שקט תעשייתי – מערך ניטור האוויר באזור מפרץ חיפה – דו"ח חצי שנתי 2014

   שקט תעשייתי במפרץ חיפה   

מערך ניטור האוויר באזור מפרץ חיפה

2.11.14

לצפייה והורדה בקובץ PDF

ملخص التقرير

הקדמה ↑

סדרת הדו"חות "שקט תעשייתי" שמפרסמת עמותת אזרחים למען הסביבה היא חלק מפרוייקט "תעשייה מקיימת" שמטרתו לעודד התנהלות מקיימת של התעשייה בישראל.

הדו"ח הנוכחי מתמקד בנושא ניטור האוויר בתחנות הניטור באזור מפרץ חיפה, והוא מתבצע בשיתוף הקואליציה לבריאות הציבור.

הדו"ח מסתמך על הנתונים שנוטרו בתחנות הניטור הנ"ל בתקופה שבין 1.1.2014 ועד 1.7.2014 כפי שהתפרסמו באתרי האינטרנט של מערך הניטור של איגוד ערים אזור מפרץ חיפה הגנת הסביבה (להלן-האיגוד), ושל מערך ניטור האוויר הארצי (מנ"א) של המשרד להגנת הסביבה, ועל הנתונים שהתפרסמו במרשם הפליטות לסביבה (PRTR) לשנת 2012, מהמפעלים המדווחים.

הניתוח אינו מתייחס לנתונים מטאורולוגיים.

תקציר הממצאים ↑

1. מערך ניטור זיהום האוויר בישראל כולל כ- 146 תחנות בכל הארץ.
2. באזור מפרץ חיפה פועלות 26 תחנות לניטור מזהמים באוויר (15 שייכות לאיגוד הערים, 4 לחב' יפה נוף, 3 למשרד להגנת הסביבה, 3 לחברת החשמל ו- 1 לאיגוד ערים חדרה). [נספח טבלה מס' 1-רשימת התחנות]
3. הממצאים מתבססים על הנתונים שנוטרו בתחנות הניטור הנ"ל בתקופה שבין 1.1.2014 ועד 1.7.2014. [ראו מצגת תחנות הניטור במפרץ חיפה]
4. שלוש תחנות מבין ה- 26 לא פעלו ו/או לא התפרסמו נתונים מהם באותה תקופה: תחנת כרמל צרפתי, תחנת קריית חיים (דגניה) ותחנת שוק תלפיות.

5. רוב התחנות אינן פועלות באופן רצוף, כל ימי/שעות החודש, ואינן מנטרות את כל החומרים בכל התקופה, אלא מפסיקות לפעול מספר ימים שמשתנה ממזהם למזהם ומתחנה לתחנה. להלן כמה דוגמאות: פירוט מלא ב [נספח טבלה מס' 2 – ימים ללא ניטור]

בתחנת אחוזה לא נוטר No2 במשך 16 ימים בתקופה, בתחנת האיגוד לא נוטר PM10 במשך 6 ימים, בתחנת יזרעאליה לא נוטר PM10 במשך 17 ימים, בתחנת כרמליה לא נוטרו CO ו- No2 במשך 12 ימים ובתחנת נווה יוסף במשך שבעה ימים ובתחנת נווה שאנן במשך 8 ימים ובתחנת נשר במשך 7 ימים, בתחנת קריית אתא לא נוטר  CO במשך 181 ימים ו- No2 במשך 16 ימים, בקרית ביאליק ובנימין לא נוטר No2 במשך 10 ימים ובקרית טבעון במשך 11 ימים ובתחנת שפרינצק במשך 16 ימים, בתחנת כפר מסריק לא נוטר Pm2.5 במשך 9 ימים.

