השר להגנת הסביבה פרסם ב- 28.3.16 כי ברצונו לבטל אגרות בתחומי חומרים מסוכנים, איכות אוויר, ים וחופים וקרינה ששי על מפעלים לשלם בגין היתרים לזיהום אוויר, זיהום ים ושימוש בחומרים מסוכנים. תיקוני החקיקה הדרושים לשם כך פורסמו להערות הציבור והיום (18.4.16) הוא היום האחרון להגשת הערות הציבור לגבי תיקוני חקיקה – ביטול אגרות.
התיקונים המוצעים מבטלים את כל האגרות של ההיתרים הסביבתיים האלה:
– היתרי פליטה לאוויר (אגרות שנעות בין 200-800 אלף ₪ וההכנסה השנתית הממוצעת מהן כ-10 מיליון ₪)
– היתרי רעלים (אגרות שנעות בין 650-5,200 ₪ וההכנסה השנתית הממוצעת מהן כ-5 מיליון ₪)
– היתרי הזרמה לים (אגרות שנעות בין 5,000-40,000 ₪ וההכנסה השנתית הממוצעת מהן כחצי מליון ₪).
– היתרים לעסוק בחומרים רדיואקטיביים (אגרות שנעות בין 270-340 ₪ וההכנסה השנתית הממוצעת מהן כ-1.8 מליון ₪).
ההיתרים הנ"ל חלים על אלפי עסקים שונים ומצטברים לסכום שנתי ממוצע של כ-17.3 ₪
עמותת אזרחים למען הסביבה מבקשת להתנגד להצעת השר להגנת הסביבה לבטל את האגרות:
הטלת האגרות בעיקרה משרתת את העקרון 'המזהם משלם' – בידיעה שמפעל מזהם פוגע בציבור ובסביבה הוא משלם מראש "קנס" בכדי שבכסף הזה יוכל המשרד להגנת הסביבה לבצע פעולות להגנת הסביבה. אוויר נקי יצר מנגנון כלכלי מהפכני של מעבר לעקרון המזהם-משלם, אשר מטרתו היתה להשית חלק מהנזקים הנלווים לזיהום אוויר על המזהמים עצמם. זה המינימום שיכול מפעל מזהם לעשות כשהוא פוגע בסביבה ביודעין. מכאן, הרציונל של הטלת אגרות על גופים מזהמים ולכן הצעת ביטול האגרות תמוהה ומבטלת עבודה רבת שנים של המחוקק ושל יוזמי החוק, ללא כל דיון מקצועי וציבורי בעניין.
הטענה כי הנטל הבירוקרטי כתוצאה מהטיפול בגביית האגרות גדול מהתועלת מופרך מיסודו כאשר עולה מהנתונים כי ההכנסה הממוצעת מכל בקשה עומדת על כ 7,000 ₪ ויכולה להגיע, בחלק מהמקרים למאות אלפי שקלים לבקשה אחת.
ההצעה לביטול האגרות מצטרפת לשורה של הקלות שהמשרד העניק מיוזמתו בתקופה האחרונה לתעשיינים וכן ויתורים מתקציבו הקטן ממילא לטובת מטרות אחרות. המשרד ויתר השנה על 200 מיליון שקלים מהתקציב הלא מנוצל של הקרן לשמירת הניקיון לטובת תקציב המדינה, ועל 11 מיליון שקלים מכספי הפקדון על מכלי משקה לטובת מימון משאיות זבל לעיריית חיפה. עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת המחלקה המשפטית של 'אזרחים למען הסביבה': "לא ברור איך הוויתורים האלה מתיישבים עם טענת המשרד שהוא אינו מבצע מספיק אכיפה בגלל חוסר תקציב. הסכום השנתי שמוותר עליו המשרד כעת הוא כ–17 מיליון שקלים בשנה והוא משמעותי עבור משרד קטן. בעזרתו אפשר היה לממן פעולות רבות לטיפול בזיהום על ידי המשרד או הרשויות המקומיות".
לקריאה מעמיקה:
המשרד להגנת הסביבה יוותר על מיליוני שקלים ממפעלים שמקבלים היתר לזהם, צפריר רינת, 18.4.16, הארץ