חוק השקיות אשר עבר בקריאה שלישית בכנסת יכנס לתוקפו ב-1 לינואר 2017.
החוק חל על רשתות המזון הגדולות בלבד שנמצאים ברשימה שפרסם הממונה על ההגבלים העסקיים.
החובות שמטיל החוק על רשתות המזון הנ"ל:
- אסור למכור או למסור בחינם שקיות נשיאה חד פעמיות בעובי של פחות מ- 20 מיקרון
- חובה לגבות תשלום שלא יפחת מ 8.54 אגורות על שקיות עם ידיות שעובין מעל 20 מיקרון
- החוק לא חל על השקיות הדקות שבאות במגע ישיר עם מזון בתנאי שאין להן ידיות ולא על שקיות לנשיאת תרופות.
- ליידע את הלקוחות על גבית התשלום מראש
- לרשום את החיוב בחשבונית.
- החובה חלה גם על מכירה מקוונת.
- לדווח אחת לרבעון למשרד להגנת הסביבה על מספר השקיות שנמכרו ולהעביר את ההיטל שנגבה על ידן
האם אכן החוק יביא לשינוי בדפוסי השימוש של האזרחי הישראלי?
מטרת החוק הינה לצמצם את השימוש בשקיות חד פעמיות המהוות פסולת המזיקה לסביבה מתוך מטרה לשמור על הטבע, איכות החיים ולמען הדורות הבאים.
הביקוש לשקיות בישראל הוא 274 שקיות לנפש בשנה, ובסך הכל משתמשים בכל שנה במרכולים ב–1.28 מיליארד שקיות.
קביעת היטל על שקיות היא אמצעי מקובל ברחבי העולם. באיחוד האירופי התקבלה בשנה שעברה החלטה, שכל המדינות החברות יפעלו לצמצום הדרגתי של השימוש בשקיות, כך שהשימוש לנפש בשנה יהיה 90 שקיות בשנה עד 2019. בפינלנד ובלוקסמבורג השימוש כבר עתה ירד לפחות מ–80 שקיות בשנה.
על פי מחקר שעשתה פרופ' אופירה איילון במוסד שמואל נאמן בטכניון ההיטל הנמוך שאומץ בחוק הישראלי יביא לכך ש–80% מהצרכנים ימשיכו להשתמש בשקיות וכי עדיף לטפל בשקיות במסגרת חוק מיחזור אריזות, ולהוסיף אותן לרשימת האריזות שהיצרנים והמשווקים מחויבים לפעול לאיסופן כפסולת.
לטענת המשרד להגנת הסביבה באמצעות החוק אפשר להגיע להפחתה של 50% במשקל השקיות בהן הציבור משתמש, לאפס את העלות למרכולים, ולהוריד את העלות לציבור ב- 35%. הצרכן יוכל להחליט אם לרכוש שקיות או לא – ולא ישא אוטומטית בעלות השקיות המוטמעת במחירי המוצרים.
