התקנות והצווים שהותקנו על פיו.

צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995 מפרט את רשימת העסקים המחויבים גם בקבלת אישורם של משרדי ממשלה (נותני אישור) נוסף על אישור הרשות המקומית ואת פרק הזמן שבו רישיון העסק יעמוד בתוקפו.

המשרד להגנת הסביבה מתנה את אישורו שלו בתנאים ובנהלים הנקראים "תנאים ברישיון עסק" שהוא דורש מהמפעל בטרם יאשר מתן רישיון עסק למפעל בעל השלכות סביבתיות כלשהן. במסמך התנאים הזה קובע המשרד להגנת הסביבה (נותן האישור), את נוהלי העבודה של המפעל וכלליה. בין היתר הוא קובע לעתים את שיטות העבודה, את אופן הטיפול בחומרים מסוכנים, את אופן הטיפול בפסולת לסוגיה ובשפכים, את תקני הפליטה לאוויר, את תקני איכות שפכים, נוהלי בטיחות, שיטות בדיקות ודיגום, תדירות ומועדי הבדיקות וכיוצ"ב.

התנאים משתנים ממפעל למפעל ומותאמים בצורה פרטנית לכל מפעל לפי תחום הפעילות שלו, היקפה והחומרים שבהם הוא משתמש.
 
סיווג המפעל (C ; A ; B)

המשרד להגנת הסביבה סיווג את העסקים למיניהם לשלושה סוגים לפי מידת ההשפעה שיש להם על הסביבה. עסקים מסוג A נחשבים לעסקים בעלי היבטים סביבתיים משמעותיים; עסקים מסוג B נחשבים לעסקים בעלי היבטים סביבתיים בינוניים ואילו עסקים מסוג C הם עסקים בעלי היבטים סביבתיים פחותים. יודגש שהקביעה של מידת ההשפעה של המפעל על הסביבה נעשית על ידי המשרד להגנת הסביבה.

סיווגו של המפעל קובע בין היתר את רמת הפיקוח על המפעל ואת הגורם האחראי לפיקוח עליו. מפעלים מסוג C למשל אינם מקבלים תנאים ברישיון עסק מהמשרד להגנת הסביבה, והטיפול בהם נתון בידי היחידות הסביבתיות העירוניות.

כעולה מהדו"ח, המציאות מראה שלא תמיד הסיווג שנעשה למפעל הוא נכון ומתאים, בייחוד כשמדובר במפעלים מסוכנים שמשיקולים שונים סווגו על ידי המשרד להגנת הסביבה בסיווג C, ולכן רמת הפיקוח עליהם והדרישות מהם הן נמוכות ביותר.

 

צו הרשאה להזרמה לנחל

על פי חוק המים התשי"ט-1959, הזרמת שפכים לנחלים, לרבות מי קולחין, מי רכז ושפכים, אסורה. לכלל נקבע חריג, והוא סעיף 20י"א לחוק המים, הנותן לנציב המים סמכות להתיר הזרמת קולחין לנחל לגופים מסוימים (רשויות, מפעלים, מכוני טיהור וכו').
צו ההרשאה ניתן על ידי נציב המים בשיתוף ועדה מייעצת שחברים בה נציגים של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, נציבות המים והשירות ההידרולוגי. צו הרשאה ניתן בדרך כלל לתקופה קצובה, ובתנאים האמורים להבטיח שהמים המסולקים לנחל יהיו באיכות הנדרשת על פי החוק באופן שימנע או ימזער את זיהום הנחל.
המשרד להגנת הסביבה הוא הגוף העיקרי שאמור לבצע מעקב ובקרה אחרי ביצוע כל דרישות צו ההרשאה, ולפי הצורך לפתוח בהליכי אכיפה.

 

היתר הזרמה לים

החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988 ותקנותיו קובעים איסור הזרמת שפכים או פסולת לים בלא היתר או שלא לפי תנאי ההיתר. היתר הזרמת שפכים/פסולת לים ניתן לגופים שונים על ידי ועדה בין-משרדית המורכבת מנציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד התמ"ת , משרד החקלאות, משרד התיירות, משרד התחבורה ונציג ציבור על פי חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002
 
היתרי ההזרמה לים אמורים לשמש אמצעי פיקוח, בקרה ואכיפה בכל הקשור להזרמת פסולת/שפכים לים, ואמצעי להצבת דרישות למפעלים המזרימים, כדי שיפעלו לשיפור איכות השפכים, לצמצום כמותם, וככל האפשר - להפסקת הזרמתם לחלוטין.
 
BAT הטכנולוגיה המיטבית הזמינה: Best Available Technology
משמעות העיקרון היא כי על המפעל להוכיח שהטכנולוגיות שבהן הוא משתמש הן היעילות ביותר הקיימות להפחתת הזיהום ממתקניו, ומקורו בהוראות הדירקטיבה האירופית EC/96/61 המגדירה את הטכנולוגיות הטובות ביותר (BAT) למגזרי התעשייה לסוגיהם. העיקרון מתייחס לא רק לשיטה היעילה ביותר, אלא גם לאמצעים שהם בגדר האפשר.

חוק אוויר נקי, התשס"ח -2008 מגדיר את העיקרון כך:
"הטכנולוגיה המיטבית הזמינה" – הטכנולוגיה והאמצעים המתקדמים ביותר, המשמשים בתכנון, בניה, הפעלה ותחזוקה של מקור זיהום ושל פעילות המתבצעת בו, או טכנולוגיה ואמצעים כאמור שייעודם מניעה או צמצום זיהום אוויר, המוספים למקור הפליטה. 
 

בדיקות תקופתיות ובדיקות פתע

בדיקות תקופתיות הן בדיקות ודיגומים אשר מפעלים נדרשים לעשות באופן ובתדירות שנקבעו להם בתנאי רישיון העסק. בדרך כלל המפעלים נדרשים להעביר את תוצאות הבדיקות הללו למשרד להגנת הסביבה ו/או אל היחידה הסביבתית האזורית ו/או לרשות המקומית ו/או להשאירן אצלם ולהעמידן לעיון לפי דרישת מי מהמגופים הנ"ל.

בדיקות פתע הן בדיקות שהמשרד להגנת הסביבה ו/או היחידה הסביבתית עושים במפעלים בלא הודעה מוקדמת. מספר זה של בדיקות הוא מצומצם ביותר, בעיקר בשל חוסר תקציב וכוח אדם.
 
 
מכוני טיהור שפכים


מכון טיהור אינטנסיבי: מכון טיהור המטפל בשפכים בשלושה שלבים עיקריים: טיפול ראשוני, טיפול שניוני וטיפול שלישוני. איכות הקולחים נקבעת על פי מספר השלבים בתהליך הטיהור.

1. טיפול ראשוני: טיפול מכני הכולל סינון גס של השפכים, שיקוע גרוסת (שיקוע של חלקיקים כבדים) ושיקוע ראשוני הכולל הרחקת חלק מהמוצקים המרחפים והחומר האורגני.                                    

