שריפה בפצחן – מתקן פיצוח המימן בבתי הזיקוק

פורסם ב- 10/90214

ביום א', 7.9.2014 בשעה 07:00 בבוקר, התלקחה אש בצינור הזנה ובתנור במתקן הפצחן המימני המשמש לזיקוק דלקים במתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה

בבז"ן הודיעו על תקלה במתקן הפצחן המימני שתיקונה יארך כחודש, בהבהרה שמועד זה עשוי להתארך. עקב התקלה מושבת הפצחן המימני, והשבתתו תמשך כל עוד יתמשכו התיקונים.

האם ניצלנו השבוע מפיצוץ ואסון שאנו כה חוששים מפניו? – ככל הנראה, לא נדע.

מאז האירוע לא קבלנו מידע מאף גורם מוסמך לגביו, פרט להודעה שיצאה מטעם בז"ן:

 תקלה במתקן המידן, תיקונו ימשך כחודש, צפוי הפסד כ 8-10מ"$.  פורסם ב-07/09/2014 13:08

בתי זקוק לנפט בע"מ ("החברה"), מתכבדת לדווח, כי הבוקר ארעה תקלה בצנרת הכניסה למתקן המידן, והחברה הדמימה המתקן עד לתיקונו והפעלתו מחדש, הצפויים – להערכת החברה כמפורט מטה – במהלך חודש זה. האירוע לא גרם לנזק לסביבה או לבטיחות.

החברה נערכת לתיקון התקלה ולהערכתה – בשלב מקדמי זה ובהתאם למידע המצוי בידה שעות ספורות לאחר התרחשות התקלה – האומדן הראשוני של היקף ההשפעה של ההדממה על הרווח הנקי (הנובעת בעיקרה מאי ייצור במתקן), הינו כ- 8-10 מיליון דולר.

האמור בדיווח זה בדבר משך תיקון התקלה ובדבר אומדן ההשפעה על הרווח הנקי של החברה הינם בגדר מידע צופה פני עתיד. תיקון התקלה בלוחות הזמנים שהחברה צופה, מותנה בין השאר בזמינות החלפים וקצב עבודות התיקון ומבוסס על הערכות מקצועיות של מומחי החברה, בדבר פעולות התיקון הדרושות וקצב ביצוען. במקביל אומדן היקף ההשפעה על הרווח מותנה בהערכות החברה לגבי המרווחים ומשך תיקון התקלה. לפיכך, אין וודאות כי הערכות החברה בדבר משך התיקון הנדרש או בדבר אומדן היקף ההשפעה על הרווח, תתקיימנה כאמור. ככל ומשך התיקון יארך באופן מהותי מעבר להערכות החברה, הדבר עשוי להשפיע באופן מהותי לרעה על רווחיות החברה. 


 צילום השריפה בפצחן המימני שהגיע לידינו מגורם בלתי רשמי, זאת שריפה המאפיינת התלקחות מקומית, בזעיר אנפין, של מימן בוער:

 לפיד

 מתקן הפצחן המימני  – הפצח"ן

מתקן הפצחן המימני שהופעל בינואר 2013 הוא אחד המתקנים המסוכנים במפרץ חיפה. מדובר בתהליך פיצוח המשלב לחץ גבוה של כ- 155 אטמוספירות בנוכחות מסיבית של מימן, המשמש לקירור הריאקציה. זהו שילוב מסוכן ונפיץ בכל מקרה של תקלה, ובפרט בקירור הריאקציה. הריאקציה עצמה היא אקסוטרמית, משמע שהיא פולטת חום, תקלה בקירור הריאקציה תוביל בהכרח לפעולת שרשרת בעליית החום והטמפרטורה בהתאם, עד לסדיקת הריאקטור ופריצת מימן בלחץ גבוה, אירוע שמשמעותו אסון, בהיקף שקשה להעריך את חומרתו. אמנם בז"ן התקינה מערכת בקרה והשמטה משוכללת למקרה של תקלה במערכת הקירור, אבל מהשריפה האחרונה מיום ה- 7.3.2014 בתנור במתקן הקסילו במפעל גדיב (שבמתחם בז"ן), למדנו שכל מערכות הבקרה וההשמטה לא מנעו את השריפה המסוכנת בתנור.

הפיצוח הוא אחד מתהליכי ההשבחה של מוצרי דלק נחותים. בפיצוח "נשברת" מולקולה אורגנית ארוכה לשתיים או יותר מולקולות קצרות, והתוצרים הינם תזקיקים קלים יותר, ובד"כ איכותיים יותר, ומתאפיינים בערך כספי מוסף גבוה יותר. עיקר תפוקת הפצחן המימני, העומדת על 25,000  חביות ליום, היא 39% סולר ו- 30% דלק סילוני.

