דוח שקט תעשייתי חשיפת עובדים לחומרים מסוכניםאיור: נדב רוזנבלום


שקט תעשייתי - חשיפה של עובדים לחומרים מסוכנים

דו"ח שישי בסדרת הדו"חות של עמותת אזרחים למען הסביבה


 

 

מבוא

הבעיות והאתגרים בתחום הבריאות התעסוקתית בישראל

מי אחראי על בריאות תעסוקתית בישראל

חוקים ותקנות בנושא בטיחות סביבתית תעסוקתית

איסוף המידע ועיבוד נתוני הדו"ח

דפי מידע על המפעלים

סיכום ממצאים

מסקנות והמלצות

תודות

שמירת זכויות יוצרים

נספחים

פרסום הדו"ח בתקשורת

Executive Summary and Recommendations

ملخص، استنتاجات وتوصيات

 

 

 

 

 

 

 

מבוא

כיום ידוע שבריאות האדם מושפעת מהמטען הגנטי שלו ומהחשיפות הסביבתיות במהלך חייו. הסביבה משפיעה על בריאות האדם, מעצבת את אורחות חייו ואת התנהגותו, הרבה יותר ממה שהיה ידוע עד כה. הערכות עדכניות של ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות הישראלי גורסות שלפחות שליש מכלל התחלואה נגרם מחשיפה לזיהום סביבתי.

על פי הערכות ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), קרוב לשני מיליון בני אדם מתים כל שנה בשל מחלות מקצוע, ועשרות מיליונים נוספים חולים בהן. סטטיסטית, מדובר בכ-24 מקרי מחלה תעסוקתית או חשד למחלה תעסוקתית לכל 10,000 עובדים מדי שנה. המשמעות היא שבישראל, שיש בה יותר משלושה מיליון עובדים, כ-8,000 עובדים צפויים לחלות, בכל שנה, במחלות מקצוע על רקע חשיפה תעסוקתית. [1]

חשיפה סביבתית כוללת חשיפה לגורמי סיכון כימיים ופיזיקליים בסביבה הביתית בעקבות צריכת מוצרים (כגון עישון וקרינה מטלפונים סלולריים), חשיפה לכימיקלים בסביבה (כגון מזיהום אוויר) וחשיפה תעסוקתית  חשיפה לגורמי סיכון כימיים (כימיקלים למיניהם וסוגי אבק) ופיזיקליים (רעש וקרינה) בשעות העבודה. [2]

אופיין של מחלות המקצוע משתנה במהירות: שינויים טכנולוגיים וחברתיים, בצירוף תנאי הכלכלה הגלובלית, מחמירים את הסיכונים הבריאותיים הקיימים ויוצרים סיכונים חדשים.לעומת תחום החשיפה הביתית והסביבתית, תחום איכות מקום העבודה, והמידה שבה מקום העבודה משפיע על בריאות העובד, תופסים פחות מקום בשיח הציבורי בישראל של 2013.

תחום אחר הדורש טיפול ונוכחות בציבוריות הישראלית הוא תחום שקיפות המידע הנאגר אצל רשויות המדינה. המידע שייך לציבור, אך פעמים רבות הוא מנוכס למדינה בלבד ולפועלים מטעמה, ואילו הציבור הרחב אינו מודע לקיום המידע, ובכך נפגעת יכולתו לפעול לקידום נושאים חשובים.

הדו"ח הנוכחי הוא השישי בסדרת הדו"חות "שקט תעשייתי" שעמותת אזרחים למען הסביבה מפרסמת. הדו"חות נערכים במסגרת פרויקט "תעשייה מקיימת", שמטרתו לעודד התנהלות מקיימת של התעשייה בישראל.  הדו"ח מנסה לבחון או לענות על כמה שאלות:

לאילו חומרים מסוכנים העובדים במפעלים חשופים וכיצד הם באים לידי ביטוי בסביבת העבודה או בגופם? האם המפעלים מקפידים לנטר את החומרים המסוכנים בסביבת העובדים על פי הוראות החוק? האם ישנן חריגות מהתקנים בחומרים אלה? מה פוטנציאל הפגיעה של חומרים אלה בבריאות העובדים? מה אומר החוק? מה רמת התקינה? איזה מידע מגיע לציבור העובדים או לאחראים לבריאותם ולבטיחותם? ומהי מידת יכולתו של הציבור לבחון את המידע ולפעול לשינוי המצב.

במהלך הכנת הדו"ח התברר שההגנות המסופקות לעובדים בחוק ובתקנים הן מתקדמות למדי. במרבית המקרים, התקנים של החשיפות בישראל הם מחמירים ביותר בהשוואה לתקנים הקיימים בעולם (תקנים המעודכנים לשנת 2011) ויש תקנים מעטים המקלים יותר בהשוואה לתקנים הנהוגים בחו"ל; זאת ועוד, ניכר  שמשרד הכלכלה (לשעבר משרד התמ"ת  התעשייה, המסחר והתעסוקה), שהוא הרגולטור של תחום בריאות העובד ובטיחותו, עשה עבודה טובה בשנים האחרונות בכל הקשור לתקינה, הכנת מסמכי רקע מפורטים, הקמת גופים ומערכות חדשות לאיסוף מידע ועוד. עם זאת, התבררו מגמות מטרידות וקשות הדורשות שינוי של ממש בפעולת הרגולציה של משרד הכלכלה ומשרדי ממשלה נוספים.

עמותת אזרחים למען הסביבה היא אחד הארגונים היחידים, ואולי אף העמותה היחידה, שהתחילה בשנתיים האחרונות לחקור את הנושא, לשאול שאלות ולנסות לקבל מידע. הדו"ח הנוכחי אינו מתיימר לענות באופן מלא על השאלות הנ"ל, ובוודאי לא לפתור את הבעיות. מבחינת העמותה, הדו"ח הנוכחי הוא בבחינת זריקת כדור לתוך המגרש תוך קריאה לכל 'השחקנים' בתחום לרתום את הידע, יכולת הפעולה ובעיקר את הוראות החוק לשיפור המצב הקיים: משרד הכלכלה על כל זרועותיו (מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, המוסד לבטיחות ולגיהות ורשם המחלות התעסוקתיות), משרד הבריאות, המעסיקים והמפעלים וציבור העובדים.

לפני סיום כתיבת דו"ח זה, החליטה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לדון בממצאיו ובבעיות שהועלו בו, וב-4 ביוני 2013 הצגנו את עיקר ממצאי הדו"ח לפני הוועדה. בסיום הדיון החליט יו"ר הוועדה, חבר הכנסת מיקי רוזנטל, לקיים דיון נוסף בעניין בקרוב. הוא גם פנה לכל הגורמים הקשורים לנושא בדברים אלה:

קודם כול, אני מבקש לברך את כל העמותות שעוסקות בעניין הזה, במיוחד את "אזרחים למען הסביבה", שיזמו את הדיון הזה, על פעילותם המבורכת בכלל בנושא הבטיחות בעבודה ובריאות העובדים.

מעבר לדיון הנוסף, אני כבר ממליץ מאוד שתפרסמו דוח שנתי על הפעילות שלכם, של המינהל, ותנגישו את המידע לציבור, כך שכולנו נצא נשכרים בעליית המודעות לנושא.

מעבר לזה, אני מבקש שהוועדה תפנה לשר הכלכלה, האוצר, הבריאות והסביבה, פנייה דחופה להגדיל את מספר המפקחים במינהל, להעלות גם את רמת פיקוח וגם את רמת האכיפה וגם את רמת התודעה, ולתקצב את העניין הזה. כי המשמעות של מה שדיברנו עליו כאן, זה שלמדינת ישראל זה עולה הרבה מאוד כסף, כל אדם שהולך אחר כך, ואנחנו מטפלים בו בבית-חולים, וכל התחלואות שהוא עובד, והסבל, והמשפחה, עולה למדינת ישראל הרבה יותר כסף. באוצר חושבים כל הזמן איך לחסוך – זאת הדרך לחסוך, בלהשקיע בדבר החשוב הזה שנקרא: מניעת פגיעה של אנשים בסביבת העבודה שלהם.

 

        הציבור, נציגי המפעלים וכל מי שהנושא חשוב לו ויקר ללבו מוזמנים לפנות אלינו בדוא"ל ולהציע הצעות או למסור מידע רלוונטי. אנו נדאג שתוכלו להשתתף בדיון הבא של ועדת הכנסת או שדבריכם והצעותיכם לטובת שיפור המצב יובאו לידיעתה.

 

 

 

הבעיות והאתגרים בתחום הבריאות התעסוקתית בישראל

כאמור, מדובר בנושא הנוגע לחייהם ולבריאותם של רוב תושבי המדינה, ובשנים האחרונות ישנה עלייה במודעות לסכנות שבחשיפות לחומרים מסוכנים. רשימת החומרים שהעובדים נחשפים אליהם היא ארוכה מאוד, ולפיכך גם רשימת החומרים הרעילים ומחלות המקצוע היא ארוכה ורחבה.

אף שכוח העבודה בישראל מהווה 42% מאוכלוסיית המדינה, הנתונים מראים שכוח האדם והמשאבים המוקצים לנושא הבריאות התעסוקתית הם קטנים ביותר ואינם הולמים את הדרישות.

בעיית האכיפה

נושא האכיפה הוא אחד הנושאים הבעייתיים ביותר במדינה, כמעט בכל התחומים. בתחום הבטיחות התעסוקתית המצב חמור במיוחד:

·מתוך 26 המפעלים שנסקרו בדו"ח, נמצאו עבירות על החוק ב-16 מהם. בחלק מהמפעלים הנ"ל נמצאו ריכוזים חורגים של חומרים מסוכנים בסביבת העובדים, חלקם אינם מקפידים על ביצוע הבדיקות בתדירות הנדרשת, וחלקם מעולם לא ביצעו אף בדיקה.

למרות האמור, לא מצאנו שננקטו הליכים כלשהם כלפי אף אחד מהמפעלים הנ"ל, לא פליליים ולא מנהליים, מצד משרד הכלכלה (שהוא המשרד הממונה על אכיפת חוקי הבטיחות בעבודה), למעט דרישות לשינוי. בשל מחסור בכוח אדם, משרד הכלכלה מתמקד בפיקוח על מספר מועט של מפעלים כל שנה. ממשרד הכלכלה נמסר לנו שמפעל "אבן קיסר" נמצא בפיקוח שוטף, ולנוכח החריגות המתמשכות כבר שנים רבות, בימים אלה נשקלת האופציה לפתוח בהליכים משפטיים נגדו.

·  יודגש שמינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה אינו מפרסם נתונים או דו"חות על פעולות האכיפה שנקט. הדו"ח האחרון שפורסם על ידי אגף הפיקוח על העבודה הוא משנת 2005. מאז, הפרסומים היחידים שמצאנו היו בנושא תאונות עבודה קטלניות.

·  בישראל יש כיום כ-60 מפקחים מטעם משרד הכלכלה, והם אמורים לאכוף את כל חוקי ההגנה על העובד. מתוכם, מעטים עוסקים בפיקוח על אכיפת חוקי הבריאות התעסוקתית.

היחס בין מספר מפקחי העבודה ומספר המועסקים בישראל, הוא מהנמוכים בעולם: 1:45506, לעומת יחס של 1:4058 בדנמרק, 1:4684 בשוודיה, 1:10215 באנגליה, 1:12317 בצרפת.

כך למשל, בשנת 2012, מספר המפעלים שנעשו בהם ביקורי פיקוח ובדיקות סביבתיות ע"י מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית היה 233 מפעלים בלבד בכל הארץ [3].

התוצאה היא שהפיקוח של משרד הכלכלה על ביצוע החובות המוטלות על המעסיקים (ביצוע בדיקות, סיפוק אמצעי הגנה לעובדים והבטחת השימוש בהם והפניית העובדים לבדיקות רפואיות), מתבצע בפועל רק במפעלים מעטים ובאופן חלקי בלבד.


בעיית תקצוב שירותי הרפואה התעסוקתית

ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שבה המעבידים פטורים לגמרי מתשלום בעד ביטוח הבריאות של עובדיהם או בעד שירותי רפואה תעסוקתית. ברוב המדינות המתקדמות בעולם המעסיקים מממנים את שירותי הרפואה התעסוקתית בעצמם בלא כל השתתפות מהמדינה. בשנת 1997 בוטל המס המקביל (מס ששולם על ידי המעסיקים ויועד לשירותי בריאות לעובד) ובעקבות חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 2004, נכנס נושא שירותי הבריאות התעסוקתית לסל הבריאות, ומאז ועד היום התקציב שהמדינה מקצה לנושא רק הולך ויורד, וסל הבדיקות התעסוקתיות לא התעדכן מאז שנת 1994.


בעיית כוח האדם

·יש חוסר משווע ברופאים המתמחים בבריאות תעסוקתית בישראל, וכן חוסר בכוח אדם במקצועות נלווים: אחיות, מומחי גהות, ארגונומים [4]  ועוד.

·  כך, למשל, יש היום כ-90 רופאים תעסוקתיים פעילים בלבד שאמורים לשרת 2.79 מיליון מועסקים. היחס בין מספר העובדים למספר הרופאים התעסוקתיים הוא 1:35000. מדובר בכמות מועטה וחריגה כ-15% מהמקובל בעולם: 1:5000 בהולנד, 1:1000 ביפן, 1:4500 בשבדיה, 1:3600 בצרפת, 1:1530 בפינלנד, 1:5632 בבלגיה.

·  כמו כן חסרים בעלי מקצוע לתחומים נוספים שבהם העובדים חשופים לחומרים מסוכנים, אך בכל זאת אינם כלולים בטבלת העובדים המחויבים להיות במעקב, ובהם כבאים החשופים לחומרים מסוכנים הנפלטים משריפה, מורים/ות במשרד החינוך העובדים/ות במעבדות הביולוגיה והכימיה ועוד.

·המחלקה לבריאות העובד במשרד הבריאות הוקמה רק בסוף שנת 2007, ויש בה כיום רק שני רופאים מומחים, מידען, ארגונום ומנהלן.

 

בעיית חוסר מידע אפידמיולוגי והערכת היקף הבעיה

עד היום אין בישראל נתונים על היקף התחלואה בקרב העובדים (יש רק נתונים על תאונות עבודה). רק בשנת 2011 הוקם רשם המחלות התעסוקתיות בישראל בעקבות קביעת בג"ץ כי המדינה הפרה את חובתה לרכז מידע רפואי על אודות עובדים שנחשפו לאסבסט. המאגר נמצא בשלביו הראשונים ובינתיים מכיל מידע על מספר מועט של עובדים. כמו כן, יש כמה בעיות הקשורות לגוף הזה: הוא עוסק רק במחלות מקצוע שהוכרו עד היום בישראל (הכוונה להכרה מצד המוסד לביטוח לאומי), אף שבמציאות יש מחלות רבות נוספות המוכרות ע"י המדע בעולם כמחלות מקצוע. בנוסף, ציבור העובדים והמעסיקים טרם הפנים את הקמתו של גוף זה ואינו מודע לסמכויותיו.

בעיה נוספת בתחום זה היא שכיום המפעלים שעובדים נחשפים בהם לחומרים מסוכנים, אינם מחויבים למסור נתונים רפואיים על עובדיהם, כגון משך ההעסקה של כל עובד או אופייה (רמת החשיפה, תדירותה). כך, הרשויות האחראיות לבריאות העובדים (משרד התמ"ת ומשרד הבריאות) אינן יכולות לקיים מעקב ארוך טווח בתחום המחלות הכרוניות באמצעות הצלבת מספרי תעודת זהות עם מקרי סרטן, אשפוזים, שימוש בשירותי בריאות ועוד, ובמקרה הצורך לחקור לעומקם מקומות עבודה שבהם ישנה תחלואה גבוהה מהרגיל או חשד לרשלנות.

 

בעיות נוספות בתחום הבריאות התעסוקתית

·  היעדר מודעות, בקרב המעסיקים והעובדים כאחד, לנושא הבריאות במקום העבודה, מניעת מחלות מקצוע והאחריות [5] המוטלת על העובד והמעביד. 

·  חוסר תיאום בין הגופים המטפלים: משרד הבריאות, משרד הכלכלה, קופות החולים והמעסיקים.

·  עובדי קבלן מהווים כ-10 אחוזים מכלל העובדים במשק הישראלי. אף שבדרך כלל הם נמצאים בעמדות עבודה החשופות לחומרים מסוכנים, ברוב המקרים הם אינם מקבלים הכשרות מקצועיות הדומות בהיקפן ובעומקן להכשרות של עובדים קבועים.[6]

·  החשיפה לחומרים מסוכנים משפיעה גם על בריאות משפחות העובדים: מהידע הספרותי המקצועי מתברר שמשפחותיהם של עובדים החשופים לחומרים מסוכנים, חשופות אף הן לשאריות חומרים אלה, חשיפה המשפיעה על בריאות המשפחה ובעיקר הילדים. למשל, חומרים הנספגים בציוד, בבגדים ובנעלי העבודה, עוברים לילדים המחבקים את ההורים השבים הביתה, עוברים למי שאחראי לטיפול בכביסה וכדומה. במחקר מקרה-ביקורת [7] משנת 2006 התגלה שילדים שהוריהם חשופים לחומרי הדברה במקומות העבודה נוטים פי 2.3 לחלות בסרטן הדם (Acute Lymphoblastic Leukemia).