2. טיפול שניוני: טיפול ביולוגי שבו מתבצע תהליך של פירוק החומר האורגני בשפכים, הרחקת המוצקים המרחפים, שיקוע הבוצה (המכילה בעיקר את החיידקים המפרקים) וחיטוי הקולחים לצורך סילוק מיקרואורגניזמים פתוגנים (מחוללי מחלות). בתהליך מתקבלים קולחים צלולים בעלי ריכוז חומר אורגני נמוך המתבטא בריכוז צח"ב (צריכת חמצן ביולוגי) הנמוך מ־20 מ"ג/ל' וריכוז מוצקים מרחפים הנמוך מ- 30 מ"ג/ל'.       3. טיפול שלישוני: טיפול שלישוני יכול לכלול אחד או יותר מהתהליכים האלה סילוק חנקן בתהליך ביולוגי; סילוק זרחן בתהליך ביולוגי ו/או על ידי כימיקלים; סינון נוסף של מוצקים מרחפים; חיטוי.

שיטות הטיהור במכונים אינטנסיביים: מכונים אלו פועלים בדרך כלל על בסיס שיטת הבוצה המשופעלת. בתהליך זה אוויר מוזרם באופן מכני ובכמויות גדולות לאגני אוורור, ובהם מתפתחת אוכלוסיית חיידקים פעילה. תרכובות אורגניות וחנקניות המצויות בשפכים מתפרקות באמצעות החיידקים והופכות לביומסה או לגז הנפלט לאטמוספרה.
לאחר זמן שהייה של שעות אחדות מוזרמים השפכים המטוהרים מאגני האוורור לאגני שיקוע, ובהם מופרדים המוצקים המרחפים (רובם תאי חיידקים ותרכובות אורגניות לא מסיסות) ומתקבלים קולחים. חלק מהבוצה הנוצרת כמשקע מוחזרת בסחרור לאגני האוורור והיתרה מסולקת כבוצה עודפת.

מכוני טיהור אקסטנסיביים: תהליכים אקסטנסיביים כוללים בדרך כלל בריכות ייצוב אנאירוביות (שבהן עומק המים רב יחסית), המשולבות בבריכות אירוביות רדודות. בבריכות אלו מתפתחות אצות התורמות חמצן למים ומסייעות בכך לפירוק מיקרוביאלי של המזהמים. בבריכות שבהן יש עומס אורגני גבוה, או פני שטח קטנים יחסית, צריך לעתים להוסיף אוורור מכני לשיפור תהליכי החמצון. תהליך הפירוק בשפכים במקרה זה אורך ימים מספר (יותר מפי עשרה מאורכו של התהליך האינטנסיבי).

 
 
 
 

 

המועצה התעשייתית מגדל תפן 

מועצה תעשייתית, כהגדרתה בסעיף 2א(א) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], היא רשות מוניציפלית המנהלת אזור תעשייה בין עירוני ובו כמה מפעלים בעלי תשתית ומערכות ציבוריות משותפות. אזור תעשייה המוכרז כאמור אינו שייך לשום רשות מוניציפלית מוכרת אחרת.

סוג זה של מועצות קיים רק בישראל וכבר כוננו בה שתי מועצות תעשייתיות: מועצה תעשייתית רמת חובב ומועצה תעשייתית מגדל תפן.

הקמת שתי המועצות התעשייתיות הנ"ל התאפשרה בעקבות הוספת סעיף 2א לפקודת המועצות המקומיות, ביוזמת התעשיין סטף ורטהיימר.

המשמעות של התיקון הנ"ל, המאפשר הקמת מועצה מקומית תעשייתית שהיא רשות מקומית נטולת תושבים, היא יצירת גוף שלטוני המחוקק חוקי עזר ומפקח על ביצועם, שכל תפקידו טיפול במפעלי תעשייה ופיקוח עליהם בלא שיידרש לעסוק בנושאים נוספים.

הקמת המועצה

אזור התעשייה תפן הוקם בתחילת שנות השמונים יחד עם היישוב הכפרי הקהילתי כפר ורדים. חזונו של היוזם, איש העסקים סטף ורטהיימר, היה "למזג את יתרונות העיר הגדולה עם תנאי המגורים באזור כפרי, כל זאת תוך ניסיון לפתח חיים קהילתיים וניהול עצמי שונה". היישוב הוקם על פי תפיסה תכנונית חדשנית של הקמת יישוב עירוני כמערכת משולבת של מגורים, שירותים ציבוריים ברמה גבוהה ותעסוקה המבוססת בעיקר על תעשייה שפניה ליצוא.

משנת 1982 קלט האתר התעשייתי מפעלים, אך המועצה התעשייתית מגדל תפן נוסדה רק בשנת 1991 על שטח שהיה בתחום שיפוט המועצה האזורית מרכז הגליל, המועצה האזורית הדרוזית הראשונה אשר פורקה באותה עת.

שטח המועצה הוא כ-2,700 דונם ופועלים בו כ-80 מפעלים ובתי עסק.

מקור השם "מגדל תפן"

מגדל: על שם מגדל המים הניצב בתפן עוד בטרם הוקם אזור התעשייה במקום.

תפן: השם תפן הוא חדש, והוא צורה עברית לשם הערבי של חורבת תפן (חרבת א-טופאניה) שרידים של מצודה עתיקה הנקראת בערבית "קלעת תופיניה", מצודה מרשימה שהוקמה בתקופה ההלניסטית (במאות השלישית והשנייה לפני הספירה) אשר כפי הנראה נועדה להגן על עורפה של העיר עכו.

הרכב המועצה

על פי סעיף 2א(ב) לפקודת המועצות המקומיות, נקבע שבמועצה תעשייתית יהיו תשעה חברים: נציג שר הפנים יהיה יו"ר המועצה, נציג התמ"ת, נציג משרד הבריאות, שלושה נציגים של הרשויות המקומיות הגובלות באתר התעשייתי ושלושה נציגים של המפעלים במועצה. חברי המועצה אינם נבחרים בבחירות, בדומה לרשויות מוניציפליות אחרות, אלא ממונים על ידי משרד הפנים.

במועצה אין תושבים אלא רק מפעלים ובתי עסק המשלמים ארנונה בשיעור נמוך מתשלומי הארנונה המקובלים. תפקיד המועצה התעשייתית לטפל בכל ענייני המפעלים ורק בהם,והיא אינה עוסקת בנושאי חינוך, רווחה וכדומה כמו רשויות מוניציפליות אחרות. המפעלים אינם משלמים ארנונה ליישובים הסמוכים שנפגעים מהזיהום הסביבתי.

המודל המיוחד של מועצה תעשייתית מעורר כמה בעיות:

·  חוסר שוויון: השימוש בסוג זה של מנגנון מעלה חשד שהכלי הזה משמש כלי פוליטי/כלכלי המרחיק קבוצות מסוימות מסביבת קבלת ההחלטות ומנגד מקרב קבוצות אחרות. בדיקת המבנה של המועצה ודרכי פעולתה מציג פרקטיקה המאפשרת את שלילת זכויותיהם של תושבים הגרים בסמיכות לתעשייה מזהמת.

