הסמכות לטיפול ראשוני באירועי חומרים מסוכנים עברה מהמשרד להגנת הסביבה למכבי האש – והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה כמעט הופסק לחלוטין. "זה עלול להוביל לאסון", מזהירים בעמותת "אזרחים למען הסביבה"
עמיר בן דוד, ידיעות אחרונות, 18.11.15
לפני שנתיים הועברו כל הסמכויות למתן מענה ראשוני לאירועי חומרים מסוכנים מהמשרד להגנת הסביבה למערך הכבאות הארצי. במקביל נקבע כי אנשי החומרים המסוכנים של המשרד יסייעו וייעצו למערך הכבאות בקבלת החלטות לגבי היקף הסכנה לציבור ולצוותים בשטח. תחקור וחקירת האירועים נשאר בידי המחוזות השונים במשרד. אלא שבשנים האחרונות, מסתבר, המשרד כמעט אינו מתחקר וחוקר אירועים כאלה.
ליאורה אמיתי, מנהלת עמותת "אזרחים למען הסביבה": "למעשה אין שום פיקוח. על פי החוק אמורה להעשות חקירה משמעותית שמטרתה פתיחה בהליך פלילי – ויש לעשותה מיידית עם ביצוע העברה / מיידית לאחר התרחשות האירוע. הרי לא יתכן שרק כעבור כמה חודשים במקרה הטוב – יפתח הליך שכזה, אם סדר האירועים הוא כמו זה שמהמשרד מצהיר עליו. יוצא שהמשרד מעלים עין ביודעין מהאירועים הללו, ובכך מאפשר התנהלות לא תקינה בכל מה שכרוך בחומרים מסוכנים, שעלולה לגבות חיי אדם ואף להוביל לאסון רב נפגעים. זו שערוריה".
עו"ד ג'מילה הרדל ואכים מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת אזרחים למען הסביבה: "חוק החומרים המסוכנים מטיל אחריות משותפת בין המשרד להגנת הסביבה ורשות הכבאות לטיפול באירועי חומרים מסוכנים נפיצים. המשרד להגנת הסביבה טוען שהחוק כיום לא מתיר לו להתערב מיידית באירועי חומרים מסוכנים בכלל, אבל עדיין מעניק לו סמכויות אכיפה מינהלית ופלילית בתחום החומרים המסוכנים. מדובר בסתירה, כי המשרד לא יכול לבצע אכיפה אם הוא לא חוקר ואוסף ראיות מיד לאחר קרות האירוע, והוא לא יכול להשאיר את המלאכה הזאת בידי רשות הכבאות. החלטת הממשלה משנת 2012 היתה בעייתית, וחבל שהמשרד להגנת מקטין ראש עד היום ולא מבקש להחזיר לידיו את כל הסמכויות כבעבר".
גורם במשרד להגנת הסביבה: "מאז שהאחריות למענה ראשוני עברה לכבאות, תשומת הלב שלנו לאירועים כאלה פחתה משמעותית. פעם היו מגיעים לכל אירוע ובאופן טבעי מתחקרים אותו והיום זה כבר לא כך. לא צריך להיות גאון כדי לדעת שאם לא נתחקר אירועים כאלה, יכול להיות שבעתיד יקרה באותו מקום אירוע חמור יותר".
האסון הסביבתי בנמל טיאנג'ין בסין לפני כחודשיים, גבה את חייהם של למעלה ממאה בני אדם. הוא רלוונטי היום יותר מתמיד למדינת ישראל – גם בנמלים בישראל מאוחסנים מאות אלפי טונות של חומרים מסוכנים. במפעלים בארץ מיוצרים מאוכסנים ומשונעים מאות אלפי טונות נוספים, ובכל פעם שיש אירוע של דלקה או פיצוץ – המדינה אינה חוקרת, אינה מעמידה לדין, כלומר אינה מפקחת – מה שמוביל לעליה מדאיגה במספר האירועים. בשורה התחתונה, אין מי ששומר עלינו מפני האסון המתקרב.
