שריפות באתרי פסולת פיראטיים בגליל המערבי

https://youtu.be/f_1xUnO2Y7oשריפות באתרי פסולת פיראטיים בגליל המערבי – פירוט הבעיה והיקפה

מרבית הרשויות המקומיות בגליל נמצאות במצוקה תקציבית ארוכת שנים ולמעשה רובן נמצאות במצב של קריסה כלכלית. כאשר הרשויות קורסות, מצב הטיפול בפסולת מחמיר עוד יותר, וכשאין כסף למשכורות, אין גם כסף לשלם לקבלני פינוי פסולת. בישובים ערבים רבים בגליל, הפסולת לא מפונה במשך חודשים, ואם יש קצת כסף כדי לשלם לקבלן הפינוי, הוא מפנה את הפסולת למקום הקרוב ביותר, לאתרים פיראטיים והם גדלים ומתרבים.

אתרי הפסולת הפיראטיים נמצאים בכל מקום בגליל:  בשולי ישובים, בשטחים פתוחים, במחצבות נטושות, או בסמוך לשכונות מגורים ומוסדות חינוך והם גורמים לפגיעה קשה באיכות החיים, ולמפגעים סביבתיים קשים: מפגעי ריח, זיהום מקורות מים וקרקע, זיהום אויר, השחתת שטחים פתוחים ופגיעה קשה בבריאות התושבים, בטווח הקצר והארוך.

הסכנה הבריאותית גוברת כאשר אתרי הפסולת נמצאים סמוך לבתי ספר ושכונות מגורים. אוכלוסיות רגישות כגון ילדים, חשופות לסיכון מוגבר. הילדים הינם אוכלוסיה רגישה במיוחד ובעלת פוטנציאל גבוה יותר להידבקות במחלות זיהומיות, הרעלות אקוטיות. האתרים מכילים פסולת מוצקה מגוונת הכוללת פסולת ביתית, פסולת בניין ופסולת חקלאית, ובחלק מהאתרים פסולת מסוכנת כגון אסבסט, פגרי בע"ח עליהם מתפתחים מפיצי מחלות שונים, שאריות צבעים ודלקים המוגדרים מסוכנים, וצמיגים המשמשים כמוקדי גידול יתושים.

הסכנה הבריאותית גוברת עקב אירועי שריפה של פסולת, לרבות צמיגים הגורמים לפליטות של חומרים רעילים ומסוכנים המתפזרים לסביבה. כל אלה עלולים לגרום לנזקים בריאותיים לטווח הקצר והארוך.

השריפות באתרי הפסולת גורמים לא רק לנזקים לסביבה ולבריאות ותורמים להתחממות הגלובלית, אלא גם נזקים כלכליים המתבטאים בירידת ערך הקרקעות, עלויות כיבוי ובזבוז כמויות גדולות של מים. כל זאת , בנוסף לעלויות הכלכליות ארוכות הטווח הנלוות לשיעור התחלואה הגבוה בקרב תושבי הישובים הסמוכים לאתרים.

כשלון הרשויות בטיפול במפגעים הללו, מהווה איום ממשי לבריאות הציבור, לקירוב נושאי מחלות ומזיקים למשכנות אדם, לשריפות בגבול ישובים וזיהום אויר חמור.

שריפה של פסולת נאסרה במפורש אף באתרים מוסדרים לסילוק פסולת בתקנות למניעת מפגעים(מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת)התש"ן-1990 .

נספחים:

1. רשימת מדגמית של אתרי פסולת פיראטיים שנשרפים בתדירות גבוהה בגליל המערבי

2. תמונות מדגמיות של אתרים כנ"ל

3. נתונים מאיגוד כיבוי אש גליל מערבי (מדגמיים) והמשרד להגנת הסביבה.

4. רשימה של חלק מהמחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות בנושא ותוצאותיה.

סיכונים ונזקים:

השפעות בריאותיות

להלן סקירה של חלק מהמחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות בנושא ותוצאותיהם:

1. Human Health Hazards Trash and Wood Burning. The Wisconsin Division of Public Health, with funds from the Agency for Toxic Substances and Disease Registry, Public Health Service. Dec. 2008:

אנשים שחשופים לגזים רעילים יכולים להתנסות בגירויי עיניים ואף, קשיי נשימה, שיעול והתקפי לב.שריפות פיראטיות הן מזיקות במיוחד,שריפת פסולת מבית אחד יכולה לפלוט לאוויר יותר דיאוקסין משריפה תעשייתית.

הגז שנפלט משריפת אשפה ועץ כשאינה מבוקרת יכולה לגרום לקשיי נשימה. בנוסף, נמצא כי אנשים שיש להם אסטמה ומחלת ריאות אחרת נמצאים בסיכון גבוה כאשר הם חשופים לשריפת פסולת פיראטית

2. שריפת פסולת פיראטית הינה הגורם העיקרי לדיאוקסין.

      Does Burning Trash Make it Disappear? Department of Health. Sep. 2007.

3. מחקר על היארעות של מקרי סרטן בקרבת מפעלים לשריפת אשפה ביתית.