·  בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים אשר דיווחו על קשר בין חשיפה תעסוקתית לחומרים כימיים מסוכנים שונים ובין נזקי בריאות קשים לעוברים ויילודים של עובדים/ות, שעל פי רוב אינם נבדקים על ידי הרשויות כיום: מומים מולדים, משקל לידה נמוך, בעיות נוירולוגיות, סוכרת, השמנת יתר, לידה בטרם עת ותמותת תינוקות. כמו כן יש קשר בין החשיפה לחומרים אלה לבין הפרעה בפוריות והפלות.

·  עובדים בבתי עסק קטנים ועובדים עצמאיים, למשל בנגריות, בתי מאפה, מכוני קוסמטיקה ומספרות, עבודת ניקיון והדברה, אינם מודעים לבעיות הבריאות התעסוקתית בתחומם.

 

 

 

 

מי אחראי על בריאות תעסוקתית בישראל

משרד הכלכלה

משרד הכלכלה הוא המשרד המופקד על ביצוע החקיקה והתקינה בנושא בטיחות ובריאות תעסוקתית ואכיפת הוראותיהן. למשרד שלוש זרועות עיקריות בנושא זה:

מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית

מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית(להלן גם: המינהל) הוא אגף בתוך משרד הכלכלה, והוא מופקד על קביעת המדיניות בנושא בטיחות בעבודה, בריאות העובדים וגהות תעסוקתית ועל ביצועה וכן על  אכיפת הוראות החוקים והתקנות השונים בתחומים אלה במקומות העבודה ופיקוח על ביצועם.

תפקידו העיקרי של המינהל הוא להביא לשיפורן של הבטיחות בעבודה, הגהות והבריאות התעסוקתית כדי למנוע תאונות עבודה ומחלות מקצוע. המינהל אחראי גם לנושאים כגון שימוש בחומרי נפץ, בטיחות בכלים טעוני בדיקה, תקינות מעליות ובטיחות באירועים המוניים. למינהל ארבעה מחוזות בארבע הערים הגדולות. בכל מחוז מפקחים על בטיחות העבודה ועורכים ביקורי פתע. מפקח העבודה האזורי רשאי לקבוע את תדירות הבדיקות במפעל. למפקח עבודה אזורי הסמכות להפסיקאת העבודה במפעל, להוציא צו שיפור המחייב את המעביד לנקוט צעדים שונים, להוציא צו בטיחות האוסר שימוש במכונה או במתקן. כמו כן מפקחי העבודה חוקרים תאונות במטרה להפיק לקחים ולמנוע את הישנותן.

המוסד לבטיחות וגיהות  

המוסד לבטיחות וגיהות הוא תאגיד ציבורי ששירותיו ניתנים ללא כוונת רווח (מלכ"ר). מטרתו של המוסד לבטיחות ולגיהות כמוגדר בחוק היא "לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית". עיקר תפקידי המוסד כפי שהוגדרו בחוק הם: לנהל פעולות הסברה והדרכה; לערוך ולפרסם מחקרים; לסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, להדריכם ולעודדם בפעולתם; לסייע למינהל הבטיחות והבריאות בתעסוקה בפעולותיו; לייעץ לשר התמ"ת בעניינים הנוגעים לבטיחות ולגהות; להעניק תעודות הצטיינות למצטיינים בשטח ולדאוג לבטיחות ולגהות במקום העבודה.

רשם המחלות התעסוקתיות

הרשם למחלות תעסוקתיות הוקם ביולי 2011 ביוזמת המועצה הלאומית לבריאות העובד. הרשם ממומן על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית של משרד הכלכלה, ואילו הגוף שבו  הרשם משולב, והמספק לו את הבסיס המקצועי והארגוני, הוא המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. הרשם מנוהל על ידי ועדת היגוי שמכהנים בה  נציגים של שני המשרדים הנ"ל וכן נציג המוסד לביטוח לאומי ונציגי המחלקות לרפואה תעסוקתית של קופות החולים. תפקידי הרשם: לנטר מגמות תחלואה על רקע תעסוקתי; לאתר עובדים ועבודות בסיכון מוגבר לתחלואה לשם פעולות מניעה; להקים בסיס מידע אמין, אשר יהווה בסיס לתכנון אסטרטגי בתחום; לספק מידע זמין, עדכני ומהימן למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב; לערוך השוואות עם מדינות אחרות בעולם; לשמש כלי להערכת תכניות התערבות; לשמש מאגר למחקרים על מחלות ייחודיות.

 

 

 

 

חוקים ותקנות בנושא בטיחות סביבתית תעסוקתית

החוקים והתקנות במדינת ישראל [8], בתחומי הבטיחות והבריאות, מחייבים לשמור על בריאותו של כל עובד. רוב המחלות נגרמות מכישלון פעולות המניעה שהמעסיקיכול וצריך לנקוט, ולפיכך האחריות לקיום הוראות החוקים והתקנות הנ"ל מוטלת על המעסיקים ובעלי מקומות העבודה, והם שאחראים להבטיח את סביבת העובד, לספק לו אמצעי בטיחות, לשלוח אותו לבדיקות תקופתיות ועוד, והם גם שנושאים באחריות ליישום הוראות כל דין. החוק מתיר להטיל עליהם, באמצעות צווי שיפור וצווי בטיחות, סנקציות כספיות ואחרות הכוללות אף הפסקת תהליך/תהליכי עבודה מחשש לפגיעה ממשית ומיידית בבריאות ובבטיחות של העובדים בשל אי-עמידה בדרישות החוקים והתקנות.

עם זאת, גם העובד מחויב לציית לחוקים ולתקנות הנ"ל, ומוטלת עליו האחריות להשתמש באמצעי הבטיחות שסיפק לו המעביד ולהיבדק בבדיקות שנשלח אליהן.

תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011 מטילות על המעביד (סעיף מס' 4 בתקנות) חובה לבצע בדיקות ניטור סביבתי של חומרים מזיקים בסביבת העובד במפעל עצמו. הניטור הסביבתי כולל ניטור של עובד מסוים בתהליך מסוים או של עמדה ושל תהליך וכן אזור במפעל  שבו עובדים כמה אנשים.

נוסף על כך, העובדים מחויבים, על פי סעיף 7 בתקנות הנ"ל, להיבדק בבדיקות רפואיות תעסוקתיות בדיקות כניסה ובדיקות תקופתיות. בדיקות אלה הן אישיות לעובד המסוים בתהליך מסוים בעבודה. עוד נקבע בחוק שעובדים בחומרים מסוימים מחויבים לעבור ניטור ביולוגי(ניטור של דגימת שתן או דם) בתדירות מסוימת (לרוב אחת לשנה). החוקים והתקנות במדינת ישראל, בתחומי הבטיחות והבריאות, מחייבים לשמור על בריאותו של כל עובד. חובה זו מוטלת הן על המעביד הן על העובד עצמו. לכן העובדים מחויבים להיבדק בבדיקות רפואיות תעסוקתיות:

• בדיקות כניסה לעובדים חדשים

• בדיקות תקופתיות לעובדי קרינה מייננת

• בדיקות תקופתיות לעובדים בסביבת רעש

• בדיקות לעובדים שנחשפו לגורמי היזק.

 

ואלה עיקרי הדרישות והשינויים בתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים) שנכנסו לתוקף בשנת 2011 והחליפו את התקנות הישנות [9]:

·  יש בתקנות דרישות כלליות, שמטרתן לצמצם את רמת הסיכון להיחשף לגורמים מזיקים בכל מקומות העבודה שבהם משתמשים בגורמים אלה. הדרישות אינן חדשות, אולם הן חלו בעבר רק על רשימה מצומצמת של חומרים שהופיעו בתקנות הייחודיות (לכל חומר בנפרד), ועתה הן חלות גם על חומרים אחרים.

·  שונתה הגדרת גורמים מזיקים. גורמים מזיקים: "גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, הנמצאים במקום העבודה, ואשר העובדים עלולים להיחשף אליהם בזמן העבודה והם רשומים בספר, בתוספת הראשונה ובתוספת השנייה". גורמים מזיקים טעוני ניטור: "גורמים מזיקים המפורטים בתוספת הראשונה, שלגביהם מתחייב ביצוע בדיקה סביבתית תעסוקתית [..]".עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור:"עובד החשוף לאחד או יותר מן הגורמים המזיקים טעוני הניטור, בחשיפה העולה על רמת הפעולה, בעבודה חלקית או מלאה, במשך שלושים ימים בשנה לפחות".

·  חידוש חשוב בתקנות הוא הקביעה שלפני ביצוע ניטור סביבתי תעסוקתי, יבוצעסקר מקדים במקום העבודה שיכלול זיהוי והערכה של הגורמים המזיקים, ועל פיו יתוכננו וייקבעו המשך הבדיקות והחומרים שייבדקו. במהלך הסקר הבודק המוסמך (רק בודק מעבדתי מוסמך רשאי לבצע סקר מקדים) מאתר מקורות חשיפה העלולים לפגוע בבריאות העובדים. המידע שנאסף ומתועד כולל נתונים על סביבת העבודה, על תהליכים, חומרים בשימוש,תדירות השימוש, אמצעי מיגון אישי שקיימים, אוורור ויניקות, האפשרות לחשיפה עורית. תכנון הניטור הסביבתי, הגורמים שיש לבדוק ומספר הדגימות נקבעים בהסתמך על נתוני הסקר שנאספו ועל פי שיקול הדעת המקצועי של הבודק המוסמך.

בתקנות החדשות עודכנו ערכי רמות החשיפה המותרות באוויר (TLVוערכי המדדים הביולוגיים לחשיפה תעסוקתית (BEI) [10] והתאמתם לערכים של ה - ACGIH (AmericanConference of Governmental Industrial Hygienists ). כך, לדוגמה, עודכנו תקני החשיפה המותרים לעופרת, כספית, בנזן וקרינה מייננת, ושונו המדדים הביולוגיים של עופרת, כספית, בנזן וארסן.

·  נוספו תשעה גורמים חדשים לרשימת הגורמים (שבתוספת הראשונה) שיש לבצע בעניינם בדיקות סביבתיות, ובהם: מנגן, נוזלי קירור, חומצה גופרתית, אבק כותנה, קרוסין ואבק קמח.

·  לראשונה רוכזו כל תקני הניטור הסביבתי והביולוגי תחת קורת גג אחת בתקנת ניטור מרכזית. ריכוז זה יאפשר גישה נוחה יותר לתקנים שנקבעו וכן עדכון  תקני החשיפה  בתוך זמן קצר יותר, ושמירה על המסגרת שתגן על בריאות העובדים.

 

החקיקה בתחום מתן שירותי בריאות תעסוקתית לעובדים

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-2004 קובע חובת מתן שירות רפואי תעסוקתי (החוק אימץ את סל השירותים התעסוקתיים שסיפקה קופת חולים כללית אז), ותקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל"ג-1973 מפרטות את סוגי השירותים המניעתיים והטיפולים שיש להגיש, את הגורמים האחראים לספקם ואת סמכותם.


 

 

 

איסוף המידע ועיבוד נתוני הדו"ח

 

תהליך איסוף המידע

נתוני ניטור סביבתי תעסוקתי

רוב המידע שהסתמך עליו דו"ח זה התקבל ממשרד הכלכלה באמצעות הגשת בקשות על פי חוק חופש המידע. הבקשה הראשונה הוגשה בחודש יוני 2011 בעניינם של 16 מפעלים, והבקשה השנייה הוגשה בחודש מרץ 2012 בעניין עשרה מפעלים נוספים.

המידע המבוקש היה תוצאות הניטור הסביבתי-תעסוקתי במפעלים הללו בשנים 20092011.

תהליך איסוף המידע על ידי משרד הכלכלה היה ארוך ומורכב ובסופו התקבלו נתוני ניטור תעסוקתי בגין 16 מפעלים בלבד: כרמוכרום, קליל, אבן קיסר, דפוס ידיעות, חוד אסף פלדה, טמבור, פרוטרום עכו, ש.לרנר, פזקר, IMC יציקות מתכת, פניציה אמריקה ישראל, בית החולים פוריה, ווישי ישראל, פישר דרמה וויפס בע"מ, PCB טכנולוגיות וטאואר ג'אז.

בעניינם של שלושה מפעלים נוספים (תנובה אלון תבור, סנפרוסט בע"מ ונילית) התקבלו רק נתוני חשיפות לרעש, תחום אשר לא בחנו כלל בדו"ח זה.

לאחר קבלת הנתונים שלחנו פניות לכל המפעלים. הפניות כללו שאלון ובקשה לשיתוף פעולה בדרך של העברת נתונים שלא נמצאו במשרד הכלכלה. רק חמישה מפעלים מתוך ה-26 שיתפו פעולה ושלחו תשובות מלאות או חלקיות: כרמוכרום, ש.לרנר, דפוס ידיעות תקשורת, קליל ופישר דרמה וויפס.

נתוני הניטור הביולוגי

ניטור ביולוגי

ניטור ביולוגי תעסוקתי נעשה לחומר עצמו או לתוצרי הפירוק של החומר (הנקראים 'סמנים ביולוגיים') בתוך גוף האדם, בדם או בשתן. "מדד ביולוגי לחשיפה תעסוקתית" (Biological Exposure Indices  BEI) הוא למעשה ערך של רמת סמנים ביולוגיים בגוף האדם, לרבות בדם, בפלסמה, בשתן ובאוויר הנשיפה, והוא מהווה סף אזהרה ביולוגי בכל הנוגע לחשיפת העובד לגורמים כימיים ופיזיקליים.

בחודש דצמבר 2012 שלחנו בקשה על פי חוק חופש המידע למשרד הכלכלה. ביקשנו נתוני ניטור ביולוגי בדם ובשתן לשנים 20092012 בכל הנוגע ל-19 המפעלים האלה: כרמוכרום, קליל, אבן קיסר, דפוס ידיעות, חוד אסף פלדה, טמבור, פרוטרום עכו, ש.לרנר, פזקר, IMC יציקות מתכת, פניציה אמריקה ישראל, בית החולים פוריה, ווישי ישראל, פישר דרמה וויפס, תנובה אלון תבור, פי.סי.בי טכנולוגיות, טאואר סמיקונדוקטור, נילית וסנפרוסט.

בתחילת חודש אפריל 2013 קיבלנו מידע הנוגע לעובדים בשבעה מפעלים בלבד: פרוטורום עכו, פזקר, טמבור, אבן קיסר, טאואר סמיקונדוקטור, פי.ס.בי טכנולוגיות, חוד אסף פלדה.

אשר לשאר המפעלים, קיבלנו תשובה ממשרד הכלכלה שלאחר פנייה למעבדות, לא נמצאו תוצאות בדיקות.

יודגש שוב, הליך קבלת המידע ממשרד הכלכלה היה ארוך ומורכב:

בעניין תוצאות הניטור בסביבתי, פנה משרד הכלכלה לכל המפעלים שביקשנו מידע בעניינם, וביקש את הסכמתם למסירת המידע, לאחר מכן גם דן בהתנגדויות של חלק מהמפעלים. המידע אינו ממוחשב והיה צריך לצלמו ולהעבירו אלינו בדואר.

בעניין תוצאות הניטור הביולוגי, התהליך היה אף מורכב וארוך יותר, מאחר שהמידע לא נמצא במשרד הכלכלה אף שהיה אמור להימצא שם על פי חוק. לכן היה צריך לפנות לכל המעבדות הרלוונטיות, ולאחר איתור המידע אצלן התברר שהמידע אינו ממוחשב והיה צריך לצלמו ולהעבירו אלינו בדואר [11]

שלבי ניתוח המידע

בשלב הראשון רוכזו התקנים הקיימים לחומרים שנבדקו במפעלים. בטבלה מס' 1 מוצגים הערכים של תקני הניטור הסביבתי-תעסוקתי אשר קובצו מתוך התקנות הישנות [12]. המושגים ששימשו בדו"ח זה מוגדרים בפרק ה"הגדרות" בתקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים).

בשלב השני נותחו הבדיקות הסביבתיות (למעט חשיפה לרעש וקרינה) בגין כל מפעל ומפעל. בעניינו שלכל מפעל פורטו:

   • מספר הבדיקות שנעשו בשנים 20092011.

   • החומרים שבעניינם נעשו בדיקות סביבתיות

   • מספר המדידות לכל חומר.

במהלך הניתוח שעשינו, בדקנו:

   • אם הייתה עמידה בתקן הקבוע בחוק לכל חומר וחומר או שמא הייתה חריגה ממנו [13]

   • במקרי חריגה, את שיעורה.

הניתוח נעשה בנפרד לכל חומר וחומר. הוגדרו שני ערכים:

   • אחוז החריגות מכלל המדידות לכל חומר

   • אחוז החריגה מהתקן של חומר מסוים (פי כמה חרגו המדידות מערך התקן).

הממצאים מפורטים לכל מפעל בנפרד. בכל הנוגע למפעל אבן קיסר, שלגביו קיבלנו בדיקות לאותו חומר במספר שנים, ביצענו ניתוח נפרד לכל שנה  במטרה לאתר מגמות של שיפור או הרעה בממצאים.

התקנים

ישנם שני סוגים של תקני חשיפה תעסוקתית:

1. התקן הראשון, "חשיפה משוקללת מרבית מותרת" (Threshold Limit Value – Time Weighted Average, TLV-TWA), מציין את החשיפה המרבית המותרת של עובד בסביבת עבודתו במשך יום עבודה של שמונה שעות ביממה. ערך זה מבטא את החשיפה המרבית המותרת לחומר לטווח ארוך .

