יום שני 06 דצמבר 2004
===בדוא"ל, בפקס: 036254404 ובדואר רשום===
לכבוד:
מר רן קרול
מנכ"ל אתגל
רן שלום,
בהמשך לשיחתנו, ברצוני להבהיר את התנגדותנו הנחרצת לחידוש פעילותו של המפעל המסוכן הזה בלב אזור מאוכלס. מדובר במאבק ציבורי של ארגונים רבים וגם ראשי רשויות באזור, שמטרתם למנוע את חידוש פעילות המפעל.
אם יהיה צורך נשתמש גם בצעדים משפטיים, לרבות צו מניעה זמני.
הסכנות מהמפעל הן רבות:
1. תעשיות אלקטרוכימיות מהווה סיכון ביטחוני ובריאותי לאזור ויש סכנה ממשית לפגיעה בחייהם ובבריאותם של עשרות אלפי אזרחים.
2. תעשיית הפי.וי.סי ידועה בכל העולם כתעשייה מסוכנת, והשפעתה על הסביבה היא שלילית.
3. השימוש בכספית כמעט ואינו קיים ברחבי העולם, בעיקר בשל הנזקים הרבים ששימוש זה גורם. כיום לא מקימים ברחבי העולם מפעלים חדשים בטכנולוגיההמבוססת על כספית.
5. סכנה חמורה לעובדי המפעל: כל החומרים המסוכנים הם חומרים שחשיפה תעסוקתית להם מסכנת את חיי העובדים. ברשותינו נתונים על תחלואה ותמותה בגיל צעיר של עשרות מעובדי המפעל. חשיפות תעסוקתיות לכספית (כספית מתאדה בטמפ' של 20 מעלות), לויניל כלוריד מונומר, לדיאוקסינים ולאתילן – יוצרות פגיעות קשות כמעט בכל מערכות הגוף החי. למפעל תהיה אחריות לפגיעות הללו.
אני חייבת להדגיש כבר בשלב זה שמטה המאבק יצא כנגד כל כוונה לפתוח מחדש את המפעל. במאבקנו אנו מגובים בצוות המשפטי של הקליניקה לצדק סביבתי באונ' ת"א.
המפעל הזה היה אחראי למפגעים קשים הכוללים פיצוצים, שריפות ומטרדי ריח קשים, שנמשכו 52 שנה עד לסדרת השריפות והתקלות שארעו לפני שנה, וגרמו סו"ס למשרד לאיכות הסביבה לסגור את המפעל. היום אנחנו יודעים נתונים מזעזעים, שגם ביום-יום, כאשר לא התפוצץ ולא נשרף דבר, פלט המפעל חומרים מסוכנים לים, לאוויר ולקרקע, בכמויות שהדעת לא יכולה לתאר. מדינה קטנה, ומפרץ קטן שכבר סבלו סבל רב מכך – לא יכולים להתיר זאת שוב, שכן מדובר בסכנות לחיי אדם ולבריאותם.
לאור הנתונים הללו ונתונים נוספים שארצה לפרוש בפניך, אני מבקשת ממך לשקול את הנושא מחדש. לכן, נבקש להיפגש עמך בהקדם.
בכבוד רב,
ליאורה אהרון, מנהלת מטה המאבק
העתק:
ד"ר מיקי הרן, מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה
השופט בדימוס שלמה שהם, נציב הדורות הבאים בכנסת
חה"כ הרב מלכיאור ועמרי שרון, ראשי השדולה הסביבתית בכנסת
ח"כ יורי שטרן, יו"ר ועדת פנים ואיכה"ס
ח"כ ד"ר לאה נס, יו"ר ועדת המשנה למפגעים סביבתיים
[1]הנתונים מדברים בעד עצמם: 51% יותר תמותה ממחלות כליות, ו- 44% תמותה עודפת ממחלות כבד בנפת עכו. תוכל להתרשם מהנתונים במצגת הקצרה
