דו"ח מבקר המדינה בנושא "אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה – מניעה וטיפול"
הליקויים העיקריים שמצא המבקר בהתנהלות המשרד להגנת הסביבה בנושא החומרים המסוכנים:
א. מניעה ומזעור נזקים של אירועי חומ"ס[1] – ליקויים באסדרה ובפיקוח
1. היתרי רעלים
– בחלק מהמקרים ניתן חידוש רעלים ללא בדיקה של עמידה בדרישות
– כמעט ואין סיורי פיקוח
– אין כלל סיורי פתע
2. מרחקי הפרדה בין מפעלים מסוכנים ובין אוכלוסייה
– אין אכיפה של הכנת סקרי מרחקי הפרדה במפעלים
– המשרד להגנת הסביבה לא עומד בנטל בדיקת הסקרים
– אין אכיפה של ביצוע מרחקי ההפרדה הנדרשים בנתינת היתר רעלים
– המשרד להגנת הסביבה ומנהל התכנון עדיין לא ביצעו את הפעולות הנדרשות ליישום מדיניות מרחקי ההפרדה של המשרד בעת ביצוע הליכי תכנון
3.הקמת מערכת חומרים מסוכנים לאומית
ועדת שפיר המליצה על הקמת מערכת התרעה על אירוע חומ"ס החורג משטח המפעל כבר לפני מעל 7 שנים, הקמת המערכת עדיין נמצאת בשלבי איפיון ראשוניים בלבד
4. שינוע חומ"ס
מרבית מובילי החומ"ס לא מצוידים במערכת איכון בגלל אי התאמות בכללי הרישוי של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה
5. טיפול באירועים רדיולוגיים
לא ברור מי אחראי לטיפול באירוע חומ"ס בו מעורבים חומרים רדיולוגיים
ב. היבטים בטיחותיים במניעת אירועי חומ"ס
המשרד להגנת הסביבה לא עדכן את דרישותיו ממפעלים המחזיקים חומ"ס לבצע ניתוח וניהול של סיכונים
מנהל הבטיחות והמשרד להגנת הסביבה האמונים על מניעת של אירועי חומ"ס במפעלים מסכני אוכלוסייה ממעטים לשתף פעולה בנושא בטיחות בהיבטי אסדרה, פיקוח ואכיפה
ג. ליקויים בנוגע לריכוז המידע על אירועי חומ"ס, לתחקורם ולהפקת לקחים מהם
– אין ריכוז ועיבוד מידע על אירועי חומ"ס והטיפול בהם בצורה שתיתן למשרד לגבש תמונת מצב
– המשרד להגנת הסביבה לא דורש מהגופים השונים מידע על אירועי החומ"ס
– אין תחקור של מרבית אירועי החומ"ס המרכזיים
ד. ליקויים בתקשורת ובהעברת מידע בין גופי החירום
מערכות התקשורת והבקרה של הגופים השונים אינן מתקשרות זו עם זו בזמן התרחשות אירועי חומ"ס ומקשות על הטיפול
ה. ליקויים במניעת אירועים סביבתיים שאינם אירועי חומ"ס ובטיפול בהם
– אין בידי המשרד להגנת הסביבה מיפוי של המפגעים הסביבתיים העיקריים
– טיפול המשרד באירועי חומ"ס בשנים 2013-2015 נעשה כמעט ללא ציוד דיגום וניטור נדרש
– בחלק מהאזורים שיתוף פעולה חסר בין המשרד לרשויות המקומיות יוצר נזק מיותר
תגובת המשרד להגנת הסביבה:
דוח מבקר המדינה בנושא "אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה – מניעה וטיפול" נבחן על ידי אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה.
מקריאת הדוח, עולה כי מרבית הליקויים שנמצאו בדוח המבקר מצויים זה מכבר בהליך של הטמעת ההמלצות:
1. פיקוח על מחזיקי חומרים מסוכנים – המשרד הגביר בשנה האחרונה את הפיקוח על מחזיקי חומרים מסוכנים. לרבות, הפעלת תכנית פיקוח ארצית וביצוע מבצעי אכיפה על מחזיקי חומרים מסוכנים.
2. מרחקי הפרדה בין מפעלים מסוכנים ובין אוכלוסייה – המשרד האיץ את יישום מדיניותו בנושא מרחקי ההפרדה בין מקורות סיכון לבין אוכלוסייה, אשר נועדה לתת הגנה על בריאות הציבור ועל הסביבה מתוצאות אירועי חומרים מסוכנים בשגרה.