2. התקן השני, "חשיפה מרבית מותרת לזמן קצר" (Threshold Limit Value – Short Term Exposure Limit, [TLV-STEL), מציין את החשיפה המרבית המותרת של עובד בסביבת עבודתו  עד 15 דקות בכל פעם, לא יותר מארבע פעמים ביום עבודה של שמונה שעות מתוך יממה ובמרווח של 60 דקות לפחות בין פעם לפעם. ערך זה מבטא חשיפה מרבית מותרת של העובד לטווח קצר. לרוב בתקן זה הערך המותר יהיה גבוה יותר.

3. ערך חשוב נוסף הוא ערך "רמת הפעולה" (Action Level AL) המבטא בדרך כלל את מחצית רמת החשיפה המותרת. מעל ריכוז זה נדרשת נקיטת פעולות מצד המעסיק להפחתת הריכוז.

בשלב השלישי של ניתוח המידע נעשתה בחינה של הניטור הביולוגי בעובדים הנחשפים לכימיקלים במפעלים. הנתונים הועברו בלא נתונים מזהים והממצאים מפורטים לפי המפעלים, כפי שנעשה בתחום הניטור הסביבתי. בפרק התוצאות, מפורטים בעניינו של כל מפעל:

-    החומרים שבגינם נעשו הבדיקות הביולוגיות בשנים 20092012

-    מספר המדידות לכל חומר

-     אם הייתה עמידה בתקן כפי שנקבע בחוק, או חריגה ממנו,  ובמקרי חריגה שיעור החריגה.

השלב השני והשלב השלישי של ניתוח המידע מוצגים בדפי המפעלים, כל מפעל ותוצאותיו שלו וכן בפרק סיכום ממצאים.

בשלב הרביעי נסקר מידע על ההשפעות הבריאותיות של החשיפה לחומרים שבהם נמצאו חריגות ביולוגיות או סביבתיות. הסקירה מסוכמת בפרק ההשפעות הבריאותיות של החשיפה לחומרים המסוכנים.


 


 


ההשפעות הבריאותיות של החשיפה התעסוקתית לחומרים מסוכנים

מידע על ההשפעות הבריאותיות הנודעות לחומרים שנמצאו בהם חריגות ביולוגיות או סביבתיות [14]

הקדמה

הנזק הבריאותי הנובע מחשיפה תעסוקתית לחומרים הנדונים כאן תלוי בסוג החומר ובריכוזו, בסוג העבודה ובמשך זמן החשיפה אליהם. באופן כללי אפשר לומר שכל החומרים הללו מהווים סיכון בריאותי, בצורה זו או אחרת. הסיכון הבריאותי יכול להיות בעל טווח פעולה קצר (פגיעה חדה) או בעל טווח פעולה ארוך (פגיעה כרונית). הדגש בחלק זה הוא פירוט ההשפעות הבריאותיות של חשיפות תעסוקתיות לחומרים מזיקים.

הערה חשובה: מדובר במספר רב של חומרים מזיקים, ולכן ההשפעות הנדונות כאן הן בבחינת דוגמאות. לעתים קרובות ישנם הבדלים בסוגי התרכובות, המחלות והעבודות, אך לא נוכל  במסמך זה לדון בכולם מפאת קוצר היריעה. חשוב לציין שלא כל החשיפות מובאות כאן.

הגדרות חשובות

 

בריאות חשיפה ותגובה:

** תופעה מקומית (נקודתית, לרוב חולפת) הנגרמת כאשר הגורם המזיק פוגע באיבר החשוף לו כגון צריבה וכווייה במערכת הנשימה בשל נשימת אדי חומצות. התופעה יכולה להיות אקוטית או כרונית.

 

** אקוטית: חריפה, חדה, קצרת טווח, מיידית. לרוב החשיפה היא לריכוזים גבוהים.

** כרונית: ארוכת טווח. לרוב (אך לא תמיד) החשיפה היא מתמשכת וחוזרת ונשנית לריכוזים גבוהים, בינוניים ונמוכים.

** פגיעה מערכתית: נגרמת כאשר החומר נספג בגוף וגורם נזק לרקמות ולמערכות פנימיות.

 

דרכי חשיפה וחדירה לגוף: דרכי הנשימה, עור במגע ישיר (יכול להיות עקיף, מאֵדים), מערכת העיכול, העין (במגע ישיר/עקיף).

חומר אורגני (מכיל פחמן – יותר משני אטומי פחמן); חומר אנאורגני (לא מכיל פחמן – פחות משני אטומי פחמן למשל CO2, CO).

 

הגדרות לסיווג חומרים מסרטנים:

מקור

קבוצות עיקריות לסיווג מסרטנים

ישראל (הועדה הבין משרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים)

מקביל ל-IARC

קבוצה א (1): מוכר כמסרטן בבני אדם

קבוצה ב (2A): מוכר כמסרטן סביר בבני אדם

קבוצה ג (2B):מוכר כמסרטן סביר

IARC (הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, ליון, צרפת)

קבוצה 1: מוכר כמסרטן ודאי בבני אדם

קבוצה 2A: מוכר כמסרטן סביר בבני אדם

קבוצה 2B: מוכר כאפשרי כמסרטן בבני אדם

ACGIH (ארגון הגהותנים הממשלתיים בארה"ב)

קבוצה A1: מוכר כמסרטן ודאי בבני אדם

קבוצה A2: מוכר כמסרטן חשוד בבני אדם

קבוצה A3: מוכר כמסרטן בבעלי חיים, לא רלוונטי בבני אדם

OSHA (ארגון הבטיחות, הגהות והבריאות התעסוקתית בארה"ב)

החומר מסומן בתור "כן"

 NTP(התכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה בארה"ב)

קבוצה K: ידוע כמסרטן בבני אדם

קבוצה R: סביר צפוי כמסרטן בבני אדם




 


חשיפה תעסוקתית למתכות 

 

1.כספית (Hg)

מתכת, לרבות תרכובות אורגניות ואנאורגניות, אמלגמות (תמיסת מתכות בכספית) ותערובות המכילות כספית מתכתית. מתכת נוזלית מסוגלת להתאדות בכמות גדולה בטמפרטורת החדר, ולפיכך יכולה לגרום נזק בריאותי מצטבר. הכספית המתכתית היא בצורת כדורים ולכן קשה לאסוף אותם וההתאדות גדלה. בשני המקרים אפשרות החדירה לגוף העובד, שעובד אתה או נמצא לידה, גדלה. גם תרכובות אורגניות של כספית מתאדות ויכולות לגרום נזק בריאותי.

תהליכי עבודה (ייצור/פירוק/שימוש/תיקון/ליטוש/חידוש) שיש בהם סיכון לחשיפה (בעיקר דרך הנשימה, אך גם דרך מערכת העיכול והעור) הם, למשל:

· כספית מתכתית: נמצאת במדי-חום, ברומטרים, מדי-לחץ; בנורות אדי כספית; במכשירים מדעיים עם כספית. נוסף על כך יימצאו אמלגמות בציפוי זכוכית מלוטשת בייצור מראות; בחומר מילוי ל"סתימות" ברפואת שיניים; במעבדות; בייצור סוללות חשמליות. כמו כן משאבות ואקום על בסיס כספית משמשות, למשל, במלטשות אוטומטיות של יהלומים. כן תימצא כספית בייצור נורות ניאון ונורות פלורסנטיות. וכמובן, בתהליך זיקוק כספית לא נקייה.

· תרכובות אנאורגניות של כספית: יימצאו בפיגמנטים וצבעים על בסיס תרכובות כספית המשמשים, למשל, בצביעה פנימית של מבנים; במוצרים בענף הרוקחות; בחיסון ושימור עצים; בפיתוח תמונות.

·  תרכובות אורגניות: בחיטוי זרעים וכספית רועמת בחומרי נפץ.

הכספית יכולה לחדור לגוף האדם בשלוש דרכים עיקריות: דרכי הנשימה (אדים ואבקות); דרכי העיכול (מתכתית, תרכובות מסיסות); דרך העור (חלק מהתרכובות האורגניות והאנאורגניות).

נזק בריאותי: הכספית מתרכזת בעיקר בכבד ובכליות, ויכולה לעבור דרך "מחסום" הדם למוח ולשליה (במיוחד מתיל הכספית) ומכאן שהיא יכולה להסב נזק רב לעוברים.

הרעלת כספית יכולה להיות חדה (חריפה) או כרונית, ויכולות להיות לה גם תופעות מקומיות. הרעלה חריפה נדירה בתעשייה ולרוב מתרחשת בעקבות תאונה של חדירת תרכובות מסיסות של כספית למערכת העיכול. ההרעלה גורמת להרס רקמות ונמק בפה ובמערכת העיכול, לבחילות ולהקאות עד אי-ספיקה של הכליות.

חשיפה קצרה לריכוז גבוה של אדי כספית יכולה לפגוע בדרכי הנשימה ולגרום לגירוי מלווה בקוצר נשימה, שיעול וחום, ולהפרשה מוגברת של רוק. הרעלה חריפה יכולה להסתיים לעתים נדירות במוות.

הרעלה כרונית אופיינית לחשיפה תעסוקתית בתעשייה וגורמת למחלת מקצוע, בעיקר לתופעות במערכת העצבים, בדפוסי ההתנהגות ובמערכת הכליות. כספית מתכתית ותרכובות אנאורגניות של כספית גורמות לתסמונת מוקדמת של בחילות, כאבי ראש, עייפות ושלשולים כרוניים; לתסמונת מאוחרת בפה (כגון טעם מתכתי, דימום בחניכיים, כיבים והתרופפות השיניים), לרטט בשרירים שמתחיל באצבעות ומתפשט, להפרעות נפשיות, להפרעות בכליות (בלא קשר לריכוז החומר), ולפגיעה במערכת החיסונית. תרכובות אורגניות של כספית גורמות לתסמונת של פגיעה אורגנית במערכת העצבים המרכזית. סימנים מוקדמים כוללים עייפות ותלונות על נימול באצבעות. סימנים מאוחרים כוללים רטט, היעדר קואורדינציה, קושי לדבר בבירור, היצרות שדה הראייה ואי-כושר גופי כללי.

כספית אנאורגנית הנפלטת אל הים עלולה להפוך לכספית אורגנית עקב פעילות של מיקרואורגניזמים ולהצטבר בדגים, ולכן בודקים את ריכוז הכספית בהם. צורה נוספת של הרעלה בכספית אורגנית היא אכילת בשרו של בעל חיים אשר ניזון מזרעים שטופלו בכספית אורגנית.

תופעות מקומיות בעור ובעיניים נגרמות בשל חשיפה במגע או לאדים של תרכובות אנאורגניות וכוללות פגיעה דלקתית בעור, שלפוחיות; גירוי בעיניים, ועד העלמת הצבע של עדשות העיניים.

תרכובות אורגניות של כספית, ובייחוד מתיל כספית, עוברות לעובר דרך השליה של אישה הרה, וגם דרך חלב ההנקה, וגורמות לפגיעה בעוברים וביילודים רכים. מתיל כספית מסווגת ב IARC בקבוצה מספר 2B (עלולה לגרום לסרטן בני אדם(possibly carcinogenic to human .

 

2. ארסן (AS)

הארסן התעסוקתי הוא רעיל מאוד, מוטגני (גורם לפגיעה בכרומוזומים), טרטוגני (עלול לגרום למומים קשים בעוברים) וקרצינוגני (מסרטן) שיכול לגרום לסרטן הריאות, העור והכבד.

הארסן (הזרניך) קיים בכמה צורות, והחשובה שבהן היא צורתו המתכתית בעלת ברק אפור-כסף. הארסן מופיע בעיקר בצורת תרכובות רעילות מאוד, אורגניות ואנאורגניות. השימוש התעסוקתי בארסן ובתרכובותיו: הוא מוליך טוב של חשמל וחום, לכן בצורתו המתכתית משמש בייצור נתיכים, כתוספת לעופרת בייצור תחמושת לירי ובייצור לוחות עופרת למצברים. ארסן מוסף לסגסוגות של מתכות (נחושת) ;משמש בייצור זכוכית וקרמיקה; משמש לייצור חומרי הדברה, שימור וחיסון עצים, עיבוד עורות.

הארסן חודר לגוף בעיקר באמצעות דרכי הנשימה, דרך העור, ובאירוע תאונתי בבליעה.

התופעות בהרעלה חריפה עקב בליעה: בחילות, הקאות ושלשולים (לפעמים גם עצירות); שינויים בעור (בעיקר על הבטן) כגון אדמומיות. החדירה דרך העור שכיחה יותר מהחדירה דרך מערכת העיכול ושכיחה פחות מהחדירה דרך מערכת הנשימה. החדירה דרך העור מתרחשת לאחר מגע וחשיפה ממושכים לריכוזים של החומר, לרוב דרך עור פצוע, אך חומצות ארסניות יכולות לחדור גם דרך עור תקין. החדירה גורמת לתופעות שונות בעור, בעיקר באזור החשוף ביותר, כגון דלקות עור למיניהן; פיגמנטציה באזורים שונים בגוף. אבדן פיגמנט באזור הפיגמנטציה יכול להתפתח זמן רב לאחר הפסקת החשיפה. במקרים קשים מופיעות יבלות וכן התעבות ויובש עד התפתחות של סרטן העור. החדירה דרך דרכי הנשימה היא העיקרית והשכיחה ביותר. חלקיקי אבק ונדפים של ארסן הם גדולים יחסית, ולכן מצטברים בדרכי הנשימה העליונות (מהאף ועד הסמפונות), חלקם מגיעים לדרכי העיכול לאחר שחדרו לחלל הפה ונבלעו; חלקיקים קטנים יותר חודרים עמוק לתוך הריאות ומשם נספגים במחזור הדם.

חשיפה ממושכת יכולה לגרום לגירוי חזק ופגיעה בחלקים שונים של האף, קנה הנשימה ו הסמפונות. מכאן יכולה להתפתח ברונכיטיס כרונית והצטלקות של הריאות. לאחר תקופת חביון של 30-15 שנים יכול להתפתח סרטן הריאות ודרכי הנשימה. הארסן עלול לפגוע בעיניים. במקרים קלים יכול גם לגרום לפגיעה תחושתית, בעיקר בגפיים העליונות, ובמקרים קשים  לפגיעות מוטוריות. נוסף על כך חשיפה ממושכת יכולה לגרום להפרעות בלב; נזק לכבד ולכליות; פגיעה ושינויים במערכת הדם הטבורי ושינויים של כלי הדם.

החשיפה לגז הארסן נעשית דרך מערכת הנשימה וגורמת לתופעות אופייניות כגון: הפרעות בדרכי העיכול (בחילות, הקאות, התכווצויות וכאבים בבטן); פירוק תאי הדם האדומים במערכת הדם (אנמיה, צהבת). פגיעה במערכת העצבים ההיקפית יכולה להתפתח כסימן מאוחר.

רק התרכובות האנאורגניות של הארסן עלולות לגרום לסרטן של הריאות, העור, הכבד או הקיבה. רוב המדינות, במערב ובמזרח, כללו את הארסן ברשימותיהן כגורם מסרטן ודאי לבני אדם. ה-ACGIH סיווג אותו כ-A1. גם במדינת ישראל הארסן ותרכובותיו האנאורגניות מופיעים ברשימה א1.

ארסן במי השתייה ידוע כסיכון החמור ביותר לסרטן שהתגלה אי פעם וישנה גם אפשרות לפגיעה המונית במצבי חירום מסוימים (הדוגמה הבולטת היא ההרעלה ההמונית בבנגלדש בשנת 1998).

 

3. מתכות אחרות (קדמיום, כרום, ניקל, קובלט, בריליום, מתק"ש [מתכות קשות])

מתכות קשות (מתק״ש) הן תערובת מוקשית בעיקר של טונגסטן, טיטניום, טנטלום, וונדיום ושל מתכות אחרות, כלרבות קדמיום, כרום, ניקל וקובלט.

סוגי העבודות ותהליכי העבודה האופייניים שיש בהם חשיפה תעסוקתית למתכות הללו הם רבים ובהם: ציפוי מתכות למניעת חלודה; ייצור פיגמנטים לצבעים ולזכוכית; סגסוגות לייצור מטבעות וכלי עבודה; ייצור מלט ושימוש בעבודות בנייה; עבודות דפוס וגרפיקה; ייצור מצברים; הפרדת מתכות; דיסקים לליטוש יהלומים; בתעשיית המטוסים והחלל, מכשירים מדויקים ומחשבים, עיבוד שבבי; ייצור שיניים תותבות, גשרים וכתרים לשיניים, בעבודת טכנאות שיניים.

החדירה לגוף נעשית בשלוש הדרכים: בליעה (תאונה), חדירה דרך העור, ובעיקר נשימה. הפגיעות נעות מפגיעות חריפות ועד מחלות מקצוע. בשל ריבוי החומרים, תודגש כאן הפגיעה הקלינית עקב החשיפה הממושכת למתכות השונות, אשר יכולה להסתיים במחלת מקצוע, כמפורט בטבלה הבאה.

