הפלרת מי שתיה 17.3.16

הפלרת מי שתייה בישראל מתבצעת בישובים שונים באופן וולנטרי משנות ה-80, אך ללא חובה. בשנת 1998 תיקן משרד הבריאות תקנה שחייבה הפלרת מי השתייה ביישובים המונים 5,000 תושבים ויותר. התקנה נכנסה לתוקף בשנת 2001, ורק בשנת 2002 החל יישומה בפועל. באוגוסט 2014 הופסקה חובת ההפלרה לאחר החלטה של שרת הבריאות דאז יעל גרמן שהתבססה על מסקנות ועדת עדין. במאי 2015 שר הבריאות, יעקב ליצמן, הודיע כי תוחזר חובת ההפלרה וב- 16.3.16 ועדת הפנים אישרה. חברת הכנסת יעל גרמן התנגדה ודרשה הצבעה חוזרת בעניין בשבוע שאחרי האישור, מה שכנראה יגמר עם תוצאה זהה – חובת ההפלרה תחזור.

באוגוסט 2015, ההודעה של ליצמן על החזרת חובת ההפלרה הביאה לתלונה במשטרה מצד מומחים נגד נתניהו וליצמן על זיהום מאגרי מים – "המעכיר או מזהם מי מעיין, מיכל או מאגר ועושה אותם בכך פחות מתאימים למטרה שהם משמשים לה – דינו 3 שנות מאסר".

ויכוח של עשרות שנים ניטש בעד ונגד הפלרת מי שתייה.

מצד אחד מחקרים מראים שפלואוריד מונע עששת, בעיקר אצל ילדים, בעלות כספית נמוכה. מצד שני טיעונים נגדיים רבים, בראשם העובדה כי חובת הפלרה לא מאפשרת לאזרח לבחור אם לשתות מים עם פלואור או לא וכי לא ניתן לדעת מהם ההשפעות הנוספות שיכולות להיות לפלואור.

פלואור נמצא באופן טבעי בריכוזים שונים במים. התומכים בהפלרה טוענים כי יש להוסיף למים בהם ריכוז הפלואור נמוך, פלואור באופן מלאכותי בכדי להגיע לערכים המומלצים. עם זאת, הערכים המומלצים משתנים ממדינה למדינה.

במדינות רבות בהם אספקת מי שתייה מוסדרת ועוברת בצנרת, הפלרה וולנטרית נעשית ברמת הרשות המקומית באחוזים משתנים, וזאת בהסכמת התושבים. במדינה אחת בלבד בעולם – אירלנד – יש חובת הפלרה ואילו סקנדינביה היא המדינה היחידה בעולם בה יש איסור מוחלט להפלרת מים.

בעד הפלרה:

– מניעת עששת, בעיקר בילדים, ע"י חיזוק אמייל השן, בעלות כספית נמוכה.

נגד הפלרה:

– הוספת פלואור למים כמוה כמתן תרופה בכפייה – מהווה פגיעה בזכות הפרט לאוטונומיה על גופו.

– מחקרים מראים כי פלואור מעלה את הסיכון לסרטן, מחליש עצמות ופוגע בכליות בעיקר בקרב מבוגרים

– הפלואור שמוכנס למי השתייה בישראל הוא למעשה חומצה פלואורוסיליצית שהיא פסולת רעילה של מפעלי פוספטים, שעל פי חוק החומרים המסוכנים אמורה להיות מטופלת באופן מיוחד ולהיות מפונה לאתר ייעודי פסולת של תהליכי ייצור. כך המפעלים נפטרים מהפסולת ואפילו מקבלים על כך תשלום.

– מרבית מי השתייה לא משמשים לשתייה והפלרה שלהם מהווה למעשה בזבוז כספי

– פלואור נמצא בשפע במשחות שיניים ואין צורך בהוספתו גם במי השתייה

– לא ניתן לדעת איזו כמות פלואור תגיע לכל אדם, שהרי כל אחד שותה כמות שונה של מים

– עודף פלואור יכול לגרום לפלואורוזיס – מופיע ככתמים על השיניים

– ישראל תהיה המדינה השנייה בעולם, אחרי אירלנד, שבה קיימת חובת הפלרת מי שתייה, מתוך סקירה משווה – מדיניות וחקיקה בנושא הפלרת מי שתייה, מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל

ההודעה על החזרת חובת ההפלרה בתקשורת:

ועדת הפנים אישרה – תחודש הפלרת המים שהופסקה, ד"ר איתי גל, 16.3.16, Ynet

חברי הוועדה אישרו ברוב גדול את הצעתו של שר הבריאות ליצמן, אולם השרה לשעבר גרמן – שביטלה את ההפלרה בראשית כהונתה – דרשה הצבעה חוזרת. גורמים רפואיים הביעו תמיכה בהחלטה, אך ארגוני הסביבה טענו כי מדובר בפגיעה בזכויות הפרט

ועדת הפנים אישרה: הפלאוריד בדרך חזרה למי השתייה שלנו, אריק בנדר, אורית א. בראון, 16.3.16, מעריב online

רוב הח"כים תמכו בהצעה להפלרת מי השתייה, שנעצרה במהלך כהונתה של שרת הבריאות לשעבר גרמן. חסון: "צריך לתמוך בליצמן". רוזין: "זו הרעלה המונית"

הח"כים הצביעו: הפלואוריד יוחזר למי השתייה, דליה מזורי, 16.3.16, nrg

אחרי ששרת הבריאות הקודמת קבעה כי יש להפסיק את הפלרת מי השתייה, היוזמה להפיכת ההחלטה בנושא של שר הבריאות הנוכחי יעקב ליצמן תופסת תאוצה. "רק בסקנדינביה מתנגדים להפלרה"