חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
עמותת אזרחים למען הסביבה

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה את כל העררים שהוגשו נגד תוכניות ההרחבה של בז"ן ו"קרקעות הצפון"

הועדה נתנה החלטה בתכנית חפאג/ 1200/ ב – מתחם בתי זיקוק לנפט מפרץ חיפה, הקרויה גם בשם המכובס "הסדרה", הטומנת בחובה זכויות בנייה והגדלת מתחם בז"ן בשטח בינוי שיכיל כל מתקן שבז"ן חפצים בו.

הבעייתיות הגדולה ביותר בהחלטה היא שניתן אישור להרחבה ביחס למצב הקיים, אלא שהמצב הקיים לא ידוע ולכן זכויות הבנייה העתידיות לא ברורות:
לא ידוע מהו השטח הבנוי כיום ולא ידועה כמות פליטת מזהמי אויר המהווה את "תקרת" הזיהום על פי המצב הנוכחי, וכפועל יוצא כשמדובר על אישור לבנייה בתוספת של 20% לעומת המצב הנוכחי לא ניתן לדעת מהו השטח הלכה למעשה, וכן ניתן לבנות מתקנים מזהמים ללא הגבלה כי "תקרת" הזיהום  לא ידועה.

במסגרת 20% תוספת הבניה, הועדה אישרה לבזן להקים למעשה כל מתקן שיבקשו, פרט להקמת תחנת כוח חדשה או הרחבת תחנת כח קיימת, ולמרות שגובה המתקנים נקבע למקסימום של 25/40 מטרים לגובה (תלוי בתחום), מגבלת הגובה תעמוד על 90 מטרים (בתנאי שרשות התעופה תאשר) עבור ארובות, לפידים, מגדלי זיקוק בשטח של 5,000 מ"ר.

הועדה תוכל להחליט כי אין לציבור זכות להגיש השגות על בקשה להיתר בניית מתקן חדש, במקרים שהיא תראה לנכון.

בנוסף, התכנית מאשרת הזרמת קונדנסטים במתחם בז"ן ומאפשרת זיקוק קונדנסטים באישור הועדה.

כל זאת במסגרת ההחלטה שיש לאפשר את התפתחות תעשיית הזיקוק והתעשיות הנלוות לה ואין להגביל את ייצוא תוצרי המתחם לחו"ל.

 

 

מתוך ההחלטה:

"הועדה המחוזית קובעת כי מטרת התוכנית אינה רק להסדיר את פעילות מתחם בז"ן אלא גם לאפשר את המשך התפתחותו של המתחם בהתאמה לרובד התכנון הארצי, המקומי והמחוזי. משהחליטה מדינת ישראל על עצם המשך קיום המפעלים במיקומם זה, לא ניתן לשלול צמיחה טבעית וכלכלית למתחם התעשייתי…על רקע כל האמור לעיל אין כל הצדקה לאשר את התכנית כתוכנית מסדירה בלבד או כתוכנית מצומצמת."

"קצב פליטת מזהמי אוויר במצב קיים" הוגדר כ"כמות פליטת מזהמי אוויר ליחידת זמן כפי שתהיה קיימת לאחר הקמת הפצחן המימני, בעת שימוש בגז טבעי וגז בעירה בכל תחום התכנית, ולאחר ביצוע כל תכניות הפחתת הפליטות לרבות בלתי מוקדיות, כמתחייב מדרישות שנקבעו למפעלים בתחום התכנית ע"י המשרד להגנת הסביבה והיו בתוקף ביום אישור תוכנית זו". עוד התווספה הגדרת קצב פליטות מרבי של VOC במצב הקיים. מטרת קביעת אלו הינה כי הגדלת היקפי הבנייה בתוכנית ביחס למצב הקיים, לא תאפשר תוספת והגדלת הזיהום כתוצאה מהוספת המבנים.

הועדה יכולה להנמיך את "תקרת" הזיהום לפי דו"ח ניטור שנתי שיכין פורום מקצועי בהתבסס על תוצאות הסקר האפידימיולוגי:
"בהתאם לממצאי הסקר האפידימיולוגי (חלקיים וסופיים) רשאית הועדה המשותפת לדרוש בעת מתן היתרי בנייה ערכים מחמירים בנושא זהיום אוויר ומים, בהתייעצות עם משרד הבריאות והגנת הסביבה. משמע התכנית מתייחסת בהרחבה להיבטי בריאות הציבור ולאיזון המתחייב מהם בעת מתן היתרים על פיה".
אלא, שבינתיים הסקר נעצר ותוצאותיו לא מתפרסמות.

