שקט תעשייתי מפרץ חיפה תמונת מצב מאי 2014

רקע 

סדרת הדו"חות "שקט תעשייתי" שמפרסמת עמותת אזרחים למען הסביבה היא חלק מפרוייקט "תעשייה מקיימת" שמטרתו לעודד התנהלות מקיימת של התעשייה בישראל.

הדו"חות בוחנים מי מנטר, מי מפקח על הניטור, מי מפקח על פעילות המפעלים, אוסף את הנתונים שנצברו במהלך הפיקוח ובהמשך לפי הצורך, במקרים של עבֵרות לכאורה, אוכף את החוק.

הדו"ח הראשון בחן 25 מפעלים מאזור מערב הגליל. התפרסם במרץ 2010.

הדו"ח השני בחן 22 מפעלים מאזור מערב הגליל. התפרסם במרץ 2011.

הדו"ח השלישי בחן 30 מפעלים מאזור הגליל התחתון והגליל העליון. התפרסם בינואר 2012.

הדוח הרביעי בחן 10 מפעלים מהמועצה התעשייתית תפן, התפרסם בפברואר 2013.

הדו"ח החמישי בדק האם הרשויות מפרסמות מידע סביבתי באתרי האינטרנט שלהם לפי סעיף 6א לחוק חופש המידע. התפרסם ביולי 2013

הדו"ח השישי היה דו"ח ראשון מסוגו שבודק את נושא חשיפת העובדים במפעלים לחומרים מסוכנים, התפרסם בדצמבר 2013.

הדו"ח הנוכחי מתמקד במפעלי מפרץ חיפה.

איסוף המידע אודות תעשיות לצורך הכנת הדו"חות נעשה בעיקר באמצעות בקשות לפי חוק חופש המידע מהרשויות השונות (המשרד להגנת הסביבה, איגודי ערים, יחידות סביבתיות ורשויות מקומיות) וכן מאיתור מידע שהתפרסם באינטרנט, בעיקר על פי החובה החלה על הרשויות הנ"ל לפרסם מידע סביבתי שיש ברשותן לפי סעיף 6א לחוק חופש המידע.

 

לצערנו, ובניגוד לאמור בחוק, המשימה של איסוף מידע מלא אודות הפליטות מהמפעלים, הופכת כל פעם מחדש למכשלה המרכזית בפני הכנת הדוחות [1].

פרסום מידע סביבתי על מפעלי מפרץ חיפה על ידי הרשויות הרלוונטיות

המשרד להגנת הסביבה הוא המשרד הממשלתי אשר מחזיק ברוב הנתונים המלאים אודות פליטות ממפעלים במפרץ חיפה, ועל פי החוק הוא חייב לפרסם את המידע המלא באתר שלו, אבל בפועל – זה לא קורה. המשרד להגנת הסביבה טוען שהוא מפרסם הרבה מידע באתר שלו, בעיקר באמצעות מערכת המפל"ס. אכן המשרד להג"ס התחיל בסוף 2013 לפרסם מידע (בינתיים התפרסם מידע על שנת 2012) במערכת המפל"ס, אך מדובר במידע מסוים וחלקי ביותר.

באוקטובר 2013 פנתה עמותת אזרחים למען הסביבה  אל המשרד להגנת הסביבה בהתאם להוראות החוק, וביקשה להעביר לידיה את הבדיקות הסביבתיות המלאות שנעשו במפעלים הגדולים במפרץ חיפה בשלוש שנים האחרונות. אחרי תקופה ארוכה והרבה פניות חוזרות- התקבל מידע מועט מאד, וחלקו אינו מקורי.  במרץ 2014 הגישה עמותת אזרחים למען הסביבה עתירה מינהלית על פי חוק חופש המידע נגד המשרד להגנת הסביבה, בדרישה לקבלת מידי מלא על הפליטות ממפעלי מפרץ חיפה. העתירה קבועה לדיון בסוף יוני 2014.

