חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
עמותת אזרחים למען הסביבה

תושבים למען הסביבה

פורסם ב'ורדים נט', 10.11.16

לכתבה

 

מפגש תושבים בנושא הסביבה באזור, התקיים ביום חמישי, 29 בספטמבר, בביתו של יעקב זיו, תושב כפר ורדים וחבר מועצה לשעבר, פעיל בתנועת הירוקים ותומך בפעילות לשמירה על איכות הסביבה.

את המפגש יזם וארגן זיו. במפגש השתתפו תושבי כפר ורדים והסביבה: שולה זיו, יהודית גיל, ארנון ארד, אהרון פריאל, צילה שנהר – נציגת הועד המנהל של עמותת אזרחים למען הסביבה, הילל גלוזמן, אבנר גרינברג, גולן חדד, אליעזר אוליבר, שמוליק צ'אושו, טלאל אסעד מבית ג'אן וליאורה אמיתי, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה.

 

 

קצת מידע על "עמותת אזרחים למען הסביבה"

אמיתי: "במשך השנים העמותה הצליחה לגייס לא מעט מתנדבים ופעילים, שהרבה מהם יושבים במפגש הזה.
עשינו לא מעט פעולות ביחד, הצלחנו לעשות שינויים גם לטפל באתרי פסולת שמאוד הטרידו פה את התושבים, וכמובן לעורר את המודעות שלמשל הפתרון של שריפת פסולת אינו פתרון טוב. פעלנו בעיקר בנושאי תעשייה, גם מול מפעלים מסויימים, וגם מול אזורי תעשייה שלמים כמו תפן, או מפרץ חיפה. תמיד לפני שאנחנו פועלים אנחנו חוקרים ומאתרים מידע, וזה שלב מאד משמעותי בכל אחד מתחומי העשייה שלנו – חשוב לנו להתבסס על מידע מהימן. העולם שלנו מונע בעיקרו משיקולים כלכליים והתוצאה היא שהסביבה נפגעת משמעותית.

עמותת אזרחים למען הסביבה פועלת בעיקר בצפון. לאורך השנים הצלחנו לגייס לא מעט תרומות מקרנות, בעיקר אמריקאיות  והעמותה חיה בדרך כלל מתקציב ממוצע של כחצי מיליון שקל לשנה עם פחות או יותר ארבעה אנשי צוות" מחלקה משפטית חדשה בעמותה
"אנחנו ארגון יהודי ערבי שבנה מודל יחודי של ניהול משותף. השותפה שלי, ג'מילה הארדל ואכים, שכבר עובדת איתי עשר שנים היא עורכת דין.
לפני כשנה הקמנו מחלקה משפטית בעמותה, כי במהלך הפעילות הציבורית  שלנו בכל השנים, נמנענו ככל הניתן מלפעול בדרך משפטית. עם השנים הבנו שמול הכוחות החזקים שמולנו: הרשויות, המפעלים, בעלי ההון, יש צורך להפגין את העוצמה של החוק שאמור להגן עלינו. בשנה האחרונה יזמנו והובלנו הרבה מהלכים משפטיים.
אנחנו עושים גם פעילות ארצית, גם חקיקתית, ואפילו חלק מהפעילות נעשתה באזור הדרום. לדוגמה: הגשנו תביעה ייצוגית בשם תושבי הדרום בנושא אירוע הברום ברכבת בדימונה.

 

 

המשוכה בבתי המשפט בישראל גבוהה ממקומות אחרים בעולם

"ברוב המקרים, הגורם המזהם/המפגע ייצא ללא עונש וללא שום שינוי במצב. הפעילות של מחלקה המשפטית, היא תחת הכותרת אכיפה אזרחית – זה רעיון מאד מוכר בעולם המערבי. באירופה ובארה"ב התקיימו במהלך עשרות השנים האחרונות הליכים משפטיים אשר חייבו את המזהמים לפצות את האזרחים. כאן זה מסובך כי עד שנת 2006, לא ניתן היה לתבוע תביעה ייצוגית, וגם כי מערכת המשפט בנויה אחרת לגמרי ממה שקורה בארה"ב, אין לנו פה חבר מושבעים ומאוד קשה לשכנע את השופטים, בניגוד למה שקורה בארה"ב. בקיצור, האתגר פה הרבה יותר גדול, המשוכה שאנחנו צריכים לעבור כדי להצליח בבתי המשפט היא הרבה יותר גבוהה ממה שקורה במקומות אחרים בעולם, אבל אנחנו מאוד משתדלים לייצר פה אכיפה אזרחית ולהוות כוח מרתיע מול המזהמים".