כמו כן, המשרד להגנת הסביבה סבור כי אין מקום לקבוע מכסות כמותיות לייצור במסגרת התוכנית ולא נקבעו מנגנוני ניטור נוספים בשטח התוכנית.

התוכנית מאשרת תוספת של 20% תכסית (שטח הבנייה הצמוד לקרקע) ביחס למבנים הקיימים, בתא שטח 500 שהגדרתו תעשיה עם הנחיות מיוחדות. תא שטח 500 מהווה את מרבית השטח התפעולי של בז"ן, שגודלו 2233.6 דונם. בשטח תותר הקמתם של מבנים ומתקנים הדרושים לצורך פעילות וייצור של בתי זיקוק, מפעלים למוצרים פטרוכימיים, פלסטיקה, כימיקלים, דשנים וחומ"ס, לרבות צנרות, מנהרות תשתית, דוודים, ארובות, מערכות איכות הסביבה, אלמנטים ומערכות ייצור וכו'… פרט לתחנת כוח. הועדה סבורה כי אין להתיר הקמתן של תחנות כוח חדשות או להרחיב את תחנת הכוח הקיימת…ככל שתדרש הקמת תחנת כוח חדשה, יש לפעול להכנתה של תכנית חדשה.

לדעת הועדה אין בעיה בכך שאין מידע מדויק לגבי שטח הבינוי הקיים היום במתחם בז"ן ומוסיפה לכתוב בהחלטה משפט מגוחך שאומר כי הציבור יכול להתרשם מנפח מתחם בז"ן ומכאן ללמוד על השטח הבנוי: "אמנם מסמכי התכנית המופקדת אינם כוללים פירוט בדבר מצב קיים ואולם איננו רואים בכך פגם…אין כימות מספרי של הבינוי הקיים אך אין זה סביר להעלות טענה כי הציבור אינו יכול לדעת מה היקף הבינוי במקום שכן ניתן להתרשם מנפחו".

נוסף על כך שאין כימות מספרי ל- 20% תוספת הבנייה, בתחילה בז"ן ביקשה, בהגשת התכנית, שלא לכלול מתקנים המשרתים מתקנים, כדוגמת סככת ציוד או חדר חשמל, כמבנים, כך שהם לא נספרו כשטח בנוי, אלא שבהחלטה קבעה הועדה כי מתקנים שכאלו כן יוגדרו כמבנים. כלומר, כעת שטח הבינוי הקיים גדל וכפועל יוצא גם שטח הבנייה העתידי המותר.

 

"זכות ההשגה תאפשר לנפגע מן הבקשה להעלות טענות כי הקמת המתקנים אינם עולים בקנה אחד עם הוראות התכנית, לרבות ביחס להוראותיה הסביבתיות…יחד עם זאת, אנו סבורים כי יש להותיר שיקול דעת בידי הועדה המקומית המשותפת לפטור במקרים מתאימים ומנימוקים מיוחדים שירשמו בקשה להיתר למתקן חדש ממתן זכות השגה. זאת, למשל כאשר עסקינן במקנים חדשים אשר השפעתם הסביבתית היא זניחה. על מנת שהליך זה לא יימצא מסרבל שלא לצורך את הליך מתן ההיתרים על פי התכנית"

 

קונדנסטים

"בתוכנית זו יכול ויהיה כדי לאפשר מעבר פיזי של דלקים גולמיים (קונדנסטים) שיווצרו מהפקת הגז הטבעי למתחם בז"ן…אשר לזיקוק קונדנסטים, הרי שזה יתאפשר ככל שינתן אישור הועדה המקומית המשותפת לכך ובתנאים שתקבע. זאת, לאחר התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה ועם משרד התשתיות, וקבלת חוות דעת סביבתית בעניין תכונותיהם של הקונדנסטים בהשוואה לדלקים אחרים אותם מזקק המתחם"

 

 

מהלך הזמנים לתוכנית ולעררים מתחם בז"ן:

27.7.12 – הופקדה התכנית

12.3.13 – הועדה המחוזית מינתה חוקרת לשמיעת ההתנגדויות

12.1.14 – הועדה קיבלה את מרבית המלצות החוקרת שהיו קבלת חלק מההתנגדויות ואישור התכנית בתנאים. על כך נסובו העררים:

3 דיונים בעררים התקיימו בתאריכים: 19.3.15, 8.7.15, 14.7.15

לאחר מכן ניתנה החלטת הביניים בה הודיעה בז"ן כי התכנית תתוקן כך שזכויות הבנייה על הקיים במתחם יהיו בתוספת של 20% בסה"כ.

