שינוע ברום לנמל חיפה

ברום – חומר נדיף ורעיל מאוד.

ישראל היא אחת ממפיקות ומיצואניות הברום המרכזיות בעולם (ישנן הערכות שכ- 30% מכלל הברום בעולם מגיע מישראל). מרבית הברום המופק בישראל מיועד לייצוא.

השלכות בריאותיות לחשיפה לברום: אדי ברום מזיקים מאוד לרקמות הגוף, לדרכי הנשימה, למערכת העצבים, לבלוטת התריס. ברום עלול אף לפגוע בהרכב הגנטי.

הברום מופק בים המלח, על ידי חברת הברום שנמצאת בבעלות כי"ל (כימיקלים לישראל, שבעליה הם גם בעלי "צים"). הברום משונע על גבי תשתית הרכבות הארצית, וכאשר מובל לחיפה, הוא עובר בכל ריכוזי האוכלוסייה הגדולים, בעיקר בגוש דן וחיפה, בצמוד לעורקי תחבורה ראשיים בהם חולפים בכל יום עשרות-אלפי בני-אדם.

השבוע (14.3.16), היינו עדים רק לקדימון לאסון הגדול שיכול להגרם, כאשר רכבת נכנסה בשני קרונות עם מיכלי ברום שהתנתקו מרכבת קודמת והושארו על המסילה, כחצי קילומטר מתחנת דימונה. כתוצאה מהתאונה דלק ברום לאוויר ולקרקע. שישה אנשים נפגעו ודיווחו על צריבות בעיניים. תושבים ברדיוס של קילומטר הונחו להשאר בבתים לכמה שעות ובשעות בהוקר בתי עסק באזור הונחו שלא לפתוח את החנויות.

"מפרץ החומרים המסוכנים והמוות": חשש בחיפה עקב דליפת הברום בדימונה, אלי אשכנזי, 17.3.16, וואלה! NEWS

פעילי סביבה זועמים על שקיימת העדפה ברורה לשנע את הברום לחיפה על פני ערים אחרות. לטענתם, הברום מאוחסן במרחק של פחות מקילומטר מבתי מגורים. "זוהי פצצה מתקתקת, אסון כבד הוא רק שאלה של זמן"

לאור זאת, יש לדרוש לשנע את כל הברום לנמל אשדוד (או אילת, כאשר מדובר על יצוא למזרח הרחוק) ומשם לייצא אותו. החלופה של נמל אשדוד עדיפה על נמל חיפה מהטעמים הבאים:

-הגעתו של הברום לחיפה, על גבי מסילת הרכבת העוברת בריכוזי האוכלוסייה, מסכנת את הציבור. נמל אשדוד מרוחק מאזורי מגורים הרבה יותר מאשר נמל חיפה, כולל מסוף הכימיקלים החדש בחיפה (כרמל א').

-אין זה הגיוני לשנע ברום המיועד לייצוא לצפון, כאשר יש נמל דרומי קרוב הרבה יותר, המותאם לטיפול בחומרים מסוכנים.

–דו"ח וועדת הרצל שפיר (שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה ובחנה את מצבורי החומרים המסוכנים במפרץ חיפה), ממליץ להעביר את שינוע כל הברום לאשדוד, בהדרגה.

-יש לחייב מובילי חומרים מסוכנים בכלל וברום בפרט, לשנע חומרים במסלול הקצר והבטוח ביותר