המימן הוא גז דליק ונפיץ במיוחד, ובפרט בלחץ גבוה,  הוא הגז הקל ביותר בטבע, הראשון בטבלה המחזורית. הוא חסר צבע וריח. כשהוא נשרף בסביבה אטמוספרית, לא ניתן להבחין באש הבהירה לחלוטין באור יום. ניתן רק "לשמוע" את רחש השריפה. המימן נחשב לגז הניצת מעצמו, כי אנרגיית השפעול להצתתו מזערית. עד כדי כך קטנה, שכל ניסיון לתקן דליפת מימן מאוגן צנרת, די בחיכוך של המפתח בבורג כדי לגרום להתפוצצות. בעבר אירעו מספר אסונות שעלו בחיי אדם מטיפול לא זהיר בדליפות מימן. די באנרגיית החיכוך הנוצרת מעצם דליפת המימן כדי להציתה. לכן, בהעדר אפשרות מעשית לתקן דליפות מימן, הנוהל הנהוג בבז"ן למקרים מאובחנים של דליפות מימן, קובעת שיש להניח למימן לדלוף לאטמוספירה עד למועד השיפוץ הקרוב! הבעיה עם הנוהל הזה, שאינו נותן מענה להתלקחותה של דליפת המימן.

אבל הסיכון האמיתי של דליפה מסיבית של מימן בלחץ גבוה היא בהיווצרות "כדור אש", שאותו רואים עקב גודלו ועוצמתו. עקב משקלו הנמוך מאד של המימן ביחס לאוויר, הוא נידף מיידית מעלה, וההתפוצצות והשריפה המיידים יוצרים כדור אש המתנשא לרום הגובה אליו הגיע המימן. מתרחישי אימה שכאלה אנו חוששים, בסביבה צפופה בהגדרה של מתקנים, צנרות, מיכלים. תנורים בנוכחות אש גלויה וכיו"ב, המכילים כולם חומרים דליקים או פציצים. זאת סביבה קלאסית להתפתחות תרחיש שרשרת של דומינו, תרחיש בלתי נשלט ומסוכן לסביבת המפרץ.

אין שום אמצעי בדוק לכיבוי שריפת מימן. הדרך היחידה לכבות שריפת מימן הינה לנתק את מקור המימן המלבה את האש, ולהניח ליתרת המימן להישרף.

בעקבות התקלה במתקן, שוחררו חומרי התהליך במתקן אל הלפיד, וביום האירוע נצפתה להבת לפיד גבוהה במיוחד. הלפיד הינו התקן בטיחותי הנועד לשרוף בצורה מבוקרת את חומרי התהליך שחובה לסלקם מהמתקן, והרחק ממנו. אולם אין השריפה בלפיד מונעת את הזיהום הסביבתי הנגרם בעקבות השריפה בלפיד.

הנזק הסביבתי של הפצחן המימני

ביום שני 07.09.2014, הודיעה  בז"ן כאמור על תקלה בצנרת הכניסה למתקן הפצחן המימני שבמפרץ חיפה. בהודעה נאמר כי "החברה הדמימה את המתקן עד לתיקונו והפעלתו מחדש, הצפויים במהלך חודש זה" עוד טוענת בז"ן בהודעתה, כי "האירוע לא גרם לנזק לסביבה או לבטיחות".

לפיד בוער נצפה גם ביום שלישי 09.09.14, דבר שעשוי להסביר את העלייה החמורה והמדאיגה בפליטת תחמוצות חנקן הנראות בגרף.

גרפים פצחן

חשוב להדגיש שבז"ן לא מנטרים מזהמים חשובים אחרים, מלבד תחמוצות חנקן – עובדה חמורה ומגמתית לכשעצמה. חומרים מסוכנים אחרים שנפלטים באופן קבוע משריפה שכזאת – למשל חלקיקים נשימים עדינים או תרכובות אורגניות נדיפות, אינם מנוטרים וזו ככל הנראה הסיבה שמאפשרת לאחר כל אירוע להכריז הכרזות קבועות בנוסח "האירוע לא גרם לנזק לסביבה" שכמובן – אינן נכונות.

ראיון עם עו"ד אליס גולדמן מהקואליציה לבריאות הציבור בתכנית שישי בחמש, בערוץ 1 מיום 12.09.14


ביום שישי 12/09/14, בשעה 12:00 בצהרים הגיעה הודעת דובר המשרד להגנת הסביבה בעיניין הפצח"ן, וזו לשונה:

הודעת הדובר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ולסיכום המאמר שלנו, עולה השאלה: מה גרם להודעה הזו להתמהמה כל השבוע, מיום ראשון בעת הדממת המתקן, ועד לצהרי יום שישי?


עוד מידע על הפצח"ן – והמאבק שלנו נגד הקמתו:

חיפאים, תכירו את השכן החדש שלכם: הפצחן המימני

לא למתקן הפצחן המימני בבז"ן

 

שתף

עוד באותו עניין