חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סיכום עבודת וועדת הכנסת בראשות ח"כ דב חנין: "התחלואה הגבוהה במפרץ חיפה מחייבת הפחתת הזיהום"

ח"כ דב חנין, יו"ר וועדת המשנה לבדיקת בעיות סביבה ותכנון במפרץ חיפה, הדגיש היום [30.07.14] בדיון שמסכם את עבודת הוועדה: "ברמה של מדיניות ציבורית,  עלינו לקרוא את נתוני התחלואה הקשים יחד עם נתוני רמת הפליטות התעשייתיות המסוכנות באזור מפרץ חיפה. נתונים אלה חייבים להיות הבסיס לקביעת המדיניות התכנונית-סביבתית באזור המפרץ". ח"כ דב חנין אמר כי מסקנת הוועדה היא כי בתחום הזיהום הסביבתי, מתוך מבט לעתיד, יש לאמץ את עקרון הזהירות המונעת ועל ממצאי התחלואה להוות קו מנחה. לכן, על הממשלה לפעול פעולה אקטיבית להפחתת המזהמים במפרץ חיפה.

לצפייה בדיון, באתר הכנסת:  הוועדה המשודרת באתר הכנסת (30.7.14 – בשעה 9:38 – הצגת דו"ח ועדת המשנה לסביבה ותכנון במפרץ חיפה)

בוועדה חברים חברי הכנסת: דב חנין, דוד אזולאי, תמר זנדברג, וחמד עמאר. והיא הוקמה על פי החלטת יו"ר ועדת הפנים ח"כ מירי רגב במרץ השנה, נוכח ריבוי בעיות סביבה במפרץ חיפה ושאלות תכנון הרות גורל כגון הקמת נמל חיפה החדש והרחבת מפעלי בז"ן.

דו"ח הוועדה הוא מאד מקצועי ומסקנותיו החמורות התמקדו בשלושה נושאים מרכזיים: הזיהום במפרץ חיפה, אירועי חומרים מסוכנים במפרץ חיפה והקמת נמל חדש במפרץ חיפה.

א. הזיהום במפרץ חיפה

נקודת המוצא של הדו"ח שהוצג, התבסס על נתוני משרד הבריאות כפי שבאו לידי ביטוי בעבודת מחקר מעמיקה שנכתבה על ידי חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שירי ספקטור-בן ארי. נתונים אלו מראים שיעורי תחלואה גבוהים יותר במחלות סרטן בנפות חיפה ועכו ביחס לממוצע התחלואה הארצי (15% ו-16% בהתאמה בקרב גברים, ו-15% ו-11% בהתאמה בקרב נשים), וכן שיעורים גבוהים של תחלואת אסתמה בקרב ילדים במטרופולין חיפה (יותר מפי 2 משיעור התחלואה הממוצע בישראל). בדו"ח צוין גם כי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה מסר לוועדה נתונים המצביעים על שיעור זיהום סביבתי גבוה של המפעלים במפרץ חיפה. על פי נתונים אלו:

  1. בעיר חיפה קיים מספר המפעלים המדווחים (מפעלים גדולים ובעלי השפעה סביבתית ניכרת שהוטלה עליהם חובת דיווח מיוחדת) הגבוה בארץ (20) כאשר הבאים אחריה- רמת חובב (14), אשדוד (12) ונתניה, פתח-תקוה, אשקלון (6).
  2. פליטת חומרים אורגניים נדיפים ממפעלי מפרץ חיפה הנה 2,400 טון/שנהבעוד שפליטת חומרים אלה ממפעלי רמת חובב הנה 111 טון/שנה.
  3. פליטת המזהמים לנחל הקישון ממפעלי מפרץ חיפה היא 83,000 טון בשנה (מתוכם 78,000 טון מלח).  סך הפליטות לשאר הנחלים בארץ היא 20,100 טון בשנה.
  4. פליטת חומרים מסרטנים לקמ"ר במחוז חיפה גבוהה בסדר גודל משארהמחוזות: 30.4 ק"ג/קמ"ר במחוז חיפה, 1.7 עד 5.3 ק"ג/קמ"ר בשאר המחוזות.

דו"ח וועדת המשנה קובע כי "ברמה של מדיניות ציבורית,  עלינו לקרוא את נתוני התחלואה הקשים יחד עם נתוני רמת הפליטות התעשייתיות המסוכנות באזור מפרץ חיפה. נתונים אלה חייבים להיות הבסיס לקביעת המדיניות התכנונית-סביבתית באזור המפרץ". ח"כ דב חנין אמר כי מסקנת הוועדה היא כי בתחום הזיהום הסביבתי, מתוך מבט לעתיד, יש לאמץ את עקרון הזהירות המונעת ועל ממצאי התחלואה להוות קו מנחה. לכן, על הממשלה לפעול פעולה אקטיבית להפחתת המזהמים במפרץ חיפה.

ב. אירועי החומרים המסוכנים

הוועדה מצאה כי בשנים 2011-2013 התרחשו אירועים רבים של חומרים מסוכנים  במפרץ חיפה ולכן אין להתייחס אליהם כאל אירועים בודדים אלא כמציאות רווחת ושגרתית. המלצת וועדת המשנה הייתה לבחון ביסודיות אלו ריכוזי חומרים הינם חיוניים באזור ואלו אינם חיוניים ולבחון את מיקומם ביחס לריכוזי אוכלוסייה ואזורי סיכון.

