עשר שנים עברו מפרוץ מלחמת לבנון השנייה.
עשר שנים של ועדות חקירה, כתבות, תחקירים, דוחות, הכל כדי להבין כיצד יש לטפל ולאחסן חומרים מסוכנים בזמן רגיעה ובעת מלחמה, בכדי לשפר את מוכנות התעשייה לתרחישי מתקפה, תקלה או אסון טבע. עשר שנים עברו אבל המצב נשאר זהה והסיכונים הסביבתיים והבטיחותיים במפרץ חיפה, שבו הריכוז הגדול ביותר בישראל של חומרים מסוכנים, נותרו בעינם.
במלחמה ההיא, רק מזל מנע אסון כבד כשטילים נפלו במתחם הפטרוכימי במפרץ חיפה. המתקפה ההיא חשפה את הליקויים בהיערכות לסיכוני חומרים מסוכנים – מיכל האמוניה שאינו מוגן, מצבורי דלקים וחומרים נפיצים, מתקני תעשייה רגישים. לאף אחד מהם לא נעשה סקר סיכונים שיעריך מה עלול לקרות במצב של פגיעה וכיצד יש להערך לפני אפשרות כזו ולהתמודד תוך כדי ואחרי מתקפה/רעידת אדמה או סיכונים דומים.
שנה לאחר המלחמה פורסם דו"ח הערכת הסיכונים של "ועדת הרצל שפיר – הוועדה הציבורית המייעצת לבחינת ההערכות והטיפול בחומרים מסוכנים ברגיעה", שהמליץ בין השאר, על הקמת מערכת התרעה על אירוע חומרים מסוכנים החורג משטח מפעל.
השנה (2016) פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא "אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה – מניעה וטיפול". הדו"ח מעלה כי מערכת התרעה, כפי שהמליצה ועדת שפיר, לא הוקמה ואף נמצאת רחוק מכך, בשלבי איפיון בלבד. עוד העלה דו"ח המבקר כי אין מיפוי מלא של הסיכונים וכי המשרד להגנת הסביבה לא מרכז ומעבד מידע על אירועי חומרים מסוכנים ועל הטיפול בהם, בצורה שתיתן אפשרות לגבש תמונת מצב על הערכות הרשויות למגוון תרחישים. מהדוח עולה כי קיימים ליקויים בהסדרה ובפיקוח על היתרי רעלים, העוסקים בחומרים מסוכנים לא מחזיקים בהיתר רעלים תקף. עוד נמצא כי אין אכיפה של ביצוע מרחקי ההפרדה הנדרשים בנתינת היתר רעלים וכי המשרד להגנת הסביבה ומנהל התכנון עדיין לא ביצעו את הפעולות הנדרשות ליישום מדיניות מרחקי ההפרדה.
טיפול ראשוני
הסמכות לטיפול ראשוני באירועי חומרים מסוכנים עברה מהמשרד להגנת הסביבה למכבי האש – והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה כמעט הופסק לחלוטין. "זה עלול להוביל לאסון", מזהירים בעמותת 'אזרחים למען הסביבה' – כך מפקירים אותנו.
חדר מצב
מאז הימים שלאחר מלחמת לבנון השנייה ואירועי החומרים המסוכנים שהתרחשו במהלכה, עמותת אזרחים למען הסביבה דורשת הקמת חדר מצב מיוחד שיופעל 24/7 על ידי הרשויות האחראיות לשלום הציבור, להסדרת תחום החומרים המסוכנים במפרץ חיפה, לפי קריטריונים של בריאות הציבור ובטיחותו. חדר המצב יהיה ממונה על רישום, מעקב ופעולה בזמן שגרה ובזמן חרום. במרץ 2014 יצאו 'אזרחים למען הסביבה' יחד עם הקואליציה לבריאות הציבור בדרישה מהשר להגנת הסביבה להקים חדר מצב לטיפול באירועי חירום.
חוות הגפ"מ
מיכל האמוניה
חיפה מוכנה למלחמה?
ב- 17.2.16 נסראללה מאיים, כפשוטו, לפגוע במיכל האמוניה. גם הוא מבין את הכוח והאיום על חיי אדם שיש לפגיעה במיכל.
