חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
עמותת אזרחים למען הסביבה

"הגדת פסח סביבתית-חברתית" 2005

אלה עשר המכות אשר הכתה בנו התעשייה הכימית, של תאגיד ICC בישראל:

תעשיות אלקטרוכימיות (EIL), שהיו עד שנת 2003 בבעלות תאגיד התעשיות ICC היוו סיכון בטחוני, בטיחותי ובריאותי לתושבי האזור ופגעו פגיעה מתמשכת ובלתי הפיכה בחייהם ובבריאותם של אלפי אזרחים. המפעל הזה היה אחראי למפגעים קשים הכוללים פיצוצים, שריפות ומטרדי ריח קשים, שנמשכו 52 שנים.  המפעל לא דאג לתחזוקה נכונה של המתקנים, דבר שגרם לפליטות חמורות, לפיצוצים ולשרפות מסוכנות ביותר.
המפעל יצר פי.ו.סי וכלור. תעשיית הפי.וי.סי ידועה בכל העולם כתעשייה מסוכנת, והשפעתה על הסביבה היא שלילית. (ויניל כחול של ג'ודי הלפנד, מספר היטב את הסיפור הקומי-רעיל של התעשייה הזו). בתהליך ייצור הכלור השתמשו באלק' של כספית. השימוש בכספית כמעט ואינו קיים ברחבי העולם, בעיקר בשל הנזקים הרבים ששימוש זה גורם.
דיאוקסינים: תהליכי היצור במפעל פלטו כמויות אדירות מהרעלים הללו, שהוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי כאחד הרעלים המסוכנים לאדם. הוא אינו מתפרק, נספג במזון ומגיע לגופנו מהסביבה דרך דרכי הנשימה, ובאמצעות שרשרת המזון. הדיאוקסין נספג ברקמות, גורם להתפתחות סוגים רבים של סרטן, להפרעות בהתפתחות ובפוריות, ולפגיעה במערכת החיסונית. מחקרים רפואיים שכל רמת חשיפה לדיאוקסין מסוכנת לבני אדם. עוברים ותינוקות הם הרגישים ביותר לפגיעה של דיאוקסינים, משום שהם נחשפים לכמויות גדולות יחסית למשקל גופם (פי חמישים מהמינון של מבוגרים), ומשום שהמערכות הגופניות שלהם עדיין לא מפותחות.
מכת בכורות – כל הרעלים שהוזכרו עד כה פוגעים קשות במערכת הרביה (יוצרים אימפוטנציה למשל, או עקרות) במערכות ההורמונליות, בהתפתחות של עוברים ותינוקות רכים ובמערכת החיסונית. החומרים הללו ידועים כגורמי סיכון עיקריים לילדים ולעוברים ברחם אימם [1].
חושך: כל הנתונים המזעזעים על המפעל נחשפו לציבור רק לאחר שנסגר. העובדים והתושבים מסביב לא היו מודעים לסכנות החמורות הקשורות בתהליכי הייצור במפעל.
היום אנחנו יודעים נתונים מזעזעים, שגם ביום-יום, כאשר לא התפוצץ ולא נשרף דבר, פלט המפעל חומרים מסוכנים לים, לאוויר ולקרקע, בכמויות שהדעת לא יכולה לתאר. למשל פי 20 יותר EDC מאשר כל תעשיית הפי.וי. סי האמריקאית (כאן יש 50 מפעלים ובישראל מפעל 1 פלט פי 20 יותר מכולם יחד), או למשל VCM – גז רעיל ומסרטן ודאי לאדם הוא פלט בממוצע בערך פי 50 ממפעל אמריקאי טיפוסי.
צפרדע: על פי דו"חות המכון לחקר הימים והאגמים מפרץ חיפה הוא האיזור הימי המזוהם ביותר במדינת ישראל, ותא"כ תרמו לו את עיקר המתכות הכבדות. חיילי צה"ל שחו וצללו בסביבת המפעל ונפגעו מחומרים שונים שפלט.
באזור עכו והקריות, יש נתוני תחלואה שכבר כעת מובילים בארץ במחלות סרטן כגון לימפומה שאינה על שם הודג'קין ובמחלות כליות וכבד. היווצרות מחלות אלה קשורה באופן מובהק לחשיפה לזיהום כימי, ובאופן ברור קשורות לפליטות החמורות שפלט המפעל הזה באופן יומיומי. כל חשיפה נוספת של התושבים לאותם מזהמים, הינה סכון בריאותי נוסף, ועלולה להוות זרז להתפרצות תחלואה נוספת, עוד מעבר לנתונים הידועים היום [2] .
דם: הנהלת המפעל הסתירו מהעובדים מידע על בדיקות דם ושתן שבהם היו ממצאים חמורים. במשך עשרות שנים נאבקה ההנהלה והבעלים בעובדים חולים ובבני משפחה של עובדים שנפטרו כתוצאה מהחשיפה לחומרים.  כל החומרים המסוכנים הם חומרים שחשיפה תעסוקתית להם מסכנת את חיי העובדים. ברשותינו נתונים על תחלואה ותמותה בגיל צעיר של מאות מעובדי המפעל. חשיפות תעסוקתיות לכספית (כספית מתאדה בטמפ' של 20 מעלות), לויניל כלוריד מונומר, לדיאוקסינים ולאתילן – יוצרות פגיעות קשות כמעט בכל מערכות הגוף החי. לתאגיד ICC יש אחריות לפגיעות הללו. היום העובדים המפוטרים, אינם מועסקים ושולחו לביתם ללא פיצויים. מי ידאג לפרנסתם ולהוצ' הטיפול הבריאותיות במחלותיהם הקשות?
אחרי ההכרזה על פשיטת הרגל השאירו הבעלים את מדינת ישראל, אותנו התושבים ואת העובדים החולים לשלם את המחיר הכבד של כל הנזקים שימר בשנות פעילותו. בעלי תאגיד ICC ממשיכים לגלגל מליארדים ברחבי העולם מתעשייה כימית וממשיכים "לצחוק כל הדרך אל הבנק"…

 עבדים היינו כל השנים לתעשייה הכימית הזו וכעת אנו מבקשים מהבעלים שלה "שלח את עמי" – לבריאות…



[1] ידועים לנו נתונים על פגיעות כאלו בקרב העובדים.

 [2]הנתונים מדברים בעד עצמם: 51% יותר תמותה ממחלות כליות, ו- 44% תמותה עודפת ממחלות כבד בנפת עכו.

שתף

עוד באותו עניין

חדשות

סיכום פעילות העמותה בתקופת המלחמה

  אנחנו עוקבים מאז תחילת המלחמה אחר ההשפעות שלה גם ברמה המקומית, ובפרט על תפקוד הרשויות המקומיות הערביות. עבדנו בתקופה זו בתחומים אלו: ניטור ומעקב