6. נמצאו מספר רב של חריגות מהתקנים :  להלן כמה דוגמאות: פירוט מלא ב [נספח טבלה מס' 3- חריגות]

באחוזה חריגות ב Pm2.5 עד 1050% ובבוטדיאן 1,3 עד 263 %

באיגוד חריגות ב Pm10 עד 1316% וב O₃ עד 24%

ביזרעאליה חריגות ב Pm10 עד 1212% וב CO עד 60%

בכרמליה חריגות ב Pm10 עד 446%

בנווה יוסף חריגות ב Pm10 עד 1136%

בנווה שאנן חריגות ב Pm10 עד 1402% וב Pm2.5 עד 588%

בנשר חריגות ב Pm2.5 עד 512%

בק. אתא חריגות ב Pm2.5 עד 1120 וב Pm10 עד 832%

בק. ביאליק חריגות ב Pm2.5 עד 616%

בק. בנימין חריגות ב Pm2.5 עד 516%

בק. טבעון חריגות ב Pm2.5 עד 472% וב O₃ עד 35%

ברוממה חריגות ב Pm10 עד 914%

בשפרינצק חריגות ב O₃ 34%

בעצמאות חריגות ב Pm2.5 עד 199%

בפארק הכרמל חריגות ב Pm10 עד 1127% וב O₃ עד 35%

בקק"ל חריגות ב Pm2.5 עד 199%

בכפר מסריק חריגות ב Pm2.5 עד 894%

7. רוב התחנות מנטרות את ארבעת המזהמים שלפיהם נקבע מדד איכות האוויר בישראל : אוזון, תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית וחומר חלקיקי עדין, ולעיתים גם חד תחמוצת הפחמן [מזהמי הקריטריון]. רק 3 תחנות מנטרות בנוסף חומרים מקבוצת המזהמים BTEX-בנזן, טולואן, אתיל-בנזן וקסלינים (בשלוש תחנות), 1,3 בוטדיאן (בתחנה אחת). בארבע תחנות נמדד רק גופרית דו חמצנית.

8. באזור חיפה לא מנוטרים כיום, לא בתחנות הניטור הרציף ולא בשיטות ניטור אחרות, חומרים מסוכנים רבים וביניהם: פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים, עופרת, קדמיום, פורמאלדהיד, חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן, פחמימנים (כמו בנזו-א-פירן וסטירן), מתכות כבדות, אמוניה, דכלורומתאן, טריכלורומתאן, ברום, דיאוקסינים ופורנים ועוד – וזאת על אף שמדובר בחומרים מסוכנים, חלקם מסרטנים, ועל אף העובדה שעל פי נתוני המשרד להגנת הסביבה נמצאו ריכוזים העולים על ערך היעד בחלק גדול מהמזהמים הנ"ל בחיפה. כמו כן, מדובר בחומרים שמקובל לנטר בתחנות הניטור בעולם, בין אם בניטור רציף יומי או ניטור תקופתי קבוע אחר.

9. הבדיקה האחרונה שנעשתה על ידי המשרד להגנת הסביבה לאיתור רמות חלק מהמזהמים הנ"ל באוויר נעשתה בשנים 2007-2008 , ובדיקה נוספת מצומצמת בשתי נקודות בשנת 2010 (התוצאות המלאות לא התפרסמו). בשתי הבדיקות נמצאו ערכים גבוהים, חלקם בחריגות מהתקנים, של מזהמים מסוכנים חלקם מסרטנים.

10. מספר המזהמים המכסימלי שנמדדים בתחנות במפרץ הוא 10, לעומת זאת, בארה"ב מנוטרים עשרות רבות של מזהמים בנוסף למזהמי הקריטריון: עופרת, מתכות ומזהמי אוויר מסוכנים נוספים שנכללים ברשימת מזהמי HAP’s (מזהמי אוויר מסוכנים) שנכון ליוני 2014 מספרם מגיע ל 48 מזהמים (ב-83 פרמטרים שונים) .באחת התחנות שמצאנו בטקסס בארה"ב (Karnack) ניתן לראות כי מספר המזהמים המנוטרים בתחנה ביום מגיע ל 115 מזהמים בפרמטרים שונים.  פירוט מלא ב [נספח טבלה מס' 7 – רשימת מזהמי אוויר מסוכנים] [נספח טבלה מס' 8 – רשימת החומרים המנוטרים בתחנת Karnack]

