המון כספית
בשנת 1984 במפרץ חיפה נמצאו ריכוזי כספית גבוהים במים הרדודים, בדגים ובאורגניזמים נוספים שנבדקו. המקור – מפעל תעשיות אלקטרוכימיות [1]
[1] Mercury pollution in sediments, benthic organisms and inshore fishes of Haifa Bay, Israel;
וגם אבץ
בשנת 1986 בדיקות דם של ילדי בית ספר יסודי מצאו רמות גבוהות של אבץ ככל שהם קרובים יותר לאזור התעשייה – עד 12.1% יותר [2]
[2] Richter ED , Berant M , Grauer F , Tamir A , Berkowitz A , Oppenheim D (1986). Zinc protoporphyrin levels in children in Haifa: a pilot study; The Science of the Total Environment
יותר מחלות נשימה
מחקר שנערך בקיץ 1984 (פורסם ב- 1990) מצא שכיחות גבוהה יותר של סימפטומים נשימתיים ומחלות דרכי הנשימה אצל ילדים המתגוררים בשכונות המזוהמות יותר של מפרץ חיפה בהשוואה לשכונות בהן הזיהום נמוך יותר [3]
1991 האין נשימה – קשר מובהק בין רמת הזיהום באזורי המגורים והעבודה לדיווח עצמי על מחלות וסימפטומים נשימתיים
מפעלים מזהמים את הקישון
בדגימות שנלקחו בין השנים 1989-1991 בשפך הקישון למפרץ חיפה נמצאו קדמיום, אבץ, נחושת וכספית שמקורם במפעלים שהזרימו שפכים לנחל. המאמר פורסם ב-1993 [4]
[4] Cohen, Y.; Hornung, H.; Kress, N (1993). Organic and trace metal pollution in the sediments of the Kishon River (Israel) and possible influence on the marine environment; Marine Pollution Bulletin
גשם כימי
בין השנים 1981 ל־1990 נאספו 187 דגימות גשם בחיפה בהן נמצאו סולפט, יונים שנוצרים ממתכות אלקאליות, כלור, נתרן, אשלגן, סידן ומגנזיום. המאמר פורסם ב- 1995 [5]
[5] Y. Mamane, J. Gottlieb (1995). Ten years of precipitation chemistry in Haifa, Israel; Water, Air, and Soil Pollution
url: https://link.springer.com/article/10.1007/BF00479411
ד"ר פרננדה פינקלשטיין, אז סמנכ"ל איגוד ערים לאיכות סביבה חיפה, ב־3% עד 6% מהזמן יש חריגות מתקן איכות האוויר, והחריגות הללו מגיעות עד 100% מהתקן
חריגות בחומר חלקיקי
חריגות בריכוזי חומר חלקיקי נשים שנדגם בשנים 1994-1993 בתחנות הניטור בנשר, נווה שאנן וקריית אתא, מקורן בזיהום. פורסם ב- 1996 [5]
[5] זיהוי מקורות חומר חלקיקי, כולל סולפטים, באיגוד ערים חיפה – פרופ' יעקב ממן, ד"ר אסנת יוסף, ד"ר אלה ברלין. מוסד הטכניון למחקר ופיתוח, 1996
הקישון עדיין מזוהם
בשנת 1997 עדיין נמדדו בקישון רמות גבוהות של קדמיום, אבץ ונחושת [6]
, Nurit Kress (1997). Particulate metals contamination in the Kishon River estuary, Israel; Marine Pollution Bulletin
בשנת 2002 פורסמו מסקנות ועדת שמגר שהוקמה לצורך בדיקה האם קיים קשר סיבתי בין זיהום נחל הקישון לבין ריבוי מקרי מחלת הסרטן בקרב כמאה צוללנים לשעבר של חיל הים. הועדה אמנם לא מצאה קשר ישיר בין תחלואת החיילים לבין הזיהום בנחל, אך גם לא שללה קשר כזה ומתחה ביקורת על צה"ל ועל חיל הים על התנהלותם בפרשה. שמגר, יו"ר הועדה, היה בדעת מיעוט וסבר שכן קיים קשר סיבתי והגיוני בין הזיהום בקישון לסרטן. – הועדה המליצה להפסיק צלילות בקישון… [7]
url: https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=8&ved=0ahUKEwj-iJ749cLMAhVDzRQKHdwmDYEQFghKMAc&url=https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01958.pdf&usg=AFQjCNGk_JeQ0X95z0Tr4VFWbw3ifrli0Q&sig2=I-b_t5M7lPNQPGCvaqNcOA&bvm=bv.121099550,d.d2s&cad=rja
החוקרת פרופ' בתיה סרוב שחקרה את הקשר בין תחלואה בקרב האוכלוסייה בדרום למפעלים המזהמים ברמת חובב סיפרה כי משרד הבריאות צנזר את מחקרה לנוכח חשש מהמסקנות. סרוב מזדהה עם פרופ' בוריס פורטנוב, ראש צוות החוקרים במחקר האפידימיולוגי במפרץ חיפה, המותקף ע"י המשרד להגנת הסביבה והמשרד הבריאות ותוהה – האם בדיקת הזיהום בחיפה תצונזר כמו ברמת חובב? 29.2.16 [8]
2001 הסרטן מטפס גבוה – תושבי חיפה ועכו מובילים את התחלואה בסרטן בישראל. בלט במיוחד שיעור החולים הגבוה בלימפומה נון־הודג'קין
2002 מתכות כבדות במפרץ – המכון לחקר ימים ואגמים על איכות מי החופים של ישראל מצא במפרץ חיפה עודף של כספית, עופרת ואבץ. בכ־10% מהדגים שבמפרץ חרגו ריכוזי הכספית מהתקן המחמיר שמקובל במדינות רבות בעולם
2007 עשור של תחלואת סרטן – פרופ' מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי פרסם כי במשך כל העשור מספר החולים גבוה בעקביות ב־23%-22% ממספר החולים הצפוי.
