התייחסות לתכנית הפעולה הלאומית למפרץ חיפה
כללי
המשרד להגנת הסביבה, מחויב לספק הגנה לתושבי מדינת ישראל מפני חשיפות סביבתיות. זו המטרה שחייבת לעמוד בראש סולם העדיפויות של התכנית, לפני כל שיקול כלכלי ומדיני אחר.
במפרץ חיפה יש שיעור גבוה במיוחד של פליטות מזהמים ובמקביל – בהתאמה רמות תחלואה ותמותה גבוהות מהממוצע הארצי. האזור שבין חיפה לעכו מוביל את העולם בשיעור התחלואה והתמותה מלימפומה שאינה ע"ש הודג'קין – מחלה שמיוחסת לחשיפה סביבתית.
מחקר חדש של ארגון הבריאות העולמי קבע כי רבע מכלל המחלות ומקרי המוות באירופה מיוחסות לחשיפה סביבתית. זיהום אוויר עולה לכלכלה של מדינות אירופה 1.6 טריליון דולר בשנה, במחלות ובמקרי מוות. הדו"ח המלא פורסם במסגרת הכינוס של ארגון הבריאות העולמי שאותו אירחו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לפני חודשיים, בחיפה.
הוויכוח סביב העובדות חייב להפסק – הזיהום הסביבתי הורג. הוא פוגע יותר בתינוקות וילדים, בעוברים, בנשים ובאוכלוסייה המבוגרת שהם האוכלוסיות הרגישות יותר. כלי האכיפה נמצאים בידי המשרד להגנת הסביבה ולא בידי הציבור, שדורש מכם עשייה מיידית כדי להבטיח בריאות לו ולילדיו.
חשוב להדגיש בצד כל ההערות שלנו, שאנחנו מברכים את השר אבי גבאי על ההתייחסות הרצינית שלו כשר להגנת הסביבה הראשון, שנותן לנושא מדרגת חשיבות לאומית.
הערותינו לתכנית
הפחתת הפליטות במקביל לאישור תכניות ההרחבה
*לתכנית לא תהיה אפקטיביות כאשר במקביל ממשיכים לממש את תכניות ההתרחבות של המפעלים, בניית נמל דלקים נוסף והקמת מתקני זיקוק ואחסון גז מזהמים ומסוכנים.
*"ההתחייבות" לפיה התכניות החדשות לא יגרמו להגדלת היקף הפליטות הנוכחי, היא חסרת ערך מאחר והיקף הפליטות הנוכחי הקיים כיום לא ידוע במלואו, ולא נעשה סקר פליטות מקיף במטרופולין חיפה. המקור של רוב הנתונים הקיימים כיום הוא הדיווחים של המפעלים עצמם, בין אם למפל"ס (מדובר בהערכות של המפעלים עצמם) ובין אם בדיווחים התקופתיים על בדיקות ארובה (אנו עוקבים באופן קבוע אחר הדיווחים הללו, ואין למשרד מעקב מסודר). הניטור הקיים כיום הוא חלקי ביותר ולא מספק תמונה אמיתית ומלאה לגבי רמת המזהמים הנמצאים באוויר. חלק גדול מהחומרים המסוכנים שנפלט על ידי התעשייה – כלל אינו מנוטר.
לפיכך יש לפעול להפחתת הפליטות הקיימות בפועל אך במקביל יש לעצור כל התרחבות או הגדלת ייצור או הוספת מתקנים לאזור.
*הזמן שהוקצה להערות הציבור אינו מאפשר התייחסות פרטנית לכל מפעל/מקור זיהום שפורט במסמך תמונת המצב יולי 2015 שמוזכרת בסעיף 1.1.
יש לפעול להפחתת הפליטה מכל מפעל ומפעל ובנפרד, אבל במקביל למדוד ולהפחית את הפליטה המצרפית הכוללת באזור כולו ומכל מקורות הזיהום ביחד.