 

 

פגיעה מקומית (עור, עיניים)

פגיעה מערכתית-גופנית (חריפה/כרונית)

קדמיום (Cd)

תרכובות אנאורגניות

 קדמיום אוקסיד (נדפים)

עור: גירוי, דלקת עור (דרמטיטיס)

כליות  הפרעות בתפקוד הכליות

           עלייה בהפרשת חלבון בשתן

           עלייה בהפרשות סידן וזרחן בשתן

           אבני כליות

דם       אנמיה קלה

ריאות  אסתמה כימיקלית

           מחלה חסימתית

            הצטלקות של הריאות

עצמות  דלדול העצם (אוסטיאופורוזיס)

           שברים ספונטניים

חוש ריח  תתרנות (איבוד חוש הריח)

סרטן      ריאות

             בלוטת הערמונית (פרוסטטה)

כרום (Cr)

 מתכת

 תרכובות כרום (IIIIIVI)

מלחי כרום בעור:  דרמטיטיס אלרגית  - כיבים לא מכאיבים

עיניים:  דלקת הלחמית

שיניים ולשון:  צבע צהוב

מחיצת האף:  כיב יבש ונקבים

חומצה כרומית + כרומטים: אסתמה מקצועית

כרוםVI  (דיכרומט + פיגמנטים של כרום):

 גורם מסרטן(A1): - ריאות +++

  מערות האף ++

 קיבה +

 פגיעה בכבד ובכליות

ניקל (Ni)

 מתכת (אבק, נדפים)

 תרכובות בלתי מסיסות

 תרכובות אנאורגניות מסיסות

 ניקל קרבוניל (4(Ni (Co): התפרקות של תרכובות

עור:  דרמטיטיס אלרגית

        קונטקט דרמטיטיס

מסרטן (A1 - תרכובות בלתי מסיסות):

 ריאות - רירית וסינוסים של האף

  חום יתר (היפרתרמיה)  ״קדחת המתכות״

 פגיעה במערכת העצבים המרכזית

 אסתמה מקצועית (אפשרית)

 סרטן הרירית והסינוסים של האף

רעיל מאוד! גורם לגירוי חזק בדרכי הנשימה ולהצטלקות ריאתית (פנוימוניטיס)

קובלט (Co)

- מתכת (אבק, נדפים)

- תרכובות אנאורגניות

עור:  דרמטיטיס אלרגית

         קונטקט דרמטיטיס

דרכי הנשימה + ריאות:

 גירוי: אסתמה מקצועית

 בצקת ריאתית

בריליום (Be)

אבק + תרכובות

עור: דרמטיטיס, כיבים בעור ויבלת שמפרישה נוזלים

עיניים:  דלקת הלחמית

ריאות: הצטלקות ריאתית

דם: יציאה של חומרים מהתא עקב פירוק תאים

מסרטן ודאי בבני אדם(A1)

מתכות קשות מתק"ש (Hard Metals)

עור:     דרמטיטיס

עיניים:  דלקת הלחמית

ריאות: פיברוזיס ריאתית

- מחלת המתכות הקשות

דרכי נשימה: גירוי

 

 

 

חשיפה תעסוקתית לממיסים

 

1. חשיפה תעסוקתית לממיסים

2. ממיסים פחמימניים ארומטיים

3. בנזן

4. ממיסים פחמימניים הלוגניים

5. ויניל כלוריד

 

 

1. חשיפה תעסוקתית לממיסים

אין כמעט מקצוע שאיננו כרוך בחשיפה לממסים (סולוונטים). בתעשייה המודרנית הולך וגדל השימוש בתרכובות כימיות המכילות פחמן, ובמיוחד בממסים אורגניים. ממסים אורגניים תעשייתיים הם תרכובות כימיות שניתן לחלק לעשר קבוצות כימיות שונות, לפי הרכבן או השייכות הכימית. הקבוצות החשובות והנפוצות ביותר הן ממסים אליפטיים וממסים ארומטיים. לממסים אליפטיים  מבנה מולקולרי של שרשרת ארוכה. לקבוצה זו שייכים הממסים הפחמימניים ההלוגניים. לממסים הארומטיים מבנה מולקולרי טבעתי, וממיס האופייני לקבוצה זו הוא הבנזן.

ממסים אורגניים משמשים למגוון מטרות בתעשייה: מחקר, ייצור ועיבוד, שימוש, טיפול, תחזוקה ועוד. הם נמצאים בתרופות וחומרי רוקחות וקוסמטיקה; משמשים בייצור צבעים, שימוש בהם והסרתם; מסייעים לניקוי שומנים בתעשיית המתכת; למיצוי שמנים מדגנים ומזרעים בתעשיית השמן ולמיצוי שמנים מעצמות; לניקוי יבש של טקסטיל; לייצור צבעי דפוס ולביצוע הדפסות שונות על נייר, בד, מתכת ועוד; הם משמשים בתעשיית הגומי והפלסטיקה; בתעשיית הנפט והדלקים; בתעשייה הפטרוכימית; בתעשיית הדבקים ובשימוש בהם; בבדיקות אנליטיות ולמחקר, במעבדות כימיות במפעלים ובמוסדות מחקר, לבדיקה וללימוד ובמוסדות רפואיים. הכמויות משתנות, מעשרות ומאות גרמים בשנה ועד מאות ואלפי ק"ג בשנה בתהליכי ייצור וסינתזה של הממיסים.

פגיעה חריפה יכולה לגרום לסחרחורת ואף למוות. פגיעה כרונית יכולה להסב פגיעות ונזקים רבים למערכות בגוף: מערכת העצבים, הנפש, העור, מערכת הרבייה, מערכת הדם, כבד וכליות.  הנזק לעתים הפיך, לרבות סרטן. ממסים רבים מהווים גם סיכון בטיחותי של התלקחות אש ונפיצות, וחלקם יכולים להתאדות בקלות ליד מקור חום.

הממסים יכולים לחדור לגוף האדם בעיקר דרך מערכת הנשימה ודרך העור ובמידה פחותה גם דרך מערכת העיכול. בשאיפת אדי הממסים נוצר מגע ישיר בין הממסים לכלי הדם. החדירה והספיגה דרך העור מתרחשות רק לאחר שהממסים המיסו את השומנים שבעור. אז הם נספגים בגוף ועוברים דרך מחזור הדם אל האיברים הפנימיים וגורמים להשפעות רעילות עליהם, בעיקר  לפי דרגת המססות שלהם. לאחר ספיגתם, הם מובלים על ידי מחזור הדם ויכולים לחדור למערכת העצבים ההיקפית ולמערכת העצבים המרכזית (למוח ולחוט השדרה). שם הם עלולים לדכא את תפקודי המערכת, לגרום לאבדן ההכרה, לתרדמת ואף למוות. יש גם אפשרות לדיכוי מרכז הנשימה במוח. הממסים מגיעים עם זרם הדם גם לכבד ולכליות, שם לרוב עוברים תהליך פירוק ומופרשים. רובם יכולים גם לעבור בקלות לעובר דרך השליה וכן לחלב ההנקה.

חלקם נשאר בגוף ופוגע באיברים הפנימיים: בחשיפה חריפה גורם לפגיעה במערכת העצבים (מכאבי ראש וסחרחורת ועד חוסר הכרה ומוות), בחשיפה כרונית  לפגיעה במערכות העצבים המרכזית וההיקפית. פגיעה במערכת העצבים המרכזית מתבטאת בשינויים נוירו-התנהגותיים ובירידה קוגניטיבית. פגיעה במערכת העצבים ההיקפית גורמת לניוון התאים העצביים ומכאן להתכווצות שרירים, כאבים, חולשה וירידת התחושה בגפיים; פגיעה בעצב הראייה; פגיעה טרטוגנית ובעוברים, לרבות עלייה בשכיחות ההפלות; הפרעה למחזור החודשי של האישה וירידה בפוריות הגבר; פגיעה במערכת הלב וכלי הדם (הפרעות קצב, אי-ספיקת הלב, הצרות כלי הדם, ירידה בכמות החמצן המועברת לשריר הלב); במערכת הדם (דיכוי המערכת ועד התפתחות לוקמיה); פגיעה בכבד, לרבות פגיעה חדה שיכולה להסתיים בנמק ובמות תאי הכבד, ופגיעה כרונית של הרס וניוון תאי הכבד עד שחמת הכבד; פגיעה מסרטנת ומוטוגנית על ידי מסרטנים ודאיים לאדם, בעיקר בנזן (לוקמיה) ופורמלדהיד (קבוצה 1 לפי IARC); פגיעה מסרטנת בלתי ודאית ומוטגנית חשודה לבני אדם, על ידי סטירן ודיוקסן (קבוצה 2B לפי IARC); פגיעה בכליות, לרבות פגיעה חריפה ופגיעה כרונית של נמק; פגיעה בדרכי הנשימה (גירוי דרכי הנשימה, תופעות של אסתמה); פגיעה בעור (התייבשות, היסדקות, שלפוחיות ועד דלקת כרונית); פגיעה בעיניים (בעצב הראייה, דלקת הלחמית וערפול העדשות עקב גירוי חוזר וממושך של אדי ממסים) וכן פגיעה בשמיעה.

 

2. ממיסים פחמימניים ארומטיים (מפ"א)

הממסים הפחמימניים הארומטיים הם קבוצה גדולה של נוזלים - ממסים, אורגניים, דליקים ונפיצים, מסיסים באלכוהול ובאתר, רובם אינם מסיסים במים, והם נרקוטיים ורעילים לגוף בדרגות שונות. הם מיוצרים בתהליך הזיקוק מנפט גולמי והשימוש בהם נפוץ מאוד בתעשייה. הנפוצים ביותר הם בנזן, טולואן, קסילן, סטירן ופנול. הבנזן הוא הרעיל שבהם ונחשב לגורם מסרטן.

הממסים הללו מתנדפים בקלות, וחומרת הסיכון הנשקפת מהם עולה  לפי רמת ההתנדפות. סף הריח תואם את רמת ההתנדפות ויכול לשמש אזהרה מוקדמת, למעט המקרה של בנזן. הממס חודר לגוף האדם בעיקר דרך דרכי הנשימה (ברוב הממסים, כ-60%-40% נשארים בתוך הגוף), וחדירה מועטה אפשרית דרך העור במגע ישיר.

 

ממס, דרגת התנדפות

סיכון לחשיפה מוגברת בתוך

סיכונים חריפים/כרוניים

גורם מסרטן (IARC)

גורם מסרטן (ACGIH)

בנזן

יפורט בפרק נפרד

יפורט בפרק נפרד

כן (1)

כן (A1)- לוקמיה

טולואן (ממס קל)

 מפעלים פטרוכימיים, לייצור שלו

 מפעלים כימיים ובמעבדות המשתמשים בו כחומר גלם וממיס

 מפעלים לייצור צבעים

חריף: לסחרחורת, לערפול החושים, לחוסר הכרה ואף למוות מדום נשימה

כרוניכאב ראש, חולשה כללית, הפרעות בקואורדינציה ובזיכרון, בחילות וחוסר תיאבוןלעתים רחוקות הפרעות במערכות העצבים והגדלת הכבד

ממושך: ירידה בכושר השמיעה

לא (3)

לא (A4)

קסילן (ממס קל)

 מפעלים פטרוכימיים לייצור שלו

 מפעלים כימיים ובמעבדות

 מפעלים לייצור צבעים

 בתי דפוס בשיטות רלוונטיות

חריף: גירוי דרכי הנשימה העליונות

כרוני וממושך: ירידה בכושר השמיעה ודלקת עור

הפרעות דומות לטולואן

לא (3)

לא (A4)

סטירן

 מפעלים לייצור חומרים ומוצרים מפלסטיק משוריין (עם סיבי זכוכית)

 מפעלים לייצור גומי סינתטי

 מפעלים לייצור פוליסטירן

יכול להיספג גם דרך עור תקין ולהיספג לגמרי תוך כחצי שעה

סטירן נוזלי ואדי סטירן גורמים לגירוי מקומי של העור עד דלקת והתקשות העור

חשיפת יתר – מחלת מקצוע:

 הפרעות תפקוד של מערכת העצבים

 ירידה בכושר השמיעה

 גירוי של דרכי הנשימה העליונות

 שינויים במערכת הדם, הכבד ודרכי המרה, רירית האף; בביוץ ובמחזור החודשי בנשים (בייצור פוליסטירן)

אפשרי (B2)

חשוד (A3)

פנול

 מפעלים לייצור עץ דיקטים

 בתי יציקה למתכות שונות

 מפעלים לייצור חומר פלסטי (צלחות, ספלים וכו')

חריף: גירוי דרכי הנשימה העליונות והעיניים.

 בתאונה: פגיעה בעיקר במערכת העצבים המרכזית

כרוני: דלקת עור

 הפרעות מערכתיות: דרכי העיכול, מערכת העצבים, הפרעות נפשיות, נזק אפשרי לכבד ולכליות

לא (3)

לא (A4)

 

 

 

3. בנזן

הבנזן (C6H6) הוא נוזל ממס אורגני, מקבוצת הפחמימנים הארומטיים. הוא נוזל חסר צבע, נמס במידה מסוימת במים, ונמס מצוין בממסים אורגניים ובשמנים. הוא מתאדה בקלות ומדיף ריח ארומטי מיוחד, אך ריח זה איננו יכול להוות אמצעי התראה למשתמשים בו.

'בנזול' הוא תכשיר כימי המכיל תערובת של בנזן בעיקר עם טולואן וקסילן (הדומים לבנזן). 'בנזין' הוא ממס מסחרי המכיל תערובת של פחמימנים אליפטיים, והוא יכול להכיל גם אחוז מסוים של בנזן (לרוב קטן מ-1%), ומשמש בין השאר לטיפול רפואי וכדלק מנועי למכוניות, מטוסים וכלי תחבורה אחרים בהתאמה להרכבו הכימי.

למרות ההגבלה בחוק, המתירה שימוש רק בבנזן המכיל פחות מ-1% בנזן מנפח התמיסה (למעט בתהליכים מסוימים), ריכוזו של החומר באוויר יכול להיות גבוה מהמותר בשל נדיפותו הגבוהה, במקומות עבודה שתנאי האוורור בהם לקויים. את הבנזן מפיקים בתהליכי זיקוק מעטרן ומאבן פחם (לכן, בכל מקום שבו עובדים עם פחם, לרבות תחנות כוח חשמליות, יכולים להיות ריכוזים מסוימים של בנזן באוויר). בארץ, ההפקה הראשונית היא בבית זיקוק לנפט עם שאר החומרים הארומטיים יחד, ומשם הם מועברים למפעלים פטרוכימיים לזיקוק סופי ולשיווק הבנזן. השימושים התעשייתיים העיקריים של הבנזן הם: דלק; חומר כימי טהור במעבדות; ממס בעבודות שונות; בייצור דבק מגע ועבודה עמו.

הנזק הבריאותי: בנזן הוא גורם מזיק, רעיל, מסרטן, מוטגני וטרטוגני. הוא חודר לגוף האדם דרך העור, דרך דרכי העיכול בתאונה ובעיקר דרך דרכי הנשימה. חלק ניכר מאדי הבנזן הנשאפים לריאות נפלט לאוויר ורק 60%-15% חודרים לריאות ועוברים למחזור הדם. אחר כך הוא יכול להיות מופרש דרך הכליות לשתן. בהרעלת בנזן חריפה, הבנזן מתרכז בעיקר במערכת העצבים המרכזית ופועל כחומר מרדים ויכול גם לגרום לגירוי של העור. בהרעלה כרונית הוא מתרכז בכבד, מתחמצן, עובר ומשפיע על מערכת הדם (אנמיה) ועל מח העצמות (מנגנון יצירת הדם) עד התפתחות של סרטן הדם (לוקמיה), וכן יכול להגביר את הנטייה לעיוותים כרומוזומליים, לטרטוגניות ולמוטגניות. הוא יכול גם לפגוע בתפקודי הכבד, תפקודי הריאות ותפקוד מערכת השתן.

 

4. ממיסים פחמניים הלוגניים (מפ"ה)

ברובם תרכובות של כלור, והם מופיעים בשימוש יומיומי כנוזלים יציבים, בלתי דליקים, נדיפים (התאדות מהירה), בעלי רעילות גבוהה (נרקוטיים), אשר יכולים להתפרק בחום לחומרים רעילים נוספים כגון חומצת מלח, כלור, פחמן חד-חמצני ודו-חמצני ופוסגן (גז רעיל מאוד).

הם שייכים לקבוצת הממסים האורגניים האליפטיים (הרכב של שרשרת פתוחה), רוויים או בלתי רוויים, שהם ברובם פחמימנים כלוריים. תכונות בולטות המאפיינות את הקבוצה: יכולת טובה להמס שמנים, שומנים, דונג ושעווה. הם יציבים לאורך זמן ולפיכך אינם מתפרקים בקלות (אלא אם כן הם נתונים בחום גבוה). לכן הקבוצה משמשת לשלל שימושים בתעשייה. נוסף על כך, ממסים הלוגניים אינם דליקים ולכן משמשים תחליף לממסים הארומטיים; במגע עם מתכות כגון אלומיניום, הם יוצרים תגובות כימיות מסוכנות ורעילות; נדיפים מאוד (פוגעים בשכבת האוזון, למשל החומר CFC שמוכר לנו מתרסיסי ריח).