 

 

טיפול בתופעת שריפת פסולת שמזהמת

"בעברון יש תופעה של שריפת פסולת של כבלים – שורפים את הפלסטיק כדי להגיע למתכת. התהליך של שריפת הפלסטיק מזהם את הסביבה ברעלים.  אסור לעשות את זה על פי חוק ואנחנו עוקבים אחר תלונות התושבים כבר שנים ומנסים לעזור, זו עבודה סיזיפית. במקרה של עברון, תבענו את הרשויות – המועצה של מזרעה והמועצה האזורית, והשופטת אמרה במשפט, שזה התפקיד של המועצות המקומיות – לפעול כדי שזה לא יקרה, לשלוח פקחים, לוודא שאין מצבורי פסולת שנערמים. היא שלחה את המועצות לעשות תוכנית עבודה ועוד אמרה שאם תוך חצי שנה הם לא יבצעו את כל מה שהם צריכים לעשות – נחזור לבית המשפט".

 

תביעות ייצוגיות מרכזיות שהעמותה הגישה

אספר על התביעות הייצוגיות העיקריות שבינתיים הגשנו:

1. מפעל אלקון, שהיה בין המפעלים המזהמים ביותר במפרץ חיפה, אשר נסגר לא מזמן, בגלל שהוא זיהם. אבל, זה לא מספיק שהוא נסגר, עכשיו יש לפעול כדי שהתושבים שחיו סביבו וסבלו – יקבלו פיצוי. הוא היה אחד ממפגעי הריח הגדולים ביותר. זה היה מפעל לטיפול בשפכי תעשייה והקרקע שעליה עמד המפעל מן הסתם נשארה מזוהמת, אבל אנחנו דורשים לפצות את התושבים על הנזק שנגרם לתושבים בתקופה שידוע בוודאות שזיהמו. זו תביעה שרק הוגשה והתהליך המשפטי יהיה מאוד ארוך.

2. כבר שנה שאנחנו עובדים עם הקליניקה לצדק סביבתי באונ' ת"א ועם עורך דין מירושלים, שמתמחה בתביעות ייצוגיות כדי לייצר תביעה ייצוגית, שלא הייתה כמוה בארץ, נגד המפעלים במפרץ חיפה, שמטרתה לפצות את האנשים החולים במפרץ חיפה. זה מסובך ואנחנו מקווים שנצליח לעשות את זה. זה מתחיל מחוות דעת  של מומחים, כאלו שלא ניתן בקלות לשלול אותן".

 

ירידה בתמיכה הכספית מקרנות מחו"ל

"בשנתיים וחצי האחרונות ירדה משמעותית התמיכה בנו מהקרנות מארה"ב. בעיקר בגלל סגירת קרנות או צמצום פעילות בנושא סביבה. רואה החשבון שלנו, עמית נטע, תושב הכפר, טוען שתמכו בנו כל זמן שעשינו גלים קטנים, מהרגע שהתחלנו לעשות גלים גדולים, התרומות פחתו. ההשערה שלי היא כזאת: משנת 2011 התחיל שינוי תפיסתי בחברה הישראלית, יש הרבה יותר אקטיביזם בקרב הרבה נושאים.
אבל הטלטלה הזו של שנת 2011 יצרה אצלנו עוד כמה שינויים: היא יצרה את החיץ בין תל אביב לשאר המדינה. ירד לי האסימון סוף סוף כשהבנתי ששיתוף הפעולה שלנו עם ארגוני חברה וסביבה אחרים, מותנה בזה שאנחנו נגיע לתל אביב. מעולם לא קרה הדבר ההפוך. החלטתי שסיימתי עם זה. מי שרוצה לשתף פעולה איתנו, יגיע אלינו לפריפריה. ואני חושבת שזה גם השפיע על הפסקת התמיכה, כי הקרנות יושבות בתל אביב. בנוסף, למרבית הקרנות יש אג'נדה מאוד מסוימת, אין הרבה שתומכות בסביבה".