2010 סיכון היסטרי לסרטן – הסיכון לפתח סרטן בחיפה גבוה ב־12% ביחס לשאר ישראל, אחרי שמנטרלים משתנים סוציו־דמוגרפיים. הסיכוי לחלות בסרטן ריאות גבוה ב־29%. https://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0298.pdf
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048969710006364
2011 יותר סרטן שד – מיפוי גיאוגרפי מוצא שבין 1984 ל־1998 נפות חיפה ועכו בולטות בשיעורים גבוהים מהממוצע של נשים שחלו בסרטן שד.
פי 2.5 ילדי אסתמה – אסתמה בילדים בחיפה קשורה בחלקיקים נשימים, ובאזורים עם זיהום גבוה מספר הילדים האסתמטיים גבוה פי 2.5 מבאזורים שרמת הזיהום בהם נמוכה
הנה מגיע הקרדיו־וסקולרי – קשר סטטיסטי מובהק נמצא בין חשיפה גבוהה לארסן, שאותר בתחנות הניטור, לבין עלייה של 19% בפניות למיון בגלל מחלות לב וכלי דם בשנים 2004 עד 2010. https://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0301-R0400/R0317.pdf
2012 סרטן ממכלי הדלק – ככל שמתרחקים מאזורי התעשייה יש ירידה במספר מקרי סרטן ריאות ולימפומה נון־הודג'קין, בעיקר בקרב מבוגרים מעל גיל 65
Marina Zusman, Jonathan Dubnov, Micha Barchana, Boris A Portnov (2011). Residential proximity to petroleum storage tanks and associated cancer risks: Double Kernel Density approach vs. zonal estimates; Science of the Total Environment
2013 סרטן פלוס 16%, גם קדמיום גורר סרטן – אם לוקחים בחשבון את המתכות שנמצאות בקרקע בכתובות המגורים של החולים, הסיכון לסרטן גדל ב־12%
גם קדמיום גורר סרטן – אנשים שגרו באזורים שבהם הקרקע עשירה בקדמיום היו בסיכון גבוה יותר של 11% לחלות בסרטן (21% יותר בקרב בני 65-41)
2014 הנה, ה־16% חוזר – דו"ח של משרד הבריאות לפי נפות, המתייחס לשנים 2011-2001, מצא עודף תחלואת סרטן באזור חיפה ועכו בשיעור של 10% עד 16% לעומת שאר הארץ.
חיפה הכי מזוהמת – דו"ח של המשרד להגנת הסביבה מוצא כי בחיפה יש הכי הרבה זיהום מפליטות ותחבורה ב־2013, אף שהוא ירד בכמעט שליש במהלך השנה
סרטן זה לחיפאים וגם לחיפאיות – בין השנים 2005-2001 אצל גברים בחיפה יש עודף מובהק של 10% בתחלואת סרטן, ועודף של 15% בשנים 2011-2006. אצל נשים העודף המובהק בתחלואה היה 11% ו־15% בהתאמה באותן תקופות.
פליטות פי 18 מבשאר הארץ – ב־2012 פליטת החומרים המסרטנים במחוז חיפה היתה 30.4 ק"ג לקמ"ר, לעומת 5.3-1.7 ק"ג לקמ"ר בלבד בשאר הארץ. פי 6 עד 18.