מקומות עבודה שיש בהם חשיפה תעסוקתית לעובדים הם מקומות המייצרים חומרים אלה. החומרים גם משמשים בתעשייה  לניקוי של חומרים אחרים: של מתכות בתעשייה ההנדסית; בתעשיות האלקטרוניקה לניקוי חומרים בלי לפגוע במכשיר עצמו; בניקוי יבש של בגדים וטקסטיל. הממיסים הכלוריים משמשים, בין השאר, גם למיצוי שמנים ושומנים ובתעשייה הכימית ובמעבדות, וכן להסרת צבעים ובטיפקס.

הייצור של ממסים הלוגניים והשימוש בהם כרוכים בחשיפה תעסוקתית (קצרה או ממושכת) ועלולים לגרום לתופעות מקומיות של גירוי בעור, בעיניים ובדרכי הנשימה ועד פגיעות מערכתיות, לרבות נזק למערכת העצבים המרכזית, לכבד, לכליות, לעור וללב. בארץ, הנזק הבריאותי מוכר כמחלת מקצוע.

ממסים הלוגניים יכולים לחדור לגוף האדם בשלוש הדרכים: דרכי הנשימה שהן הדרך העיקרית לחדירה; דרך העור לאחר מגע; דרכי העיכול בעקבות תאונה או היגיינה לקויה. בטבלה הבאה מפורטים דרגות הרעילות ואיברי הפגיעה עקב חשיפה לכמה ממסים בולטים.

 

שם של הממס

הפחמימני הכלורי

איברי המטרה לנזקים לבריאות

דרגת רעילות חריפה

דרגת רעילות כרונית

גורם מסרטן (ACGIH)

טריכלורו-אתילן

מערכת עצבים מרכזית

כבד

+++

+

+++

+

קרוב לוודאי (A2)

פרכלורו-אתילן

מערכת עצבים מרכזית

גירוי

כבד וכליות

+++

+

+

++

++

++

לא (A4)

1, 1, 1, טריכלורו-אתאן

מערכת עצבים מרכזית

אלחוש

כבד וכליות

עור

+++

+

+

+

++

+

+

+

חשוד (A3)

מתילן-כלוריד

מערכת עצבים מרכזית מחסור בחמצן ברקמת גוף

+

++

+

++

חשוד (A3)

קרבון טטרא-כלוריד

מערכת עצבים מרכזית

כבד וכליות

סרטן

++

+++

+++

+

+++

+++

קרוב לוודאי (A2)

כלורופורם

מערכת עצבים מרכזית

כבד וכליות

פוריות

+++

++

++

+

+

+

חשוד (A3)

ויניל-כלוריד

מערכת עצבים מרכזית

כבד

עצמות

סרטן

+

-

-

-

-

+++

+++

+++

כן (A1)

 

דרגת רעילות: - =אין; + =נמוכה; ++ =בינונית; +++ =גבוהה

 

 

5. ויניל כלוריד (VCM)

הויניל-כלוריד מונומר (CHCl) הוא ממס מקבוצת הפחמימנים ההלוגניים האליפטיים. זהו גז חסר צבע בטמפרטורה ולחץ רגילים, בעל ריח מתקתק שבו ניתן להבחין רק בריכוזים גבוהים מאוד.

החשיפה התעסוקתית העיקרית היא בזמן הייצור של ויניל-כלוריד (מאתילן), וייצור הפולי-ויניל-כלוריד (PVC), אך גם בעבודות תחזוקה, ניקוי הדודים לעיקור ומילוי שקים. בעבודות הכרוכות בייצור והלחמה של מוצרי PVC (צינורות, לוחות שטוחים וגליים וכו') אין חשיפה של ממש לוויניל-כלוריד, הגבוהה מרמת הפעולה שנקבעה בארץ (0.5 חל״מ).

בעבר השתמשו בו כחומר מרדים, אך התגלה שחשיפה ממושכת לרמות גבוהות של החומר יכולה לגרום לסימפטומים של אי-שקט נפשי, חולשה, כבדות ברגליים, טשטוש החושים ורצון לישון (הסימנים האלה נעלמים במהירות, עם הפסקת החשיפה) ועד מצב של מצב נרקוטי עמוק וחוסר הכרה; להפרעות במחזור הדם ההיקפי ('תסמונת ריינו'); שינויים בעור הידיים (קרות, חיוורות או כחולות, רטובות ונפוחות בגלל בצקת קשה) ולשינויים בעצמות של אצבעות הידיים; לשינויים ברֵיאות לרבות תפקודי ריאות. בחשיפה של 20-2 שנים, לסרטן בכליות ובמיוחד בכבד (מוכר כחומר מסרטן לפי IARC ובישראל). הפגיעה מוויניל-כלוריד מוכרת כמחלת מקצוע.

 


 

גורמים למחלות ריאה במקומות העבודה

אבק מזיק

מדובר באבק אנאורגני שעלול לגרום למחלות ריאה הנקראות 'פנוימוקוניוזיס' או לנזק בריאותי אחר. 'פנוימוקוניוזיס' הוא שם כללי למחלות הגורמות להצטמקות הריאה (פיברוזיס) על ידי גירוי שנגרם משאיפת אבק אנאורגני לתוך הריאות והצטברותו בהן. עישון תורם למחלה. אבק אורגני (קנה סוכר) גם כן יכול לגרום למחלה.

הסוגים המזיקים כוללים בעיקר מינרלים טבעיים כגון אסבסט וסיבי אסבסט (וכל תערובת עם אסבסט או אסבסט-צמנט), טלק (פתיתית או סיבית), צורן דו-חמצני גבישי (וכל תערובת עם פחם, אפר פחם, ובזלת); מתכות קשות (מתק"ש); סיבים מינרליים אנאורגניים טבעיים ומלאכותיים (סיבי זכוכית) בקוטר קטן מ-3 מיקרון ובאורך מעל 5 מיקרון.

בעבודות רבות העובד נחשף לאבק מזיק , ובעיקר מועדים לכך עובדי ייצור של לבני בניין, עובדי הוראה (גירי לוח), עובדי אסבסט (ייצור, שינוע, תיקון, הרכבה, סילוק פסולת).

הנזק הבריאותי תלוי במישרין בריכוז האבק המזיק שנשאף, במסיסות הסיבים ובזמן החשיפה (חודשים ושנים). חלקיקי אבק מזיק בגודל 10-1 מיקרונים (אבק בר נשימה) מצטברים בריאות במשך שנות החשיפה של העובד לאבק מזיק, בלי לעבור למחזור הדם, ולפיכך הם פועלים לאט על הרקמה הריאתית, הורסים אותה וגורמים להצטמקות ולהצטלקות שלה. האבחון הראשוני חשוב לצורך מניעת התפתחות המחלה. לכן אם תופסק החשיפה לאבק המזיק בשלב זה, ייתכן שהמחלה תיעצר בשלבים המאוחרים. לאחר 30-10 שנים נגרמים: קוצר נשימה וירידה בתפקודי ריאות, תסמונת לב-ריאה ואי ספיקת ריאות (עד מוות). בארץ, פנוימוקוניוזיס מוכרת כמחלת מקצוע.

 

סוג אבק מזיק אנאורגני

פגיעה

גורם מסרטן (IARC)

גורם מסרטן (ACGIH)

אסבסט לצורותיו

סרטן ריאות וסמפונות

מזותליומה

סרטן גרון

כן (1)

כן (A1)

סיליקה חופשית

יפורט בפרק נפרד

אפשרי (B2)


 

סיבים מינרליים מלאכותיים

סרטן ריאות, במיוחד לסרטן בקרום העוטף את הריאה (מזותליומה)

צמר מזכוכית/סלעים/סיגים: לא (3)

סיבים קראמיים/זכוכית: אפשרי (B2)

סיבים קראמיים:חשוד (B2)

סיבים מזכוכית: לא מוכח לבני אדם (A3)

סיבים מינרליים טבעיים

סרטן ריאות, במיוחד מזותליומה

כן (1)

כן (A1)

טלק

פתיתי – לא מסרטן

סיבי – כן מסרטן

   

 

 

אסבסט

אסבסט הוא מינרל טבעי (יש כ-30 סוגים ממנו בטבע ושישה מהם ממוסחרים, העיקריים הם קרטיזול, אמוזיט וקרוסידוליט), סיבי ובעל תכונות מיוחדות כגון עמידות בפני חום ואש, בידוד תרמי ואקוסטי, עמידות בפני חומצות ובסיסים, עמידות בפני כוח מכני. היות שהחומר חזק מאוד ועמיד זמן ממושך, הוא מתאים לשימושים רבים, ובעיקר לייצור ולעיבוד של אסבסט ואסבסט-צמנט: לבנייה, למוצרים לבידוד מחום ואש (ביגוד), לרפידות בלמים ומצמדים בכלי רכב, לליטוש יהלומים מעל 1 קראט. מרבית סוגי האסבסט ומוצריו אסורים לשימוש, ייבוא ושיווק. לכן העיסוק הנפוץ שבו נחשפים לחומר הוא פירוק של מוצרים המכילים אסבסט. פה ושם עדיין יש פעילות ייצור ועיבוד של אסבסט, בעיקר של אסבסט-צמנט.

הנזק הבריאותי הנובע מחשיפה תעסוקתית לאסבסט: אבק המכיל סיבי אסבסט הוא אבק מזיק לבריאות האדם. בתנאים שאינם טובים ומבוקרים, ולאחר חשיפה ממושכת לריכוזים נמוכים מעל לתקן, הוא עלול לגרום ל"מחלות הקשורות לאסבסט" לאחר תקופת חביון ארוכה של 1030 שנים ואף יותר.

חמש קבוצות של מחלות מקצוע ידועות בהקשר של שאיפת סיבי אסבסט והישארותם בתוך הגוף: אסבסטוזיס (הצטמקות והרס של הרקמה הריאתית שמביאה לקוצר נשימה וירידה בתפקודי הריאה); פגיעות שפירות בקרומים של הריאות (כגון הרס מקומי שמצביע על חשיפה אך לא על מחלה, נוזל שפיר והתעבות בקרום הריאה); סרטן ריאות לאחר תקופת חביון של 30-25 שנים, גם כאשר ריכוזי האסבסט באוויר נמוכים מהרמות שגורמות לאסבסטוזיס ולכן אינו מחייב קיום קודם של המחלה לפני הסרטן; מזותליומה (סרטן בקרום הריאות, בקרום הבטן, או בקרום הלב) תופיע לאחר תקופת חביון ארוכה של 40-20 שנים מתחילת החשיפה. לרוב הפגיעה קשה ומסתיימת במוות; נמצאו גם סוגים אחרים של סרטן ומחלות שקשורות לאסבסט כגון סרטן בדרכי העיכול (ושט, קיבה, מעי הגס, והחלחולת), במיתרי הקול, במערכת הלימפה, בלבלב, במערכת השתן (כיס השתן והכליות) ובאשכים.

 

סיליקה חופשית

צורן דו-חמצני גבישי (סיליקה חופשית), SiO2, מינרל טבעי המצוי בשפע בקליפת כדור הארץ בייחוד בצורה של סיליקה קשורה (סיליקטים) כגון קוורץ, קריטובליט, פחם, אפר פחם ובזלת. רק הצורה החופשית של הסיליקה, שמופיעה בעיקר בצורה של קוורץ, גורמת לנזק בריאותי, סיליקוזיס וגם לסרטן ריאה. לפי IARC והוועדה בארץ, גורם מסרטן ודאי לאדם.

החשיפה התעסוקתית בארץ היא במקומות העבודה האלה: במכרות, במחצבות, במגרסות, בטחינה ובניפוי של קרקע המכילה סיליקה בריכוז משתנה (למשל אבן חול קרוב ל-100% וגרניט כ-40%); בניקוי בהתזת חול של מתכת, במבנים מאבן, זכוכית שקופה ועוד; בייצור זכוכית, חרסינה וקרמיקה; בעבודה עם "אדמה פעילה" בתהליכי ייצור של שמנים למכונות ושל מוצרים פטרוכימיים; בפריקה, טעינה, שינוע, ושריפה של פחם, למשל בתחנות הכוח מבוססות פחם, במפעלי מלט ושל גומי; בטחינה דקה, במילוי שקים ובשינוע של קוורץ לצורך שימוש בתעשייה כתוספות לייצור למשל בצבעים, בבנייה ועוד; בעיבוד אבני חן שמקורן בקרקע המכילה צורן דו-חמצני גבישי;בהוספה כחומר מילוי בצבעים; בייצור נייר לטש; בייצור ועיבוד שיש מלאכותי; בייצור בלוקים ולבני בנייה; בייצור גירים.

הנזק הבריאותי: מחלת הפנויומוקוניוזיס הריאתית שנגרמת מחשיפה תעסוקתית לסיליקה חופשית נקראת 'סיליקוזיס' (Silicosis). המחלה משתנה בצורתה ובחומרתה, על פי רמת החשיפה, משך החשיפה וסוג הסיליקה שנשאף. יש להדגיש שלעתים העובד שואף לא רק אבק של סיליקה אלא תערובת של אבק אנאורגני או אורגני. עישון הוא גורם דומיננטי ופועל בסינרגיה עם הסיליקה. מאז העלייה של יהדות רוסיה בשנות התשעים יש מקרים רבים של סיליקוזיס מתקדמת אצל עולים חדשים שעבדו לפני עלייתם ארצה במכרות הפחם בארצם.

א. סיליקוזיס פשוטה/כרונית: נגרמת  לאחר שנים רבות של חשיפה לריכוז נמוך (20 שנה ויותר, לפחות מ-30% סיליקה חופשית). לעתים קרובות אין סימני מחלה או ממצאים של הריאה בבדיקה גופנית, ולרוב אין ירידה בתפקודי הריאות. יכולה להפוך לסיליקוזיס קשה.

ב. סיליקוזיס קשה: תלונות על קוצר נשימה גובר, שיעול ופליטת כיח; כוללת ירידה בתפקוד הריאות, ירידה בנפח הריאות עד מצב של אי-ספיקה נשימתית.

ג. סיליקוזיס מואצת: נובעת מחשיפה לריכוז גבוה בפרק זמן קצר יחסית (חמש שנים ואף פחות). מתבטאת בהתפתחות מהירה יחסית של קוצר נשימה, המגביל מבחינה תפקודית בשלבים המוקדמים, ומתפתח לאי-ספיקה נשימתית עם מחסור בחמצן. המחלה נוטה להתפתח אצל עובדים החשופים לאבק דק של סיליקה כגון זה שבעבודות התזת חול, סיתות אבנים וייצור ״קמח סיליקה״. לרוב מסתיימת במוות.

ד. סיליקוזיס חדה: מופיעה לאחר כמה חודשים של חשיפה לאבק עדין מאוד המכיל ריכוז גבוה של סיליקה חופשית. המאפיין את סביבת העבודה של עובדי חציבה במנהרות. המחלה מתאפיינת בהתקדמות מהירה לאי-ספיקה נשימתית. המחלה יכולה להסתבך ולהביא למחלות נוספות.

ה. סרטן ריאות: רק הסיליקה הגבישית-חופשית הוכרה כגורם מסרטן ודאי לבני אדם, ולא הסיליקה האמורפית. מוגדר כמחלת מקצוע אם יש סיליקוזיס.

ו. ברונכיטיס תעסוקתית: מחלה שכמו הסיליקוזיס יכולה להיגרם מחשיפה לריכוז גבוה של אבק סיליקה.

 

 

 

 

גורמים מזיקים שונים

 

1. פורמלדהיד

חומר כימי (CH2O או HCHO) שיש לו שמות רבים. גז חסר צבע, בעל ריח חריף ומגרה, שיכול להופיע בשיווק מסחרי כתמיסה מימית (פורמלין) או בצורה מוצקה. זהו חומר דליק, נפיץ, מגיב על חומרים רבים אחרים, ויכול להתפרק לאדים רעילים ולגזים כגון CO ו-CO2.

הפורמלדהיד נפוץ מאוד בסביבה הביתית והתעשייתית. הוא משמש חומר גלם בסיסי לפחות ב-85 תהליכים תעשייתיים ובייצור של מאות מוצרי צריכה יומיומיים. הוא משמש מרכיב עיקרי למשל לבידוד בבנייה; בתעשיות מגוונות כגון תעשיית הצבעים והלכות, הדבקים, העץ, מוצרים פלסטיים, הנייר, הלבשה תחתונה, מוצרי עור, הרכב ועוד. הוא משמש גם בתעשיית מוצרי הצריכה הביתיים, מוצרי קוסמטיקה ותרופות, בתעשייה הכימית; משמש למטרות חיטוי בחקלאות צמחית ושל בעלי חיים וכן במנדפים במעבדות ביולוגיות. כן הוא משמש לחיטוי, עיקור, קיבוע ושימור של רקמות במוסדות כגון בתי חולים, בתי ספר ומכוני חניטה של בעלי חייים ובאתרי קבורה. נמצא גם בעשן הסיגריות ובפליטה של מנועים.

החומר חודר לגוף בעיקר דרך הנשימה ונספג ברובו בדרכי הנשימה העליונות. הכניסה דרך העור מועטה. החדירה דרך העיניים עולה ככל שהריכוז באוויר עולה [גירוי בינוני בעיניים מופיע בריכוז של 210 חל"מ (חלקים למיליון) וגירוי בלתי נסבל ב-25 חל"מ]. יכול לחדור דרך מערכת העיכול בעקבות תאונה או בעקבות גהות אישית לא נכונה. גורם גירוי של ריריות העיניים, האף, הגרון, והריאות.