"עשר שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה והסכנה המרחפת כעת מעל ראשינו בדמות פגיעה ישירה באחד המכלים, רק מתחזקת וממחישה את הסכנה לה אנו חשופים כבר דורות", מזהירות ליאורה אמיתי ורויטל גולדשמיד – חיפה מוכנה להתמודדות עם מתקפת טילים נוספת? (בהמשך)
כיוון שהמלחמה הבאה תביא עלינו טילי חימוש מונחה מדויק, חשוב להקטין עד למינימום את כמות המטרות שמצויות במפרץ.
10 שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה' הבודק, בין השאר, מה התרחש בתחום חומרים המסוכנים במפרץ חיפה מאז מלחמת לבנון ומסקנות וועדת הרצל שפיר ועד היום, כולל פירוט נרחב מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בנושא לפני חודש וכן מגיב בהתאמה להצהרות המשרד להגנת הסביבה במסגרת התכנית הלאומית של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות
ביולי 2006 שודר תחקיר ערוץ 2 – "העיר באפור", שאותו ערכו חיים ריבלין ויוסי מזרחי והיה לאחד מציוני הדרך המשמעותיים ביותר במאבק תושבי מפרץ חיפה והצפון בזיהום התעשייתי במפרץ חיפה ובתחלואה העודפת הנגרמת ממנו, ובמאבק הסביבתי למען בריאות הציבור בישראל בכלל. שידור התחקיר עורר תהודה גדולה והניע שורה של מהלכים: דיונים בכנסת, בממשלה ובכנסים. המלחמה שפרצה חמישה ימים לאחר שידור הכתבה, קטעה את המומנטום.
עוד בנושא:
7.7.16
פעילי סביבה מאזור חיפה מצטרפים לחששות ולביקורת על אזלת היד בכל הנוגע למצבור האמוניה, אך מצביעים על סכנות סביבתיות רבות נוספות שאורבות לפתחה של חיפה בעת מלחמה. בשבוע שעבר פרסמו ליאורה אמיתי מעמותת "אזרחים למען הסביבה" וד"ר רויטל גולדשמיד מארגון "מגמה ירוקה" דוח המציג תמונת מצב מדאיגה ביותר בכל הנוגע לסיכונים הסביבתיים בחיפה ובסביבתה. "במפרץ חיפה קיים ריכוז של חומרים המסוכנים הגדול ביותר של ישראל: מכל האמוניה, מכל הברום, מכל האתילן, חוות הגז והדלק – אלו הם רק חלק מעשרות מתקנים תעשייתיים המחזיקים בכמויות גדולות מאד של חומרים מסוכנים", מציינות השתיים.
לטענתן, "יש לחקור כבר עתה את המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה: כיצד מתחדשת כל העת ההרשאה לבעלי כוח שונים להחזיק אוכלוסייה של מאות אלפי אנשים כבת ערובה? מדוע ניתנה הרשות לבעלי מפעלים להחזיק בלב מרכז מטרופוליני גדול כמויות אדירות של מגוון חומרים כימיים, המסוכנים בהיבט בטחוני, הבטיחותי וכמובן בהיבט הבריאותי".
אמיתי וגולדשמיד טוענות כי "בימים אלו אנו מציינים עשור למלחמת לבנון השנייה שבה ניצלנו בנס מאסון רב נפגעים כאשר מטחי הרקטות פגעו באזור, וחשפו מספר ליקויים בהיערכות לסיכון חומ"ס (חומרים מסוכנים) במקרה מתקפה, תקלה או אסון טבע. מכיוון שהמלחמה הבאה תביא עלינו טילי חימוש מונחה מדויק, חשוב להקטין עד למינימום את כמות המטרות שמצויות במפרץ".
"עשר שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה והסכנה המרחפת כעת מעל ראשינו בדמות פגיעה ישירה באחד המכלים, רק מתחזקת וממחישה את הסכנה לה אנו חשופים כבר דורות", מזהירות אמיתי וגולדשמיד.
"המכלים, הצינורות והמתקנים במפרץ דולפים לקרקע, לאוויר, לים ולמים שלנו ופוגעים בנו אנושות מדי יום. כולנו כאן, יהודים וערבים, מקווים שאיומו של נסראללה לא יתממש. האם העניין ישכח וסדר היום הציבורי יחזור לשגרה, או שאולי סוף סוף נוכל לחזות במנהיגות שלטונית מקומית וארצית שיפעלו יחד, על מנת להסיר את האיום הממשי והמתמשך של מאגר החומרים המסוכנים הענק הזה אחת ולתמיד מעל ראשי מאות אלפי תושבים".