גם באירופה ישנן תחנות בהן מנטרים מספר הרבה יותר גבוה של מזהמים. בסקוטלנד למשל, הפריסה של התחנות במדינה וסוגי המזהמים הנבדקים משתנים בהתאם לאופי האזור (אורבני, כפרי תעשייתי).  בתחנה אחת במרכז סקוטלנד (Auchencorth Moss), מנוטרים כ-170 פרמטרים (חלקיקים, גזים חומציים, פחמימנים, תרכובות ארומטיות רב טבעתיות).פירוט מלא ב [נספח טבלה מס' 6 – AuchencorthMoss]

11. עבור שלושה מזהמים מבין המזהמים המנוטרים בתחנות (אתיל בנזן, אורטו קסילן, פרה+מטה קסילן) עדיין לא נקבעו ערכים בחוק אוויר נקי. [נספח טבלה מס'  4– רשימת המזהמים]
12. באזור מפרץ חיפה נמצאים 20 מפעלים שידווחו בשנת 2012 למרשם הפליטות וההעברות לסביבה (המפל"ס)- זהו המספר הכי גבוה במדינה. המפעלים הנ"ל פלטו באותה שנה 2,400 טון של חומרים אורגניים דיפים (VOCs)- פי 21 ממה שפלטו מפעלי רמת חובב, ו 83,000 טון מזהמים לנחל הקישון- פי 400  מסך הפליטות לשאר הנחלים בארץ. פליטת החומרים המסרטנים מהמפעלים הנ"ל עמדה על 30.4 ק"ג לקמ"ר, לעומת   1.7 עד 5.3 ק"ג קמ"ר בשאר המחוזות.
13. על פי הנתונים שדיווחו 15 המפעלים הגדולים במפרץ חיפה: אלקון, בתי זיקוק, גדות, גדיב, דור כימיקלים, דשנים, חברת החשמל תחנת הכח חיפה, חיפה כימיקלים, כרמל אולפינים, מעוף, סהל אלובין, פז שמנים, פרוטרום, שמן תעשיות ותרו עולה כי נפלטו לאוויר כמויות אדירות של חומרים מזהמים [פירוט במצגת המפל"ס]

69 טון אמוניה, 168 טון חלקיקים קטנים מ-10 מיקרון, 3,465 טון תחמוצות חנקן, 3,812,787 טון פחמן דו חמצני , 3,746 טון פחמן חד חמצני , 209 טון מתאן ו 2,394 טון תרכובות אורגניות נדיפות אחרות, 3,272 טון תחמוצות גופרית, 5 טון בנזן, 4 ק"ג קדמיום, 16 ק"ג כרום, 33 ק"ג עופרת, 20 ק"ג ארסן, 4 ק"ג בריליום, 18 ק"ג סלניום, 171 ק"ג בריום, 25 ק"ג נחושת, 21 ק"ג מוליבדן, 18 ק"ג אנטימון, 200 ק"ג מנגן, 10.8 ק"ג כספית, 3 טון ניקל, 7.5 טון טולואן, 6 טון קסילן, 346 ק"ג אבץ, 148 ק"ג קובלט, 1 טון וונאדיום, 6.8 טון פחמנים הדרוכלורופלואורים, 228 ק"ג פחמנים הידרופלואורים, 57 ק"ג סטירן, 320 טון ניטרוס אוקסיד, 760 ק"ג פורמלדהיד, 46 ק"ג פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים, 1.2 טון אתיל בנזן, 5.8 טון תרכובות כלור, 324 ק"ג טריכלורואתילן, 1 טון דיכלורומתאן ו- 650 ק"ג טטרכלורואתילן.