איגוד ערים לאיכות הסביבה מפרץ חיפה: האיגוד מפרסם באתר שלו דוחות ניטור און ליין מ 15 תחנות ניטור רציף שמפוזרות בתחום שיפוט האיגוד, וכן ממספר ארובות מהמפעלים בז"ן, כרמל אולפינים, גדיב, חיפה כימיקלים, תרו, דשנים ואלקון (החל מאוקטובר 2013).

התחנות הנ"ל הן נקודתיות, מנטרות מספר חומרים בודדים (בין חומר אחד לחמישה), בעוד שהחוק, תנאי הרישיונות והצווים האישיים דורשים ניטור של רשימה ארוכה של חומרים מסוכנים.

כל המידע המתפרסם כיום בשני האתרים הנ"ל הינו חלקי, ואינו נותן תמונה מלאה אודות הפליטות בפועל, של כל החומרים, מכל המפעלים. חשוב מכך, אין דרך לדעת מהם החומרים שאינם מנוטרים ע"י המפעלים. ראו פירוט בהמשך.

עירית חיפה: לא מפרסמת כל מידע סביבתי, ומסתפקת בהפניה אל אתר האיגוד.

רשות נחל הקישון: תאגיד סטטוטורי שהוקם ע"י המשרד להגנת הסביבה בשנת 1994 במטרה לשקם את הנחל וגדותיו.  הרשות אחראית, בין היתר, על ניטור ובדיקת איכות הקולחין המוזרמים ממפעלי הקישון. הדוחות האחרונים שפרסמה רשות נחל הקישון בנושא הזה היו בשנת 2011!

איגוד ערים אזור חיפה- ביוב: אינו מפרסם תוצאות דיגומים בשפכים/קולחין.

           עד היום אף רשות אינה מפרסמת מידע מלא אודות הפליטות לאוויר ולמים ממפעלי מפרץ חיפה.  במצב כזה, אין לציבור/אנשי המקצוע בתחום מושג ממשי ותמונה מלאה לגבי איכות האוויר שהציבור נושם או איכות הקולחין שנשפכים לים ולנחלים. 

השפעות סביבתיות- מפרץ חיפה 

תמונת מצב- מאי 2014

רבות כבר נכתב על מפעלי מפרץ חיפה, על הסכנות הסביבתיות, בריאותיות ובטיחותיות. במשך השנים הוקמו וועדות, המפורסמת בהן היתה ועדת שפיר שנתה את המלצותיה בשנת 2011, נעשו מחקרים, סיורים ועוד. לאחרונה אף הקימה הכנסת וועדת משנה חדשה, בראשות חה"כ דב חנין, שמטרתה לבדוק את ההיבטים התכנוניים והסביבתיים של מפעלי מפרץ חיפה.

לאור הקושי הרב באיתור מידע מלא על הפליטות ממפעלים כפי שנפרט בהמשך, ננסה במסמך הנוכחי להביא בפני הציבור תמונת מצב על סמך המידע שלהלן, שהתפרסם ע"י הרשויות עצמן:

  1. נייר עמדה– סוגיות הזיהום הסביבתי במטרופולין חיפה, שהוגש ביום 22.4.14 ע"י המשרד להגנת הסביבה לוועדת המשנה הנ"ל בראשות חה"כ דב חנין.
  1. תוצאות ניטור רציף ונתונים נוספים שמתפרסמים באתר איגוד ערים לאיכות הסביבה מפרץ חיפה.

 

במסמך הנוכחי, נתמקד בהיבטים הסביבתיים של מפעלי מפרץ חיפה. בדוח הסופי נתייחס גם להיבטים התכנוניים והבטיחותיים.

חשוב להדגיש כי מפעלי מפרץ חיפה הינם מהמפעלים הגדולים והמסוכנים במדינה, והדרישות הסביבתיות לגביהם דורשות שורה ארוכה של דיגומים, שמשתנות מבחינת סוגן ותדירותן ממפעל למפעל.

