מאתיים חולים, שלושים מתים, והרשימה מתארכת מיום ליום. עובדים ששתקו במשך שנים ומשפחות שאיבדו את יקיריהן מתחילים לדבר על החשיפה המתמשכת לחומרים מסרטנים במפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו ועל המחלות קטלניות שחלו בהן. בעקבות תחקיר "7 ימים" הוחלט שהמפעל לא יפתח מחדש, וכונס הנכסים פתח בחקירה. עובדי המפעל הגישו השבוע (1.2.05) תלונה במשטרה נגד ההנהלה ויו"ר הועד שלהם.
מרדכי הרר עלה לישראל מרומניה ב-1947 באוניית מעפילים. בסיום שירותו הצבאי השתקע בקריית-ביאליק, שם הכיר את ימינה, אחות בטיפת חלב, שהפכה לאשתו ואם שלושת ילדיו. ב-64' נכנס בפעם הראשונה בשערי המפעל שבו יעבור ב-27 השנים הבאות: תעשיות אלקטרוכימיות בעכו. הוא התחיל כפועל פשוט במתקן הפי-וי-סי, אבל מסירותו יוצאת הדופן לעבודה הביאה אותו בתוך שנים מעטות לתפקיד מנהל מתקן. ב-77' אף נבחר כעובד המצטיין והוזמן לטקס חגיגי שנערך באותה שנה בבית הנשיא בירושלים.
ארמונד אדרי נפטר מאי-ספיקת כליות. חיים המר ודניאל לסרי- מסרטן ריאות. רפאל אטיאס נפטר מהתקף לב, ועוד לפני כן איבד את הראייה באחת מעיניו. אפרים תיכון, אליעזר פרקש, סולומון חאלאווה וחמזה, צעיר בן 30 מהכפר ג'וליס נפטרו מסרטן במהלך עבודתם במפעל.
עו"ד ארז שניאורסון, המייצג את העובדים החולים בתביעת ענק נגד הנהלת המפעל, בעליו וחברות הביטוח, מספר כי מאז פרסום הכתבה "מפעל המוות" (ב-7.1.05), הטלפון במשרדו אינו מפסיל לצלצל ורשימת החולים והמתים ממשיכה לגדול. לדבריו, "הקבוצה הראשונה מנתה כמאה תובעים, ביניהם עובדים שחלו או בני משפחה של עובדים שנפטרו, אך מאז ובעקבות הכתבה עומדת כיום הרשימה על מעל מאתיים עובדים חולים וכשלושים בני משפחה של עובדים שנפטרו. כל הפניות נבדקות מיד על ידי רופאים תעסוקתיים מהצוות שלנו, ובמרבית המקרים אכן נמצאים ממצאים המצביאים על מחלה או מוות בשל חשיפה לחומרים המסוכנים במפעל".
למחרת פרסום הכתבה פנה ח"כ אילן שלגי, שהחליף למשך תקופה קצרה את השרה יהודית נאות ז"ל בתפקיד השר לאיכות הסביבה, אל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית לבדיקת התנהלות המפעל. פניות דומות הופנו אל ראש הממשלה, אל שרים נוספים ואל פרקליטות המדינה על ידי השופט בדימוס שלמה שוהם, העומד בראש האגף לדורות הבאים בכנסת, מטה המאבק של אזרחים למען הסביבה בגליל והקואליציה לבריאות הציבור. שבועיים לאחר פרסום הכתבה הכריז השר לאיכות הסביבה החדש, שלום שמחון, כי הורה על הפסקת כל מו"מ לחידוש פעילות המפעל ופתיחתו מחדש, ואף הצהיר כי לא יאפשר את פתיחתו בעתיד.