הערה לסעיף התחבורה: לקרוא לאזור שמוגבלת בו כניסת רכבי הדיזל "אזור אוויר נקי" – זה למעשה גרינווש. האזור לא יהיה באמת בעל אוויר נקי, היות ובעיית הזיהום אינה רק רכבי הדיזל בחיפה, אלא בעיקר זיהום מהתעשייה, ויש גם עוד רכבים באזורים שעמוסים בתחבורה. רצוי להוריד את הסלוגן הזה גם מהסעיף וגם מהכותרת – "חיפה – העיר הראשונה בישראל עם אזור אוויר נקי"
שיתוף הרשויות המקומיות והסדרה וחלוקת סמכויות בין איגוד הערים והמשרד
התכנית אינה מערבת את הרשויות המקומיות השונות במטרופולין, למעט עירית חיפה, ואינה קובעת מה יהיה חלקם/אחריותם. מצב זה בעייתי.
יש לערב את כל הרשויות המקומיות שנמצאות במטרופולין, ולקבוע מה יהיה חלקה של כל רשות ותחומי האחריות שלה.
התכנית גם לא מסדירה את חלוקת הסמכויות/האחריות בין איגוד ערים מפרץ חיפה והמשרד להגנת הסביבה ומנציחה את הבלבול הקיים כיום שפוגע באפקטיביות של הפיקוח והאכיפה.
פרסום התקציב המפורט של התכנית
התכנית אינה מפרטת את כל סעיפי התקציב, מקור המימון ומה הסכום שיוקצה לכל נושא ונושא.
יש לפרסם מיד את התקציב המפורט לפי שנים, נושאים ואחריות
חלק מהתכנית כוללת משימות שהמשרד בכל מקרה נדרש לעשות/עושה היום, במסגרת תפקידו (למשל דיגומי פתע, סיורים, הכנת צווים וכו'), ולכן יש לפרט מה הדברים שנעשים היום במסגרת תכנית העבודה הרגילה של הרשויות, והמחויבת על פי החוק, ואיזה חלקים יתווספו בחמש השנים הבאות, כולל פירוט של תוספת התקציב לעומת התקציב היום.
יש להקפיד שכל התכניות להפחתת פליטות מתעשייה יתוקצבו על ידי המפעלים עצמם ולא על חשבון הקופה הציבורית
התכנית היא פנימית וביצועה תלוי בהחלטות ממשלה ואישור תקציב – ולכן אין שום בטחון שהיא אכן תיושם. יש לעגן את התכנית בחוק, ולתקצב אותה כתכנית רב שנתית.
צמצום זיהום האוויר מכלי שיט
מצורפת חוות דעת שהכין עבורנו המומחה בזיהום אוויר אבי מושל בעניין כולל ההמלצות המלאות, אותן אנחנו מבקשים לאמץ.
חוות הדעת כוללת סקירה של הזיהום הקיים כיום לפי ההערכות והצעה לתכנית פעולה לגבי נמל חיפה, בהתבסס על תכניות שנעשו באזורים דומים בעולם.
בין היתר ממליצה חוות הדעת שעל מנת להביא לצמצום הזיהום הנפלט כתוצאה מפעולות המבוצעות כיום בנמל חיפה, יש לבצע תכנית מקיפה הכוללת את כלל הפעילות המבוצעת בנמל, לרבות:
א. הכנת מצאי פליטות מלא. המצאי צריך לכלול את:
– הפליטה כתוצאה מתנועת הספינות השנתית בנמל: סוגי הספינות, איכות הדלק, סוגי המנועים, זמני השהיה בנמל ותצרוכת האנרגיה בזמן זה.
– מאפייני הפליטה של המתקנים בנמל: סוגי מנועים בשימוש, הערכת הפליטה ממנועים אלו, סוגי פעולות אחרות הגורמות לפליטת זיהום לאוויר (דוגמת פריקת מטענים בתפזורת).