·  אי צדק חברתי וחלוקתי: ברשויות המוניציפליות מתקיים על פי רוב איזון בין צורכי התעשייה והעסקים המקומיים ובין צורכיהם של התושבים, שמירת ביטחונם ובריאותם. האיזון הזה נשמר על ידי מערכת החוק והנהלת הרשות המקומית וכמובן על ידי המערכת הפוליטית שמאפשרת לתושבים להשפיע על מדיניות נציגי הרשות ועל התנהלותה בנושאי פיקוח על תעשיות, למשל.

לא מקרי הוא שהמועצה התעשייתית הוקמה באזור פריפריאלי. אמנם המפעלים מספקים פרנסה לרבים מתושבי האזור, אבל מצב זה מציב את התושבים האלה בעמדת חולשה מול "המפרנס החזק", ואינו נותן מקום להשפעה על התנהלותם של המפעלים ועל הפיקוח עליהם. תושבי האזור הם בדרך כלל העובדים במפעלים והם אינם יכולים לקחת חלק בהליכי קבלת ההחלטות במועצה. ההרכב של המועצה התעשייתית פוגע באינטרס הציבורי משום שהוא מבטיח רוב אוטומטי לטובת האינטרסים של המפעלים. נציג משרד התמ"ת מטבע הדברים מגן על המפעלים, נציג משרד הפנים הוא היו"ר והוא מקבל משכורת מהארנונה שהמפעלים משלמים. נציגי הרשויות המקומיות אינם רואים בתפקידם כחברי המועצה התעשייתית עניין כבד משקל ועל פי רוב אינם מתמקצעים בו. לעתים הם כפופים ללחצים פוליטיים מהיישובים שלהם ובעיקר לחשש מזעם הציבור אם ייסגר או ייפגע מפעל המפרנס מאות עובדים, גם אם הוא מזהם ופוגע בבריאות העובדים עצמם.

אם כוונת המחוקק שהמועצה התעשייתית תהיהמנגנוןבקרה אשר יפקח על פעילות המפעלים, הרי היא אינה מתממשת ובפועל המפעלים הם אלה שמנהלים את עצמם.

זאת ועוד, אזור התעשייה משתמש במערכות ובתשתיות של היישובים הסמוכים ולפעמים אף מגביל את הפיתוח של היישובים, בלי שהמפעלים ישלמו מסים כלשהם ליישובים אלה.


·   אי צדק סביבתי:

תעשייה, מעצם טיבה, גם כשהיא עומדת בכל התקנים שנקבעו לה, היא מזהמת. קל וחומר כאשר מדובר באזור תעשייה שלםהמשתרע על שטח ענק ונמצא בקרבה רבה לכמה יישובים שבהם חיים עשרות אלפי תושבים. תושבים אלה סובלים מהזיהום הסביבתי שאזור התעשייה יוצר גם אם הם אינם מודעים לכך.

על פי התפיסות המקובלות בעולם, כאשר קבוצת אוכלוסייה מסוימת נושאת לבד בנטל סביבתי ובריאותי, היא מוגדרת כקבוצה שסובלת מחוסר צדק סביבתי ועל התעשייה המזהמת לפצות אותה פיצוי ממשי הכולל גם את מחיר הפגיעה, ולא רק על ידי תשלום לקהילה אלא גם ביידוע הציבור בדבר הסכנות הכרוכות בהפעלת מקור הזיהום, מימון מחקרים וביטוחי בריאות, הפעלת ניטור, סטנדרטים מחמירים ואף מימון קרן שתפצה את הדורות הבאים.

הארנונה שהמפעלים משלמים במועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן היא מהנמוכות בארץ. המועצה עצמה עוסקת בעיקר בקידום התעשייה, המפעלים והפיתוח של אזור התעשייה. לטענת עמותת אל"ס אין מספיק פיקוח ובקרה מצד המועצה על המפעלים, ואין מופנים המשאבים הדרושים על פי חוק להקמת תשתיות למניעת זיהום אוויר, קרקע ומים, למערכות ניטור ובקרה.  
 

·  זיהום סביבתי:

המועצה התעשייתית מגדל תפן הפכה, מאז הקמתה, למקור גאווה לתעשייה הישראלית, ולדוגמה וסמל לדרך שבה אפשר להקים תעשייה מסורתית מצליחה ונקייה.

בעשור האחרון התגלה שהאמת רחוקה מלהיות כך. בשנת 2002 התחילה עמותת אל"ס לבקש מידע על אחד המפעלים, ועל פעילות מכון טיהור השפכים [מט"ש]. ראש המועצה באותם ימים והיועץ המשפטי שלה סירבו לספק מידע חרף פניות חוזרות ונשנות בכתב ובטלפון. רק בעקבות נקיטת הליך משפטי התקבל מידע שהראה נתונים מדאיגים מאוד על זיהום מים וקרקע מתמשך ובעיקר על היעדר פיקוח ובקרה מספיקים מצד המועצה ומצד הרשויות להגנת הסביבהברבות השנים התברר לעמותה כי אופן ההתנהלות הזה משקף דפוס קבוע – חוסר עניין להעביר מידע והערמת מכשולים להשגת מידע אל מול התושבים והעמותה שמייצגת אותם חזרו ונשנו כמעט לכל אורך הדרך. כך למדנו בדרך הקשה שמאחורי החזות המתקדמת והירוקה מסתתרים חלק מהמפעלים שמזהמים את האוויר ו/או את מקורות המים של הגליל המערבי.

העובדה שהזיהום נחשף בפומבי רק בעקבות הפעילות של פעילים סביבתיים ואל"ס, מחזקת את הביקורת על הרכב המועצה, מאחר שהציפייה הייתה שנציגי משרדי הממשלה ונציגי הרשויות המקומיות יכירו את העובדות הנ"ל, יביאו למניעתן /לטיפול במפעלים או לכל הפחות יביאו אותן לידיעת הציבור ביישובים הסמוכים שגילו לאורך השנים עניין רב בנושא. ביקורת על הרכב המועצות התעשייתיות הועלתה גם בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2003: "במועצה מקומית תעשייתית נפגעת יכולתם של משרדי הממשלה להפעיל סמכויות פיקוח ובקרה על המועצה וסמכויות אכיפה על המפעלים. יש חשש לניגוד עניינים מובנה בתהליך קבלת ההחלטות במועצה כגון החלטות על הפיקוח והאכיפה של תנאי הרישיונות של המפעלים... על משרד הפנים לפעול לקידום הדיון בממשלה ולהחיש את החקיקה, כדי שיינתן מענה לבעיות שהועלו לעיל בהרכב המועצה המקומית התעשייתית ויובטח שהשלטון המרכזי יוכל למלא כנדרש את תפקידיו על פי חוק ולקיים בקרה ופיקוח על המועצה ועל המפעלים שבתחומה, גם בהתחשב במאפייניה הייחודיים של המועצה ושל מועצות מקומיות תעשייתיות אחרות".