פגיעה חריפה דרך דרכי הנשימה עלולה לגרום להופעת ברונכיטיס, בצקת ריאתית, דלקת ריאות ואפילו מוות עקב אי-ספיקה נשימתית. התמיסות יכולות לגרום להופעת צריבה בעיניים, לפגיעה קבועה של עכירות בקרנית העיניים ואף לאיבוד הראייה. בחשיפה כרונית  דרך דרכי הנשימה החומר עלול להביא לידי דלקת עור אלרגית, פגיעה בעור ואסתמה.

בעקבות חשיפה ממושכת יכול להתפתח סרטן של חלל האף. החומר מוכר כמסרטן ודאי בבני אדם, לפי IARC. בפרסומים שונים נמצאה גם עלייה בגידולים ממאירים ובלוקמיה.

 

2. גלוטראלדהיד

חומר כימי (C5H8O2), מופיע כנוזל שומני או בצורת גבישים חסרי צבע. יש לו ריח חריף. בצורתו המסחרית מופיע בתמיסות בריכוזים משתנים (50%-2%).

השימוש בחומר נרחב: בתעשייה, במסחר ובמעבדות; ברפואה קלינית; במרכזים רפואיים ובבתי חולים, בעיקר לצורך חיטוי קר של מכשור רפואי ומשטחים. משמש גם בייצור, שינוע, אחסון ושימוש בעבודות אחרות הדורשות שימוש בו.

הנזק הבריאותי: החומר רעיל מאוד וחודר דרך הנשימה ודרך העור. יכול לגרום לגירוי של העור, העיניים ומערכת הנשימה וכן לריגוש (סנסיטיזציה) פוטנציאלי. אשר לרעילותו המערכתית (סיסטמטית), יש לה רק הוכחה מוגבלת. החומר מתנדף במהירות בטמפרטורת החדר ולרוב מוספים לו חומרים נוספים המגבירים את הסיכון. תופעות הגירוי כוללות סימנים כגון כאב ראש; בחילות מלוות בעייפות; גירוי בעיניים, דמעות ונפיחות על הגבות; אף סתום, נזלת והתעטשות; יובש בגרון ושיעול; תופעות דמויות אסתמה לרבות קושי בנשימה והרגשת מחנק. מגע רב וממושך עם העור יכול לגרום לגירוי חזק מאוד, עד דלקת עור רגילה ואלרגית, ואף לגרום נזק למערכת העצבים.

החומר יעיל מאוד וקשה למצוא לו תחליפים, אך בכל זאת יש כאלה – למשל, Perasafe.

 

3. עופרת

ניתן להיחשף לאדי עופרת בעת יציקת לוחות מתכת, לאבקה (מלחי עופרת) המייצבים לחומרים פלסטיים, לאדים ותרכובות של עופרת בצבעים, בהכנת דלק בבתי זיקוק ובתחנות דלק (אם כי בגלל השימוש בדלק נטול עופרת, חשיפה אחרונה זו רלוונטית פחות), במטווחי ירי, בעבודות הקשורות בהסרת צבעים, בקדרות(בתהליך הזיגוג [הגלזורה]) ועוד.

העופרת היא רעל המצטבר בגוף האדם, בעצמות. העופרת חודרת לגוף באטיות, דרך דרכי הנשימה, העיכול והעור. תסמיני הרעלת עופרת במקרה של הרעלת עופרת אורגנית שונים מהתסמינים במקרה של הרעלת עופרת אנאורגאנית.

תסמיני הרעלת עופרת אנאורגאנית הם: עייפות, קשיי ריכוז, חולשה כללית, חוסר תיאבון, הפרעות שינה, הפרעות עיכול, כאבי ראש, כאבים בשרירים ובעצמות, עצירות ושלשול לסירוגין. סימנים קליניים להרעלת עופרת אורגנית הם בעיקר פסיכוטיים.

העופרת עלולה לפגוע במערכות שונות בגוף: מערכת הדם, מערכת העיכול, מערכת העצבים ההיקפית (עצבי ידיים ורגליים), מערכת העצבים המרכזית (במוח), הכליות ומערכת הרבייה. חשיפה של אישה הרה לעופרת עלולה לגרום לקיצור משך ההיריון, להפלות ולפגיעה בהתפתחות המנטאלית של היילוד. הפגיעה במוח,הנגרמת מהרעלת עופרת, קשה יותר בקרב ילדים מאחר שנגרמת בתקופה קריטית שבה המוח מתפתח.

ארגון הבריאות הבינלאומי לחקר הסרטן - IARC - קבע בשנת 2004 כי ישנה הוכחה מוגבלת לכך שהעופרת ותרכובותיה הן גורמים מסרטנים לבני אדם(קבוצה A2). ארגון הגהותנים הממשלתיים בארה"ב - ACGIH - סיווג את העופרת כגורם מסרטן לבעלי חיים, אך בלא הוכחה אפידמיולוגית מספקת באשר לבני אדם.

האוכלוסייה הרגישה ביותר לפגיעת עופרת בדם היא של אנשים עם מחסור באנזים G6PD, אנשים ממוצא כורדי או עיראקי.

 

4. אבק עץ קשה [15]

אבק הוא חלקיקים או סיבים מינרליים מוצקים של חומר, המעופפים או מרחפים באוויר ועשויים לחדור למערכת הנשימה בתהליך השאיפה.

אבק עץ הוא תערובת מורכבת התלויה בסוג העץ ומכילה מלבד האבק של העץ עצמו גם חומרים כימיים כגון פורמלדהיד, ממסים אורגניים וקטונים. כמו כן, באבק עלולים להימצא גם חיידקים ופטריות. אבק עץ נוצר בתהליכי עבודה רבים, ולמשל במנסרות  לעיבוד עץ, בייצור עץ לבוד ורהיטים, בייצור נייר ובעבודה באתרי בנייה.

העצים מסווגים לשתי קבוצות בוטניות: עץ קשה ועץ רך.

כשהעובדים נושמים במקום העבודה את אבק העץ, חלק מהחלקיקים מגיעים לאף, לגרון ולריאות. כמות האבק החודרת לדרכי הנשימה תלויה בגודל החלקיקים.

ההשפעות הבריאותיות: חשיפה לאבק עץ עלולה לגרום לגירוי בריריות העיניים, באף ובדרכי הנשימה העליונות ובריאות. עובדים החשופים לאבק עץ סובלים מנזלת ומדלקות בעיניים.

דלקת עור נגרמת ממגע ישיר עם עץ או עם אבק עץ או עם חומרים כימיים הנמצאים בעץ.

סוגים שונים של אבק עץ עלולים לגרום לאסתמה, אך  סוגים מסוימים, כמו עץ אדום ואלון, ידועים בתור הגורמים השכיחים להתפתחות אסתמה. העובדים סובלים מקוצר נשימה ושיעול. התופעות הללו יכולות להופיע שנים מספר לאחר תחילת החשיפה. אצל עובדים החשופים לאבק עץ עולה גם שיעור התחלואה בברונכיטיס. חשיפה לאבק עץ עלולה לגרום גם להתפתחות מחלת ריאות המאופיינת בהצטמקות ריאתית (פניומוקוניוזיס).

אבק עץ קשה הוכר כגורם מסרטן ודאי לבני אדם ועלול לגרום לסרטן מערות האף.

 

5. סבופלורן ואיזופלורן [16] - סוגים של גזי הרדמה

נשימת גזי הרדמה בריכוזים העולים במידה ניכרת על ערכי ה-TLV עלולה לגרום לבעיות סומטיות וגנטיות מסוימות. תופעות בריאותיות מרכזיות הנובעות מחשיפת עובדים לריכוז גבוה באוויר של גזי הרדמה הן: סיכון מוגבר להפלות אצל רופאות ואחיות מרדימות וסיכון מוגבר למומים מולדים אצל ילדיהם של מרדימים זכרים. השפעות בריאותיות נוספות הן כאבי ראש, בחילות, גירוי חריף של העיניים, האף והגרון.

 

6.  קולופוני [17]

קולופוני הוא אחד החומרים המשמשים בהלחמת בדיל עופרת (נקרא גם "פלקס").

עשן ההלחמה מכיל תערובת של חומרים (חומצות רזיניות) הידועים כגורמים לאסתמה תעסוקתית ודרמטיטיס אלרגי.

חשיפה אקוטית עלולה לגרום לגירוי של האף, העיניים ומערכת הנשימה העליונה ולהופעת פריחה בעור. התופעות הראשוניות תהיינה עיניים דומעות, כאבי גרון, שיעול, צפצופים וקשיי נשימה. התופעות עלולות להתרחש לאחר דקות של חשיפה או לאחר כמה שעות.

חשיפה כרונית עלולה לגרום להתפתחות של אסתמה (או להחמרה של המחלה) ולדרמטיטיס. כאשר התופעות האסטמטיות מופיעות, יש להוציא את העובד מעבודת ההלחמה כיוון שאפילו חשיפה לרמות נמוכות של "עשן ההלחמה" עלולה לגרום להתקפים אסתמאטיים. דרמטיטיס ייגרם עקב מגע עם הפלקס עצמו ותוצרי הפירוק.

הפגיעה בעור מופיעה בעיקר בידיים עקב זיהום של משטחי העבודה. עשן ההלחמה גורם לפגיעה המתבטאת בעיקר בפנים ובצוואר.

 

7.  ברזל אוקסיד [18]

תחמוצת ברזל היא תרכובת של ברזל וחמצן. ישנם כמה סוגי תחמוצות ברזל. רוב הברזל בכדור הארץ נמצא בתחמוצות למיניהן.

חשיפה לאבק ולנדפי ברזל ותחמוצות ברזל קורית בתעשייה, בכמה תהליכים, במכרות, בייצור ברזל בכבשן, בייצור פלדה ועיבודה, בתהליכי ריתוך ובתהליכי ליטוש בעזרת אבקת תחמוצת הברזל.  החדירה לגוף נעשית בסביבת העבודה, כשהברזל חודר דרך דרכי הנשימה לריאות.

חשיפה חריפה גורמת לגירוי באף, לגירוי בגרון ובמערכת הנשימה. לפעמים, אצל אנשים החשופים לנדפי תחמוצת ברזל, למשל אצל רתכים, מתפתחת קדחת מתכתית שסימניה דומים לסימני שפעת, כלומר קדחת שמתלווים לה נזלת, כאבי ראש, שיעול וחום גבוה. הסימנים נעלמים בתוך 24-48 שעות.

חשיפה כרונית, חשיפה נשימתית ממושכת של חלקיקים המכילים ברזל,מביאה להצטברותם ברקמת הריאות ואלה גורמים להתפתחות מחלת ריאות המאופיינת בהצטמקות ריאתית (פניומוקוניוזיס).

תחמוצות ברזל לא הוגדרו עד כה בתור חומרים מסרטנים,אולם בשנת 1987 הגדירה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) את תהליך יצירת הפלדה ואת תהליך הכרייה התת-קרקעית של עופרת המטיט בתור תהליכים מסרטנים לבני אדם.

 

8.  מנגן

מנגן הואמתכתאפורה-לבנה, קשה ושבירה מאוד, קלה להתכה ומתחמצנת בקלות.

למנגן שימושים רבים.משתמשים בו באלקטרודות ריתוך, מוסיפים מנגן לבנזין למניעת נזק למנועים, נעזרים בו לפיגמנטים בייצור צבעים ובייצור זכוכית צבעונית. נדפים ואבק מנגן נוצרים בתהליכי עבודה שונים.  עיקר החדירה של מנגן לגוף נעשית באמצעות דרכי הנשימה. חדירה של מנגן דרך מערכת העיכול (דרך הפה) עלולה לקרות בסביבה שרמת הגהות בה נמוכה או לקויה –שמותרים בה עישון ואכילה במקום העבודה.  

רק חלקיקים קטנים מאוד יכולים לחדור אל מערכת הנשימה התחתונה ולהיספג בזרם הדם ולהתפשט לרקמות ולאברי הגוף. מנגן נמצא בגוף בריכוז הגבוה ביותר במוח, בכליות, בלבלב ובכבד. איברי המטרה: מוח, ריאות ומערכת העצבים המרכזית.

חשיפה אקוטית גורמת לגירוי באף, לגירוי בגרון ובמערכת הנשימה. לפעמים, אצל אנשים החשופים לנדפי מנגן, למשל אצל רתכים, מתפתחת קדחת מתכתית שסימניה דומים לסימני שפעת, כלומר לקדחת מתלווים נזלת, כאבי ראש, שיעול וחום גבוה. הסימנים נעלמים בתוך 24–48 שעות.

חשיפה גבוהה יותר יכולה לגרום לנזק ברקמות הריאות, הדומה לדלקת ריאות.

חשיפה ממושכת למנגן גורמת לפגיעה במוח ובמערכת העצבים המרכזית. תמונת המחלה דומה למחלת פרקינסון.  

תפקודי הריאות ותפקודי הלב של עובדים החשופים למנגן עלולים להיפגע יותר מתפקודיהם של עובדים שאינם חשופים למנגן.

 

9. פחמן שחור

פחם שחור (Carbon Black) הוא חומר בעל חלקיקים קטנים ונשימים, ולכן הוא גורם לתחלואה נשימתית אצל מי שעוסקים בייצורו וביישומו. הוא חודר למערכת הנשימה כאשר גודל חלקיקיו קטן משבעה מיקרון. בדו"ח ראשון, שהתפרסם בשנת 1951, נמצא שעובדים בייצור חומר זה חלו ב"אבקת הריאות" (pneumoconiosis) יותר מחברי קבוצה שלא נחשפה לו. נוסף על ממצאי דו"ח זה,נמצא במחקרים אחרים הקשר בין פחם שחור לאבקת הריאות ותחלואות בית חזה אחרות כגון דלקת הסמפונות לפיברוזיס הריאות.

בשנים האחרונות נמצא שחשיפה זמנית או ממושכת לפחם שחור גורמת לתסמינים האופייניים לתחלואה נשימתית.

בשנת 1995 סיווגה ה-IARC את הפחם השחור בסיווג 2B - כלומר "ייתכן שגורם לסרטן בבני האדם ובוודאות גורם לסרטן בבעלי חיים".

 

10.חומצה גופרתית

תמיסה מימית חזקה המגיבה עם בסיסים, מים וחומרים אורגניים תוך פליטת חום. בתגובה על מרבית המתכות נוצר מימן שהוא גז דליק ונפיץ. בחימום נוצרים אדים/גזים רעילים (תחמוצות גפרית).

דרכי חדירה: החומר עלול להיספג בגוף בעקבות שאיפת תרסיס, חדירה דרך העור ובליעה.

סיכון נשימתי: התאדות החומר בטמפרטורת הסביבה איננה רבה,אך ריכוזו באוויר עלול להגיע במהירות לרמה מסוכנת עקב היווצרות רסס.

השפעותיה של חשיפה קצרה: החומר קורוזיבי (מאכל) מאוד לעיניים, לעור ולדרכי הנשימה. הוא מעורר תחושת צריבה, כאבי גרון, שיעול, קוצר נשימה, נשימה מאומצת. בעור ניכרים אדמומיות, כאב, שלפוחיות עד כדי כוויות חמורות. בעיניים גורם לאדמומיות, כאב, כוויות.

ייתכנו סימני פגיעה מאוחרים. שאיפת רסס עלולה לגרום לבצקת ריאות שמתגלה לרוב שעות מספר לאחר החשיפה והיא מחריפה עקב מאמץ פיזי.

השפעות חשיפה ממושכת או חוזרת: הריאות עלולות להיפגע עקב חשיפה ממושכת לרסס של החומצה. סכנת נזק לשיניים בחשיפה ממושכת/חוזרת לרסס של החומר.

ערפילים של החומצה חשודים כמסרטנים לבני אדם.

 

11. מתיל איזובוטיל קטון

מתיל איזובוטיל קטון (Methyl isobutyl ketone-Mibc, (CH3)2CHCH2C(O)CH3)הוא נוזל אורגני חסר צבע המשמש כממס בתעשייה. חומר זה מופיע בתקני ה־Ta-luft 1986בקטגוריית החומרים האורגניים הנדיפים.חשיפות שלדרכי הנשימה לחומר עלולות לגרום לגירוי בעיניים ובממברנות הריריות ועלולות לגרום לחולשה, כאבי ראש וסחרחורות, הקאות, בחילות, עייפות וחוסר קואורדינציה. חשיפה תעסוקתית כרונית גורמת לגירויים בעיניים, בחילות, כאבי ראש, חולשה וכבד מוגדל.אין עדות להשפעות מסרטנותעל בני אדם והחומר מסווג על ידי ה־EPA בקבוצה D, דהיינו אינו ניתן לסיווג כחומר המחולל סרטן בבני אדם (not classifiable as to human carcinogenicity). מתיל איזובוטיל קטון כלול ברשימת 189 החומרים המוגדרים מסוכנים על ידי ה־USEPAעל פי חוק אוויר נקי האמריקנימ-1990.

 

12.  אלומיניום

אלומיניום הוא היסוד השלישי בשכיחותו בקרום כדור הארץ, לאחר חמצן וסיליקון. האלומיניום מופיע בטבע בשילוב מרכיבים אחרים כגון סיליקון, חמצן ופלואור. אלומיניום הוא מתכת רעילה המצטברת בגוף. הימצאותה בגוף בריכוזים שונים משבשת את פעילותו ועלולה לגרום לתופעות שונות, מהן קשות מאוד.

