המאבק לסגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה

מיכל האמוניה במפרץ חיפה (מסוף הקישון) הוקם בשנת 1986 ונמצא בבעלות חברת חיפה-כימיקלים. המיכל מכיל עד 12,000 טון אמוניה המשמשת כחומר גלם לייצור דשנים, חומרי נפץ ופולימרים וכן לקירור במפעלים ובמחסני מזון גדולים ברחבי הארץ. אמוניה הוא גז מסוכן ורעיל ביותר הגורם לכוויות בעור ובעיניים. שאיפת אמוניה בריכוזים העולים על 25-35 חלקים למיליון עשויה לגרום לנזק חמור לריאות ואף למוות.

עמותת אזרחים למען הסביבה והקואליציה לבריאות הציבור קוראות לרשויות למצוא פתרון לבעיית מיכל האמוניה, המהווה מחדל בטיחותי, ביטחוני ותכנוני מתמשך ומסכן את חייהם של תושבי האזור.

א. מחדל בטיחותי: המיכל מהווה את נקודת הייבוא היחידה של אמוניה במדינה, ומשם מסופקת האמוניה לכל המדינה. מיכל האמוניה נבנה בשנות השמונים ונמצא בלב אזור מגורים שוקק חיים והומה אדם, ומאז מהווה את אחת מנקודות הסיכון המשמעותיות ביותר על בריאות ובטיחות הציבור. המיכל אינו ממוגן מפני רעידות אדמה, וגג המיכל איננו ממוגן אף הוא. האמוניה מופצת לכל הארץ במיכליות-כביש, עובדה המגבירה מאוד את הסיכון לתאונות ולדליפות.

ב. מחדל ביטחוני: אזור מפרץ חיפה מהווה נקודת תורפה בעורף הישראלי, עקב מצבורי החומרים המסוכנים והתעשייה שבו. כזכור, מפרץ חיפה היווה מטרה לטילים הן בזמן מלחמת המפרץ בשנת 1991, והן בזמן מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006.

ג. מחדל תכנוני: מיכל האמוניה נבנה ללא היתר, וכיום פועל ללא רישיון עסק ותוך זלזול מתמשך ברשויות. לאחרונה אף התבשרנו שהליכים משפטיים, אותם מובילה עיריית חיפה כנגד החברה (חיפה-כימיקלים) עלו בתוהו, ונציגי העירייה אף התבקשו, למרבה האבסורד, להוכיח שיש אמוניה במיכל האמוניה.

בשנים האחרונות נשמעים תרחישי אימה שונים, ואין ברצוננו לצטט אותם, אך דבר אחד ברור לכל – מיכל האמוניה הוא מיושן, אינו ממוגן מפני פעילות עוינת או רעידות אדמה, סמוך לאוכלוסיה, ואם וכאשר יתחולל אסון המשלב אמוניה (כמו גם חומרים מסוכנים אחרים במפרץ חיפה), האסון יהיה בסדר גודל עצום, שמדינת ישראל לא תוכל לעמוד בפניו.

ועדת הרצל שפיר (הוועדה לבחינת הערכות מתקנים המכילים חומרים מסוכנים בצפון הארץ ובמפרץ חיפה), שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה, קבעה שמיכל האמוניה מהווה את אחד הסיכונים המשמעותיים במפרץ חיפה. כמו כן קבעה הוועדה שהשינוע של האמוניה לכל הארץ על פני מיכליות-כביש מוסיף סיכונים מרובים, וקראה למציאת חלופה שתפתור את תלות המדינה כולה במיכל אחד, ישן, שאינו ממוגן ושפועל ללא רישיון עסק בלב אזור מאוכלס בצפיפות. הוועדה אף ציינה מספר חלופות, שיפחיתו את הסיכון לבריאות הציבור, כגון שימוש בגז טבעי כחומר גלם לייצור אמוניה במוקדי תעשייה שונים בארץ. חשוב לציין כי מידע על חלופות אלו הועבר למשרד להגנת הסביבה.

כיום ישנן טכנולוגיות חדשות לייצור אמוניה, משתלמות כלכלית ויכולות להפחית את התלות בייבוא ובנקודת אחסון אחת. על הרשויות והמגזר הפרטי לתאם פעילות זו, שתביא מזור לתושבי מפרץ חיפה.

אנו דורשים את הטיפול המיידי במיכל האמוניה, תוך מציאת חלופות שיקטינו את הסיכון במפרץ חיפה מאמוניה (הן של מצבור אחד והן של שינוע האמוניה לכל הארץ); קביעת תאריך יעד לסגירתו של המיכל הנוכחי; מיגון לאור הטכנולוגיות הטובות ביותר הקיימות בעולם, עד למציאת פתרון מערכתי של משק האמוניה בישראל. מהלכים אלה ראוי שייעשו עם שיתוף הציבור, כולל ארגונים סביבתיים וחברתיים.

זה הזמן לנטרל את חבית חומרי הנפץ עליה יושבים מאות אלפי תושבים >> פנייה של הקואליציה משנת 2006 (!) לקבינט הביטחוני בדרישה לפעולה מיידית ונחושה לסגירת כל הפעילות התעשייתית המסוכנת במפרץ חיפה, והפחתה לאפס של מלאי כל החומרים המסוכנים.

סוגיית החומרים המסוכנים במפרץ חיפה /  מיקי מירו, שודר בקול ישראל 28.7.07

 

הדף עודכן ביוני 2022

שתף

עוד באותו עניין