הדיון האחרון בעררים נערך ב- 28.1.16 וההחלטה הסופית ניתנה ב- 11.7.16

 

 

במרץ 2016 נראה היה כי המשרד להגנת הסביבה חוזר בו מתמיכתו בתוכנית להרחבת בז"ן

נורית שטורך, סגנית מנהל ומתכננת מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, שלחה מכתב ליו"ר ועדת הערר של המועצה הארצית, עו"ד סילביה רביד, בו היא טוענת כי לאור מידע חדש שהתגלה בעקבות העררים שהוגשו לאחר החלטת ביניים של הועדה, המשרד להגנת הסביבה מתנגד לתכנית. המשרד להגנת הסביבה הבין לראשונה כי למעשה מדובר בתוספת משמעותית של מכלי אחסון דלקים שתגרום בהכרח לעלייה בפליטות, וזאת בניגוד להצהרות בתי הזיקוק כי לא תהיה תוספת פליטות. האמנם, המשרד להגנת הסביבה גילה זאת רק עכשיו?

 

ראש עיריית חיפה יונה יהב אמנם לא הצטרף להגשת העררים, אך עם התגברות הלחץ מצד הציבור להתנגדות לתוכניות ההרחבה של בז"ן, הופיע בדיון והתעמת עם עורך הדין של בז"ן. המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים אמרו כי על ידי בז"ן הובאו לראשונה נתונים חלקיים של המצב הקיים, למרות  שנדרשו בשלב מוקדם יותר

 

 

כתבי אישום נגד קבוצת בז"ן כשברקע דיונים בתוכנית ההרחבה 

המשרד להגנת הסביבה הודיע על הגשת כתבי אישום נגד שלושה מפעלים בבעלות קבוצת בז"ן בחיפה: בתי זיקוק לנפט, כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה, בגין גרימת זיהום אוויר חמור והתעלמות מהתראות ודרישות לטיפול בזיהום ולסילוק החומרים המסוכנים בשנים 2010-2013. כתב האישום החמור ביותר הוגש נגד בתי זיקוק נפט והוא כולל עבירות זיהום אוויר, הפרת צו אישי, פליטות חריגות ממתקני המפעל והתעלמות ממושכת מדרישות המשרד להגנת הסביבה להתקין אמצעים להפחתת פליטות ממיכל אחסון המכיל MTBE – חומר אורגני, שחשיפה אליו עלולה לפגוע בבריאות.

יום לפני ההודעה על הגשת כתבי האישום, נערך דיון בערר נגד התוכנית להרחבת בתי הזיקוק שהסתיים ללא הכרעה. דיון נוסף יערך בקרוב. יום לפני הדיון, במחטף כמעט, יצאה בז"ן בהודעה שהיא מושכת את הערר שלה אלא שאת הסעיף הנוגע להליכי שימוע ציבורי עתידיים במסגרת אישור התוכנית הם לא משכו. כך נפגעת זכות הציבור להגן על עצמו ולהיות מעורב בתוכנית באמצעות שימועים ציבוריים עתידיים.

 

עמדת משרד הבריאות בעניין הרחבת בז"ן וקרקעות הצפון להרחבה>>>

בעררים על תוכנית הרחבת בז"ן וקרקעות הצפון הציג משרד הבריאות את עמדתו וקבע כי יש קשר סיבתי בין התחלואה העודפת במפרץ חיפה לבין זיהום האוויר: "לאור הצטברות הממצאים לגבי החריגות בחומרים המנוטרים, החריגות בממצאי הדיגומים, נתוני המפל"ס, נתוני התחלואה והמחקרים האפידמיולוגים באזור מפרץ חיפה ובהתאם לידע הקיים בספרות הרפואית, קבעה הוועדה המייעצת לאפידמיולוגיה סביבתית של משרד הבריאות בישיבתה ב- 28.1.15 כי קיים קשר סיבתי בין זיהום האוויר והתחלואה העודפת במפרץ חיפה. הועדה המייעצת לאפידמיולוגיה סביבתית כוללת רופאים, נציגי ציבור, נציגי אקדמיה, נציגי משרדי הממשלה, אשר עוסקים בתחום והיא מונתה ע"י ראש שירותי בריאות הציבור על מנת לייעץ למשרד הבריאות."