לנוכח כל הבעיות המוזכרות לעיל, לא פלא שלאחר כמה שנות פעילות של המועצה, החלו להישמע קולות של תושבים החיים בסמיכות לה ושל ארגונים סביבתיים הקוראים לבחון מחדש את מבנה המועצה או את עצם קיומה מלכתחילה. בין השאר הוגשו כמה הצעות חוק לביטול המועצה תוך חלוקת שטחה, נכסיה, הכנסותיה, זכויותיה והתחייבויותיה בין הרשויות הסמוכות. כמו כן הוגשו הצעות חוק לשינוי הרכב המועצה ושיטת מינוי היו"ר. כל ההצעות נפלו ועד היום לא נעשה כל שינוי.

 

 

 

בעיית השפכים בתפן

 

חבל תפן משתרע מהעיר מעלות-תרשיחא על כביש נהריה-סאסא ודרומה עד גבול בקעת בית הכרם וכביש עכו-צפת באזור כרמיאל.

זהו אזור הררי המבותר בערוצי נחל רבים. עוברים בו נחל בית העמק ונחל כישור המתחבר אל נחל בית העמק בשטח החבל.

גובהו של אזור תפן  כ-650 מ' בממוצע מעל פני הים ומתנשאות בו פסגות בולטות שגובהן עד 700 מ' מעל פני הים.

כמות הגשמים הממוצעת באזור היא כ-740 מ"מ בשנה. חלק ניכר מהמים הזורמים בשטחי המחשופים של האקוויפר מנוצל בדרכים שונות על ידי צרכני הגליל המערבי.

 

סוגיית המטרת השפכים המטופלים ממכון טיהור השפכים בתפן

מכון טיהור השפכים בתפן (מט"ש) הוקם בד בבד עם הקמת אזור התעשייה בשנת 1985 ועבר שדרוג ראשון ב-1994 ושדרוג שני ב-2001.

השפכים התעשייתיים מהמפעלים אמורים לעבור טיפול מוקדם לפני ההתחברות למט"ש תפן, אולם בשל תפקוד לקוי של מכון הטיהור, והיעדר טיפול מוקדם על ידי המפעלים בשפכיהם, איכות הקולחים היוצאים ממכון הטיהור הייתה במשך שנים רבות גרועה מאוד. [5] זאת ועוד, אירעו תקלות רבות בפעילות מכון הטיהור שגרמו לכך שכמויות גדולות של שפכים/קולחים באיכות גרועה מאוד גלשו לעבר נחל כישור וזיהמו אותו קשות.

בשנת 2001 הגיש המשרד להגנת הסביבה כתב אישום [6] נגד המועצה בשל הזרמת שפכים לנחל כישור בניגוד לחוק המים וחוק שמירת הניקיון. בהסדר הטיעון שנכרת ב-2003 חויבה המועצה לשלם קנס של 65,000 ₪ וחתמה על התחייבות על סך 200,000 ₪ להימנע מלעבור על החוקים שבהם הואשמה בכתב האישום והורשעה בהכרעת הדין. המועצה הגישה לוח זמנים שעל פיו תופסק המטרת הקולחים בשטח על ידי התחברות מט"ש תפן למט"ש כרמיאל (פתרון קצה) עד יולי 2005.

לפיכך נקבע בתנאי רישיון העסק של מכון הטיהור בתחילת 2004 כי איכות הקולחים המומטרת צריכה לעמוד בתקנים מחמירים יותר וכי פתרון ההמטרה הוא זמני עד להתחברות הסופית למכון טיהור השפכים בכרמיאל לפי לוח הזמנים שנקבע בהסדר הטיעון.

שנה לאחר הזמן המוסכם להתחברות למט"ש כרמיאל (באוקטובר 2006), כאשר הקולחים עדיין היו מומטרים בשטח, אישרה ועדת המשנה לביוב ולתשתיות התחברות מט"ש תפן למט"ש עכו, שנמצא אז בהקמה והיה צפוי להתחיל לפעול חצי שנה לאחר מכן (במרץ 2007). מלבד האיחור הממושך הזה, הודיע ראש המועצה שההתחברות למט"ש עכו לא תתבצע לפני שנת 2009 בטענה של צורך, כביכול, לבדוק חלופות תכנוניות להעברת קו הביוב ותחנת השאיבה.

רק לארונה בפברואר 2012 [7]לאחר שיהוי ממושך, החליטה המועצה על התוואי לפתרון הקצה המוצע. למעשה שפכי מט"ש תפן מוזרמים ומומטרים בשטח באופן לא חוקי כבר יותר מעשור, ועד היום המועצה ממשיכה לדרוס את החוק ברגל גסה תוך ביזוי החלטת בית המשפט בעניין.

קולחים תעשייתיים, גם אם הם עומדים בתקנים, מכילים כמויות משתנות של חומרים מסוכנים ומתכות. במשך שנים רבות איכות הקולחים שהומטרה חרגה חריגה קשה מהתקנים, ורק בשנים האחרונות חל שיפור מסוים באיכותם. קולחים אלה מומטרים על שטח חדיר ביותר עם מקדם חלחול גבוה מאוד למי התהום,  וברור וידוע לכול שהמים המחלחלים במעלה ההר, לרבות מי ההמטרה, מגיעים בסופו של דבר לאזור הפקה גדול של מקורות, הנמצא במורד במרחק קילומטרים ספורים משם. יודגש שאין כל בקרה על השפעת ההמטרה על איכות מי התהום בסביבה מאחר שמדובר בפעולה טכנית שאינה אפשרית. יתרה מזו, ההמטרה הנ"ל פוגעת פגיעה קשה בצמחייה של האזור.

אזור ההמטרה בתפן נמנה עם 20 האתרים הראשונים הכי מזוהמים ברשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים של המשרד להגנת הסביבה.

 

עמדת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה

ועדת המשנה לביוב ולתשתיות מחוז צפון אישרה, כאמור, ב-24 באוקטובר 2006 את תכנית ההתחברות של המועצה המקומית תעשייתית תפן למכון טיהור שפכים עכו, בכפוף לכמה תנאים:

· שיפור איכות הקולחים מבחינת עומס אורגני ומרחפים.

· הגשת תכנית כללית לסילוק הקולחים, שתתבסס על ניצול מרבי של מי הקולחים להשקיית גינות נוי באזור התעשייה תוך שאיפה לניצול מלא של מי הקולחים שייווצרו במתקן.

· התקנת מערכת מכנית לצורכי ייבוש הבוצה המעוכלת ושימוש בבריכות ייבוש רק במקרי חירום (תקלה ממושכת במתקן וכו').

 

בפועל תנאים אלו לא קוימו:

· בשנים האחרונות אמנם יש שיפור באיכות הקולחים המוזרמים ממכון הטיהור אך עדיין אינם עומדים בתקנות ועדת ענבר.

· אין ניצול קולחים, והקולחים מוזרמים וגולשים לכיוון נחל כישור.

· הבוצה מיובשת על גבי משטחי ייבוש שדפנותיהם מוגבהים כדוגמת מאצרה.

· משטחי הייבוש אינם מקורים ולפיכך באירועי גשם קיצוניים יש חשש לזיהום קרקע בגלל גלישות בוצה לשטח. 

