חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

השרים מבטיחים: מיכל האמוניה במפרץ חיפה יפונה

פורסם ב- 2/3/2012

כבר 25 שנים שמיכל האמוניה הממוקם במפרץ חיפה, מהווה סכנה מוחשית למאות אלפי תושבי חיפה והקריות. בתחילת החודש (1 במרץ) הודיעו השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושר התמ"ת שלום שמחון כי מיכל האמוניה הנמצא בבעלות חיפה כימיקלים, יועתק ממקומו ותיבחן הקמת מפעל לייצור אמוניה בישראל מגז טבעי.

על פי ההודעה, הנחו השרים את מנכ"לי משרדיהם למצוא מתווה מהיר ככל הניתן שיאפשר הקמת מפעל לייצור אמוניה בארץ, באתר שיבטיח מזעור הסיכון לסביבה, כנראה בנגב. לא נמסר לוח זמנים מפורט לסגירת המיכל או לפתיחת המפעל החדש ויישום ההחלטה במלואה עשוי להימשך עוד מספר שנים. המתווה הנדרש ייקח בחשבון את התשואה למשק, דרישות בטיחותיות וסביבתיות, משך הזמן הנדרש וכן יבחן באם ישנו הכרח במתן תמריצים מצד המדינה ליזם שיתעניין בהקמת מפעל כזה.

תגובת הקואליציה לבריאות הציבור

אנו מברכים על ההחלטה, לה ציפינו זמן רב. סגירתו הצפויה של מיכל האמוניה תביא לפתרון של אחת מהסוגיות הקשות בנושא מצבורי החומרים המסוכנים במפרץ חיפה – אמוניה המיובאת לחיפה דרך הים, מאוחסנת בה וממנה משונעת לכל רחבי הארץ. עם זאת, חשוב להדגיש כי המשרד להגה"ס טרם הורה על סגירת מיכל האמוניה ועד אז ימשיכו תושבי מפרץ חיפה לחיות בצל פצצה מתקתקת.

ייצור אמוניה עצמאי בדרום, בסמיכות למפעלים הצורכים אמוניה יספק מספר פתרונות:
א. הרחקת מצבור האמוניה מריכוז אוכלוסיה.
ב. הפסקת הכניסה של אניית האמוניה למפרץ חיפה, דבר שגורם לתוספת סיכון משמעותית, אחת למספר שבועות.
ג. הפחתת שינוע האמוניה בכבישי הארץ – במקום שהרבה אמוניה תנדוד מחיפה לדרום, כעת פחות אמוניה תעשה דרכה לצפון.

עד לסגירותו של המיכל נמשיך לעקוב ולוודא כי:
א. ההחלטה תיושם בהקדם והמשרד להגהמ. הסביבה יתחייב על תאריכי יעד לסגירת המיכל ופירוקו.
ב. מתקן האמוניה שיוקם חייב להיות לאור הטכנולוגיה הטובה ביותר, בפרט בכל הקשור למיגון לעובדי המתקן.
ג. יש להעדיף הובלה של אמוניה בצנרת תת-קרקעית על פני הובלה במשאיות.
ד. יש לתת את הדעת על עודפי ייצור. אם עודפי הייצור יישלחו לחו"ל על גבי אניות מאשדוד או מחיפה –  ניצור בעיה חדשה

רונית פיסו מנכ"לית הקואליציה לבריאות הציבור, מגיבה בתכנית חדר חדשות בהוט על החלטת השרים:

שתף

עוד באותו עניין

חדשות

סיכום פעילות העמותה בתקופת המלחמה

  אנחנו עוקבים מאז תחילת המלחמה אחר ההשפעות שלה גם ברמה המקומית, ובפרט על תפקוד הרשויות המקומיות הערביות. עבדנו בתקופה זו בתחומים אלו: ניטור ומעקב