            מתוך כל הנ"ל, החומרים הללו מנוטרים חלקית:

CO רק ב 10 מהתחנות, בנזן רק ב 3 תחנות, , טולואן רק ב 3 תחנות, אתיל בנזן רק ב 3 תחנות, קסילן רק ב 3 תחנות

והחומרים הללו כלל לא מנוטרים בתחנות הניטור:

אמוניה, CO₂, מתאן, תרכובות אורגניות נדיפות אחרות, קדמיום, כרום, עופרת, ארסן, בריליום, סלניום, בריום, נחושת, מוליבדן, אנטימון, מנגן, כספית, ניקל, אבץ, קובלט, וונאדיום, פחמנים הדרוכלורופלואורים, פחמנים הידרופלואורים, סטירן, ניטרוס אוקסיד, פורמלדהיד, פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים, תרכובות כלור,טריכלורואתילן, דיכלורומתאן וטטרכלורואתילן.

14. מקובל לדבר על יום כיפור כיום שבו זיהום האוויר יורד דרסטית. ניתוח הנתונים שנמדדו בתחנות הניטור ביום כיפור 2014 כדוגמא מראה כי אמנם נצפית ירידה בריכוז תחמוצות החנקן ברוב תחנות הניטור אולם, ריכוז המזהמים האחרים כמו חלקיקים, תחמוצות גופרית ואוזון נשאר דומה לימים רגילים ולפעמים אף עולה. גם ריכוז מזהמים כמו: אתיל בנזן, טולואן ובנזן נשאר דומה אך מזהמים אלו לא נכנסים למדד איכות האוויר. [ראו פרק מדד איכות האוויר]
15. מצאנו גם מספר בעיות, קשיים, אי דיוקים, אי בהירות בנתונים המתפרסמים באתרי האינטרנט של האיגוד והמשרד להגנת הסביבה, דבר שמקשה על הציבור להבין את המידע המתפרסם ו/או לעשות בו שימוש. כמו כן, מצאנו כי יש לפעמים אי התאמה בין הנתונים המתפרסמים באתרים הנ"ל.

מערכי ניטור האוויר באזור מפרץ חיפה ↑

קיימים בארץ כיום מספר גופים שמפעילים סוגים שונים של תחנות לניטור איכות האוויר, והנתונים שלהם אינם מרוכזים באתר אחד. באפריל 2014 חתם השר להגנת הסביבה על הוראה להקמת מערך ניטור אוויר ארצי שיאחד את כל התחנות לניטור אוויר הפועלות מטעם גופים שונים, וינחה אותם לפעול על פי מערכת הנחיות אחידה, דבר שיאפשר פרסום מידע לציבור באופן יותר נגיש.

באזור מפרץ חיפה פועלות בסה"כ 26 תחנות לניטור איכות האוויר לפי החלוקה שלהלן:

15 תחנות שייכות לאיגוד ערים אזור מפרץ חיפה

4 תחנות תחבורתיות שמופעלות ע"י חברת יפה נוף ומנטרות את איכות האוויר באזורי המגורים הסמוכים לכניסות של מנהרות הכרמל.

3 תחנות (2 מהן תחבורתיות) של המשרד להגנת הסביבה

3 תחנות של חברת החשמל

1 תחנה של איגוד ערים חדרה

שיטת הניתוח ומושגים ↑

עבור כל מזהם חושבו: זמינות הנתונים, מספר החריגות מתוך הנתונים הזמינים ואחוזי החריגה, בהתאם לפרקי הזמן שבהם המזהם מחושב (שעה, 8 שעות, 24 שעות).

מקרא ↑

תחנה-  תחנת הניטור

מזהם- החומר המזהם שנמדד בתחנה

התקופה- הניתוח נעשה לתוצאות הניטור בין התאריכים 1.1.14 -1.7.14 ואשר התפרסמו באתר האיגוד ומערך הניטור הארצי של המשרד להגנת הסביבה (מנ"א).