 

 

תרומות מתושבי האיזור

"צמצום תמיכת הקרנות גרם לנו להפסיק להתבייש ולבקש תמיכה מהתושבים וישובים. יש כמה קהילות שתורמות לארגון, למשל היישובים כפר מסריק ועין המפרץ שתורמים לנו כבר שלוש שנים כקהילות, למעשה זו מעין "חברות" של הקיבוץ בעמותה לשנה והם אומרים מה מפריע להם וזה נכנס לתוכנית העובדה השנתית שלנו. כל שנה הכפלנו את כמות התורמים וכך גם היקפי התרומות. הגענו למצב שבשנת 2016 כמעט כל התקציב שגייסנו היה מהציבור הרחב והמהלכים המשפטיים, כמעט ללא תרומות מקרנות".

 

ליאורה אמיתי מסיימת את תפקיד כמועסקת בעמותה

"מיד אחרי ראש השנה אני עוזבת את תפקידי כמנכ"לית העמותה ואמשיך כמתנדבת בלבד. אני מאוד מעודדת מההירתמות של התושבים הן בתרומות והן בסיוע התנדבותי לפי צרכי העמותה. אני אומרת את זה לבעלי הון וקרנות שהתקשרתי אליהם וזה בהחלט מאזן. כשאנשים תורמים וכל הזמן יותר, זה מראה את האכפתיות של הציבור ואת האפקטיביות של העמותה. היינו ארבעה אנשי צוות, וכרגע נותרו בארגון שתי עובדות – ג'מילה ואיילה המידענית שאחראית על האתר שלנו, על איסוף המידע, על התחקירים וניהול הנתונים והיא ממש אלופה. אם הקרנות יחזרו לתמוך בנוסף לתרומות התושבים אז אולי נחזור להעסיק עורך דין מעולה שעבד עם ג'מילה במחלקה המשפטית".

 

פעילות עם כפר ורדים והסביבה

"לאורך השנים עשינו הרבה מאוד דברים עם תושבי כפר ורדים בעיקר סביב  תפן. נכון להיום אנחנו פועלים עם תושבים שלוקחים על עצמם אחריות לקדם נושא מסוים. עם יש נושא שמטריד את תושבי כפר ורדים ואתם רוצים לקדם בעזרתנו, מצוין. זה לא חייב להיות מאבק, זה יכול להיות גם נושאים פרו-אקטיביים, למשל נושאי חינוך. עד לפני שהצטרפתי, העמותה עסקה בחינוך, אני זו ששיניתי את אופיה, לפעילות ציבורית בנושאים השונים. כי ראיתי מה יש על הפרק ואת התמונה הכללית והיה לי ברור שהעמותה צריכה לעשות את מה שאחרים לא עושים. יש הרבה גופים שעוסקים בחינוך – החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קק"ל… ואין אף גוף בצפון שעושה את הפעילות שלנו.
שמואל צ'אושו: "אני חולק על כך ואומר גם שזה מקור לתקציבים. נסתכל על הורה רגיל שנותן לילד שלו חוג כזה או כזה. אנו במסגרת תנועת הירוקים רוצים לקדם אג'נדה חינוכית בכפר מגן ילדים ועד תיכון בנושאים של סביבה וירוק. ואין את זה. אני כהורה מוכן לשים כסף, לתרום לעמותה עבור כך. אני רואה חיבור של תנועת הירוקים יחד איתכם ודרך אג'נדה חינוכית אפשר להביא כסף גם מהורים וגם מקרנות. צריך לחשוב מחוץ לקופסה, איך מקדמים את החינוך של הילדים בנושאים סביבתיים וההורים הולכים אחרי הילדים והם ישימו גם כסף. ואני מוכן גם להתנדב ולהדריך בנושאים שאני בקיא בהם כמו שאני עושה היום. אני מוכן להרחיב את זה לבית ספר "קשת", כולל להנחות עבודות חקר בלימודי סביבה בתיכון. אני רואה איך יש המון כוחות מקצועיים פה שיכולים להתגייס לעניין עם אג'נדה פנים יישובית, בלי קשר לעמותה, וגם עם קשר אליך שאת מייצרת חיבורים עם גופים מחוץ ליישוב".
הילל גלזמן: "נביא את זה לועד של תנועת הירוקים ונראה איך מתקדמים משם".