2015 ילדים ומתכות כבדות – דגימות שיער מאנשים שחיו באזור חיפה בין 2007 ל־2015 הראו בדיל וסטרונציום ברמה פתולוגית אצל נשים וילדים, כספית אצל גברים וילדים, וטיטניום, ונדיום, עופרת, גליום, כרום ובריום אצל ילדים
מכתב סיכום: המון סרטן
ניטור אפידימיולוגי – תוכנית המחקר
https://www.sviva.gov.il/yourenv/countyhaifa/haifabay/documents/haifabayepidemiologicalmonitoring.pdf
מה נשתנה? איכות מימי החופין של ישראל בים התיכון, משנות ה–80 עד 2014
נתונים שבידינו:
דיון בועדת הפנים של הכנסת – מחקר אפידימיולוגי במפרץ חיפה 8.2.16
הקשר בין מדע פוליטיקה וכסף במפרץ חיפה 10.11.15
כתבת המקור:
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680687,00.html
סקר ספרות מתוך מחקר השפעת זיהום האוויר על בריאות הילדים באזור מפרץ חיפה 2010
בחשיפה לריכוזים גבוהים של תחמוצות חנקן וגופרית מחוץ לסביבה הביתית, נמצאה עלייה בשכיחות של תסמונות נשימה בילדים בריאים וחולים, בעיקר באזורים עירוניים בהם מקורות הפליטה מגוונים :כלי תנועת -רכב, תחנות כוח (פחם, מזוט) ותעשיות כבדות (Gauderman, et al., 2004; Brunekreef, et al., 2002; Hoek, et al., 2001)
כמו כן נמצא קשר בין הרעה בתפקודי ריאה בטווח-ארוך לבין זהום אויר באוכלוסיות הטרוגניות (בריאים וחולים) של ילדים ( WHO, 2005; Giroux, et al., 2001)
הקשר המובהק והחזק ביותר בין חשיפה למזהמים אלה לבין תחלואת נשימה, הוכח באוכלוסיות רגישות כפעוטים (infants) וילדים (Pope, et al., 2004; Gauderman, et al., 2004; Samet, et al., 2000; Pikhart, et al., 2000)
עלייה בשכיחות תסמונות נשימה נמצאה בעיקר בקרב אוכלוסיות הסובלות ממחלות נשימה, כחולי אסטמה או ברונכיטיס. תופעה זו נחקרה גם באזורים בהם ריכוזי פליטות מזהמים נמוכים יחסית לתקנים המקובלים (Leonardi, et al., 2002; Heinrich, et al., 2000)
עלייה במספר הפניות לחדרי מיון ולמרכזי רפואה קהילתית בעקבות הרעה באיכות אוויר, עלייה בשכיחות מחלות נשימה כאסטמה, עלייה בתמותה מוקדמת בקרב פעוטות וילדים , הם רק חלק מההשלכות הבריאותיות הידועות, הנובעות מחשיפה למזהמים אלה (דו"ח השפעות מספר מחקרים אפידמיולוגים סביבתיים התבצעו בישראל בנפות חדרה, חיפה ואשקלון. מחקרים אלה בדקו שינויים בתפקודי ריאה ושינויים בתחלואת נשימה בקרב ילדים בהשפעת תחמוצות חנקן וגופרית ממקורות מגוונים וכללו אזורים מקובצים (כגון :שכונות, אזורים סטטיסטיים, אזורים מקבצים לפי ריכוזי מזהמים ממוצעים חודשיים או שנתיים ממספר תחנות ניטור) (Goren, et al., 1990; Goren & Hellman 1995, 1997; Goren, et al.,1999; Peled, et a.l, 2001, 2005 ) בחלקם, נמצאה עלייה בשכיחות תסמונות נשימה בקרב חולי אסטמה באזורי זיהום-בריאים אוויר גבוה אך לא בקרב ילדים. בחלקם, לא הייתה הלימה בין עלייה בתחלואת נשימה, לבין שינוי לרעה בתפקודי הריאה בקרב אותה אוכלוסייה.
אחת הבעיות המרכזיות במחקרים, הייתה ריבוד אוכלוסית הילדים לאזורים מקובצים של ריכוזי פליטת המזהמים, ללא התייחסות לרמת הזיהום האישית שמקבל הילד במקום מגוריו. בחלק מהמחקרים, מדדי ריכוזי מזהמי אוויר חושבו כממוצעים (יומיים, חודשיים, שנתיים), כאשר בדיקת השפעתם של ריכוזים ממוצעים על תחלואת נשימה אינה רגישה ל"אירועים מצטברים" של זיהום אוויר היכולים לגרום לשינוי בתחלואת נשימה לאורך זמן (Dubnov, et al., 2007; Portnov, et al., 2007). בנוסף, אי לקיחה בחשבון של השונות במצב הבריאותי הראשוני (initial health status) של תפקודי הריאה באוכלוסיות הטרוגניות, כמשתנה "מתערב" (confounder), עלולה להטות את תוצאות המחקר.