זמינות נתונים- התקופה שבה הנתונים היו זמינים מתחנת הניטור במשך התקופה

חריגות- מספר הימים/השעות/מרווחים זמניים שבהם נמדדו חריגות מהתקן מתוך התקופה שבה הנתונים זמינים.

תקן = ערך היעד בחוק אוויר נקי 

חריגה = כל ערך שנמצא מעל התקן

אחוזי החריגה חושבו בהשוואה לערכי היעד בחוק אוויר נקי- ערכים לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק אוויר נקי, התשס"ח – 2008 בפרקי זמן נתונים, שחריגה מהם מהווה חשש לפגיעה בבריאות האדם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח, שיש לשאוף להשיגם כיעד. ערכי יעד אינם מחייבים על פי החוק, אך יכולים להצביע על אזורים  שהרמה הסביבתית בהם גבוהה ביחס לאזורים אחרים.

במקרים שבהם לא נקבע ערך בחוק אוויר נקי, החריגה חושבה לפי תקנים בינלאומיים.

אחוז החריגה המינימלי- אחוז החריגה הנמוך ביותר מהתקן מבין החריגות שנמצאו

אחוז החריגה המקסימלי- אחוז החריגה הגבוה ביותר מהתקן מבין החריגות שנמצאו

הערות: ↑

במהלך הורדת הנתונים מהאינטרנט מצאנו מספר הבדלים בנתונים שמתפרסמים במערך הניטור הארצי בהשוואה לאלה המתפרסמים באיגוד ערים אזור מפרץ חיפה. למשל:

1. הבדלים ביחידות הריכוז (ppm לעומת mg/m3) של המזהם CO ובריכוזי המזהמים (ppm לעומת µg/m3) של טולואן, בנזן, אתיל בנזן וקסילן יוצרים בעייתיות וחוסר דיוק (כדי שערכי CO יהיו מדויקים יותר, ביחידות ,mg/m3 הוספו עוד 2 ערכים אחרי הנקודה מצד ימין, לאחר פנייה שלנו לגב' בלה בן דוד, רכזת משאבי אויר באיגוד ערים אזור מפרץ חיפה).

לדוגמא: בתחנת אחוזה בתקופה 1.1.14 –  1.7.14 בניטור אתיל בנזן נמצאו במערך ניטור האוויר הארצי 4217 שעות בהן נמדדו ערכים השווים לאפס לעומת 1575 שעות באתר האיגוד.

לאחר שנראה שינוי בתצוגת ערכי ה CO באתר האיגוד (1.9.14) מספר הערכים השווים לאפס ירד – הניתוח השתנה בהתאם. בדוחות מערך ניטור האוויר הארצי לא היה שינוי.

2. מספר השעות שבהן לא התרחש ניטור שונה בין דוחות האיגוד לדוחות מערך הניטור הארצי.
3. בתחנת הניטור קריית בנימין באתר של מנ"א מופיעים נתונים רק לגבי 3 מזהמים (תחמוצות גופרית, PM10, PM2.5) בשונה מאתר האיגוד שם מופיעים נתונים לגבי 8 מזהמים.
4. תחנת "כרמל צרפתי" שבבעלות חברת החשמל ככל הנראה הפסיקה לפעולת בתחילת 2014, והתפרסמו נתונים ממנה רק עד השבוע הראשון בשנת 2014

מזהמים נפוצים שאינם מנוטרים באופן קבוע באזור מפרץ חיפה ↑

1. פחמימניים ארומטיים רב טבעתיים: אין ערכי סף לקבוצת חומרים זו בחוק אוויר נקי,  אך לחומר בנזו–א–פירן השייך לקבוצה קיים ערך יעד של מיקרוגרם למ"ק (מק"ג/מ"ק( ליממה ולשנה,  וערך סביבה של מק"ג/מ"קל שנה )בחומר חלקיקי עד  10מיקרומטר(.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בדיגומים שנערכו על ידו בשנים 2012-2010, נמצאו ריכוזים העולים על ערך היעד של מזהמים מקבוצת החומרים הזו בחיפה, ירושלים, תל-אביב ואזור לוד.