שימושים: אלומיניום משמש ליצירת חלקי מכוניות, מטוסים, משאיות, פסי רכבת, כלי שיט, טילים וכדומה בזכות משקלו הקל. לאלומיניום שימושים רבים בתחום הבנייה (חלונות, דלתות וכדומה), הוא משמש גם לייצור כלים יומיומיים כמו כלי מטבח. אבקת אלומיניום משמשת, לעתים קרובות, להכנת צבע כסף. לתחמוצת אלומיניום תפקיד בייצור זכוכית, אבני אודם וספיר מלאכותיות. נדיפים ואבק אלומיניום נוצרים בתהליכי עבודה רבים כגון ריתוך, חיתוך, עיבוד מתכת אלומיניום וייצור אלומיניום.

בתהליכי הייצור בתעשייה עובדים נחשפים לאדי אלומיניום ולאבקת אלומיניום הנשאפים לריאותיהם וגורמים למחלות ריאה כמו אמפיזמה וסרטן הריאות. עיקר החדירה של אלומיניום לגוף היא באמצעות דרכי הנשימה.כשעובדים נושמים בעבודתם אבק אלומיניום, חלק מהחלקיקים מגיעים לאף, לגרון ולריאות. כמות האבק החודרת לדרכי הנשימה תלויה בגודל החלקיקים. חלקיקים שגודלם יותר מ-5 מיקרון לרוב אינם חודרים לדרכי הנשימה התחתונות ונשארים באף. חלקיקים שגודלם מ-0.5 עד 5 מיקרון (אבק בר נשימה) - מגיעים לריאות.

יש מפעלים שבהם העובדים באים במגע עם אלומיניום, והספיגה אצלם נעשית דרך העור, ומשם למחזור הדם וממנו לאברי הגוף השונים.

השפעות: פריחות וגירוד בעור, פגיעה הדרגתית בראייה, בעיות במערכת העיכול: כיבי פה, כיבים ודלקות במערכת העיכול, רעלת מעיים, שינויים בדם, אנמיה ואף סרטן של מערכת העיכול.

במקרים של מחלת האלצהיימר זוהה במוח אלומיניום עם יסודות אחרים.

חשיפה לאבק אלומיניום במקום העבודה גורמת לשיעול, ייצור מוגבר של כיח וגירוי.

חשיפה לאלומיניום ותחמוצת אלומיניום ((Al2O3 עלולה לגרום לגירוי וליובש באף ובגרון, בריריות העיניים ולגירוי בעור.

חשיפה ממושכת עלולה לגרום להיחלשות העצמות, אנמיה, הפרת האיזון של המינרלים בגוף, שיבוש פעילות של מערכת העצבים והתפרצות מחלות הקשורות למערכת זאת וכן להתפתחות מחלה המאופיינת בהצטמקות הריאות - פנוימוקוניוזיס (pneumoconiosis), ושמה אלומינוזיס.

 

 

 

 

דפי מידע על המפעלים

 

  1. אבן קיסר                                                        

  2. המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה                       

  3. ווישי ישראל בע"מ                                                  

  4. חוד אסף תעשיות בע"מ                                          

  5. טאואר ג'אז בע"מ                                                   

  6. טמבור תשלובת צבעים וכימיקלים                              

  7. דפוס ידיעות תקשורת (2000) בע"מ                         

  8. כרומוכרום בע"מ                                    

  9. פזקר בע"מ                                                            

 10. פיניציה אמריקה ישראל (זכוכית שטוחה) בע"מ           

 11. פישר דרמה- וייפס בע"מ                                         

 12. פרוטרום תעשיות בע"מ     

 13. קליל תעשיות                                                              

 14. ש. לרנר ייצור מוצרי אריזה בע"מ

 15. אי. אם. סי יציקות בע"מ (IMC)

 16. פי.סי.בי טכנולוגיות בע"מ

 17. מחצבת גולני

 18. פרי ניר (הדס 1987) בע"מ

 19. אלסט צביעה וגימור מתכות בע"מ

20. מחלבת תנובה תל יוסף

21. מחלבת תנובה אלון תבור

22. אמיד דוד 2006 בע"מ

23. פרופאל בע"מ

24. נילית בע"מ

25. סנפרוסט בע"מ   

26. אר. בי מטל פיניש בע"מ  

 

 

 

 

 

 

סיכום ממצאים

פירוט הממצאים הנוגעים לכל מפעל ומפעל נמצא בפרק דפי המפעלים.
ראו גם טבלה מפורטת ומלאה של הנתונים
בדפי המפעלים הוספנו גם את תגובתו של משרד הכלכלה לשאלות ולתהיות שלנו, שעלו בעקבות איסוף המידע וניתוחו, כגון היעדר בדיקות כלשהן במפעל פלוני, חריגות חוזרות ונשנות במפעל אחר, או אי-ביצוע בדיקות הנוגעות לחומרים שנוטרו בבדיקות הסביבתיות.

 

כללי

·מתוך 26 המפעלים שנסקרו בדו"ח, נמצאו עבירות על החוק ב-16 מהם, בין בהימצאות ריכוזים חורגים של חומרים מסוכנים בסביבת העובדים או בגופם, או באי-ביצוע בדיקות בתדירות הנדרשת ולפעמים אף באי-ביצוען כלל.

·למרות האמור, לא מצאנו שננקטו הליכים כלשהם כלפי המפעלים הללו, לא הליכים פליליים ולא מנהליים, על ידי משרד  הכלכלה.

·אין פיקוח שוטף על כל המפעלים כדי לוודא שאכן הם מבצעים בדיקות. הפיקוח של משרד הכלכלה מופנה למפעלים מעטים.

 

ניטור בסביבת העובדים

·בתחום הניטור הסביבתי ביקשנו נתונים על 26 מפעלים. התקבלו תוצאות בדיקות וממצאי חשיפות תעסוקתיות ב-16 מהם בלבד. רובם לא קיימו את הבדיקות בתדירות הדרושה בחוק;

·רק חמישה מפעלים מתוך ה-26 שיתפו פעולה עם העמותה בהכנת הדו"ח: דפוס ידיעות תקשורת, כרמוכרום, פישר דרמה-וויפס, קליל תעשיות וש.לרנר.

·בשלושה מפעלים לא נמצאו חריגות בבדיקות: דפוס ידיעות תקשורת, כרמוכרום וקליל תעשיות. במפעל פישר דרמה-וויפס לא היו חריגות אבל היו שתי תוצאות מעל רמת הפעולה. במפעל ש. לרנר לא היו חריגות אבל היתה תוצאה אחת מעל רמת הפעולה. במפעל פזקר אמנם לא היו חריגות, אבל הבדיקות שקיבלנו היו מעטות מאוד ביחס למה שהיה אמור להתבצע, ולכן אי-אפשר לקבוע שהם עומדים בתקנות.

·ברוב המפעלים שנבדקו התגלו חריגות מהתקנים, חלקן חריגות ניכרות, בכל הנוגע לחומרים מסוכנים מאוד. חלק מהבדיקות שהתגלו הן חריגות חוזרות ונשנות המעידות על מדיניות של הזנחה מצד המפעלים והיעדר פיקוח ואכיפה מצד משרד הכלכלה. ההשפעות הבריאותיות של החומרים, שהתגלו בעניינם חריגות, מפורטות בדו"ח.

·בדו"ח נבחנה עמידה בתקנים של עשרות חומרים [19] . 

 

עיקר החריגות שנמצאו היו  בחומרים שלהלן:

צורן דו-חמצני: חריגות עד פי 5.9 מהתקן בארבעה מפעלים: אבן קיסר, חוד אסף פלדה, פניציה, IMC יציקות מתכת.

קולופוני: חריגות עד פי 98 מערך תקן לחשיפה לזמן קצר בשני מפעלים: ווישי ישראל, IMC  יציקות מתכת.

טולואן: חריגות עד פי 1.3 מהתקן בשני מפעלים: בי"ח פוריה, טמבור. 

עופרת על משטח: חריגות עד פי 336 מהערך המומלץ בווישיי ו-1.56 בפניציה.

סטירן: חריגות מהתקן עד פי 3.6 באבן קיסר.

איזופלורן: חריגות עד פי 2.9 מהתקן בבית החולים פוריה.

חומצה גופרתית: חריגה עד פי 35.6 מהתקן בטאואר ג'אז.

עץ קשה: חריגות עד פי 22 מהתקן בבי"ח פוריה

סבופלורן: חריגות עד פי 13.5 מהתקן בבי"ח פוריה

עופרת אנאורגאנית: חריגות עד פי 9 מהתקן בחוד אסף פלדה

כרום VI בלתי מסיס: חריגה עד פי 6 מהתקן בחוד אסף פלדה

עופרת כרומאט: חריגה פי 4.08 מהתקן של כרומאט/ חריגה פי 1.5 מהתקן של עופרת בטמבור. 

מנגן (מתכת ומלחים אי-אורגנים): חריגות עד פי 2.7 מהתקן בחוד אסף פלדה 

אלומיניום מתכת ותרכובות בלתי מסיסות: חריגה פי 2.5 מהתקן בIMC  יציקות מתכת

קדמיום (מתכת): חריגה עד פי 1.8 מהתקן בחוד אסף פלדה

ברזל אוקסיד: חריגה עד פי 1.6 מהתקן בחוד אסף פלדה

ארסן: חריגה עד פי 1.19 מהתקן בחוד אסף פלדה

מתיל איזובוטיל קטון: חריגה עד פי 1.07 מהתקן בטמבור.

 

ניטור ביולוגי (בדיקות דם/שתן)

בתחום הניטור הביולוגי, בחנו ממצאי ניטור ביולוגי בקרב עובדים בשבעה מפעלים. מתוכם, בשלושה מפעלים לא נמצאו חריגות בבדיקות הביולוגיות, אך יש להדגיש שהנתונים שהועברו אלינו היו חלקיים גם במפעלים שבגינם הועברו הנתונים.

הניטור הביולוגי במפעלים נעשה בכל הנוגע לחומרים שלהלן, לאיתור וקביעה של רמת החומרים או סמנים ביולוגיים (תוצרי פירוק של החומרים) בדם ובשתן :

סמן ביולוגי לחשיפה לסטירן (ויניל בנזן) (חומצה מנדלית+חומצה פנילגליוקסילית בשתן), כרום בשתן, עופרת בדם, אבץ-פרוטופורפירין חופשי בכדוריות אדומות בדם כמדד לרמת הרעלת עופרת, ארסן בשתן, סמן ביולוגי לחשיפה לטולואן (חומצה היפורית בשתן), סמן ביולוגי לחשיפה לקסילן (קסילול) וקסילנים (חומצה מתיל היפורית בשתן), סמן ביולוגי לחשיפה ל-1,1,1 טריכלורואתילן (חומצה טריכלורואצטית).

 

עיקר החריגות שנמצאו היו בקשר לחומרים שלהלן:

סטירן (נתוני סמן ביולוגי): חריגות עד פי 1.9 באבן קיסר.

ארסן: חריגות עד פי 1.09 בטאואר ג'אז.

טולואן: חריגות  עד פי 1.23 בטמבור ועד פי 1.05 בפרוטורום.

 

במפעלים הבאים היו חריגות בניטור הסביבתי, אך לא בוצע ניטור ביולוגי לכל החומרים ו/או לחלקם בעובדים עצמם:

בית החולים פוריה, ווישיי, חוד אסף פלדה, פיניציה, IMC, פי סי בי, מחצבת גולני.

ראו פירוט מלא בטבלת סיכום ממצאי הדו"ח.

 

·  יודגש כי גם כאשר הניטור הסביבתי הראה ערכים שאינם חורגים מהתקנים, העובדים עדיין עשויים להיות חשופים לרמות מסוימות, לפעמים גבוהות, של חומרים מסוכנים. חלק מהחומרים האלה גורמים לתחלואה גם בכמויות קטנות מאוד, שמתחת לסף הבדיקה.

·  במקרים מסוימים, כאשר מתגלים ערכים חריגים בניטור הביולוגי, על המעביד להעביר את העובד לעמדה אחרת שבה לא יהיה חשוף לחומר, ועל המפקח במשרד הכלכלה לוודא כי הדבר נעשה

 

 

 

 

מסקנות והמלצות

1. החומרים שנמצאו בהם חריגות, הן בניטור הסביבתי הן בניטור הביולוגי החלקי, משפיעים על מצב בריאותם של העובדים. חשיפה לחומרים אלה בכלל, ולרמות גבוהות מהתקן בפרט, עלולה להביא לפגיעה בבריאות העובדים, לתחלואה כרונית שבסופו של דבר עלולה להביא אף לתמותה בטרם עת. תחלואה ותמותה אלה מסבות עלויות רגשיות, נפשיות וכלכליות לעובד, למשפחתו ולמערכת הבריאות בישראל. במקרה של חריגה שאינה מייצגת מקרה יחיד אלא חריגות חוזרות ונשנות במשך שנים במפעל אחד או חריגות במפעלים שונים, נדרש טיפול מערכתי בעיקר בתחום האכיפה והשימוש בסמכויות הנתונות למפקחים של משרד הכלכלה.

2. בדו"ח בחנו קבוצה מדגמית של מפעלים, אבל המסקנות שעולות ממנו חשובות לכלל המפעלים בכל הארץ.

3. נדגיש שוב, גם כאשר הניטור הסביבתי מראה ערכים שאינם חורגים מהתקנים או ששיעור הבדיקות החריגות קטן ביחס לכלל הבדיקות שנערכו, העובדים עדיין חשופים לרמות מסוימות, לפעמים גבוהות, של חומרים מסוכנים. חלק מהחומרים האלה גורמים לתחלואה גם בכמויות קטנות מאוד, שמתחת לסף הבדיקה. צריך לזכור שהבדיקות נעשות על ידי המפעלים עצמם (באמצעות מעבדות פרטיות מורשות ממשרד הכלכלה) והמפעלים הם שקובעים את עיתוי הבדיקה. גם התדירות הנדרשת בתקנות לביצוע בדיקות היא נמוכה יחסית (ברוב המקרים פעם אחת או פעמיים לשנה), ולכן התוצאות של הבדיקות מוגבלות לזמן ביצוען ולא בהכרח משקפות את המצב בשאר ימי השנה.

4. שנת 2011 הייתה שנה של קידום נושא בריאות העובד במשרד הכלכלה, שבא לידי ביטוי בשני צעדים מרכזיים: הקמת רשם המחלות התעסוקתיות בישראל ואישור התקנות החדשות לניטור תעסוקתי שמחליפות את התקנות הישנות. התקנות החדשות נועדו להפחית את הסיכון להיחשף לחומרים מזיקים במקומות העבודה שבהם משתמשים בחומרים מסוכנים, לרבות הרחבת רשימת החומרים הנחשבים למזיקים. עם זאת, הפעילות של רשם המחלות התעסוקתיות עדיין מצומצמת מאוד ולא נעשית עבודה מספקת להעלאת המודעות בקרב המעסיקים והעובדים לסמכויותיו.

5. תחום הידע של בריאות העובד אמנם התפתח בשנים האחרונות, אך נותר בידיים של משרד הכלכלה ואינו מגיע לציבור הרחב ובייחוד לציבור העובדים. משרד הכלכלה אינו פועל מספיק להפצת המידע, להנגשת המידע, לרבות פרסומו ברשת לשימוש הציבור הרחב. חשוב לציין שלחלק מהעובדים השכלה בסיסית בלבד, ועל כן יש להנגיש להם את המידע המקצועי בשפה ברורה, ולעתים אף לתרגם אותו לשפות נוספות כגון ערבית ורוסית.

לפיכך אנו ממליצים לציבור העובדים לקבל אחריות לבריאותם ולבריאות בני משפחותיהם, ובין השאר לעמוד על זכויותיהם לביצוע בדיקות כניסה למקום העבודה וכן בדיקות תקופתיות; להכיר את סביבת העבודה ואת החומרים שבה ואת השפעותיהם על הבריאות; להקפיד על שימוש באמצעי המגן והביגוד שמסופקים על ידי המעסיק ולדרוש אותם ממעסיק שאינו מספק אותם; להקפיד על רחצה ועל החלפת בגדי עבודה לפני שהם באים במגע עם בני משפחה אחרים ובמיוחד ילדים.

יודגש כי ברוב המקרים ההשפעה איננה מיידית, והמחלות הקשות נגרמות עקב חשיפה מתמשכת, ולו קטנה, וכי מלבד מחלות המקצוע המוכרות על ידי מוסדות המדינה, המחקרים היום מצביעים על קשר בין חשיפה תעסוקתית לחומרים כימיים מסוכנים שונים ובין נזקי בריאות קשים לעוברים ויילודים של עובדים, שעל פי רוב אינם נבדקים על ידי הרשויות כיום: מומים מולדים, משקל לידה נמוך, בעיות נוירולוגיות, סוכרת, השמנת יתר, לידה בטרם עת ותמותת תינוקות. כמו כן יש קשר בין החשיפה לחומרים אלה לבין הפרעה בפוריות והפלות.