– מאפייני השינוע מהנמל ואליו: כמות משאיות, הערכת הפליטה מהן לפי נסועה, גיל ומטען, כמויות של מכולות ריקות ומלאות וכיו"ב
ב. בניית ספריית פעולות אפשריות לביצוע והגדרת תכנית פעולה. ספריית הפעולות תיקבע בהתאם לממצאי סעיף 1 לעיל והגדרת המקורות המשמעותיים בנמל
ג. כימות פוטנציאל ההפחתה של כל אחת מהפעולות וקביעת סדרי עדיפויות לביצוע
ד. הגדרת תוכנית פעולה הכוללת לוחות זמנים ומשימות. קביעת נקודות מבחן בתהליך לביצוע תיקונים ועדכונים לתוכנית
ההמלצות צריכות לחול גם על הנמל הקיים שמהווה מקור משמעותי מאד לזיהום אוויר.
המשרד להגנת הסביבה חייב להיות חלק מרכזי מקביעת התכנית וביצועה, ולא רק משרד התחבורה.
הערה: במסמך תמונת המצב יולי 2015 צוין שהמקור לנתונים על פליטות מהנמל הם הדיווחים התקופתיים על בדיקות ארובה של חלקיקים. בנמל אין ארובות, אבל הם נדרשים לבצע ניטור של חלקיקים. נמל חיפה לא ביצע ניטורים כאלה בשנים האחרונות, לפחות לפי התשובות של המשרד והנמל עצמו. זה היה בין היתר אחד הנושאים שבגינם הוטל עיצום כספי נגד הנמל ביוני 2015.
צמצום פליטות מהתעשייה
סעיף 2.1.1 – צמצום כ 50% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים VOC מהתעשייה- הבטחה בעייתית, שלא ברור איך תיושם:
א. הנתונים מתייחסים ל NMVOC שנפלטים רק מ 26 מפעלים, בטענה שהם אחראים לפליטת 70% מה VOC מהתעשייה באזור. אין התייחסות לחומרים נוספים מסוכנים. מה עם שאר המפעלים אשר פולטים ביחד כ 30%?
ב. לפי הנתונים היום חשוב לזכור שגם לאחר ההפחתה של 50% נוספים, חיפה תישאר עם העומס הכי גבוה במדינה!
ג. התכנית עוסקת בזיהום אוויר בלבד,אבל בדיווחי המפעלים למפל"ס בשנת 2013 ראינו מזהמים רבים שאמנם הופחתו מהפליטות באוויר לעומת 2012 אך הם הופנו למים ולשפכים, ולכן ההפחתה צריכה להיות במקור, במפעל עצמו ולא להיות מועברת למדיום אחר.
ד. לפי מסמך תמונת המצב יולי 2015 הפליטות של NMVOC בין השנים 2014-2015 היו זהות ויציבות [במפעלים: תש"ן, פז נפט, גדות, תרו, שמן תעשיות, גדיב, בז"ן, אלגת, ש.ח. ציפוי אל חלד, דלק סונול, חיפה כימיקלים, חברת דלק, שב"ח, פלרם]. ולכן, לא ברור איך אפשר לדבר על המשך הפחתה בפליטות בשנים 2014-2018 כאשר בשנת 2015 לא היתה ירידה לעומת 2014?
ה. התכניות לצמצום פליטות מהתעשייה מסתמכות בעיקר על יישום הדרישות לטכנולוגיה מיטבית זמינה שיקבעו בהיתרי הפליטה לאוויר של מפעלים. הבעיה היא שחלק גדול מהמפעלים עדיין לא סיימו / התחילו את תהליך הבקשה (תהליך מתן ההיתר ארוך וייתכנו לוחות זמנים ממושכים כולל מתן הארכות (המשמעות היא שהצעד המסויים יוכל להביא להפחתה רק בעוד כמה שנים.