2. עופרת (באוויר): ערכי היעד שנקבעו בחוק אוויר נקי לעופרת באוויר (בחומר חלקיקי) הם 2 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק) ליממה, ו-0.09 מק"ג/מ"ק לשנה, והם זהים לערכי הסביבה.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בדיגומים שנערכו בכל הארץ בשנים 2010-2012 על ידו נמדדו ערכים בודדים של עופרת הגבוהים מהערכים הנ"ל באזורי התעשייה אשדוד ובחיפה.

על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, יש לנטר עופרת בניטור רציף בנוסף למזהמים PM10, PM2.5, O3,NO2 , SO2 שמנוטרים. כך נעשה במדינות: ארה"ב, סינגפור, אוסטרליה ומדינות אירופה.

מתכות כבדות, כמו ארסן, ניקל, קדמיום ועוד אינן מנוטרות כיום במפרץ חיפה, על אף שאין חולק על נחיצות הניטור.

ארסן, חומר מסרטן וודאי לאדם, מקורות הפליטה העיקריים שלו הם תעשייה כימית, תעשיית התכת מתכת, שריפת פסולת, שימוש בחומרי הדברה,  בוצות ושריפת פחם בתחנות כוח. לפי נתוני המפל"ס לשנת 2012 בז"ן היו המקור השישי בגודלו בפליטות ארסן לאוויר מבין מפעלי המפל"ס (18 ק"ג בשנה), ומחוז חיפה היה במקום השני אחרי מחוז הדרום בסך הפליטות של ארסן שדווחו למפל"ס.  לארסן יש ערך סביבה מחייב בחוק אוויר נקי ולמרות זאת אינו מנוטר. מדיודות גבוהות של חומר חלקיקי עדין מהוות נורה אדומה להימצאות ריכוזים גבוהים שלו באוויר, כמו בכפר מסריק למשל, שם נמצאו ריכוזים גבוהים של PM2.5 בתחנת הניטור, וריכוזים גבוהים של ארסן בבדיקות איכות האוויר שבוצעו בשנים האחרונות ע"י מפעל חד פלדה שבקרבת התחנה.

קדמיום (באוויר): ערך היעד בחוק אוויר נקי לקדמיום (בחומר חלקיקי PM10) הוא 0.005 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק) ליממה ולשנה. ערך הסביבה הוא 0.005 מק"ג/מ"ק לשנה.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בדיגומים שנערכו על ידו בשנים 2012-2010, נמצאו ריכוזים העולים על ערך היעד של קדמיום באזור התעשייה אשדוד, במפרץ חיפה ובפרדס חנה. כמו כן, נמצא שקרקעות תעשייה צבאית במחוז תל אביב זוהמו בקדמיום. על פי סקר של המכון הגיאולוגי משנת 2005 נמצא ריכוז עודף של קדמיום באזורים פתוחים חקלאיים בעורף הקריות ובאזור טבעון.

כספית, מקורות הפליטה האנתרופוגניים העיקריים הם תעשייה כימית איאורגאנית, תעשיית המתכת, תעשיית מלט,  זיקוק נפט שריפת פסולת ביתית ורפואית ושריפת פחם בתחנות כוח  .מפעלים מאזור חיפה ועכו היו בין המפעלים המובילים בפליטות כספית במפל"ס 2012: חד פלדה, בז"ן, אלקון ותחנת הכוח של חב' החשמל בחיפה.