3. תחקירי אירועי חומרים מסוכנים – המשרד סיים זה מכבר להקים את יחידת התחקירים לאירועי חומרים מסוכנים באגף חומרים מסוכנים, לצורך צמצום הישנות אירועי חומרים מסוכנים ושיפור מענה גופי החירום.
4. ריכוז והנגשת מידע על אירועים ומפגעים סביבתיים לגופי חירום ולציבור – המשרד במסגרת היותו המנחה הלאומי לחומרים מסוכנים פועל להעמקת ולהנגשת הידע המקצועי בנושא החומרים המסוכנים לגופי החירום. כמו כן, מפרסם המשרד את כלל המידע שברשותו לציבור בהתאם לדרישות חוק חופש המידע.
המשרד ימשיך לפעול להטמעת ההמלצות המבקר.
תגובת עמותת אזרחים למען הסביבה:
ליאורה אמיתי, מנהלת העמותה: דו"ח המבקר שמתפרסם היום, לא מפתיע אותנו והוא ממחיש עד כמה המשרד להגנת הסביבה מפקיר את חיי תושבי המדינה, בכל הקשור למניעת אירועי חומרים מסוכנים בכלל ובפרט באזורים שבהם מאוכסנים ומשונעים חומרים מסוכנים. אנחנו מתריעים בפני הנהלת המשרד על כך כבר יותר משנתיים. המבקר ממחיש עד כמה המשרד מעלים עין ביודעין מהאירועים הללו, ובכך מאפשר התנהלות לא תקינה בכל מה שכרוך בחומרים מסוכנים, שעלולה לגבות חיי אדם ואף להוביל לאסון רב נפגעים. זו שערוריה".
עו"ד ג'מילה הרדל ואכים מנהלת המחלקה המשפטית בעמותה: "חוק החומרים המסוכנים מטיל אחריות משותפת בין המשרד להגנת הסביבה ורשות הכבאות לטיפול באירועי חומרים מסוכנים נפיצים. המשרד לא יכול לבצע אכיפה אם הוא לא חוקר ואוסף ראיות מיד לאחר קרות האירוע. בכל פעם שיש אירוע של דליקה או פיצוץ – המדינה אינה חוקרת, אינה מעמידה לדין, כלומר אינה מפקחת – מה שמוביל לעליה מדאיגה במספר האירועים."
דו"ח המבקר מראה עד כמה מסוכנת התעלמותו של המשרד להגנת הסביבה מכל מה שקשור לניהול תחום החומרים המסוכנים. בנושא מרחקי ההפרדה – לא ברור בכלל למה מתכוונים במשרד להגנת הסביבה כשהם מציינים שהם מאיצים יישום מדיניות כאשר בפועל היא לחלוטין לא מיושמת לא בהליכי התכנון ולא במהלך אכיפת הדרישות ממפעלים בסקרים שהם מבצעים בהתאם לדרישות המשרד.
עד כה לא ראינו את יחידת התחקירים של המשרד עובדת. למרות שפנינו בנושא מספר פעמים בשנתיים האחרונות להנהלת המשרד, נכון לעכשיו כמעט ולא מתבצעים תחקירים לאירועי חומ"ס משמעותיים שהתרחשו.
לגבי פרסום על פי חוק חופש המידע – המשרד אולי מפרסם כל מה שיש ברשותו אך כפי שכתב המבקר, המשרד כלל לא דורש מהגופים המעורבים באירועי החומ"ס מידע רלוונטי ואינו מרכז אותו לצורך הצגת תמונת מצב.
בתקשורת:
"המשרד להגנת הסביבה מתנהל בעצלתיים כשמדובר בהפרדה בין חומרים מסוכנים לריכוזי אוכלוסיה", יובל בגנו, 24.5.16, מעריב
דו"ח המבקר: חוסר תיאום בטיפול בחומרים מסוכנים, הדר חורש, 24.5.16, וואלה! NEWS
המשרד להגנת הסביבה הזניח את הטיפול בחומרים מסוכנים, ליאור גוטמן, 24.5.16, כלכליסט
מהדורת מבט עם יעקב אילון (החל מדקה 22), 24.5.16, הערוץ הראשון
[1] חומ"ס = חומרים מסוכנים