Veil. (2008) SA לוקסמבורג. DIADEIS-Paris. Mar. 2008

נמצא קשר חיובי מובהק בין החשיפה לפליטות אטמוספרות של משרפות של אשפה ביתית ובין ההיארעות של סרטן השד, LMNH וסוגי סרטן שונים אצל נשים. כמו כן, נמצא קשר חיובי מובהק עבור מאלומות נפוצות אצל גברים, כמו גם עבור LMNH אצל נשים וגברים. בנוסף, המחקר מראה, עבור שני המינים, קיומו של קשר קרוב למובהקות סטטיסטית מסוימת בין החשיפה הסביבתית למשרפות האשפה ביתית ובין מקרי סרקומות של רקמות רכות, מקרי סרטן הכבד ומקרי מאלומות נפוצות.

4.Lemieux, P., Lutes, C., Abbott, J., and Aldous, K. (2000) Emissions of Polychlorinated Dibenzo-p-dioxins andPolychlorinated Dibenzofurans from the Open Burning of Household Waste in Barrels.Environ. Sci. Technol

שריפות פיראטיות של פסולת ביתית פולטות יותר polychlorinated dibenzodioxins וdibenzofuransמאשר משרפות עירוניות

5.      Health Effects of Burning Trash

      Zender Environmental for Institute of Environmental Professionals and CCTHITA Solid Waste Alaska Network, 2006 

כימיקאלים הנפלטים משריפת פסולת לא מבוקרת:

דיאוקסין; תחמוצת הידרו-כלורית; בנְזן; קרצינוגן; chlorinated furans halogenated hydrocarbons; מתכות כבדים כמו עופרת וקדמיום;formaldehyde resins urea formaldehyde paraffin; ארסן (As); כרום; תרכובות PCP; PAHS; מימן רעיל; PBDE; וחלקיקים זעירים (10PMופחות), כולל CO ו NOx.

השפעות של חומרים אלו על הבריאות:

יכול לגרות את העיניים והעור וליצור דלקות, כאבי גרון וראש והקאות. כמו כן, יכול לגרות את הריאות ולגרום להתכייבות בדרכי הנשימה.
יכול לגרום לתפקוד לקוי של המערכת החיסונית ומערכת העצבים בגוף, ולהשפיע על מערכת הרבייה. בנוסף, לגרום לחריגות בדם- המעטה בתאי דם לבנים וליצור לויקמיה.
חשיפה ממשוכת יכולה להוביל לנזק בכבד בכליות ובלב, ואף לגרום לסרטן או מוות מוקדם.

הסיכונים לזיהום מים

הסיכונים לזיהום מים מאתרי פסולת הם:

– זיהום מים עיליים, מעיינות, נחלים ומאגרי מים באמצעות נגר עילי שממלא מאגרים או נספג לקרקע.

– זיהום אקוויפרים וקידוחי מים, שנעשה באמצעות תהליכי המסה, חילחול והחדרת מזהמים לקרקע.

– באתרים הפירטיים בדרך כלל חסרים הסידורים לאיסוף מי שטיפה הנושאים בתוכם את החומרים המזהמים.

סיכונים מיוחדים לאזור הגליל המערבי

– האזור ברובו הנו מהיר חלחול. כזו היא התשתית הגיאוהידרולוגית : קארסט, נפוצות תצורת סכנין ובענה.

– מהירות תגובה גבוהה ואוגר מים נמוך יחסית.

– קרבה לקידוחי מים, ללא רצועות מגן.

– נטיות טופוגרפיות וגיאולוגיות מגבוה לנמוך מבטיחות זרימת מים ומזהמים מסיסים ולא מסיסים.

– אל מעיינות ואל אזורי הפקת מים מקידוחים, תוך זיהום התווך מוליך המים קרקעות ומסלעים.

הסכנה הזיהומית של סוגי פסולת שונים באתרים הפירטיים

באתרים הפירטיים ישנו לא רק סיכון בגלל העדר אמצעים למנוע שטיפה של ערימות האשפה. האתרים נעדרי פיקוח והאנשים יכולים להרחיק כל פסולת ללא כל מגבלות, גם חומרים כימיים מסוכנים ביותר כמו: מתכות כבדות, חומרים אורגניים מסרטנים גורמי מחלות ועוד.

סיכונים לזיהומים אחרים

– גזי החממה בשל גז המתן, נוצרים בכל האתרים שבהם כיסו את האשפה. ניזקם של גזי החממה גדול מאוד.

– יש סכנת שרפות והשלכותיהן על מפגעי עשן, בריאות, נוף, כושר גידול ביומסה והתדלדלות קרקעות.

ג.       הפסולת מושכת כיום בעלי חיים מזיקים ונשאי מחלות פוטנציאליים (כלבת) למקומות יישוב.

הצעות:

• "צביעת תקציב" לטיפול בפסולת [משק כספים סגור].

• הקמת פורום ממשלתי – אזרחי שיפעל בהקדם האפשרי לטיפול כולל במפגעים הסביבתיים השונים. הפורום יכלול נציגי משרדי ממשלה רלוונטיים, נציגי רשויות מקומיות ונציגי ארגונים אזרחיים הפועלים בגליל.

• משרדי הממשלה [אוצר, פנים, ואיכה"ס] צריכים לגייס תקציבי חרום כדי לטפל מיידית בפסולת ברשויות המקומיות שאינן מתפקדות.

• המשרד לאיכות הסביבה צריך להפעיל תכניות להסברה, למניעת שריפת הפסולת.