6.8.15
אז מה אם?
*זיקוק הנפט בישראל מזהם , בעיקר בגזי חממה, פי 50 מזיקוק הנפט בגרמניה?
*העלויות החיצוניות המוכרות של זיהום האוויר בשנת 2012 היו 14.5 מליארד ₪ כאשר 46% מתוכן היה כתוצאה מפעילות מפעלי מפרץ חיפה הגדולים?
*הים התיכון בישראל מתחמם במאות אחוזים יותר מאשר באזורים אחרים?
*ייצור החשמל בישראל מזהם פי 3 מאשר בגרמניה?
*העלות הכלכלית מתמותה מזיהום אוויר בישראל היא 7.1 מליארד דולר?
אז מה?
*אז מבטלים את התכנית להפחתת פליטות גזי חממה
*מבטלים את המענקים להתייעלות אנרגטית
*מעבירים 200 מליון ש"ח מהקרן לשמירת הניקיון לתקציב המדינה כי בקרן יש עודף של מליארד ש"ח שהמשרד להגנת הסביבה לא ניצל
ההחלטות מתוך הצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016:
 |
 |
 |
התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה לשנים 2016-2023
בשנת 2010 אישרה הממשלה תקציב של 2,220 מיליון ש"ח עבור התוכנית להפחתת גזי חממה וב- 2013 נדחה יישום התוכנית לשלוש שנים. בהצעת התקציב החדשה לשנים 2015-2016 שעברה ב- 5.8.15 הוחלט לבטל את התוכנית.
עלייה בריכוזי גזי החממה באטמוספירה גורמת להתחממות כדור הארץ
"בליעת הקרינה על ידי גזי החממה מתבצעת בתחומי אורך גל האופייניים לכל גז ומכונים פסי בליעה. שני גזי החממה העיקריים, אדי מים ופחמן דו-חמצני, כמעט ואינם בולעים את הקרינה האינפרא-אדומה הנפלטת מכדור הארץ ולכן רוב החום נפלט חזרה לחלל. העלייה בריכוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספירה שמקורה בפעילות אנושית, מגבירה במידת מה את בליעתה של הקרינה האינפרא-אדומה בתחומים האופייניים לפחמן דו-חמצני שבהם קיימת כבר בליעה ממילא. לעומת הפחמן הדו חמצני, לגזים אוזון, מתאן וחנקן תת-חמצני יש פסי בליעה חזקים בתחום אורכי הגל שהפחמן הדו חמצני אינו בולע, ולכן כל תוספת קטנה בגזים אלה מהווה שינוי משמעותי בכמויות הקרינה האינפרא-אדומה היכולות להיפלט לחלל. פליטה מופחתת של קרינה אינפרא-אדומה מפני כדור הארץ דרך האטמוספרה לחלל משמעותה התחממות האטמוספירה."
גזי החממה: מקורות הפליטה ופוטנציאל ההשפעה, המשרד להגנת הסביבה
סקר שנערך בשנת 2009 עבור המשרד להגנת הסביבה – פליטות גזי חממה בישראל סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה קובע כי על פי תחזית תרחיש עסקים כרגיל, פליטות גזי החממה בישראל יעלו בכ- %63 ב-2025, ביחס לשנת 2000. מקורן של למעלה מ- 90% מהפליטות יגיע מסקטור האנרגי
ההחלטה לביטול התוכנית להפחתת גזי חממה מתוך הצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016 (עמוד 53):
מחליטים
לבטל את יישום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לשנים 2016-2023. להטיל על השר להגנת הסביבה ועל שר האוצר להניח בפני הממשלה תכנית חלופית, לקראת דיוני ועידת פריז ועד לסוף שנת 2015.
דברי הסבר
רקע כללי
החלטות קודמות של הממשלה בנושא
החלטת ממשלה מס' 2508 מיום 28בנובמבר 2010.
החלטת ממשלה מס' 215 מיום 13 במאי 2013.
המענקים להתייעלות אנרגטית
המשרד להגנת הסביבה והמשרד לתשתיות לאומיות, אנרגיה ומים החלו בהענקת מענקים לפרויקטים של התייעלות אנרגטית שמטרתם לעודד התייעלות ובכך להפחית פליטת לאוויר והוצאות. התמיכות יועדו למגזרים התעשייתיים, עסקיים, לרשויות מקומיות ומיזמים בתחום התחבורה. בשנה אחת נחסכו 1.7 מיליון שקלים רק במוסדות להשכלה גבוהה כתוצאה מהתייעלות אנרגטית.
ההחלטה לביטול המענקים להתייעלות אנרגטית מתוך הצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016 (עמוד 56):
מחליטים
לבטל את סעיף 68 בהחלטת הממשלה 2025 מיום 23 בספטמבר 2014 שעניינה "תכנית רב שנתית לפיתוח הדרום", אשר מורה על הקצאת תקציב מיועד למענקים להתייעלות אנרגטית ברשויות מקומיות בדרום הארץ.