ו. אין בכלל התייחסות בתכנית למניעה של הפליטות כתוצאה מתקלות, שלפי דיווחי המפל"ס מהווים אחוז לא מבוטל מסך כל הפליטות ואשר עלו בשנת 2013 ב 300,000% לעומת 2012.
יש לאמץ את ערכי היעד שבחוק אוויר נקי באזור חיפה – גם וועדת חנין התיחסה לנושא בדו"ח הבדיקה המיוחד אשר התפרסם ב 30.7.14 ככל שמדובר בהחלטות מנהליות או תכנוניות הצופות פני עתיד, אין להסתפק בקבוע בערכי הסביבה אלא יש לשאוף להגיע לערכי היעד כדי להבטיח בצורה אופטימלית את הבריאות ואת החיים".
גם בבחירת ה BAT, יש להתחשב בשיקולי בריאות הציבור, ולא כלכליות הייצור.
התכנית מתייחסת רק להוצאת מיכל האמוניה, אבל לדעתנו יש לשקול הוצאת מפעלים/קווי ייצור נוספים. בדוח ועדת חנין הנ"ל, נקבע כי "ברמה הלאומית נדרשת בחינה כוללת של המצב בו מרוכזים מפעלים וחומרים מסוכנים באזור כה מאוכלס ויש לשקול בכובד ראש לאילו תעשיות וחומרים מסוכנים ישראל באמת זקוקה, ואילו תעשיות וחומרים מסוכנים אינם נדרשים אצלנו בהיקפים גדולים וגדלים"
הניטור הרציף בארובות המפעלים
הזמן שהוקצה להערות הציבור אינו מאפשר התייחסות פרטנית לכל מפעל/מקור זיהום שפורט במסמך תמונת המצב יולי 2015 שמוזכרת בסעיף 1.1.
כיום רק שבעה מפעלים נדרשים לבצע ניטור רציף בארובות. חלק מהמפעלים נדרשים לנטר רק חלק מהפרמטרים המומלצים ב BAT ו/או נדרשים לנטר אטימות כמדד לרמת החלקיקים ולא לנטר את רמת החלקיקים ישירות, בניגוד להנחיות המשרד עצמו. להלן דוגמאות:
גדיב – מנטר רק תחמוצות חנקן, חומר חלקיקי באמצעות מד אטימות ובנזן בעת פריקת בנזן מאוניות. לא מנטר SOx
חיפה כימיקלים – מנטר תחמוצות חנקן בארובות N1 ו – N2, בטיוטת היתר הפליטה התווסף חלקיקים אך לא ברור אם ישירות או באמצעות מד אטימות. יש צורך לנטר חלקיקים.
בתי זיקוק – מנטר תחמוצות חנקן, חומר חלקיקי באמצעות מד אטימות, תחמוצות גופרית, VOC% מבוטא כפרופאן במתקן השבת אדים. לא מנטר NH3, NH4
תחנת הכוח חיפה – מנטרת תחמוצות חנקן. לא מנטרת תחמוצות גופרית וחלקיקים.
כל מה שרשמנו שחסר, ומודגש – יש לחייב את המפעלים לנטר בניטור הרציף.
מימון מעבר המפעלים לגז טבעי
מדובר באינטרס הדדי, גם של המפעלים. ולכן לא ברור מדוע התקציב הקטן של התכנית יממן את המעבר הזה. מדובר במתן הטבה למפעלים. במקום זאת יש לחייב אותם לעבור לגז בתוך זמן קצוב.
דיגומי פתע
דיגומי פתע הוא הכלי היעיל ביותר הקיים כיום, גם לפי עמדת המשרד. יש לוודא שמוקצה סכום משמעותי לעניין זה כדי למנוע מצב שבו לא נעשות בדיקות פתע כמו שקרה בשנים 2012-2013.
סיכוני חומרים מסוכנים
לא ברור איך תיושם המדיניות שקובעת מרחקי הפרדה בין חומ"ס ואוכלוסייה לגבי מתקנים ומפעלים קיימים.
