חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
עמותת אזרחים למען הסביבה

ריסוס בעיר בקוטלי עשבים

המאמר נכתב ע"י פנינה מדן וחיים טבק במסגרת לימודי הקיימות במרכז להנהגת הבריאות

ערים רבות בארץ נוהגות לרסס את המדרכות והגנים הציבוריים בקוטלי עשבים. זוהי הדרך הנפוצה לאחזקת המדרכות והגנים בעלות נמוכה, בייחוד כשנשכרים לצורך כך קבלני גינון, והאחריות על בריאות המרססים חלה עליהם ולא על הרשות המקומית.

glyphosate

אחד מהמוצרים הנפוצים ביותר שבהם נהוג לרסס הוא קוטל העשבים מזרחן אורגני המוכר בשמו המסחרי ראונדאפ (ROUNDUP), שהחומר הפעיל בו נקרא גלייפוסט (C3H8NO5P) (Glyphosate Pelargonic acid). הגלייפוסט המיוצר על ידי ענק הכימיקלים "מונסאנטו" (MONSANTO), נספג דרך עלוות הצמח וחודר משם לכל שאר חלקיו ובכך פוגע ביכולתו לייצר חומצות אמינו החיוניות להתפתחותו. הריסוס גורם למות הצמח תוך כשבוע שבועיים. הגלייפוסט נחשב עד לאחרונה על ידי הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב –EPA – כבעל רעילות נמוכה לבעלי חיים ובני אדם.

עדויות לפגיעתו של הגלייפוסט במערכות אקולוגיות כתוצאה מספיגת החומר באדמה ומסחיפתו למאגרי מים עוררה חוקרים לבדוק את השפעתו על הסביבה. מסתבר, שזמן ההתפרקות של הגלייפוסט תלוי בסוג האדמה. באדמות בעלות יכולת ספיחה גבוהה (למשל בקרקע חרסיתית) נמצאו שאריות מהחומר גם לאחר חודשים ועד שנתיים ממועד הריסוס!! באדמה עצמה, שאריות גלייפוסט גורמות לפגיעה בחיידקי הקרקע, ירידה ביכולתם לקבע חנקן הדרוש לצמחים, ולתופעות שונות המגבירות את רגישות הצמחים למחלות. בתולעי אדמה נצפו שינויים בהתפתחות וביכולת הרבייה[1]. במאגרי מים נצפו שינויים בהתפתחות צפרדעים, מבחינת מורפולוגיית הגוף, ומומים במערכת העצבים. בתנאי מעבדה בדקו את הגלייפוסט על תאי אדם ונמצאה השפעה על תאי השיליה, וכמו כן נמצאו מגוון הפרעות בעוברי חולדות שאימותיהם נחשפו לחומר[2].

בנובמבר 2009, לאחר תהליך שהחל עוד ב-2001 על-ידי לוחמים למען הסביבה בצרפת, בית המשפט העליון של צרפת, לאחר שתי פסיקות קודמות בערכאות יותר נמוכות, פסק כי חברת מונסאנטו שיקרה כשטענה שחומר הגלייפוסט מתכלה באופן ביולוגי, עפ"י הכיתוב שלה על התוויות המופיעות על מכלי ה-ROUNDUP.

במחקר שבו נבדקה ההשפעה של החומר על הגרעין של בני-אדם, נצפו שינויים בחומר הגנטי של התא, המהווה גורם סיכון מאוד משמעותי לסרטן. למרות טענות החברה המייצרת את החומר, "מונסאנטו", שהחומר נעלם מהגוף ואינו מותיר עקבות, מספר מחקרים שפורסמו טענו שגלייפוסט נמצא בשתן, בדם ואף בחלב אם[3].

"מחקר ישראלי, שפורסם ממש בימים אלו, ונערך על ידי בית החולים שערי צדק ומכללת תל חי מצא כי ילדים שהתגוררו בסמוך לשדות שרוססו בזרחנים אורגניים סבלו משלל בעיות בתפקודים מוחיים קוגנטיביים. החוקרים מצאו גם כי ככל שרמת החשיפה של הילדים הייתה גבוהה יותר לשדות ולמטעים המרוססים, כך הפגיעה הייתה קשה יותר".[4]

במאי 2015 הודיעה הסוכנות לחקר הסרטן כי גלייפוסט נוסף לקבוצת החומרים החשודים כמסרטנים בבני אדם[5].