3. פורמאלדהיד (באוויר): פורמאלדהיד משתחרר לסביבה בתהליכי שריפה ונפלט בין היתר ממנועים של כלי רכב, ממפעלי תעשיה (זיקוק נפט, ייצור פלסטיק, צבעים ולכה, טיפול בשפכים ועוד) ומתחנות כוח. ניתן למצוא ריכוזים גבוהים יותר של פורמאלדהיד בסביבה מתועשת ועירונית. ערך היעד שנקבע בחוק אוויר נקי לפורמאלדהיד הוא 0.8 מיקרוגרם למ"ק (מק"ג/מ"ק) ליממה ולשנה. ערך הסביבה הוא 100 מק"ג/מ"ק לחצי שעה.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בדיגומים שנערכו על ידו בשנים 2012-2010, נמצאו ריכוזים העולים על ערך היעד של פורמאלדהיד בכל הארץ, מהצפון ועד הדרום. הריכוזים שנמדדו באזור מפרץ חיפה היו גבוהים יותר יחסית לאזורים אחרים".

4. חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן (באוויר): ריכוזים גבוהים יחסית של חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן עלולים להיות בסמוך לכבישים מרכזיים ומוקדי תחבורה, וכן באזורי תעשיה כימית ופטרוכימית , בסמוך למוקדי איחסון של דלקים וחומרים אורגניים, במוקדי תחבורה ראשיים, בתחנות דלק ובתוך מבנים.

5. פחמימנים (באוויר): לפחמימנים כקבוצה אין ערכי סף בחוק אוויר נקי. עם זאת, למספר חומרים ממשפחה זו נקבעו ערכי איכות אוויר, ביניהם בנזן, טולואן, 1,3 בוטדיאן, בנזו-א-פירן וסטירן.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בדיגומים שנערכו על ידו בשנים 2012-2010, נמצאו ריכוזים העולים על ערך היעד בחוק אוויר נקי באחד או יותר מהחומרים הנ"ל, העולים באזורים הבאים: בנזו-א-פירן ופורמאלדהיד – במפרץ חיפה, אשדוד, לוד ותל אביב, בנזן – במפרץ חיפה, 1,3-בוטדיאן – מפרץ חיפה, אשדוד ותל אביב.

הסכנה העיקרית של פחמימנים ופורמאלדהיד כמזהמי אוויר נובעת, באופן עקיף, מהתהליכים הכימיים בהם הם משתתפים, אשר מובילים ליצירת אוזון טרופוספרי, מזהם שניוני  שגורם לנזקים בריאותיים כמו ירידה בתפקוד הריאות, כאבים בחזה, שיעול, דלקות בריאות ובדרכי הנשימה ופגיעות בעיניים ובמנגנון הראיה. בנוסף, מדובר במחמצן חזק ולכן גורם גם לקורוזיה במבנים, לפגיעה ביבול חקלאי. ריכוזי האוזון הטרופוספרי בארץ נמצאים במגמת עלייה וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא, שמינה השר להגנת הסביבה לקראת הכנת תכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר לפי סעיף 5 לחוק אוויר נקי. הוועדה זיהתה כי לאוזון השפעות נרחבות על בריאות הציבור בארץ, וקבעה כי הוא צריך להיות בסדר עדיפות גבוה לטיפול [1].

6. מזהמים נוספים: בתחנות הניטור השונות בארץ מנוטרים חומרים נוספים שאינם מנוטרים באזור מפרץ חיפה,כעולה מאתר מנ"א (מערך ניטור אוויר) של המשרד להגנת הסביבה כמו: אמוניה ברמת חובב, dichloromethane, ו-  trichloroethyleneבאגן כימיקלים,  ברום ו- HCL באשלים בים המלח.