 ג. נושא נמל חיפה החדש

הוועדה המליצה על בדיקה תכנונית מעמיקה נוספת בדגש על הרחבת הנמל הנוכחי במקום הקמת נמל חדש. הוועדה קבעה גם כי היא רואה בחומרה את העובדה שתפעול הנמל לא נבחן בראייה סביבתית וכי המשרד להגנת הסביבה אינו מעורב בקביעת התנאים הסביבתיים במכרז לתפעול הנמל.

לעיונכם מובאות מסקנות וועדת המשנה

ראש העיר חיפה, מר יונה יהב, בירך על עבודת הוועדה ואמר "שחר חדש הפציע היום. מודה על הדו"ח המקצועי וההתעמקות באזור שלנו". עוד אמר לח"כ חנין: "חותם על הניסוחים שלך. מבחינתי מסקנות הוועדה הן בסיס לתכנית עבודה. חייבים לפעול להפחתת הזיהום".  עם זאת הדגיש כי חיפה חייבת להתפתח ותכנית הנמל חיונית להתפתחותה וכי אסור שהנמל יגרום לבעיות סביבה. הוא הבטיח כי בכוונתו לדאוג שפארק הקישון יהיה 6000 דונם ולא רק 500.

ח"כ מירב מיכאלי: "הדברים אמנם נאמרו בנועם אולם הם חמורים – התחלואה בסרטן של נשים בנשר, עולה בעשרות אחוזים. הנתונים מדגימים את הסכנה החמורה ומחייבים פעולה דחופה ומשמעותית.  פיתוח חיפה לא יכול לבוא על חשבון הבסיסית לחיים בריאים. הפיתוח חייב להיות בר קיימא. למילה 'קיימות' יש משמעות עמוקה, ולא יתכן שאת עלות הזיהום ישאו תושבי האזור בתחלואה כל כך כבדה וחמורה".

מר שלמה ברימן, מנכ"ל נמלי ישראל: "הנמל החדש ייבנה בשיטות הטובות ביותר מבחינה סביבתית וגם תפעול הנמל יהיה סביבתי". הוא סיפר כי האניות העוגנות יפעלו על חשמל שיוזרם מהרציפים ולא באמצעות מנועיהן.

ח"כ דוד אזולאי קרא לדיון מעמיק בתמ"א 30 העוסקת בחזית הים המערבית.

בסיכום הדיון אמרה, יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב כי "חייבים לבחון את סוגיית מטרופולין חיפה בראייה כוללת – סביבתית, בריאותית וחברתית, ואי אפשר לבחון את ההיבטים התכנוניים בנפרד. הוועדה הסתמכה על נתוני תחלואה קשים ונתוני פליטות סביבתיות וזה מחייב אותי להתייחס לכל הנושא הן בהיבטי הסביבה והן בהיבטי התכנון".  ח"כ רגב הנחתה את מזכירות הוועדה להעביר את דו"ח וועדת המשנה לכל גורמי הממשלה הרלוונטיים  ואמרה כי לאחר שהדו"ח יילמד ביסודיות על ידי גורמי הממשלה ולאחר שגורמים אלו יתייחסו לדו"ח יתקיים דיון נוסף של מליאת הוועדה. בסיכום הדיון היא ביקשה מח"כ חנין כי וועדת המשנה תמשיך לפקח על יישום מסקנותיה והפיכתם לתכנית עבודה בפועל.

לצפייה בדיון, באתר הכנסת:  הוועדה המשודרת באתר הכנסת (30.7.14 – בשעה 9:38 – הצגת דו"ח ועדת המשנה לסביבה ותכנון במפרץ חיפה)

 

סיקור הדיון בתקשורת

"חי פה" – אתר התושבים של חיפה / סמר עודה / 30.07.14 : מפרץ חיפה: מסקנות חמורות בדו"ח ועדת הבדיקה – דיווח מהכנסת

ynet / צבי לביא / 30.07.14 :  לשקול הרחבת נמל חיפה במקום הקמת חדש

מעריב / ג'ון בן זקן / 30.07.14 : הוועדה לבדיקת מפרץ חיפה: ישנם יותר חולי סרטן באזור

בליקר / רותם כבסה / 30.07.14 : חנין: "לפעול בנחרצות נגד הזיהום במפרץ חיפה"

הארץ / צפריר רינת ואלי אשכנזי / 31.07.14 המלצות לצעדים נוספים נגד זיהום האוויר במפרץ חיפה

רשת ב' / בדרך אל הטבע / 02.08.14 : מיקי מירו מראיין את ליאורה אמיתי מנהלת הקואליציה לבריאות הציבור 

ידיעות חיפה / / 08.08.14: תגובות חיפאיות למסקנות הוועדה: עינת קליש רותם, עו"ד אליס גולדמן ואריאל וטרמן 

כתבות נוספות

וואלה / ליאורה אמיתי / 28.05.14 : מסך העשן מעל מפרץ חיפה

המקום הכי חם בגיהנום / רונית צח / 24.06.14 : קצת סחרחורת, מה כבר קרה?

אזרחים למען הסביבה /  30.06.14 :  דב חנין על מפרץ חיפה והשקט התעשייתי

שתף

עוד באותו עניין

חדשות

סיכום פעילות העמותה בתקופת המלחמה

  אנחנו עוקבים מאז תחילת המלחמה אחר ההשפעות שלה גם ברמה המקומית, ובפרט על תפקוד הרשויות המקומיות הערביות. עבדנו בתקופה זו בתחומים אלו: ניטור ומעקב