המלצות ועדת שפיר: אמנם עברו הרבה שנים מאז ויש צורך לבחון מחדש את המצב הקיים, הכמויות והסיכונים – אבל ובניגוד לנטען בתכנית, המלצות שפיר יושמו רק באופן חלקי ע"י עיגון חלקן בתנאים ובהיתרי הרעלים של ארבעה מפעלים במפרץ חיפה. חלק גדול מההמלצות לא יושמו עד היום, למרות שהן עדיין רלוונטיות ונחוצות. להלן כמה דוגמאות:
– מיגון מיכל האמוניה טרם הושלם. הדבר עדיין נחוץ במיוחד לאור העובדה שהמועד להפסקת העבודה בו נדחה כל שנה מחדש.
– לא הוכנו סקרי השפעה בכל המפעלים
– לא הוקם מרכז שליטה ובקרה כפי שהוועדה המליצה
– מיכלי הגפ"מ בחוות הגז בקרית אתא טרם הוטמנו
אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת שפיר היא שנדרשת התייחסות מערכתית כוללת ומשולבת, ולא נקודתית בכל מפעל ומפעל בנפרד. בתכנית המוצעת לא ראינו כל ביטוי ליישום ההמלצה.
יש לפעול לתיקון חוק החומרים המסוכנים כדי להבהיר את חלוקת הסמכויות בין המשרד להגנת הסביבה והרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים, במיוחד באחריות וסמכויות בנוגע לתגובה המיידית לאירועי חומרים מסוכנים, בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2012 אשר החריגה מתחולתה אירועי חומרים נפיצים ואירועי חומרים רדיואקטיביים.
על המשרד להגנת הסביבה לשוב ולקחת חלק פעיל ומרכזי לטיפול באירועי חומרים מסוכנים, כולל עריכת תחקירים מעמיקים לכל אירוע ופרסומו לציבור.
יש להקים מרכז שליטה ובקרה/חדר מצב שיופעל מיידית על ידי הרשויות האחראיות לשלום הציבור, שיהיה ממונה על רישום, מעק, פעולה והנחיות לציבור בזמן שגרה ובזמן חרום.
פינוי מיידי של חוות המיכלים בק.חיים ובאלרואי, כולל בדיקת אופציה של וויתור על חוות מיכלים והעברת הדלקים ישירות בדרכים אחרות לבז"ן.
פיקוח ואכיפה
התכנית מתייחסת רק להגברת הפיקוח לרבות הגברת המעקב והבקרה אחר ביצוע הניטור, הדיגומים והוראות אחרות על ידי המפעלים.
אין התייחסות לשינוי המדיניות הקיימת כיום בטיפול בעבירות שמתבצעות כיום על ידי המפעלים על תנאי רישיונות העסק/היתרי הפליטה/היתרי הרעלים/החוק וכו'. המדיניות כיום היא שרוב הליכי האכיפה המתבצעים הם הליכי אזהרה/שימוע/מינהליים.
יש להפסיק מיד את מדיניות המשא ומתן עם המפעלים העוברים על החוק ולנקוט בהליכים פליליים בגין כל חריגה או עבירה על החוק והתקנים.
כמו כן יש להעמיד לדין פלילי אישי מנהלי מפעלים ונושאי משרה נוספים האחראים לעבירות הנ"ל בין אם מדובר בהפרה שגרתית של תנאים או חריגות מתקנים כתוצאה מאירועי חומרים מסוכנים.
כבר בשנת 2006 התריעה על כך וועדת אבנימלך ממוסד שמואל נאמן בטכניון, והמליצה להחמיר את הענישה ולהגביר את ההרתעה כדי להביא לשינוי תרבות הניהול והתחזוקה בתעשייה. הוועדה המליצה שהמשרד להגנת הסביבה יקבע חד-משמעית כי תקלות אינן "קורות" אלא נובעות מתחזוקה לא נאותה, מאי-הקפדה על נהלים, מחוסר משמעת ומ"שלומפריות".
