ח"כ ד"ר לאה נס, יו"ר הועדה:"הסיבה לסגירת המפעל בעבר צריכה להיות הסמן המרכזי להחלטה האם לפתוח אותו מחדש. המשרד לאיכות הסביבה צריך לשקול היטב את תנאי הפתיחה מחדש אם בכלל למפעל זה לאור הסיכונים לבריאות הציבור".
ביום שני 22/11/04 נערך דיון דחוף בכנסת בעקבות ההתפתחויות בנוגע למפעל. להלן תמצית הדברים:
ח"כ ד"ר לאה נס: תמוה הדבר שאין כאן אף נציג ממשרד הבריאות. גם ששלמה כץ שהביע דעות כה נחרצות לגבי המפעל לא הופיע לדיון הזה למרות ששלחנו הזמנה מסודרת ללשכה…"
יוסי ענבר סנמכ"ל תעשייות במשרד איכות הסביבה: במשרד מחליטים מי יכול לתת כאן תשובות, הוחלט שאני יכול לתת אותן."
ליאורה אהרון מעמותת אל"ס: השאלה המרכזית היא מי ירוויח מחידוש המפעל ומי ישלם? המפעל הזה פגע קשות במשך 50 שנה בבריאות העובדים (למשל: מתוך 14 עובדים ממחלקה אחת 7 חלו ו-2 מתו), בבריאות התושבים, וסיכן אותם בטיחותית ובטחונית. הוא גם פגע קשות בסביבה ולמעשה היווה גורם עיקרי לזיהום המפרץ בכספית. על פי דיווחי המפעל למשרד לאיכות הסביבה, הוא פלט באופן קבוע פי 20 ופי שלושים יותר מהתקנים המקובלים בארה"ב ובאירופה. יש בידי מכתב ששלח שמעון לנקרי למנכ"ל המשרד מיקי הרן ובו ביקש למנוע הקמת המפעל מחדש בקרבת האוכלוסייה".
ד"ר ג'ימס קריקון מהקואליציה לבריאות הציבור: המפעל פלט כמויות עצומות של רעלים מסוכנים לאדם. נתוני התחלואה בערים שמסביב למפעל (קריות ועכו) מובילים ואומרים דרשני.
יוסי ענבר: "הנתונים שהוצגו ע"י העמותות הגיעו מהמשרד לאיכות הסביבה. המפעל היה נתון בתכנית להפחתת הפליטות, מנהלי המפעל דיווחו משהו אחד ועשו משהו אחר…ביה"מש מסר את מפתחות המפעל למשרד איכות הסביבה ומאז הם אצלי בכיס ואני מנסה למסור אותם הלאה…המשרד הוציא עד כה מתקציבו הדל 7 מליון ש"ח להחזקת צוות קטן של עובדים ולפינוי החומרים, לחשמל ותחזוק מערכות ההתרעה. המשרד אינו הבעלים של השטח, מישהו צריך לקחת ולטפל בשטח. היזם ידרש לתנאים מחמירים כמו למפעל חדש".
ח"כ עמרם מצנע: "יש פה ניגוד עיניינים – המשרד שסגר את המפעל בשל בעיות סביבתיות ובטיחותיות מנסה כעת לפתוח אותו בשל בעיות כלכליות. הועדה לא יכולה לתת אור ירוק לתהליך פתיחת המפעל מחדש. סגירתו של המפעל היתה הישג חשוב. יש צורך בנטילת אחריות מגובה בביטוח לגבי חומרים שנמצאים במפעלים כאשר הם נסגרים סופית. על המשרד לאיכות הסביבה להציג לועדה את התנאים המוקדמים לפתיחת המפעל מחדש עוד לפני שפועלים להסרת צו הסגירה".
רחלי גזית, מזכירת קיבוץ עין המפרץ: "מאוד מאוכזבת מהמשרד לאיכות הסביבה, יוסי ענבר – היית מוכן שק"מ מביתך יפעל מפעל כזה? האם המשרד הוכיח עד היום שהוא מסוגל לאכוף את התקנים? המשרד היום מציג גישה שאינה מתקבלת על הדעת."
יזהר רשף, קיבוץ כפר מסריק: "המשרד זנח את העיקרון המוצהר "המזהם משלם" והוא מעדיף למצוא פתרונות כלכליים על חשבון בריאות התושבים ובריאות הילדים שלי".
עו"ד עפר קוט מהקליניקה לצדק סביבתי באונ' ת"א: "חבל מאוד ששיקול כספי – חסכון של 70 מליון ש"ח למדינה, גובר על הדאגה לחייהם ולבריאותם של אלפי תושבי האיזור"
עו"ד ליאת גולן מהקליניקה לצדק סביבתי באונ' ת"א: "עדיין לא ברור איך מתכונן המשרד לאכוף את החוק. כמו כן לא ברור מה שיקול הדעת שהנחה את המשרד לפתוח את המפעל מחדש".
יאיר כהן, מגמה ירוקה: "המשרד לאיכות הסביבה צריך להתאים את עצמו למציאות, ואם התקנים לא נאכפים בסופו של דבר הוא צריך למנוע הקמת מפעל כזה שפוגע קשות בבריאות הציבור".
משה סוכר, נציג הנהלת רפא"ל: במרחק 600 מ' מהמפעל אנחנו יושבים עם 5000 עובדים. אנחנו לא רוצים שהמפעל יפתח. אולם במידה ויוחלט לפתחו, יש להבטיח שלפני שהוא מתחיל לעבוד הוא עומד בתנאים המחמירים ביותר: תקני פליטה, תקני בטיחות, שירותי כיבוי. משרד הבריאות צריך לתת גם הוראות מפורשות למפעל".
ח"כ ד"ר לאה נס בסכמה את הישיבה: "סיבת סגירת המפעל שהיתה מבורכת צריכה להיות הסמן המרכזי להחלטה לפתיחתו אם תהיה. המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות צריכים לשקול היטב את תנאי הפתיחה מחדש למפעל ולקחת בחשבון את בריאות התושבים באזור. אנו רוצים שתהיה שקיפות מלאה לגבי תנאי הפתיחה למפעל בעייתי שכזה המצוי בקרבת אזור מאוכלס".
