האם משרד האוצר התגייס לטובת עידן עופר ובעלי ההון ששולטים במפעלים המזהמים?

התאחדות התעשיינים, יחד עם משרד האוצר, משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה בישלו ביחד קומבינה חדשה שהופכת את המשרד להגנת הסביבה למיותר: האוצר יזם חקיקה במסגרת חוק ההסדרים, שמשמעותה ביטול שורה של הליכי אכיפה שנמצאים בסמכות המשרד להגנת הסביבה

גורמים בכירים במשרד להגנת הסביבה שהעבירו לידנו את המסמך ביום רביעי האחרון טענו שהמהלך נובע מהחמרת הליכי האכיפה והדרישות של המשרד להגנת הסביבה על המפעלים הגדולים במפרץ חיפה – התעשיינים גייסו את חבריהם הטובים בממשלה.

לפי הצעת מחליטים הזו:

הסמכות של ההכרעה במתן רישיונות והיתרים למפעלים לפי חוקי הסביבה המרכזיים[1] תעבור מידי המשרד להגנת הסביבה לידיה של וועדה מיוחדת שיושבים בה נציגים של השר להגנת הסביבה, שר התעשיה, שר האנרגיה ו… נציג התעשיינים – ועדה שכל כולה מוטה לצד התעשיה, ללא נציג משרד הבריאות, ללא נציגי ציבור. נציג המשרד להגנת הסביבה יהיה מיעוט קטן וחלש מול העוצמה שיש בוועדה לנציגים האחרים.

בעת הגשת תנאים להיתר עבור כל מפעל, על המשרד להגנת הסביבה להכין תסקיר עלות-תועלת שבו יפרט מה העלות המוערכת לביצוע הדרישות מהמפעל.

אם המפעל יטען כי העלות הנ"ל עולה על 5% מהכנסותיו, הוא יפנה למשרד הכלכלה שישלח אותו לוועדה והוועדה תמליץ איך להקל את הדרישות למפעל.

שינוי ההגדרה של (BAT) – הטכניקה המיטבית הזמינה, בחקיקה הסביבתית, באופן שידגיש את שיקולי העלות – תועלת של התעשייה.

אם המשרד להגנת הסביבה יוציא צו סגירה מנהלי למפעל שעבר על החוק, המפעל יכול לפנות למשרד הכלכלה – שיוכל להורות על ביטול הצו או שינויו.

אם המשרד להגנת הסביבה יטיל קנס או עיצום כספי על מפעל שעבר על החוק, והמפעל יטען שהעלות של העיצום מהווה יותר מ 5% מהכנסותיו? תוכל הוועדה להפחית את הקנס או לבטל אותו…