 

גיוס תרומות לעמותה

יעקב זיו: "זה נהדר, אבל אלו דברים שלוקחים זמן. כרגע עמותת אל"ס (אזרחים למען סביבה) צריכה להתקיים והמטרה המרכזית של ערב זה היא לתרום לעמותה".
אמיתי: "אני מוכנה לבוא בשמחה לעוד ערבים כאלה, גם במועדון 50 פלוס, אשמח להסביר על פעילות העמותה. המטרה היא לא רק גיוס תרומות, אלא התגייסות מתנדבים. אני הבאתי כרטיסי ברכה שאנחנו איירנו בנושאי סביבה, את הכרטיסים אנחנו גם נותנים לתורמים.
אפשר לתרום בכל מיני דרכים, דרך האינטרנט, גם במזומן, גם בשיק, גם דרך עיגול לטובה. כל אחד לפי יכולתו".

 

טורבינות הרוח

הילל גלזמן: "כדי לרתום את תושבי כפר ורדים לתרום, צריך לעניין אותם בנושאים שקרובים לליבם. נושא שמעסיק אותנו בימים אלו זה טורבינות הרוח. יש הרבה מידע, יש פעילות של תושבי הסביבה בנושא. זו דוגמה למשהו שיכול היות אטרקטיבי לקרב את תושבי הכפר לעמותה".
אמיתי: "הגיעו אלינו תושבים מהר חלוץ ומחרשים לפגישה בנושא לפני מספר חודשים. הם רצו את עזרתנו והצענו הצעת מחיר לא גבוהה. הם במקביל פנו לעורך דין נוסף מאזור המרכז, שוודאי הציע הצעה יקרה יותר והם לקחו אותו. עוד אוסיף שאנחנו הערנו את הערותינו, כי הדיוק מאוד חשוב לנו ולא נגיד דברים שאינם נכונים, רק כי זה מה שהתושבים חושבים, לעיתים מתוך פאניקה. אנחנו רוצים לעשות עבודה יסודית כדי שהאנרגיה הירוקה הזו כן תכנס לשימוש בארץ, אך במקומות המתאימים, ולא בקרבת בתי התושבים".

 

גב ציבורי לעמותה

זיו: "אני מציע שחברי תנועת הירוקים יארגנו את קהל התומכים שלהם להרצאה שתעביר ליאורה ובה תספר אילו פרויקטים העמותה פעלה בהם ומה היו התוצאות".
אמיתי: "לכנס גדול יותר אכין מצגת שעוסקת בדיוק בנושאים אלו. יש הרבה מה לעשות בנושאי זיהום האויר מתפן למשל ועוד נושאים אחרים, אם יהיה לנו גב ציבורי מתושבי הכפר.
אנחנו צריכים גב ציבורי שזה אתם, החברים בעמותה. בבית משפט אם שופט שואל את מי אנחנו מייצגים והתשובה היא 100 אנשים או 1,000 אנשים, יש לזה משקל. אנחנו נשמח גם לצרף עוד אנשים לוועד המנהל שלנו. כשיהיו לנו הישגים בבית ג'ן נוכל ללכת ליישובים הערביים בסביבה כמו כיסרא-סמיע וינוח. זו התוכנית שלנו להרחיב את מספר התושבים שתומכים בנו".

 

 

 

 

 

שתף

עוד באותו עניין

חדשות

סיכום פעילות העמותה בתקופת המלחמה

  אנחנו עוקבים מאז תחילת המלחמה אחר ההשפעות שלה גם ברמה המקומית, ובפרט על תפקוד הרשויות המקומיות הערביות. עבדנו בתקופה זו בתחומים אלו: ניטור ומעקב