הרחבת הניטור הרציף 3.1
התכנית אינה מפרטת מה החומרים שיוספו לרשימת החומרים המנוטרים כיום בתחנות הניטור הרציף. כיום לא מנוטרים חומרים רבים. בין החומרים שיש חשיבות גדולה להוסיף נמצאים החומרים הבאים: דיאוקסינים ופורנים, פורמאלדהיד, סטירן וחומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן.
יש לדאוג לתקינות התחנות והפעלתן באופן רציף ומלא. בתחנות הניטור בשנים האחרונות היו לא מעט תקלות וחלקן לא פעלו למשכי זמן ארוכים יחסית.
יש להנגיש את פרסום תוצאות הניטור לציבור, באופן שיאפשר לאדם הפשוט הבנה של מה נמדד, והאם היו חריגות, של מה ואיפה.
הכפלת מספר דיגומי האוויר הסביבתיים 3.2
הדיגום חייב להיעשות פעם בשבוע (52 פעמים שנה) לכל הפחות ולא פעם בשבועיים. זוהי התדירות המינימלית לחישוב ממוצע שנתי והשוואת ריכוזים נמדדים לערכי סביבה/יעד שנתיים בחוק אוויר נקי.
יש להוסיף דיגום של סטירן שלא נמדד כיום.
יש לשנות את שיטת המדידה / המכשור המודד את המתכות: ניקל, כרום, ונדיום, ארסן וקדמיום בחלקיקים. המדידות שנערכות כיום בעייתיות ולא נותנות תמונה טובה – רוב הערכים הנמדדים זהים (כנראה בעיה בסף הגילוי(.
מחקר ואיסוף מידע
חשוב לציין מהו התקציב שמיועד למחקרים ומי יעשה אותם בפועל. בנוסף, אמנם יש צורך בביצוע מחקרים אפידמיולוגיים ואיסוף נתונים שיטתי לגבי תחלואה באזור- אבל יש לעשות שימוש גם בידע שקיים כבר בעולם, כולל מחקרים רבים שמוכיחים קשר מובהק בין סוגי החומרים הנפלטים מהתעשייה בחיפה ובין סרטן ומחלות קשות נוספות, לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת גם אם אין אפשרות להוכיח קשר סיבתי משפטי אישי.
פרסום מידע
למרות כל ההבטחות והפרסומים של המשרד- רוב המידע עדיין אינו מתפרסם וחמור מכך, אינו מועבר במלואו לפי בקשה, ואפילו לא אחרי הליכים משפטיים בעניין.
חלק גדול מהמידע שכן מתפרסם באתר המשרד אינו עומד בדרישות התקנות-מתפרסם באיחור וחלקו עם השמטת/השחרת מידע חיוני
קשה מאד להגיע למידע שמתפרסם באתר המשרד מאחר והאתר איטי וסובל מהרבה בעיות במנגנוני החיפוש במאגרי המידע השונים.
הטיפול בבקשות המידע אינו עומד בדרישות החוק – בקשות לא נענות בזמן, הטיפול בהן אורך חודשים רבים ובסופו של תהליך נמסר רק חלק מהמידע.
האיגוד אינו מפרסם מידע בכלל באופן שוטף באתר שלו, על אף שהוא מחזיק בידיו את כל המידע ותוצאות הדיגומים מועברים אליו על ידי המפעלים באופן שוטף. האיגוד אמנם מפרסם דוחות שנתיים שיש בהם סיכום של כל המדידות והבדיקות אבל אין בכך כדי למלא את דרישת החוק והתקנות שמחייבים פרסום של כל מדידה תוך שלושה חודשים מיום קבלתה, במיוחד כאשר הדוחות מתפרסמים שנה אחרי סיום השנה אליה הם מתייחסים.