ועידת הצדדים לשינויי האקלים קיימה את הפסגה ה-27 שלה בשארם א-שייח', מצרים, בין ה-06.11.2022 ל-18.11.2022. תשומת הלב הופנתה לפסגת האקלים, שבה השתתפו מנהיגים עולמיים ופקידים בכירים באו"ם, וכן אלפי פעילים העוסקים בנושאי סביבה ואקלים מכל מדינות העולם.

פסגת האקלים של האו"ם היא פסגה שנתית שבה משתתפות יותר מ-197 מדינות במטרה לדון בשינויי האקלים ובמה שמדינות אלו עושות כדי להתמודד עם המשבר ולטפל בו ולפעול למען המדינות הגדולות ליישם את הבטחותיהן בוועידות האקלים הקודמות של האו"ם, כשהמרכזיות ביניהן הוא הסכם פריז שנחתם ב-2015, והסכם פסגת קופנהגן ב- 2009. הוועידה היא חלק מאמנת האומות המאוחדות בנושא שינויי אקלים, אמנה בינלאומית שנחתמה על ידי רוב מדינות העולם במטרה לצמצם את השפעת הפעילות האנושית על האקלים, הפחתת פליטות ותמיכה במדינות מתפתחות בהתמודדות עם ההשפעות ההרסניות של משבר האקלים.

המדינות המשתתפות בוועידה, דנו השנה ב- 4 נושאים שונים וחשובים הקשורים למשבר האקלים:

1. מימון מדינות מתפתחות על ידי מדינות מפותחות – החלטה קודמת התקבלה לממן 100 מיליארד דולר לנושאי משבר אקלים עד שנת 2020, אך נאספו עד כה רק 84 מיליארד דולר, ויש מדינות (ישראל היא אחת מהן) שמעולם לא תרמו.

2. הנושא השני קשור לנזקים שנגרמו ממשבר האקלים ותשלום פיצויים – מדינות מתפתחות קראו להקים קרן חדשה להעברת כספי פיצויים עקב נזקי משבר האקלים. עם זאת, המדינות המפותחות / הגדולות סירבו להודות בכך מחשש להשלכות הכרוכות בהכרה שכזו. 

3. אדפטציה עם משבר האקלים – המדינות המשתתפות רוצות להכפיל את המימון שמטרתו לבנות אסטרטגיה לאדפטציה עם משבר האקלים ולקבוע יעד עולמי.

4. מערכת סחר בפליטות – הקמת מערכת וולונטרית המוסכמת על ידי מדינות. מערכת זו אינה קיימת בכל המדינות, ועל כן הקמת המערכת נחוצה להפחתת והפסקת פליטת גזי החממה.
בנוסף לנושאים המרכזיים שנידונו במהלך הכנס והתקבלו החלטות לגביהם, הכנס עסק בכל יום בנושא אחר ודן לעומק בכמה מישורים. כך למשל, היום הראשון עסק בנושא מימון מדינות מתפתחות על ידי מדינות מפותחות ומתן להן את המנגנונים והכלים הנדרשים לשיפור מוכנותן להתמודדות עם משבר האקלים, שכן המשבר גורם נזק גדול יותר למדינות עניות בשל חוסר יכולתן להיערך מראש ולהכין את התשתית, כפי שקורה במדינות עשירות ומפותחות.

תוצאות הכנס:

* הכרזה על הקמת קרן מימון חדשה לפיצוי מדינות מתפתחות על הנזקים שנגרמו להן כתוצאה ממשבר האקלים.
* בכל הנוגע להפסקת פליטות, לא הושגה הסכמה משמעותית להפסקה מוחלטת החל משנת 2025, וההסכם האחרון שנסגר לא כלל הוראות שמטרתן להילחם בהתחממות הגלובלית והפסקת השימוש בדלקים מאובנים. בנוסף, ההסכם הסופי אינו מכיל התחייבות של כל מדינות העולם לעדכן את יעדי הפחתת הפליטות עד לשנה הבאה.
* המסמך האחרון עוסק באסונות שאירעו בעבר מבחינת מימון ולקיחת אחריות על הנזקים שגרמו המדינות המזהמות, אך אינו מתייחס בצעדים הנדרשים למניעת אסונות עתידיים.
* המסמך במתכונתו הסופית אינו משפר את המחויבות של מדינות העולם לצמצם, להאט ולבלום את ההתחממות הגלובלית. כישלון זה פוגע בסיכויי האוכלוסייה למניעת נזקים חשודים מהמשבר, לרבות החמרה בתדירות ובעוצמת הבצורת, שריפות, שיטפונות וגלי חום הגורמים לנזק בריאותי, כלכלי וחברתי.
* על מנת לשמור על התחממות של עד 1.5 מעלות צלזיוס בממוצע, על מדינות העולם להפחית את פליטת גזי החממה ב-45% עד 2030. לאחר דיונים ארוכים הגיעו להכללה של עובדה זו בקוד הסופי, אך ללא רישום צעדים ממשיים להשגת מטרה זו, כגון המחויבות להפסיק את השימוש בגז, נפט ופחם, או התחייבות פרטנית של מדינות להפחית את פליטת הפליטות שלהן.
בכנס השתתפו עו"ד ג'מילה הרדל וואקים, מנהלת עמותת אזרחים לאיכות הסביבה והעובדת הסוציאלית ג'וחיינה בדר נמרנה, מנהלת פרויקטים בעמותה, וסיכמו את ניסיונם בכנס מנקודת מבטם האישית.