 

בנובמבר 2008 קיבלה ועדת המשנה לביוב ולתשתיות החלטה שלפיה לא יופקדו תכניות מקומיות או מפורטות חדשות ביישובים שבהם אין/אי אפשר להציג פתרון קצה לביוב. על פי החלטת הוועדה, רשימת היישובים מתעדכנת מדי חצי שנה.

למרבה הפלא, המועצה התעשייתית תפן לא נכללה ברשימת היישובים הנ"ל עד היום, והבנייה של מבני תעשייה ומסחר המשיכה להתנהל כסדרה בשטח המועצה, שלא כמו ביישובים רבים אחרים באזור.

לאחרונה, בדיון פנימי שערכה הוועדה ב-17 ביולי 2012  נקבע שהוועדה תשקול בישיבתה הבאה להוסיף יישובים נוספים לרשימה, ובהם תפן. הנימוק לכך, כפי שנרשם בפרוטוקול הישיבה, בעמ' 19:

"מ. מ. תפן לישוב מתקן טיפול מקומי שמפיק קולחים באיכות 20/30 בלבד. אין פתרון מסודר לניצול הקולחים. טרם  הוגשה עי'י מועצה מקומית תכנית מפורטת לחיבור שפכיה למט''ש ''עכו''  בצירוף לוח זמנים מחייב לביצועה."

 

 

 

 

 דפי מידע על המפעלים

     1ETM

     2. וולקן

     3טורבין גט

     4טכנולוגיות להבים

     5טק ג'ט

     6ישקר

     7מט"ש תפן

     8פורמקס

     9תעשיות רדימקס בע"מ

   10תפן יציקות

 

 

 

 

מעקב: יישום ההמלצות של ד"ר ברננדה פליקשטיין

בתחילת שנת 2009 התבקשה ד"ר ברננדה פליקשטיין, מומחית להגנת הסביבה, על ידי ראש המועצה התעשייתית מגדל תפן, להכין חוות דעת בדבר פליטת מזהמי אוויר משישה מפעלים מרכזיים באזור התעשייה: ישקר, טכנולוגיות להבים-טורבינה וטיטניום, טק ג'ט אירופוילס, פורמקס, וולקן ותפן יציקות מתכת.

בחוות דעתה הסופית מ-20 בפברואר  2009 נתנה ד"ר פליקשטיין כמה המלצות, מהן כלליות ורלוונטיות לכל אזור התעשייה,  ומהן ספציפיות לכל מפעל ומפעל שנבדק על ידיה.

בפרק זה נציג את כל ההמלצות וננסה לבדוק, על פי המידע שהצלחנו להשיג, אם הן יושמו על ידי המועצה. הבדיקה נעשית על סמך המידע שקיבלנו מאיגוד ערים גליל מערבי, מהמועצה התעשייתית תפן ומהמשרד להגנת הסביבה. המידע מהמועצה התעשייתית תפן ומהמשרד להגנת הסביבה כולל מידע שפורסם על ידיהם באינטרנט על פי תקנות חופש המידע.

חשוב לציין שהבדיקה שלנו נערכה בספטמבר 2012 וכל הממצאים בדו"ח נכונים למועד זה.


המלצות כלליות


1. לקבוע בהקדם תנאים ברישיון עסק למפעלי טכנולוגיות להבים, שפעלו עד היום בלא תנאים כאלה.

בשנת 2010 אוחדו המפעלים בקמפוס אחד (קמפוס 101) בתפן והתפצל מהם מפעל אחד שנקרא היום טורבין ג'ט.

למפעל טורבין ג'ט נקבעו תנאים ברישיון עסק ולפיהם נדרש דיגום אחת לשנתיים לכל מקור פליטה.

בתנאים שנקבעו למפעל ב-11 בינואר 2010 נדרש המפעל להגיש סקר תהליכים ופליטות עד 31.3.2011 אך הסקר לא הוכן עד היום.

לטכנולוגית להבים קמפוס 101 לא נקבעו תנאים עד היום. לאחר פנייה למשרד להגנת הסביבה נמסר לנו ב-17 ביוני 2012 כי "למפעל עדיין לא נקבעו תנאים בנושא איכות אוויר כי על פי תנאי היתר בניית הקמפוס החדש הוטל על המפעל קודם כל לבצע בדיקת ארובות ועל בסיס המדידות – להכין סקר תהליכים ופליטות. שלב בדיקת ארובות הסתיים בחודש מאי 2012 והמפעל מכין בימים אלה את הסקר שיהווה בסיס לכתיבת תנאי איכות האוויר".

← לסיכום: נכון להיום, ההמלצה יושמה בחלקה.


2. לעדכן את תקני הפליטה המיושנים שנקבעו למפעלים ואשר מבוססים על התקן הגרמני 1986          .TA LUFT 

וולקן: התנאים מ-17 בפברואר 2009 מתאימים לתקן TA-LUFT 2002. בפברואר 2012 קיבל המפעל היתר פליטה לפי חוק אוויר נקי, דהיינו בהתאם ל-TA-LUFT 2002.                                                                                                                     

טורבין ג'ט: התנאים מ-11 בינואר 2010 מתאימים לתקן 2002 TALUFT.                                                                   

טכנולוגיות להביםקמפוס 101: כאמור, טרם נקבעו תנאים.                                                                                         

טק ג'ט: התנאים מתאימים לתקן TA-LUFT 2002 רק בעניין חלק מהחומרים. הם אינם כוללים את כלל קבוצות החומרים.           

ישקר וישקר ETM:התנאים מתאימים ל-TA-LUFT 2002 אך אינם כוללים את כלל קבוצות החומרים.                   

פורמקס: התנאים משנת 2007 לא עודכנו ועדיין אינם מתאימים לתקן TA-LUFT 2002.                                       

תפן יציקות: התנאים הזמניים שנקבעו למפעל במרץ 2012 הותאמו רק באופן חלקי ל-TA-LUFT 2002.

← לסיכום: מרבית התקנים שנקבעו למפעלים טרם הותאמו במלואם לתקן TALUFT 2002.


3. להקפיד על ביצוע דיגומים בארובות כנדרש, ולהקטין במידה ניכרת את סף הגילוי בסריקת המתכות המבוצעות בדיגומים. כמו כן הומלץ לדרוש מהמפעלים לבצע ניטור רציף בארובות, בהתאם לתוצאות סקרי הפליטות שיוכנו על ידי המפעלים. המלצה זו ניתנה מאחר שברוב הבדיקות נמצאו ריכוזי מתכות נמוכים, אך הסף ששימש להשוואה היה גבוה באופן ניכר ממה שמומלץ.

א. רוב המפעלים לא ביצעו את כל הבדיקות כנדרש ו/או לא ברור מהתנאים לרישיון העסק מהי תדירות הדיגום המבוקשת מהם.
ב. מהמידע שקיבלנו אי אפשר לדעת אם סף הגילוי של סריקת המתכות הוקטן.
ג.  אשר לניטור רציף בארובות: לא בוצע. ראו בהמשך דיון מפורט.


