יום ללא מכוניות (מצוין בכל שנה ב- 22 בספטמבר) הוא יום בינלאומי המצוין ברחבי העולם במטרה להעלות את המודעות הציבורית לנזקים החמורים שנגרמים לבריאות ולסביבה כתוצאה מהתחבורה. אימוץ של יום אחד בשנה שבו מוותרים על המכונית הפרטית, נותן לאנשים הזדמנות לבחון כיצד יכולה העיר שלהם או השכונה שלהם להיראות ולתפקד כשנעות בה פחות מכוניות.
לשימוש ברכב הפרטי יש כמובן השפעות שליליות נוספות: התחממות גלובלית, תאונות, פגיעה בהולכי רגל, בעיות חניה, מתח נפשי, רעש, הרגלי נסיעה ברכב במקום הליכה ברגל ועוד.
האם יום אחד ללא מכוניות יצליח לעזור בהורדת מספר כלי הרכב בתוך העיר?
אין ספק שהפחתת כלי הרכב בתוך העיר מצריכה פתרון הרבה יותר עמוק שכולל מעורבות של מספר רשויות ושינוי תשתיות מורכב. עד אז, כל אחד מאתנו יכול לתרום לנושא באופן אישי על ידי העדפת השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה ברגל כשמדובר במרחקים קצרים, הסעות מאורגנות למקומות עבודה ובתי ספר, נסיעה משותפת ועוד.
זיהום אוויר, שנגרם בין השאר מתחבורה, הורג בכל שנה מילוני אנשים ונאמד בנזק של טריליוני דלרים.
בהקשר זה פורסם אתמול מחקר חדש של הבנק העולמי:
בשנת 2013 מתו בטרם עת 2,201 ישראלים מזיהום אוויר והנזק למשק נאמד ב- 7.405 מיליארד דולר (2.94% מהתוצר הלאומי הגולמי). לפי המחקר, זיהום אוויר הוא הגורם הרביעי בעולם לתמותה, אחרי עישון, תזונה והשמנה ומוביל לסרטן, מחלות לב, ריאה ונשימה. יותר מפי 6 מתים מדי שנה מזיהום אוויר מאשר ממלריה ויותר מפי 4 מאשר איידס.
ברחבי העולם מתים מדי שנה 5.5 מיליון בני-אדם ממוות מוקדם מזיהום אוויר, כאשר הנזק הכלכלי המצטבר הוא 5.11 טריליון דולר ו- 225 ביליון דולר באובדן מכושר עבודה.
דו"ח איכות אוויר לשנת 2014 של המשרד להגנת הסביבה, מדגיש את חשיבות המאבק בזיהום האוויר מתחבורה, ובפרט במרכזי הערים. תחנות ניטור ברחבי הארץ מצביעות על התחבורה כגורם העיקרי לזיהום אוויר במרכזי הערים.
לעומת זאת, בחלק מהערים מקורות הזיהום העיקריים הם מהתעשייה דווקא, לצד הזיהום התחבורתי. הדוגמא הבולטת ביותר היא מפרץ חיפה.
זיהום אוויר משפיע באופן מכריע על הבריאות. כבר מדבריו של הרמב"ם אפשר ללמוד על החשיבות הראשונה במעלה לאיכות האוויר בסביבת חייו של האדם: "אדם צריך קודם כל לשים לב לתיקון האוויר, אח"כ תיקון המים, ואחר כך – תיקון המזון".
כלי תחבורה שונים פולטים מגוון רחב של חומרים מסוכנים, בינהם: חלקיקים נשימים,תחמוצות חנקן ,הידרוקרבונים,פחמן חד חמצני, תחמוצות גופרית, בנזן ו- 1,3בוטדיאן.
מחקרים בעולם ובארץ מוצאים קשרים הדוקים בין זיהום אוויר ועליה בשיעורי תחלואה במגוון רחב מאד של מחלות, ביניהן: מחלות כלי דם, מחלות לב, שבץ מוחי, תחלואת ריאות, אסטמה, סרטן ובפרט – לימפומה שאינה על שם הודג'קין, סרטן ריאות, סרטן השד, לוקמיה, סוכרת, מומים מולדים, משקל נמוך בלידה ועוד. משרד הבריאות בישראל הכיר בזיהום אוויר כגורם מסרטן בשנת 2014.
מחקר ישראלי חדשני שהתפרסם בשנת 2015 ע"י פרופסור מיכאל אבירם, מנהל מכון המחקר הרפואי ברמב"ם, בדק לראשונה את השפעת הפחמן חד-החמצני (CO) – מרכיב מרכזי בזיהום אויר, שמקורו העיקרי במנועי התחבורה והמפעלים. במחקר זה נבדקה השפעת ה CO על צבירת שומני הדם בתאי דופן העורק, ונמצא כי תהליך זה הינו גורם חשוב, להתפתחות וזירוז טרשת העורקים, שהביטוי שלה הוא התקף לב או שבץ מוחין. מחקר זה תורם להבנת החשיבות הגבוהה בהורדת מדדי זיהום אוויר שמקורם בתחבורה ובתעשייה, במטרה להוריד את התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם.
