חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרופסור אבנר ונגוש הרצה בפני מטה המאבק נגד קידוחי הנפט בגולן

האם יש לנו מספיק מים בגולן כדי לתת אותם לצרכן נוסף וגדול מאוד כמו תעשיית נפט? האם קיימת סכנה ממשית למי הנחלים והכנרת מקידוחי הנפט? פרופ' אבנר וונגוש נפגש אמש באולם הכינוסים שבכפר חרוב להרצאה על הסיכונים של הפקת הנפט בגולן. במפגש נכחו נציגי המועצה האזורית, נציגי אגודת המים, נציגי רשות הטבע והגנים ועוד תושבים רבים

 

מיכאל אלקיים ממטה המאבק מדווח:

"בהרצאה עלו מספר נקודות חשובות מאוד שכדאי שהרשויות יתייחסו אליהן בהקדם:

1. האם יש לנו מספיק מים בגולן כדי לתת אותם לצרכן נוסף וגדול מאוד כמו תעשיית נפט? והאם אנו יכולים להרשות לעצמנו כמדינה לפגוע בחקלאות הפורה בגולן בכך שנחלק את עתודות המים שנמצאות בשפל תמידי לאורך שנים עם יזמות זמנית?

2. חשוב ביותר לנטר את מקורות המים מראש. ניטור זה יש לבצע באופן שונה מניטור רגיל של מים הן ברמת הבדיקה הייחודית והן ברמת האינטנסיביות בשטח לפני, בזמן ואחרי כל קידוח מניסיון. זאת על מנת למנוע את מה שקרה בארה"ב שחברות הנפט התנערו מזיהום המים בטענה שהמים היו עוד לפני ביצוע הקידוחים מזוהמים בחומרים שונים מהקרקע כמו הידרוקרבונים, גזים רעילים ומתכות כבדות רעילות כמו רדיום ועוד.

3.כנראה שאין פתרון אמיתי למי השפכים של הקידוח – המים שמשתמשים בהם החוצה ופנימה עם כל קוקטיל הכימיקלים להמריץ ולשכנע את הנפט לזרום החוצה מתת הקרקע והסדקים שהוא לכוד ביניהם – אל הקדח ומשם לאיסוף והפרדה למתקנים על פני הקרקע באתר הקידוחמדובר במיליוני ליטרים בהפקה מסחרית של נפט. בארה"ב עד היום לא מצאו פתרון טוב. התוצאה היא הזרמת השפכים לקדחים הנטושים בתת הקרקע, וזיהום מקורות המים בקרקע ועל פני הקרקע – נחלים, מעיינות, אגמים. וכן חלק מאירועי רעידות האדמה מיוחסים לפעילות הזו.

יושבים בהרצאה

עוד כמה נקודות מעניינות:
מסתבר שהדיפון במלט לאורך צנרת הקידוח לא ממש עובד ובהרבה מקרים הגז הרעיל חודר מהר מאוד למי השתייה באקוויפר שמעל שכבת המטרה של הנפט, זאת דרך סדקים שנוצרים מתזוזות קרקע ששוברות את המלט. לאחר מספר שנים מסיום הקידוחים ברוב המקרים תהיינה דליפות.

החומרים שמחדירים פנימה, הם רעים מאד: ישנם חומרים טבעיים שיוצאים יחד עם הנפט על פני הקרקע, או זורמים בקרקע מטה לכיוון נחלים ומעיינות. למשל חומרים רדיואקטיביים בריכוזים מסוכנים, שמקורם בקרקע. כמעט תמיד, אם נרצה או לא נרצה ישנן תקלות.