4. לבצע במפעלים ישקר, טק ג'ט, תפן יציקות וטכנולוגיות להבים סקר מצאי פליטות מפורט והערכה כמותית של סך כך הפליטות, בשל ריבוי מקורות הפליטה במפעלים הנ"ל. רק באמצעות סקר כזה יהיה אפשר לקבל תמונה שלמה ואמיתית בכל הנוגע לפליטות מזהמים מהמפעלים הנ"ל.

ישקר וישקר ETMהיו אמורים להגיש סקר פליטות עד ינואר 2011 ועדסוףיוני 2011, בהתאמה. טרם בוצעו/הוגשו סקרים על ידיהם.
טק ג'ט:הסקר היה אמור להיות מוגש עד 31.03.11. הסקר לא בוצע/הוגש [8]
תפן יציקות: לא ידוע אם המפעל נדרש להכין סקר ואם כן, אם הוגש על ידיו.
טורבין ג'ט:הסקר היה אמור להיות מוגש עד 31.03.11. הסקר לא בוצע/הוגש.
טכנולוגיות להבים קמפוס 101: בוצע, הסתיים באמצע 2012 אך עדיין לא נקבעו תנאים לפיו.

← לסיכום: רק מפעל אחד ביצע את הסקר והגיש אותו למשרד להגנת הסביבה.


5. בניטור הסביבתי בוולקן הומלץ לוודא שאין חריגות בעופרת ולבדוק גם עמידות בתקן החודשי והשנתי ולהשוות את התוצאות גם לתקנים של הדירקטיבה האירופית שהם הרבה יותר מחמירים מהתקן הישראלי.

בניטור הסביבתי שבוצע בספטמבר 2011 נמצאה חריגה של 97% בריכוז עופרת יממתי באבק מרחף, אך בניטור מינואר 2012 התוצאות היו תקינות.

במרץ 2012 קיבל המפעל היתר פליטה אך לא צוין בו לאילו ערכים יש להשוות את תוצאות הניטור הסביבתי. יש להניח שהתוצאות יושוו לערך הסביבה של עופרת בתקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר). ערכי הסביבה בחוק אוויר נקי מחמירים יותר מהתקנות למניעת מפגעים, שאליהן התייחסה חוות הדעת של ד"ר פליקשטיין, אך מחמירים פחות מהערך של הדירקטיבה האירופית.[9] 

לשם השוואה:
ערך שנתי לעופרת שהיה קיים לפני כניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי: 0.5 מיקרוגרם למ"ק בכלל מוצקים מרחפים.
ערך סביבה שנתי לעופרת בחוק אוויר נקי: 0.09 מיקרוגרם למ"ק בכלל מוצקים מרחפים.
ערך לעופרת בדירקטיבה האירופית: 0.0005 מיקרוגרם למ"ק ב-PM 10.

← לסיכום: ההמלצות יושמו כמעט במלואן, למעט התאמה מלאה לתקן של הדירקטיבה האירופית.




6. סקר השפעה על הסביבה  גישה אינטגרטיבית

הומלץ לבדוק את השפעתם של כלל המפעלים בתפן על הסביבה תוך יישום גישה אינטגרטיבית, באמצעות סקר השפעה על הסביבה. הכוונה להרצת מודל, שאליו יוכנס מצאי הפליטות של כל המפעלים באזור ונתונים מטאורולוגיים וטופוגרפיים. המודל יחזה את ריכוזי המזהמים בסביבה כדי לבדוק אם הם עומדים בתקנים וגם היכן מתקבלים הריכוזים הגבוהים ביותר.


סקרים מסוג זה מבוצעים באזורי תעשייה, ומשמשים כלי מתאים להערכה אמיתית ולקביעת מדיניות. הם נחוצים משום שייתכן מצב שבו כל אחד מהמפעלים יעמוד בתקנים מתקדמים, אך עדיין תיתכן השפעה שלילית על הסביבה עקב ריבוי המקורות. באמצעות הסקר יהיה אפשר להעריך את איכות האוויר במרחקים שונים מהאתר, ואת עמידתה בתקני איכות האוויר הישראליים והאירופיים.

 לא בוצע סקר כנ"ל עד היום.



7. הומלץ להרחיב את הניטור הסביבתי  ולהקים כמה תחנות ניטור לבדיקה רציפה של איכות האוויר, בהסתמך על תוצאות סקר ההשפעה על הסביבה המפורט לעיל בסעיף 6. מדובר בכלי נוסף המשמש לבקרה על יישום האמצעים שננקטו לצמצום הפליטות ומקובל להשתמש בו באזורי תעשייה בסדר הגודל של המועצה התעשייתית תפן. פרסום בזמן אמת של תוצאות הניטור יאפשר הגברת האמון ושיתוף הפעולה בין המפעלים לבין תושבי האזור.

לא בוצע

מאחר שלא בוצע סקר השפעה על הסביבה, לא היה אפשר להקים תחנות ניטור סביבה באזור התעשייה

 


עמדת המשרד להגנת הסביבה בנושא (נכון לנובמבר 2009) [10]: השנה המשרד ביצע ניטור איכות אוויר באזור תפן באמצעות תחנה ניידת של מרכז ניטור אוויר ארצי אשר ביצעה מדידות של חלקיקים, תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית ואוזון במהלך חודש ימים. הניטור המבוצע בתחנות ניטור כמקובל בעולם הינו למספר פרמטרים המייצגים ומעידים על זיהום סביבתי. לא מקובל לנטר מתכות וחומרים אורגניים בתחנות ניטור אלא רק חומרים מייצגים שלהם. מעבר לכך לא ידוע לנו על מכשירי ניטור רציפים ואמינים למתכות ולחומרים אורגניים. לפיכך, אין אנו רואים טעם בהקמת תחנת ניטור באזור התעשייה.

יש לזכור שתוצאות הבדיקות הסביבתיות שנערכו במקום לא הצביעו על בעיה כלשהי.

לסיכום, רמת הפליטות באזור תעשייה תפן הינה נמוכה ולכן אין לדעתנו צורך בהקמת תחנת ניטור במקום ו/או בהתייחסות מחמירה בתנאים ברישיון העסק מעבר להנחיות הכלל ארציות הצפויות כאמור.

חשוב להדגיש, תחנה ניידת שמוצבת במשך חודש בלבד באזור מסוים אינה יכולה לתת תמונת מצב מלאה ואמינה של נתוני הניטור. המינימום הדרוש לכך הוא שנה, כדי לקבל ייצוג של רוב משטרי הרוחות והמצבים המטאורולוגיים האפשריים. יתרה מזו, ישנה בעייתיות במכשירי הניטור עצמם. אמנם באופן מסורתי היה נהוג לנטר את המזהמים: גפרית דו חמצנית, תחמוצות חנקן, אוזון וחלקיקים, אך בשנים האחרונות התברר שחלק מהמזהמים האלה אינם רלוונטיים יותר (הריכוזים של גפרית דו חמצנית, למשל, ירדו במידה ניכרת בגלל שיפור בדלקים), ובה בעת מזהמים אחרים, כגון מתכות וחומרים אורגניים שגם להם נודעת השפעה בריאותית שלילית, אינם מנוטרים.