 

 

קרקעות הצפון

התוכנית השנייה שאושרה גם היא ותביא להרחבת התעשייה ואחסון החומ"ס במפרץ חיפה היא "קרקעות הצפון" – הקמת חוות מיכלי אחסון דלקים במתחם מזרחית למתחם בז"ן.

חידוש מכלי אחסון דלקים ישנים בחוות הישנות שהפליטות והדליפות מהם גדולות מאוד הוא צעד חשוב אלא שהחווה החדשה תביא להגדלת כמויות הדלקים המאוחסנים במפרץ ולהקמת מתקנים שלא היו בחוות הישנות.

החשש, בנוסף להיקף האחסון הגדול ממילא שבתוכנית, הוא שבעוד והמתחם החדש יבנה חוות הדלקים הפועלות כיום לא יסגרו היות והתוכנית אושרה ללא תנאי של סגירת החוות הישנות.

בתשובת המשרד להגנת הסביבה שניתנה בתגובה להחלטת הביניים (ניתנה בדצמבר 2015) של ועדת המשנה לעררים על תכנית קרקעות הצפון, מסכם המשרד כי החווה מאפשרת גידול מהכמות המאוחסנת היום בשתי החוות הקיימות וכן מאפשרת תוספת של מתקני ניפוק שאינם קיימים היום בחוות המתפנות, וזאת בצמידות למתחם בתי הזיקוק. כדי להגדיל את נפח האחסון בחווה מעבר ל- 400,000 טון יהיה על היזם לקבל אישור המשרד להגנת הסביבה כי לא תהיה חריגה מערכי הסביבה וערכי היעד בגדר המפעל.

 

 

 

 

בתקשורת:

המאבק הסביבתי נכשל: מפרץ חיפה יורחב, יאיר קראוס, 14.7.16, NRG

בתי הזיקוק יורחבו וחוות מיכלים לדלקים חדשה תוקם. "כך נראית מדיניות המעדיפה את רווחי המפעלים והטייקונים על פני בריאות התושבים", אמר ח"כ חנין. בנוסף, החווה המסוכנת הקיימת בקריית חיים לא תיהרס

 

"מכת מוות למאות אלפי תושבים": מתחם בתי הזיקוק בחיפה יורחב, עדי חשמונאי, אלי לוי וטל שלו, 14.7.16, וואלה! NEWS

ארגוני איכות סביבה ותושבים זועמים על החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר את התכנית להרחבת מתחם בז"ן ב-20%. "החליטו לגזור את גורל האזור לחסדי מלאך המוות". הוועדה: "היתרים ינתנו רק אם לא יעלו את קצב פליטת המזהמים"

 

הערר נדחה: בתי הזיקוק בחיפה יורחב, אילנה קוריאל, 14.7.16, Ynet

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה עררים שהוגשו גם נגד תוכנית "קרקעות הצפון" להעתקת מתקני נפט למפרץ חיפה. ארגוני הסביבה מוחים: "יישום התוכניות יגדיל בוודאות את הסיכונים לאוכלוסייה ואת זיהום האוויר והתחלואה"

 

חרף מחאת התושבים, אושרו התוכניות להרחבת פעילות בתי הזיקוק במפרץ חיפה, צפריר רינת, נעה שפיגל, 14.7.16, הארץ

התוכניות מאפשרות תוספת זכויות בנייה למתקנים, הסדרה של הפעילות בבתי הזיקוק ואחסון הדלק באתר חדש. ארגוני סביבה ותושבי העיר: התוכניות יגבירו את סכנת זיהום האוויר באזור

 

פיגוע סביבתי במפרץ חיפה / דעה, פרופ' עדי וולפסון, 16.7.16, Ynet

אישור התוכניות של "קרקעות הצפון" והרחבת בתי הזיקוק מעלה תהייה גדולה, בעיקר נוכח מצב איכות האוויר במפרץ חיפה

 

יונה יהב מבקש להעביר את המפעלים לקפריסין, תוכנית הבוקר של אורלי וגיא, 29.7.16, ערוץ 10

שתף

עוד באותו עניין

חדשות

סיכום פעילות העמותה בתקופת המלחמה

  אנחנו עוקבים מאז תחילת המלחמה אחר ההשפעות שלה גם ברמה המקומית, ובפרט על תפקוד הרשויות המקומיות הערביות. עבדנו בתקופה זו בתחומים אלו: ניטור ומעקב