סוגי הדיגומים העיקריים הם:

  • דיגום תקופתי בארובות המפעלים, לבדיקת רמת המזהמים בפליטות. מפעלים עורכים את הדיגומים באמצעות קבלנים מוסמכים ומעבירים את התוצאות למשרד להגנת הסביבה.
  • ניטור אוויר רציף, בין אם בארובות המפעל או במיקום אחר במתחם שלו. לגבי חלק מהמפעלים, תוצאות הניטור הנ"ל מועברות און ליין לאיגוד ערים חיפה.
  • דיגומי פתע, שהמשרד להגנת הסביבה ואיגוד הערים אמורים לבצע. בפועל, לא מצאנו שנעשו כאלה בשנים האחרונות.
  • בדיקות שפכים, מסוגים שונים, לבדיקת רמת המזהמים בשפכי המפעל לפני ואחרי טיפול, והן בהזרמתן לנחל/לים/למערכת הביוב הציבורית.

 

נתונים שהתפרסמו ע"י הרשויות:

 

א.      מספר עובדות עדכניות על הזיהום בחיפה 

 

על פי נייר העמדה של המשרד להגנת הסביבה:

  • בעיר חיפה קיים מספר המדווחים הגבוה בארץ למערכת המפל"ס (20) כאשר הבאים אחריה- רמת  חובב  (14), אשדוד (12) ונתניה, פתח-תקוה ואשקלון (6).
  • פליטת חומרים אורגניים נדיפים ממפעלי מפרץ חיפה הנה 2400 טון/שנה בעוד שפליטת חומרים אלה ממפעלי רמת חובב הנה 111 טון/שנה בלבד וזאת לאחר המשאבים הרבים שהושקעו בהפחתת הפליטות במפרץ חיפה בשנים האחרונות, שאכן הביאו להפחתה של כ- 43% לעומת המצב בשנת 2009.
  • פליטת המזהמים לקישון ממפעלי מפרץ חיפה היא 83,000 טון/שנה, ושאר הפליטות לכל הנחלים בארץ היא 20,100 טון/שנה.
  • פליטת חומרים מסרטנים לקמ"ר במחוז חיפה גבוהה בסדר גודל משאר המחוזות:  30.4 ק"ג/קמ"ר במחוז חיפה1.7  עד  5.3 ק"ג/קמ"ר בשאר המחוזות.

 

על פי הנתונים של איגוד ערים אזור מפרץ חיפה-הגנת הסביבה:

  • אחוז כלי הרכב שנמצאים בשטח תחום השיפוט של האיגוד [2] מהווה 6.6% מסך כלי הרכב במדינה, בעוד שהאחוז במחוז ירושלים הינו 8.2% ואילו במחוז תל אביב, האחוז הוא 22.4%.[3]
  • מפעלי בתי הזקוק פלטו בשנת 2012  78% מסך כמות הגופרית הדו חמצנית (SO2) שנפלטה בשטח האיגוד, 30% מכמות תחמוצות החנקן (NOX), 41% מכמות החלקיקים (PM) ו 35% מכמות החומרים האורגניים הנדיפים (VOC).
  • תוצאות הניטור הרציף מהמפעלים מראות חריגות מתמשכות, לפעמים מאד חמורות ומגיעות עד פי 1144 מהתקן המותר בתחמוצות החנקן ועד פי 539 מהתקן של בנזן.

על פי נייר העמדה של שמואל גלברט, יו"ר אזור מפרץ חיפה-הגנת הסביבה:

  • באזור מפרץ חיפה, שמהווה רק 4% משטח המדינה, מרוכזים 25% מהמפעלים המסוכנים.
  • הרכבת מעבירה בשנה 130 אלף טון מוצרי נפט, מתיל ברומיד, מימן, ברום,חומצה זרחתית, חנקת אשלגן, מוצקים דליקים, כלור, אצטון, אמוניה, ועוד. 135 אלף משאיות ומיכליות כביש נושאות מיגוון חמרים דומה. הנמל משנע 650 טון בשנה חומ"ס לסוגיו, וכמיליון טון כימיקלים.

שתף

עוד באותו עניין