דברי הסבר
רקע כללי
בהחלטת ממשלה מס' 2025 מיום 23 בספטמבר 2014, אישרה הממשלה תקציב בסך של 50 מיליוני ש"ח לשנים 2051-2020 עבור מענקים להתייעלות אנרגטית בדרום הארץ.
בימים אלו נעשית עבודה בין-משרדית בנושא הפחתת גזי חממה לקראת ועדת פריז שתתקיים בסוף השנה, בעקבותיה צפויות להתקבל המלצות כלל-משקיות רחבות הנוגעות לסוגיה זו. לאור זאת, אין מקום לתקצוב נושא זה בטרם מתקבלים הממצאים וההמלצות כאמור.
כמו כן, מדובר בתקציב רב להתייעלות אנרגטית במספר מצומצם של רשויות מקומיות. לשם השוואה, סך התקציב להתייעלות אנרגטית עבור כלל הרשויות המקומיות בישראל לשנת 2014 הינו כ-10 מיליון ש"ח. לאור האמור לעיל ובשל אילוצים פיסקאליים, יש לבטל את הקצאת התקציבים כמפורט.
החלטות קודמות של הממשלה בנושא
החלטת ממשלה מס' 2025 מיום 23 בספטמבר 2014.
הקרן לשמירת הניקיון
הקרן לשמירת הניקיון מרכזת את כל הכספים המגיעים מהיטלי הטמנת הפסולת שמשלמים המפעילים של אתרי הפסולת. חלק מכספי הקרן מוענקים לרשויות מקומיות, איגודי ערים ויחידות סביבתיות עבור פרוייקטים סביבתיים כמו: מבצעי ניקיון, פרוייקטים לשמירת טבע ומורשת, שמירה על שטחים ציבוריים פתוחים לרווחת הכלל ופעולות חינוכיות להגברת המודעות הסביבתית.
נכון להיום יש בקרן עודף של מיליארד שקלים שהמשרד להגנת הסביבה לא ניצל ולכן הוחלט כי ילקחו מהקרן 200 מיליון שקלים אשר יועברו כהכנסות לתקציב המדינה.
ההחלטה להפחית את תקציב ההכנסה המיועדת וההוצאה המותנית בקרן הניקיון מתוך הצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016 (עמוד 49):
מחליטים
להפחית את תקציב ההכנסה המיועדת וההוצאה המותנית בקרן הניקיון, בסך של 200 מיליון ש"ח ביחס לצפי ההכנסות לשנת התקציב 2016, לתקצב 200 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב למול הפחתה זו ולבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים לכך, ככל שיידרשו. תקציב ההרשאה להתחייב האמור ישמש למימוש מטרות הקרן בהתאם להוראת סעיף 11ג(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984. בהתאם לכך, ירשמו 200 מיליון ש"ח מהכנסות היטל ההטמנה המועברות לקרן, כהכנסות לתקציב המדינה.
דברי הסבר
רקע כללי
בקרן לשמירת הניקיון, אשר מנוהלת במסגרת תקציב המשרד להגנת הסביבה, מכוח חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, הצטברו סכומי כסף משמעותיים, חלקם הגדול מועבר משנה לשנה במסגרת תקציב המשרד. בניגוד למרבית סעיפי תקציב המדינה, האמור נכון הן לגבי העודפים המחויבים והן לגבי העודפים הלא מחויבים.
לאור מצב עניינים ייחודי זה, העברת 200 מיליון ש"ח, השווים ערך, לפי ניסיון השנים הקודמות והצפי לשנת 2016, למחצית מהכנסות הקרן בשנת 2016, ותקצוב הרשאה להתחייב מנגד, לא תהיה השפעה משמעות על תפקוד קרן הניקיון.
לאור כל האמור, ולאור האתגרים התקציביים העומדים בפני הממשלה בעת גיבוש תקציב המדינה לשנת 2016, מוצע להפחית את תקציבי ההוצאה המותנית וההכנסה המיועדת בקרן הניקיון בסך של 200 מיליון ש"ח למול צפי ההכנסות לשנת 2016, ולתקצב 200 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב למול הפחתה זו. לפיכך, ירשמו 200 מיליון ש"ח מהכנסות היטל ההטמנה כהכנסות לתקציב המדינה.
נתונים כלכליים וההשפעה על משק המדינה
העודף התזרימי בתום שנת 2014 בקרן הניקיון עמד על כמיליארד ש"ח.
תקציב
הגדלת הכנסות המדינה בשנת 2016 בסכום של 200 מיליון, למול מתן הרשאה להתחייב בסכום זהה.
השפעת ההצעה על מצבת כח האדם
