ארגוני הסביבה מגמה ירוקה ואזרחים למען הסביבה מנגישים:
סיכונים סביבתיים במפרץ חיפה, תמונת מצב עדכנית – יוני 2016 ♦ 10 שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה
הדו"ח בודק בין השאר – מה התרחש בתחום חומרים המסוכנים במפרץ חיפה מאז מלחמת לבנון ומסקנות וועדת הרצל שפיר ועד היום, כולל פירוט נרחב מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בנושא לפני חודש וכן מגיב בהתאמה להצהרות המשרד להגנת הסביבה במסגרת התכנית הלאומית של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.
בהמלצות וועדת חנין 2014 נכתב בין השאר: "יש לשאוף לצמצם במסגרת התוכניות האלה את המפגעים בכלל ואת זיהום האוויר בפרט". בדוח זה נבקש לבדוק האם הפעולות שהתבצעו במפרץ חיפה על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, מאז ועדת חנין – תואמות את ההמלצה הזו, והאם הוסרו סיכונים שמאיימים על חייהם של מאות אלפי תושבי המפרץ.
המשרד להגנת הסביבה מצהיר שוב ושוב במהלך השנה האחרונה שעד שנת 2018 יצמצם את זיהום האוויר בחיפה ב 50% אך הצהרות המשרד אינן תואמות כלל את המתרחש בפועל במפרץ חיפה.
ליאורה אמיתי, אזרחים למען הסביבה: "במפרץ חיפה קיים ריכוז של חומרים המסוכנים הגדול ביותר של ישראל: מיכל האמוניה, מיכל הברום, מיכל האתילן, חוות הגז והדלק – הם רק חלק מעשרות מתקנים תעשייתיים המחזיקים בכמויות גדולות מאד של חומרים מסוכנים. בימים אלו אנו מציינים עשור למלחמת לבנון השניה בה נצלנו בנס מאסון רב נפגעים כאשר מטחי הרקטות פגעו באזור, וחשפו מספר ליקויים בהיערכות לסיכון חומ"ס במקרה מתקפה, תקלה או אסון טבע. מכיוון שהמלחמה הבאה תביא עלינו טילי חמ"ם [חימוש מונחה מדוייק], חשוב להקטין עד למינימום את כמות המטרות שמצויות במפרץ".
דו"ח זה המוגש לציבור, כולל סיכום של נתונים שהתפרסמו ע"י ממשלת ישראל (נתוני הגנ"ס, איגוד ערים, הלמ"ס, משרד מבקר המדינה) משנים 2014-2016.
כתיבת הדוח בוצעה על ידי הארגונים מגמה ירוקה ואזרחים למען הסביבה.
מפרץ חיפה