ולסיום כאן בהקשר של הקרקע בגולן – גם אם הנפט נוזלי וכנראה שהוא לא, עדיין אי אפשר להפריד אותו מהסלע. זו שכבת קרקע בצפיפות גרעינית גבוהה שאינה מוליכה נוזלים היטב. הסלע אינו מוליך את הנוזל והוא נשאר בסלע. לכן אופן ההוצאה / הפקה של הנפט יכול להיעשות רק בשיטות אילוץ וזירוז וסידוק שונות או חלקן או כולן יחד, אך בפועל כפי שהוזכר בהרצאה, אף אחת מהן אינה באמת שונה באופן מהותי ברמת האגרסיביות שלה כלפי הקרקע, המים והסביבה.

החדרת מים, כימיקלים שונים רבים ורעילים והפעלת הלחצים תעשה בכל מקרה, עם חומר זה או אחר ובכל מקרה אינן דומות בשום אופן למקרה של הפקת הנפט הנוזלי, כמו בסעודיה לדוגמה"

 

 

מאמרו של פרופסור אבנר ונגוש נבחר כאחד המאמרים הטובים ביותר לשנת 2015 על ידי המגזין Environmental Science & Technology

המאמר מסכם את הסיכונים הפוטנציאלים שהפקת גז מהווה למשאבי מים, בדגש על:

1. זיהום מי תהום (אקוויפרים) רדודים על ידי גזים תועים, שעלול להוביל גם להמלחת מי התהום.

2. זיהום מים עיליים על ידי דליפות, הטלה או טיפול לא תקין בשפכים.

3. הצטברות יסודות רדיואקטיביים ורעילים בקרקע ובמים ליד אתרי טיפול ופסולת הקשורים להפקה.

4. שימוש יתר במשאבי מים לצורך הפקה שעלול להביא למחסור במים.

המאמר מבוסס על עבודות של פרופסור ונגוש וחוקרים אחרים מהשנים האחרונות, מהן עולה תמונה עגומה של זיהום רוחבי ומשמעותי של מים טובים לשתייה. יתרה מזאת, חברות הנפט והגז באופן שיטתי מתנערות מאחריות לזיהום המים, כיוון שהמים לא נוטרו באופן ממשלתי עד שקרה הזיהום, אי אפשר לבוא בטענות לחברות האנרגיה שהן אלו שזיהמו אותם. המצב הנורא שנוצר הוא הוצאה משימוש של מים טובים לשתייה, משאב כה חיוני בעולמנו המתפתח במהירות הבזק, בלי שאף אחד יישא באחריות.

הנתונים המדאיגים, מתוך המאמר:

למרות שחברות האנרגיה מתגאות בציפוי החזק של צינור הגז/נפט השומר על הפרדה בין הגז/נפט לבין מי התהום, 30% מדווחים על נזקים כגון סדקים ותקלות תוך 5 שנים מתחילת הקידוח, ואילו 50% מדווחים על נזקים תוך 20 שנה.
מחקרים קודמים זיהו זיהומים מגזים תועים במי שתייה עד קילומטר מאתר קידוח.

המאמר המלא (באנגלית)

פרקינג

 

מטה המאבק נגד קידוחי הנפט בגולן מבקש את עזרתכם הכספית כדי להמשיך ולהוביל את המאבק עד להסרת האיום הזה באופן מוחלט וסופי .במקומות בעולם בהם קידוחים כאלה מתבצעים, הם מסבים נזק עצום לסביבה ולבריאות התושבים הסמוכים, וזו הסיבה שבשנים האחרונות עוד ועוד מדינות מחליטות להוציא אותם מהחוק. מזמינים אתכם לתמוך במאבק החשוב הזה, אף אחד מאתנו אינו רוצה אזור הפקת נפט מעל הכנרת – לתרומה

שתף

עוד באותו עניין

חדשות

סיכום פעילות העמותה בתקופת המלחמה

  אנחנו עוקבים מאז תחילת המלחמה אחר ההשפעות שלה גם ברמה המקומית, ובפרט על תפקוד הרשויות המקומיות הערביות. עבדנו בתקופה זו בתחומים אלו: ניטור ומעקב