שלמה שחר, כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל, אשר מונה לפרק ולמכור את המפעל לאחר סגירתו, מסר כי בימים אלה עומד משרדו למנות חוקר חיצוני לבדיקת ממצאי התחקיר וממצאים אחרים שנאספו על ידי נציגיו. השבוע פנתה קבוצת עובדים מהמפעל למשטרה, יחד עם מטה המאבק של הקואליציה לבריאות הציבור, והגישה תלונה פלילית נגד הנהלת המפעל ויו"ר ועד העובדים.
תו הזהב
בינתיים ממשיכות להצטבר עדויות על הניהול הלקוי של מפעל ועל התעלמות גורמי האכיפה מבעיות שנגרמו כתוצאה מכך. המשרד לאיכות הסביבה, שהעניק למפעל המזהם ב-2001 פרס של 200,000 שקלים על תרומתו לאיכות הסביבה, לא היה הגורם הממשלתי היחיד ולא הראשון שבחר בתעשיות אלקטרוכימיות כמפעל מצטיין.
בשנת 2000 העניק מכון התקנים הישראלי למפעל את תו התקן ISO 14001, תו תקן בינלאומי יוקרתי לניהול מערכת סביבתית, המוענק אך ורק למפעלים העומדים בדרישות בינלאומיות מחמירות הנוגעות לשמירה על איכות הסביבה. מכון התקנים הישראלי לא הסתפק בכך: ב-2002 העניק למפעל בטקס מפואר גם את "תו הזהב", תו התקן היוקרתי ביותר של מכון התקנים הישראלי. התו מקנה למפעלים הכרה בינלאומית של מפעל החותר לשמירה על איכות הסביבה, ובעיקר מהווה כרטיס כניסה למועדון המכובד שבו חברים מפעלים וארגונים מכל העולם, הנעזרים בתקן זה בהתקשרויות עסקיות בינלאומיות.
ורד אורן, דוברת מכון התקנים: "תו התקןISO 14001 ניתן למפעל תעשיות אלקטרוכימיות בשנת 2000, לאחר שהמפעל הגיש תוכנית שאושרה על ידי המשרד לאיכות הסביבה". רק ב-2003, זמן קצר לפני סדרת הפיצוצים שהובילה לדליקה במפעל ולזיהום העיר עכו וסביבתה בענני חומרים רעילים, החליט מכון התקנים לשלול מהמפעל את תקן מערכת הניהול הסביבתי. לדברי אורן, "מבדקים שביצע המכון הצביעו על כך שהמפעל לא עמד ביעדים שנקבעו".
בכתבה נכתב כי בשנים 2001-1996 הועסק מנדי בראון, חבר מועצת עיריית עכו ומחזיק תיק איכות הסביבה, במפעל תעשיות אלקטרוכימיות תמורת שכר שנתי גבוה. בראון אישר כי אכן שימש כיועצו של המנכ"ל אמיר אנדוולט, אך רק לאחר שסיים את תפקידו בעיריית עכו ופרש מעבודה ציבורית. כעת מתברר כי בראון המשיך לעבוד בעיריית עכו בשכר גם בשנים שבהן קיבל שכר מהמפעל.
"מנדי בראון שימש כחבר מועצת העיר עכו וכמחזיק תיק חזות העיר בין השנים 1998-1993", מסרה דוברת עיריית עכו מירב צוקר. "בשנים 2001-1999 שימש כעוזרו של ראש העיר, ד"ר שמריהו בירן. מר בראון לא קיבל שכר כחבר מועצת העיר, וכעוזר ראש העיר הועסק בחצי משרה וטיפל בהקמת יד לבנים". ד"ר שמריהו בירן מסר כי לא ידע דבר על עיסוקיו הנוספים של עוזרו במפעל תעשיות אלקטרוכימיות, וכי לו היה יודע לא היה מעסיקו בתפקיד. בראון אישר כי לא דיווח לעירייה או לראש העיר על העסקתו במפעל, ואמר כי כעובד בחצי משרה אינו מחויב בכך.
התחקיר המלא: "מפעל המוות" / גיל מלצר "ידיעות אחרונות".