7. דיאוקסינים ופוראנים- אמנם כל המפעלים שדיווחו במפרץ חיפה על פליטות דיאוקסינים, הכמויות היו מתחת לסף הדיווח, אבל חומרים אלה מסוכנים גם בכמויות קטנות יחסית, ואף יותר מטונות של חומרים מזהמים אחרים. מידע נוסף על החומרים האלה והצורך בניטורם ניתן לקרוא דוח הקואליציה לבריאות הציבור , ובדו"ח המפל"ס גבוה – אדם טבע ודין.

  ערכי סביבה ויעד למזהמי אוויר בישראל ↑

ערכי איכות האוויר הם ערכים מרביים לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק אוויר נקי, התשס"ח – 2008 , פרקי זמן נתונים. ערכים אלה נקבעו לפי סעיף 6 לחוק, וכוללים ערכי יעד, ערכי סביבה, ערכי התרעה וערכי ייחוס. להלן הגדרות והערות למזהמים שמנוטרים בתחנות הניטור בישראל:  [פירוט מלא בנספח טבלה מס' 5 – ערכי סביבה , יעד והתרעה לפי חוק אוויר נקי] 

א.  ערכי יעד–  ערכים לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק בפרקי זמן נתונים, שחריגה מהם מהווה חשש לפגיעה בבריאות האדם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח, שיש לשאוף להשיגם כיעד. ערכי יעד אינם מחייבים על פי החוק, אך יכולים להצביע על אזורים  שהרמה הסביבתית בהם גבוהה ביחס לאזורים אחרים.

 ערכי היעד המצויים בחוק אויר נקי לגבי PM2.5, O3,NO2 , SO2, COתואמים את הערכים המומלצים ע"י ארגון הבריאות העולמי.

ב. ערכי סביבה – ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, שייקבעו על בסיס ערכי היעד והידע המדעי והטכנולוגי העדכני, ובהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד. חריגה מערכי הסביבה אסורה על פי החוק. אתילבנזן, אורטו, פרה-מטה קסילן הם שלושה מזהמים המנוטרים בחלק מהתחנות אך לא נקבעו עבורם ערכי סביבה בחוק ולכן ההשוואה נעשתה לערכי ה- RfC inhalation reference concentration – [אומדן חשיפה לחומר כימי בשאיפה רציפה לאוכלוסיית בני אדם (כולל אוכלוסיות רגישות) שסביר להיות ללא סיכון לתופעות (שאינן סרטניות) מזיקות ] של ה EPA:

EthylBenzen (אתילבנזן) (יממתי) – 1mg/m3

M+P-XY  (פרה-מטה קסילן) (יממתי) – 0.1mg/m3

O-Xyle (אורטוקסילן) (יממתי) – 0.1mg/m3

ג.   ערכי התרעה–  ערכים שחריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה.

ד.   ערכי ייחוס–  ערכי יעד לנוכחותם באוויר של מזהמים שאינם מנויים בתוספת הראשונה לחוק אוויר נקי.

קבצים מצורפים: ↑

מצגת מפל"ס 2012 

מצגת תחנות הניטור במפרץ חיפה

פרק מדד איכות האוויר

נספחים: ↑

טבלה 1 – רשימת התחנות

טבלה 2 – ימים ללא ניטור

טבלה 3 – חריגות

טבלה 4 – רשימת המזהמים

טבלה 5 – ערכי סביבה, יעד והתרעה עפ"י חוק אוויר נקי

טבלה 6 – Auchencorth Moss תחנת ניטור בסקוטלנד

טבלה 7 – רשימת מזהמי אוויר מסוכנים

טבלה 8 – רשימת החומרים המנוטרים בתחנת Karnack

נספח סיכום חריגות מילולי

כתיבה: עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, ​אילה חודרה                                                                                              

[1] מתוך דוח "המפל"ס גבוה"שהוכן על ידי עמותת אדם טבע ודין במרץ 2014

ממצאי דו"ח מבקר המדינה על מערך הניטור, דו"ח מבקר המדינה, "פליטת מזהמים מכלי רכב", דו"ח שנתי 64ג, תשע"ד 2014