בנוסף, שתי עבודות מחקר שהוצגו במהלך 2015, מצאו כי החשיפה לגלייפוסט תורמת להתפתחות התופעה של נוגדני תרופות אנטיביוטיקה[6][7] . בהמשך לטענות הרבות נגד רעילותו של הגלייפוסט ואוסף המחקרים השונים החושפים את ההשפעה השלילית על בריאות האדם וסביבתו, החליט משרד הבריאות הקנדי – HEALTH CANADA – לשינוי הכיתוב בהוראות השימוש והאזהרות על מוצר ה-ROUNDUP הכולל את האזהרות הבאות:

  1. הצהרה המציינת כי השימוש בראונד-אפ יעשה רק כאשר קיים סיכון מינימלי לסחיפה של החומר לכיוון אזורי מגורים או מרכזי אוכלוסין
  2. המלצה לחקלאים להימנע לא להגיע לחלקות שרוססו טרם שעברו 12 שעות מגמר הריסוס
  3. הצהרה על סכנה לסביבה כי החומר עשוי להיות רעיל גם לזנים שחומר הריסוס לא כוון אליהם
  4. המלצה להקים אזורי חייץ ללא ריסוס – BUFFER ZONES – על מנת להגן על הקרקע והסביבה של גידולים מבוססי מים מפני חשיפה לא מכוונת לחומרי הריסוס
  5. הצהרה על הסכנה הכרוכה בשימוש חומר הראונדאפ בזליגה לסביבת גידולים מבוססי מים

עדויות מארה"ב ומארצות אחרות מראות את הסכנות הבריאותיות לחקלאים עצמם ולבני משפחותיהם, בעקבות הריסוסים של הגלייפוסט על החלקות המעובדות. תלונות של פועלים חקלאים בארה"ב על הקאות, כיווצי שרירים ופריחה על העור, במקרים הקלים ובמקרים הקשים, התפתחות של מחלות אקוטיות כמו לוקמיה, סרטן מוח, מומי לידה, נזקים למערכת העצבים וחוסר איזון הורמונלי[8].

בסרילנקה, דווח כי עובדי חקלאות התלוננו על מחלות כלייתיות כרוניות כתוצאה משתיית מי בארות הממקמות ליד אזורים שטופלו בגלייפוסט[9]

על פי דבריו של ג'וסף א. פיצורנו – Joseph E. Pizzorno – יועצו של הנשיא לשעבר קלינטון לרפואה אלטרנטיבית ומשלימה, הרעלים הקיימים היום בשרשרת המודרנית של המזון המעובד, הם הסיבה לכ-90% מתחלואי האדם[10]. ד"ר דייויד בלינג'ר – Dr. David Bellinger – מרצה בתחום הנוירולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד תומך לחלוטין בדבריו של פיצורנו, כפי צוטט בראיון משותף לעיתון Sydney Morning Herald  בחודש אפריל 2015. להערכתו, הציבור האמריקאי איבד במשותף 16.9 מיליון נקודות IQ כתוצאה לחשיפה לקוטלי עשבים מהסוג של גלייפוסט.

ג'וסף פיצורנו ממשיך וטוען כי הגלייפוסט גם קשור לתופעות הגלובאליות של השמנת יתר וסוכרת. לטענתו, הרעלים בשרשרת המזון המודרנית גורמים למחסור באלמנטים מזינים ובכך פוגעים ביכולת הגוף לניקוי עצמי מרעלים – detoxification.

מעניין לציין גם את השינוי המפתיע בעמדתו של המרכז לפיקוח ומניעה של מחלות בארה"ב – Center for Disease Control and Prevention (CDC)– הסבור, בניגוד לדעת חוקרים בעבר, כי תופעות תורשתיות מהוות רק 10% מכלל המחלות בעולם בעוד ש-90% מהן נגרמות מסיבות סביבתיות!![11]

ומה קורה אצלנו? ישראל היא אחת המשתמשות הכבדות בחומרי הדברה לדונם אדמה. עפ"י הלמ"ס, בשנים 2008 – 2010 נמכרו בישראל כ-7,000 טונות של תכשירי הדברה. באותה תקופה, נצרכו בישראל כ-1,240 טון של קוטלי עשבים שהעיקר ביניהם הוא הגלייפוסט. נכון שהרוב נצרך בחקלאות, עם הנזקים הפוטנציאליים כפי שהובהר לעיל, אך חלק ממנו הגיע לריסוסים בערים ובצדי הדרכים במקומות ישוב.