אשר להיעדר אמצעי ניטור אמינים ומדויקים: באזור חיפה ישנן שלוש תחנות ניטור לכמה חומרים אורגניים. בכל הנוגע למתכות אכן אין מכשיר ניטור רציף ואמין, אבל הפתרון הוא לאסוף חלקיקים ולשלוח אותם למעבדה לאנליזת מתכות בתדירות גבוהה.

לסיכום: המזהמים ה"רגילים" אינם משמשים סמנים למתכות ולחומרים אורגניים. זאת הסיבה גם לכך שהמשרד להגנת הסביבה הכין תכנית דיגום רב שנתית ארצית למתכות ולחומרים אורגניים, שהייתה אמורה להתבצע כל שבועיים, אך אינה מתבצעת כלל עד היום בשל מגבלות תקציב. יש הצדקה להקים תחנת ניטור ו/או דיגום סביבתי למתכות ולחומרים אורגניים אם ידוע ש: (1) ישנו מקור שפולט אותם, ו-(2) אם תוצאות המודל (סקר השפעה על הסביבה) או תוצאות דיגום קודם מראות שיש חריגה מהתקנים [11].

 

המלצות ספציפיות לפי מפעלים

 

מפעל הערות ברננדה תנאים ברישיון עסק נכון לספט' 2012 פערים/הערות
וולקן לא מצוינת תדירות בדיקות הארובה. מומלץ לקבוע תדירות בדיקות ארובה פעם בשנתיים. נקבעה תדירות דיגום בכל הארובות, בין פעם בשנה לפעם בשנתיים.  
  לא מצוינת תדירות ניטור סביבתי. נקבעה תדירות ניטור סביבתי פעם בשנה.  
טק ג'ט תנאי רישיון העסק אינם מבוססים על TA-LUFT 2002. התנאים מתאימים ל-TA-LUFT 2002 לחלק מהחומרים אך אינם כוללים את כלל קבוצות החומרים. נוסף על כך, בעניין NOx (תחמוצות חנקן) התנאים אינם מתאימים ל-TA-LUFT 2002 אין תנאים לחומרים אורגניים נדיפים מקבוצה ב' ולחומרים אנאורגניים גזיים בקבוצה א'. התנאי לריכוז תחמוצות חנקן הוא 350 מ"ג/מק"ת ולא לפי  TA-LUFT 2002 100-200 מ"ג/מק"ת.רישיון העסק כולל גם תנאים לחומרים מסרטנים שלא הוזכרו בדו"ח של ברננדה.
ישקר תנאי רישיון העסק אינם מבוססים על TA-LUFT 2002. התנאים מתאימים ל-TA-LUFT 2002, אולם לא ניתנו לכל קבוצות החומרים. אין תנאים לריכוז חלקיקי אנאורגני מסוכן קבוצה א' ב' ו-ג', אין תנאים לריכוז חומרים אורגניים נדיפים מקב' ב', אין תנאים לחומרים אנאורגניים גזיים מקב' א' ואין תנאים לחומרים מסרטנים מקב' 3.
פורמקס תנאי רישיון העסק אינם מבוססים על TA-LUFT 2002. נקבע תקן רק לחלקיקים. התקן גבוה במידה ניכרת מה-BAT.תדירות הבדיקות: המפעל נדרש לבצע בדיקות ארובה רק על פי דרישת נותן האישור, ולפחות אחת לחמש שנים . עד היום לא עודכנו תנאי הרישיון של המפעל.
תפן יציקות תקן לפליטת חלקיקים גבוה במידה ניכרת מה-BAT. במקום 150 מ"ג/מק"ת צריך להיות בין 5-20. גם בתנאים החדשים התקן נשאר 150 מ"ג/מק"ת. התקן לפליטת חלקיקים נשאר גבוה
  לא נקבע תקן פליטה  לאמוניה לא נקבע תקן פליטה לאמוניה. עדיין לא נקבע תקן לפליטת אמוניה.
  יש לבצע סריקת מתכות חד פעמית ועל סמך הסריקה לקבוע את נחיצותה הסדירה.   לא ידוע אם בוצעה סריקת מתכות חד פעמית.


 


 

 

רשימת מזהמים

 

רשימת המזהמים והשפעותיהם על הבריאות והסביבה


 

 

 

 

תודות

ברצוננו להודות לכל האנשים שסייעו וייעצו לנו, סיפקו לנו נתונים ותרמו לנו הערות מועילות:

לאיגוד ערים גליל מערבי ובמיוחד לאבירם גוטליב, רכז התעשייה

לנעמה מסורי, ממונה על חוק חופש המידע במשרד להגנת הסביבה

לאיזבלה קיסר, רכזת תחום אוויר במשרד להגנת הסביבה

לצוות הקואליציה לבריאות הציבור,

לכל מנהלי/מהנדסי/עובדי המפעלים ששיתפו עימנו פעולה,

וכמובן לצוות העמותה: מאיסה תותרי- פאח'ורי, אמירה עראף ואילה חודרה

תודה מיוחדת לקרן ברכה, לקרן לסביבה ירוקה, לחברת מרוול, קרן מורנינגסטאר ולקרנות נוספות על שמימנו את פרויקט "תעשייה מקיימת", שהדו"חות של "שקט תעשייתי" מופקים במסגרתו.

 

 

 

 

 

שמירת זכויות יוצרים

הבהרות

המידע המוצג באתר זה הוא מידע שנאסף על ידי עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל (להלן: העמותה) ו/או מי מטעמה בעקבות בקשות שהוגשו על פי חוק חופש המידע ,התשנ"ח-1998, למשרד להגנת הסביבה, למשרד הבריאות, לרשויות מקומיות וליחידות הסביבתיות. עוד כולל המידע נתונים שנתקבלו מהמפעלים הנבדקים עצמם, בעקבות פניות שנשלחו אליהם בתחילת תהליך איסוף המידע ובסופו וכן מידע שפורסם באינטרנט (להלן: מקורות המידע), הכול כמפורט בטבלת פירוט הבדיקות.

יובהר כי ניתוח המידע הנ"ל ומתן חוות הדעת עליו נעשו על ידי מחברי הדו"ח ובאחריותם בלבד, והם נעשו אך ורק על סמך המידע שנתקבל ממקורות המידע הנ"ל. ייתכן שבפועל קיים מידע נוסף ו/או מידע שהוא מועדכן יותר ו/או שונה, שלא נמסר לעמותה על ידי מי מהגורמים הנ"ל, מסיבות שונות שאינן תלויות בעמותה. לפיכך העמותה לא תהיה אחראית לאי-דיוקים ו/או טעויות שנפלו, אם נפלו כאלה, ואשר נעשו עקב הסתמכות על מידע שלא נמסר לעמותה במלואו.


