ההפגנה נגד פרופאל, יולי 2003

אזור התעשייה גורן מנוגד במראהו לסביבה ההררית והירוקה. בחזית בולטים מכלי הענק של מכון התערובת "אסם הגליל" והמבנה הגדול של מפעל האלומיניום "פרופאל" ממערב, צמוד לאזור התעשייה, המושב הוותיק גורן; ממזרח משקיף עליו היישוב הקהילתי גרנות הגליל. אנשי סביבה, תושבים, תעשיינים ורשויות נאבקים כעת בעד ונגד הרחבת שטחי התעשייה באזור הירוק. אתמול הפגינו המתנגדים מול שערי פרופאל כדי למנוע ממנו להקים קווי ייצור חדשים – הקמת מבנה חדש וקליטת כ-50 עובדים נוספים. לטענתם, כבר בגודלו הנוכחי גורם המפעל למפגעים סביבתיים קשים: רעש בלתי נסבל ופליטת עשן כל שעות היממה. לעומת זאת, המפעל – וכמה מעובדיו שיצאו להפגנת-נגד – טוענים כי הוא עומד בכל הדרישות הסביבתיות ואינו חורג מהתקנים; הרשויות נוטות לאשר את ההרחבה, אך אינן בוטחות לגמרי במחויבותם של בעלי המפעל לסביבה.

משפחת עופרי מתגוררת בגרנות הגליל, ומרפסת ביתה צופה אל פרופאל. ברוח הבוקר המערבית נישאים קולות המפעל – מתכות המקישות זו בזו, רעש מבערי כבשן ההתכה וקולות ניסור. "זה שאון, לא סתם רעש," אומר יהודה עופרי," אנחנו גרים ביישוב בגליל, אבל כל איכות החיים שלנו נפגעה." בבדיקת רעש, שערך לפני שבוע וחצי איגוד ערים לאיכות סביבה גליל מערבי בביתה של משפחת עופרי בשעות הערב המאוחרות, נמדדו 47 דציבל; הרמה המרבית המותרת בשעות הלילה היא 40 דציבל. "עד לנקיטת אמצעים להורדת מפלס הרעש," כתב רכז התעשיות באיגוד בסיכום הבדיקה, "המלצתנו היא להפסיק את עבודת המפעל בלילה." בבדיקה נקבע שהרעש הנמדד הוא תוצאה של פעילות המפעל, ולא של רעשי רקע אחרים. "הבדיקה היתה כללית ונעשתה בשעה שעבדו מפעלים נוספים באזור," אומר סמנכ"ל התפעול בפרופאל, יאיר לוין, "זו לא היתה בדיקה של רעש מפרופאל בלבד." לדבריו, בבדיקה שנערכה מטעם המפעל נמצא שרעשי הרקע באזור בית משפחת עופרי, כשהמפעל אינו עובד, הם בעוצמה של 45 דציבל.

עם הרוח נישא לגרנות הגליל ולגורן גם עשן כהה, שפולטת ארובת הכבשן מדי פעם. העשן נוצר עקב שריפה לא-שלמה בטמפרטורות נמוכות של צבע ושאריות אחרות של האלומיניום המשומש. "חבל שלא הבאתי לך את שקיות הפיח שאני אוספת," אמרה חנה דבוש מגורן. "אם הצמחים בגינה שלי נובלים, מה יקרה לריאות שלי"? המפעל טוען שהוא משתדל לשרוף אלומיניום נקי ושכל הפליטה מהארובה שלו עומדת בתקן. סמנכ"ל עסקי במפעל, נורית לוין, אמרה כי התקנות אוסרות על פליטת עשן שאורכה יותר משבע דקות, בשעה שהארובה פולטת עשן ל-20 שניות בכל פעם. בחודשים הקרובים יוקם כבשן חדיש, שאמור להיות נקי יותר. טענותיה של לוין מחוזקות על ידי המשרד לאיכות הסביבה, שמסר אתמול: "בבדיקות אוויר שנערכו לא נמצאו חריגות של המפעל מהתקן." מנהלת האיגוד, הילה בן דורי, מסרה אתמול שהמפעל חורג מרישיון העסק מכיוון שאינו עורך בדיקות לשפכיו. בבדיקה אקראית, יחידה בחמש שנים, שערך המשרד לאיכות הסביבה לפני שבעה חודשים, נמצאה בריכוז האלומיניום בשפכים חריגה של יותר מפי 300 מהמותר -7,500 מ"ג לליטר במקום 23 מ"ג. "היתה שם חריגה קטנה של 100 ליטר ביום," אמר בתגובה יאיר לוין, "טיפלנו בזה בתוך שלושה ימים."

בעמותת אזרחים למען הסביבה בגליל (אל"ס) טוענים כי לנוכח הפגיעה הסביבתית, אסור להרשות לפרופאל להקים קווי ייצור חדשים, שאמורים להעלות את רמת הגימור של מוצריו בתהליכי ציפוי וצביעה ומצריכים שימוש בחומרים רעילים שדורשים טיפול זהיר ביותר; גם התקנון של אזור התעשייה אוסר באופן כללי הקמת קווי ייצור מסוג זה. לוין עצמו טוען שקווי הייצור החדשים ייבנו בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, ואתמול ערך מצגת לרשויות הנוגעות בעניין. "הם הראו מידה לא מבוטלת של רצינות," אמרה בן דורי שצפתה במצגת. "הקו החדש לא מטריד אותי, אבל לגבי התייחסות הבעלים לסביבה – צריך עוד ניסיון אתם. הקמת פרופאל אושרה מתוך מחשבה שכמעט כל מפעל יכול להיות בכל מקום, עם פתרונות מתאימים. זו גישה נועזת. הבעלים צריכים להוכיח שהם יכולים לחיות עם התושבים הסמוכים."

שת"פ בין המפעל לארגון סביבה לא צלח מפעל "פרופאל" עוסק בהתכה וביציקה של אלומיניום ובייצור פרופילים. עם הקמתו, עתרה עמותת אזרחים למען סביבה בגליל לבית המשפט המחוזי בחיפה למנוע את הפעלתו. בתום מו"מ נחתם הסכם פשרה בין הצדדים, שמחייב שיתוף פעולה ביניהם בענייני סביבה. ואולם היחסים בין העמותה למפעל הידרדרו – לטענת העמותה, פרופאל לא עמד בהסכם; לטענת פרופאל הם שיתפו פעולה באופן מלא – לעימות שמגיע כעת לשיאו במאבק על הקמת קווי הייצור החדשים.