אנו ממליצים למשרד הכלכלה, משרד הבריאות והכנסת:

  •  לפעול במגוון דרכים להגדלת כוח האדם המקצועי בתחום בריאות העובדים ולהוספת כוח אדם למערך הפיקוח והאכיפה במשרד הכלכלה. יודגש שלא תמיד מדובר בסכומים גדולים מאוד. למשל, לפי אומדן עלות שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע בכנסת, העלות של הכפלת מספר המפקחים התקניים מ-48 (בשנת 2011) ל-96 תהיה כ-9.8 מיליון ₪ בשנה. כמו כן יש לפעול להוספת כוח אדם במקצועות הרפואה ובמיוחד לתת לסטודנטים לרפואה תמריצים להתמחות ברפואה תעסוקתית, לרבות תחומי התמחות חדשים שבהם אין רופאים במדינה.
  •  להגביר את הפעולות להפצת המידע ולהנגשתו, הן לציבור העובדים והן למעסיקים, לרבות פרסומו ברשת לשימוש הציבור הרחב. חשוב לציין שלחלק מהעובדים השכלה בסיסית בלבד ועל כן יש את המידע המקצועי בשפה ברורה, ולעתים אף לתרגם אותו לשפות נוספות כגון ערבית ורוסית.
  •  להקים מנגנון, בגוף קיים או בגוף חדש (למשל, הרחבת הסמכויות של "רשם המחלות התעסוקתיות"), שינהל רישום מסודר של הנהלים לכל תחום ומעקב של יישום הנהלים, שינגיש את המידע לכל עובד/ת, ויפקח גם על המעקב הבריאותי של עובדים שנחשפו בעבר. מדי פעם משרד הכלכלה פותח "קו חם" בנושאים שונים כגון חשיפה לאבק מזיק ועבודה בתנאי חורף. אנו ממליצים להפעיל דרך קבע "קו חם" גם בנושאים של חשיפות עובדים לחומרים מסוכנים; מעקב רפואי ובדיקות; הפחתת חשיפות וסיכונים, הן לעובד והן למשפחתו. ראוי שהמידע על אודות "קו חם" כזה יופץ בכלי התקשורת.
  •  לחייב בחוק בעלי מקצוע נוספים להיות נתונים לפיקוח רפואי. על המשרד לחבור למשרדי ממשלה שונים (פנים – מערך הכיבוי, חינוך – מורות ועובדות מעבדות במוסדות החינוך) כדי להסדיר שינוי זה. ראוי גם לקיים פעילות הסברה בקרב איגודי העובדים של כיבוי האש, ארגון המורים והסתדרות המורים.

         כמו כן יש לחייב מקומות עבודה לספק לעובדי קבלן אמצעי מיגון שווים לאלה הניתנים לעובדים מן המניין.

  •  להגביר את התיאום ושיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה העוסקים בתחום (משרד הכלכלה על אגפיו הרבים ומשרד הבריאות) ובינם לבין קופות החולים. 
  •  לחוקק חוק המחייב מפעלים למסור מידע רפואי על עובדיהם, וכן לנקוט הליכי אכיפה מוגברים, כגון קנסות, כלפי מפעלים ומקומות עבודה המשמידים/מעלימים תיעוד של חשיפת עובדים לחומרים מסוכנים או של תנאי עבודה שיש בהם סיכון. אין הצדקה שלא לחייב מפעלים לעשות זאת, בין השאר משום שעלות הטיפול במחלות מקצוע הנגרמות מחשיפות תעסוקתיות אינה מוטלת על מקומות העבודה.
  •  מאחר שהחשיפה של עובדים לחומרים מסוכנים משפיעה במקרים רבים על בריאות משפחות העובדים, מומלץ לחייב מקומות עבודה לתת שירותי מקלחות ומכבסות במקומות העבודה שבהם העובדים חשופים לחומרים מסוכנים (בכללם חומרי הדברה) ולחייבם ליידע על שירותים אלה את כלל העובדים. חיוב מפעלים ומקומות עבודה יכול להיעשות במסגרת התנאים לרישיון עסק.

 

 

 

 

 

תודות

ברצוננו להודות לכל האנשים שסייעו וייעצו לנו, סיפקו לנו נתונים ותרמו לנו הערות מועילות:

גב' ענת שולמן, ראש תחום גיהות תעסוקתית, משרד הכלכלה

גב' רימה כהן, מנהלת המעבדה הארצית לגיהות תעסוקתית, משרד הכלכלה

דר' לובה פושנוי, רופאה תעסוקתית ראשית, משרד הכלכלה

דר' שלמה משה, ראש תחום רפואה תעסוקתית, מחוז ירושלים והשפלה, קופ"ח מכבי

צוות הקואליציה לבריאות הציבור

 

תודה מיוחדת לקרן ברכה, לקרן לסביבה ירוקה וקרן מורנינגסטאר, על שמימנו את פרויקט "תעשייה מקיימת", שהדו"חות של "שקט תעשייתי" מופקים במסגרתו.

 

 

 

 

 

שמירת זכויות יוצרים

הבהרות

המידע המוצג באתר זה הוא מידע שנאסף על ידי עמותת אזרחים למען הסביבה (להלן: העמותה) ו/או מי מטעמה בעקבות בקשות שהוגשו על פי חוק חופש המידע ,התשנ"ח-1998 למשרד הכלכלה, נתונים שנתקבלו מהמפעלים הנבדקים עצמם, בעקבות פניות שנשלחו אליהם בתחילת תהליך איסוף המידע וכן מידע שפורסם באינטרנט (להלן: מקורות המידע).
יובהר כי ניתוח המידע הנ"ל ומתן חוות הדעת עליו נעשו על ידי מחברי הדו"ח ובאחריותם בלבד, והם נעשו אך ורק על סמך המידע שנתקבל ממקורות המידע הנ"ל. ייתכן שבפועל קיים מידע נוסף ו/או מידע שהוא מועדכן יותר ו/או שונה, שלא נמסר לעמותה על ידי מי מהגורמים הנ"ל, מסיבות שונות שאינן תלויות בעמותה. לפיכך העמותה לא תהיה אחראית לאי-דיוקים ו/או טעויות שנפלו, אם נפלו כאלה, ואשר נעשו עקב הסתמכות על מידע שלא נמסר לעמותה במלואו.
כמו כן יובהר כי המידע שהוצג והניתוח שלו מתייחסים לתקופה זמנית מסוימת שלגביה נתקבל מידע, הכול כמפורט בדו"ח עצמו, והאמור לא בהכרח משקף את פעילות המפעלים בתקופות אחרות, קודמות או לתקופה שנבדקה או מאוחרות לה.

 

שמירת זכויות יוצרים

כל הזכויות שמורות לעמותת אזרחים למען הסביבה ©.

המשתמש רשאי לעשות רק "שימוש הוגן" בחומר, לפי הכללים הקבועים בדין, וכן לצטט מתוך החומר באופן סביר. אין להעתיק או להפיץ אתר זה או קטעים ממנו למטרות אחרות בכל דרך שהיא. חל איסור לסלף או לפגום בחומר המוצג באתר זה בצורה העלולה לפגוע בכבוד או בשם העמותה או בתוכן המידע. העמותה אינה נושאת באחריות לטעויות או שגיאות במידע המוצג שנעשו תוך שימוש שלא על דעת המחברים ובלא ידיעתם. המשתמש לבד יישא באחריות לאופן שבו הוא ישתמש במידע המוצג בדו"ח. העמותה לא תישא באחריות לכל נזק שנגרם למשתמש או לכל צד ג' כתוצאה ישירה או עקיפה מן השימוש במידע המוצג לעניין סעיף זה, "העמותה" משמע, לרבות עובדים ונציגים של העמותה.

 

 

 

 

 

נספחים

טבלה 1 - תקני ניטור סביבתי

טבלה 2 - תקני ניטור ביולוגי

 

 

 

 

 

פרסום הדו"ח בתקשורת

דף הפייסבוק של העמותה

* כתבתה של בילי פרנקל בערוץ הקריירה של YNET 

* הכתבה של גלי לב חיימוב בנענע 10 

* באתר "כנסת פתוחה", על הדיון שהתנהל בכנסת בממצאי הדוח 

* ב"אלערב": http://www.alarab.net/Article/584226

* ב"אלחקיקה": http://www.al-haqeeqa.net/?mod=articles&ID=14202

* ב"פאנט" : http://www.panet.co.il/online/articles/1/2/S-754657,1,2.html

* ב"ודיאן" : http://wdian.org/archives/6930

* ב"זייתונה":  http://www.zaitona.net/news-23,N-9009.html

* בתכנית "סביבנו" של זהר לידר ברדיו קול הגליל העליון: http://www.youtube.com/watch?v=dkjkD04rhrY

 

 

 

 

 

 


[1] מדברי ד"ר אלי רוזנברג,מנהל המחלקה לבריאות העובד במשרד הבריאות, בכנס השני של רשם מחלות המקצוע.

[2] ניתן למצוא מידע מפורט על הסיכונים התעסוקתיים לפי ענף העבודה ב"גליונות מידע על סיכונים תעסוקתיים לעובדים במקצועות שונים" שפרסם המוסד לבטיחות ולגיהות.

[3] עפ"י דו"ח סיכום פעילות בשנת 2012 של משרד הכלכלה

[4] ארגונומיה – הנדסה אנוש. תורת ההשפעה של סביבת העבודה על הפיזיולוגיה של העובד.

[5] מידע נוסף על החובות המוטלות על המעביד והעובד נמצא באתר משרד הכלכלה.

[6] לפיכך עובדים אלה לא יֵדעו בימי שגרה כיצד להימנע מחשיפה ארוכת טווח ובמקרי תאונה לא יֵדעו כיצד להתגונן ולהגן על עצמם ועל סביבתם. ביום שלישי, 24 בנובמבר 2010, אירעה תאונה בבתי הזיקוק בחיפה, ובה נהרגו שלושה עובדים, כולם עובדי קבלן שנשכרו על ידי התעשייה כמה שבועות מראש לתקופה מוגבלת, ושלושתם עברו הכשרה קצרה בלבד, שאינה משתווה להכשרות של עובדים מן המניין.

[7] המחקר המלא מצוטט בדו"ח סיכום מגמות תחלואה, המרכז לבקרת מחלות – משרד הבריאות, 2011. פרטי המחקר: I. Abadi-  Korek, B. Stark,R. Zaizov, J. Shaham, "Parental occupational exposure and the risk of acute lymphoblastic leukemia in offspring in Israel", Occupation Environment Med (2006) 48: 165-174.

[8] פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

[9] תקנות  ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ"א-1990 התקנות, תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001 , תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס"ה-2005 , תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד-1984,תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במסיסים פחמימניים ארומטיים מסויימים, התשנ"ג-1993, תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים), התשנ"א-1990, תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים), התשמ"ה-1984.

[10] ערך החשיפה הביולוגי הוא שיקול חשוב בהחלטה אם בריאות העובד שנחשף לחומר נתונה בסיכון, ואם הוא יכול להמשיך ולעבוד תוך חשיפה לחומר. ערך הסף נקבע בתקנות הבטיחות בעבודה והפירוט לעניין ניטור ביולוגי נמצא בתקנות הייחודיות בגין כל חומר וחומר. ערך BEI הוא ערך מחייב ואי-אפשר לעדכנו אלא באמצעות שינוי התקנה בהליך הרגולטורי המקובל. יש בספרון ערכי BEI בעניין חומרים שאינם נמצאים בשימוש בארץ, או לחלופין חומרים הנמצאים בשימוש, אך ששיטות הבדיקה בעניינם לא הוסדרו בתקנות בארץ, או אפילו שאין בארץ תשתית (ציוד וידע) לבצע בדיקות אלה.כל ערכי ה-BEI המפורטים בתקנות הניטור הנ"ל, נדרשים על פי התקנות הייחודיות והם חלק מדרישות המעקב הרפואי התעסוקתי המעוגן בתקנות. ניתן לראות כאן את העדכון האחרון משנת 2013 שפורסם באתר משרד הכלכלה.
ייתכן שייתוספו בעתיד ערכי BEI של חומרים שאין בעניינם תקנות ייחודיות, כדי שישמשו את הרופאים התעסוקתיים (כלומר הרופא התעסוקתי יכול להחליט על ביצוע בדיקה מסוימת, גם אם אינה מופיעה בתקנות הייחודיות). [הדברים לקוחים מהרצאתה של גב' ורדה אדוארדס, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, שנישאה בכנס רשם מחלות תעסוקתיות, פברואר 2012.]

[11] בעקבות הדיון בכנסת ב-4 ביוני 2013, ופגישות עם הנהלת מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, התברר שכל המידע בעניין הניטור הסביבתי מרוכז במאגר מרכזי אלקטרוני אחד במשרד הכלכלה, והסיבה לסרבול ולאיחור במסירת המידע נעוצה בליקויים בתפקוד מחלקת חופש המידע ולא באי-קיום המידע במשרד הכלכלה. אשר לנתוני הניטר הביולוגי, התברר שתוצאות הבדיקות נשלחות למשרד הכלכלה על ידי המעבדות ו/או המרפאות רק עם קבלת תוצאות חריגות.

[12] תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ"א-1990; תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001; תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד-1984; תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במסיסים פחמימניים ארומטיים מסויימים, התשנ"ג-1993; תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמימניים הלוגניים מסוימים), התשנ"א-1990; תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים), התשמ"ה-1984.

[13] המידע שנאסף נגע לשנים 20092012. ההשוואה נעשתה לתקנות הרלוונטיות שהיו בתוקף בזמן ביצוע הבדיקות. 

[14] רוב המידע מבוסס על מקורות מידע מאתר משרד הכלכלה והמוסד לבטיחות וגיהות:

- הספר "פיקוח על בריאות העובד  חשיפה תעסוקתית לגורמים מזיקים" משנת 2007 שפורסם ע"י המוסד לבטיחות וגיהות ונכתב על ידי ד"ר ליאון-יהודה נעים, מומחה לרפואה תעסוקתית ולבריאות הציבור. סיכום ועריכה: לוסיה ברגובוי-ילין, ביה"ס ללימודי סביבה ע"ש פורטר.

- המוסד לבטיחות וגיהות, כרטיסי בטיחות לחומרים כימיים -  ICSC

   -  נוהג טוב בביצוע תהליכי עבודה

[15] למידע נוסף, מאתר המוסד לבטיחות ולגיהות

[16] למידע נוסף, מאתר המוסד לבטיחות ולגיהות

[17] למידע נוסףמאתר המוסד לבטיחות ולגיהות

[18] למידע נוסף, מאתר המוסד לבטיחות ולגיהות

[19] איזופלורן, איזובוטיל אלכוהול אצטון, אתיל אצטט, אתיל בנזן, אתילן אוקסיד, אתנול, בוטיל אצטט, אבץ אוקסיד, איזופרופיל אלכוהול, אלומיניום אוקסיד, אלומיניום כמתכת ותרכובות בלתי מסיסות, אמוניה, אנטימון, אתילאקרילט, ארסן, ארסן איאורגני, אתר, בוטיל אקרילט, בדיל, ברזל אוקסיד, בריום, בריליום, בוטילאצטט, בוטנול, די-כלורופלואורואתן דיאוקסן, טולואן, ונדיום, חלקיקים בלתי מסווגים, חומצה אצטית, חומצה גופרתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה הידרופלואורית כפלור, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, טולואן, טונגסטן ,טרימתיל בנזן, טיטניום דיאוקסיד, טלק, כותנה (אבק), כסף, כלל אבק, כרום VI בלתי מסיס, כרום, כרום VI מסיס, מגנזיום אוקסיד, מוליבדן, מנגן (מתכת ומלחים אי-אורגניים), מתיל איזובוטילקטון, מתיל אתילקטון, מתילן ביס-פנילאיזוציאנט, מתוקסיפרופילאצטט, מתוקסיפרופנול, מונומתיל, מונומתילאתר, מתיל-2-פירולידון, מתילן כלוריד, מתיל אתילקטון, מתיל אקרילט, מתנול, ניטרוס אוקסיד, נפטא VM & P, נחושת (אבק ואוירוסול), ניקל, נתרן הידרוקסיד, סיבי זכוכית, סיבים סינתטיים קרמיים, סבופלורן, עופרתאנאורגנית, עופרת כרומט ככרום וכעופרת, עץ קשה, עץ רך, פורמאלדהיד, פרופילן גליקול, פחמן שחור, פנול, פרופיל ברומיד, פרכלורו אתילן, ציאניד-מלחים, צורן דו-חמצני, ציקלוהקסנון, קולופוני, קסילן, קרוסין, קדמיום, תערובת ממיסים.

 

 

 

 

 

 


 

            <<הדו"ח הקודם               הדו"ח הבא>>                

 

 


 

 

 

 

 

תרומה לפרויקט שקט תעשייתי

תרומה בכל סכום בהעברה בנקאית

תרומה בכל סכום בכרטיס אשראי

מתחילים בטוב

עיגול לטובה

50 - כרטיסי ברכה

חברות בעמותה

150 - יעוץ טלפוני צוות המומחים

500 - פגישה יעוץ צוות מומחים

1000 - הרצאה

2000 - סדנת מזון

5000 - טיפול לקבוצת תושבים

 

 

לפרטים נוספים/שאלות

טלפון: 04-9997550

מייל: Info@cfenvironment.org.il

 

 

 

 

 

 

  דרוש לחיפה - אוויר לנשימה

 

 

 

 

 

 

 

 

צרו קשר للاتصال بنا

עמותת אזרחים למען הסביבה, ת.ד. 1075 פקיעין 24914

טלפון: 04-9997550     

פקס:  04-9978837

הצטרפו אלינו انضموا إلينا

אתם כאן: דף הבית מה אנחנו עושים תעשייה דוחות שקט תעשייתי שקט תעשייתי 6 - חשיפה של עובדים לחומרים מסוכנים