כמו כן יובהר כי המידע שהוצג והניתוח שלו מתייחסים לתקופה זמנית מסוימת שלגביה נתקבל מידע, הכול כמפורט
 בטבלת פירוט הבדיקות באתר זה, והאמור לא בהכרח משקף את פעילות המפעלים בתקופות אחרות, קודמות או לתקופה שנבדקה או מאוחרות לה.

 

שמירת זכויות יוצרים

כל הזכויות שמורות לעמותת אזרחים למען הסביבה ©.

המשתמש רשאי לעשות רק "שימוש הוגן" בחומר, לפי הכללים הקבועים בדין, וכן לצטט מתוך החומר באופן סביר. אין להעתיק או להפיץ אתר זה או קטעים ממנו למטרות אחרות בכל דרך שהיא. חל איסור לסלף או לפגום בחומר המוצג באתר זה בצורה העלולה לפגוע בכבוד או בשם העמותה או בתוכן המידע. העמותה אינה נושאת באחריות לטעויות או שגיאות במידע המוצג שנעשו תוך שימוש שלא על דעת המחברים ובלא ידיעתם. המשתמש לבד יישא באחריות לאופן שבו הוא ישתמש במידע המוצג בדו"ח. העמותה לא תישא באחריות לכל נזק שנגרם למשתמש או לכל צד ג' כתוצאה ישירה או עקיפה מן השימוש במידע המוצג לעניין סעיף זה, "העמותה" משמע, לרבות עובדים ונציגים של העמותה. אין להעתיק או להפיץ איורים/ ציורים/ תמונות או קטעים מהם מדו"ח זה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, בלא אישור מהצלמים/יוצרי התמונה.

 

 

 

 

נספחים

טבלת החריגות 



 

 

פרסום הדו"ח בתקשורת 

מדברים על הדו"ח בדף הפייסבוק של עמותת אזרחים למען הסביבה

"דו"ח: אזור התעשייה בתפן מזהם ללא כל בקרה", כתבתו של אלפי שאולי שהתפרסמה ב Ynet ב 3.2.13

"חצי מהמפעלים ב"תפן" לא עומדים בתקנים הסביבתיים הנדרשים", כתבתו של דורון שפר שהתפרסמה ברשת ב' ב 3.2.13

"עמותת אל"ס מדווחת על ממצאים מדאיגים באזור תפן ובהם זיהום אוויר ומים בחריגות של מאות, אלפי ומיליוני אחוזים מהתקן", לכתבה המלאה שהתפרסמה באתר כפרניק ב 3.2.13

"המפעלים בתפן חורגים מתקני הסביבה, האם ידי המועצה כבולות?", לכתבה המלאה של יעל זילברמן שהתפרסמה בדוגרינט ב 14.2.13

"והזיהום נמשך", הכתבה של נירית אושר (עמודים 12-16) שהתפרסמה בעיתון א-לה כפר בפברואר 2013

מידע על הדו"ח התפרסם גם בדף על המועצה תעשייתית מגדל תפן בויקיפידיה

 

 

 

 
 


[1] בשנת 2002 העמותה ביקשה מידע על אחד המפעלים, ועל פעילות מכון טיהור השפכים [מט"ש]. ראש המועצה והיועץ המשפטי שלה באותם ימים, סירבו לספק מידע חרף פניות חוזרות ונשנות בכתב, בפקס ובטלפון. רק בעקבות נקיטת הליך משפטי התקבל מידע שהראה נתונים מדאיגים מאוד על זיהום מים וקרקע מתמשך ובעיקר על היעדר פיקוח ובקרה מספיקים מצד המועצה ומצד הרשויות להגנת הסביבה. ברבות השנים התברר לעמותה כי אופן ההתנהלות הזה משקף דפוס קבוע – חוסר עניין להעביר מידע והערמת מכשולים בדרך להשגת מידע המתבקש על ידי התושבים והעמותה שמייצגת אותם, דפוס שחזר ונשנה כמעט לאורך כל הדרך. 

 [2]ניתן לקרוא עוד על ניסיונות העבר של העמותה להשיג מידע בדף הזה.

 [3]ניתן לקרוא עוד על כך בדף הזה.

[4] ניתן לפנות לעמותה לקבלת ייעוץ והכוונה.

[5] בחודש מאי 2011 נמדדו ריכוזים חריגים של עופרת, כרום וניקל בבוצת המט"ש ובעקבות כך ביצע איגוד ערים גליל מערבי ביום 12/11/12 ניטור תורמי שפכי תעשייה עיקריים במפעלי תפן בכדי לעקוב אחר מקורות הזיהום במתכות של הבוצה במט"ש. בעקבות הניטור הנ"ל נתן האיגוד מספר המלצות להגברת תדירות הדיגום במפעלים בעלי פוטנציאל לזיהום בחומרים הנ"ל.

[6] דף מידע מראשית 2007 באתר המשרד להגנת הסביבה. מועד התחברות צפוי ב-2009

[7] ראו פרוטוקול ישיבת המועצה מ-28 בפברואר 2012

[8] בסוף דצמבר 2012 (באיחור של שנה וחצי) הוגשה ואושרה תכנית דיגום ארובות במפעל.

[9] טרם פרסום הדו"ח, בדקנו ומצאנו כי באוגוסט 2012 ביצע המשרד להגנת הסביבה פדיקות פתע בסביבת המפעל ואלה הראו, שוב, חריגה בריכוז העופרת מתקן סביבתי יממתי לעופרת באבק מרחף (2μg/m³)

[10] על פי מכתב תשובה מ-10 בנובמבר  2009 שקיבלנו מיאיר דוד, רכז תעשיה בכיר במחוז צפון.

[11] באוקטובר 2012 ביצעה המועצה התעשייתית מדידות ריכוז אבק מרחף בעשר נקודות באזור המועצה וסביבה שהיו תקינות, אולם, כאמור, מדובר בדגימה חד פעמית, בחורף, שאינה מספיקה ואינה מייצגת את המצב ביתר ימי השנה ואינה מחליפה דיגום רציף או לחלופין בתדירות גבוהה כל השנה.

 

 


   

<<הדו"ח הקודם       הדו"ח הבא>>

 

 


 

 

תרומה לפרויקט שקט תעשייתי

תרומה בכל סכום בהעברה בנקאית

תרומה בכל סכום בכרטיס אשראי

מתחילים בטוב

עיגול לטובה

50 - כרטיסי ברכה

חברות בעמותה

150 - יעוץ טלפוני צוות המומחים

500 - פגישה יעוץ צוות מומחים

1000 - הרצאה

2000 - סדנת מזון

5000 - טיפול לקבוצת תושבים

לפרטים נוספים/שאלות

טלפון: 04-9997550
מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
 

 

 

 

 

 

 

צרו קשר للاتصال بنا

עמותת אזרחים למען הסביבה, ת.ד. 1075 פקיעין 24914

טלפון: 04-9997550     

פקס:  04-9978837

הצטרפו אלינו انضموا إلينا

אתם כאן: דף הבית מה אנחנו עושים תעשייה דוחות שקט תעשייתי שקט תעשייתי 4 - מי מפקח על המפעלים במדינה - מועצה תעשייתית מגדל תפן