רישוי תכשירי הדברה מוסדר ומפוקח על ידי ועדה בין-משרדית בראשות משרד הבריאות, ובה נכללים גם נציגים של משרדי החקלאות, הכלכלה והגנת הסביבה. החלטות הוועדה מבוססות על מפרטים טוקסיקולוגים ונעשות עפ"י לקריטריונים בינלאומיים הבוחנים את בטיחות התכשירים. בישראל עדיין ממתינים לעמדות הסוכנויות להגנת הסביבה של ארה"ב ואירופה ובדיקת התייחסותן לתוצאות המחקרים השונים ומסקנות הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן. לדברי גורמים שונים במשרדים האחראים לרישוי חומרי הדברה, המשך השימוש בחומר הנחשב כמסוכן דורש בחינת הסיכונים והערכת המחיר הצפוי מאיבוד היתרונות של הכימיקל לעומת המורכבות והסכנות הנלוות לשימושבחומר הרעיל.

משה פדלון, ראש עיריית הרצליה ויו"ר וועדת הבריאות הוציא במאי 2015 מכתב לרשויות המקומיות בו המליץ למצוא תחליף לריסוס בתכשירים המכילים גלייפוסט, ולהפסיק מיידית את השימוש במוצר המסכן את האוכלוסיה מתוך החשש כי תכשירים אלה גורמים לסרטן מסוג לימפומה. ראשי ערים נוספות כמו כפר סבא, ת"א וחיפה הכריזו על הפסקת השימוש בראונדאפ.[12]

הדוגמא של ראש עיריית הרצליה היא לצערנו לא נחלת הכלל אצל ראשי ערים וראשי מועצות בארץ. לפי גורם במשרד החקלאות, "השימוש בראונדאפ, ובחומרים הדומים לו אינו דורש היתר מיוחד, ובדומה לנהוג באירופה ובארה"ב, החומר מותר לשימוש ללא הגבלות מיוחדות, שכן אינו שייך לקבוצת החומרים המסרטנים". עמדה מאד מקוממת בלשון המעטה, אבל חוקית.

לסיכום, נשאלת השאלה האם, בעקבות צעדיו של ראש עירית הרצליה, מר פדלון וצבר המחקרים המעידים על הנזק הבריאותי שעלול להיגרם משימוש בגלייפוסט, תשכלנה העיריות והמועצות לקיים בקרה הדוקה יותר על קבלני הריסוס שהן מעסיקות, כדי לוודא שאמנם הופסק השימוש במוצרים המכילים גלייפוסט בכל עבודות הריסוס בתחומי הרשות.

 

 


 

[1]  Degradation of 14C-glyphosate and aminomethylphosphonic acid (AMPA) in three agricultural soils. Al-Rajab AJ, Schiavon M.

[2] עבודת מחקר של ליבנת בן-יוסף ויותם קיי בהנחיית ד"ר אילת שביט, 25.6.2012

[3] מחקר של Anthony Samsel יחד עם Dr. Stephanie Seneff, מ-MIT, בוסטון, מסצ'וסטס, ארה"ב

[4] פורטל הרפואה אינפומד: הכל על הסכנות שבחומרי ההדברה. נדב בנדל 28/4/2015

[5]International Agency for Research on Cancer (IARC). Agents Classified by theIARC Monographs, Volumes 1 – 114. 2015. Accessed at  https://monographs.iarc.fr/ENG/Classification/List_of_Classifications_Vol1-114.pdf on October 27, 2015

[6]mBio-The American Society for Microbiology – Sublethal Exposure to Commercial Formulations of the Herbicides..Glyphosate Cause Changes in    Antibiotic Susceptibility

[7] Prof Jack Heinemann at the University of Canterbury – See more at: https://www.mysinchew.com/node/107256#sthash.qXORYxD4.dpuf

[8] Expose & Ignored by the Farmworker Justice, 2013

[9] Jayasumana et al.: Drinking well water and occupational exposure to Herbicides is associated with chronic kidney disease, in Padavi-Sripura, Sri Lanka. Environmental Health 2015 14:6.

[10] Sydney Morning Herald April 16, 2015

[11]CDC.gov Exposome and Exposomics 

[12] המלצת משרד הבריאות להפסקת שימוש בקוטלי עשבים המכילים גלייפוסט 18/5/2015

שתף

עוד באותו עניין

חדשות

סיכום פעילות העמותה בתקופת המלחמה

  אנחנו עוקבים מאז תחילת המלחמה אחר ההשפעות שלה גם ברמה המקומית, ובפרט על תפקוד הרשויות המקומיות הערביות. עבדנו בתקופה זו בתחומים אלו: ניטור ומעקב