אירוע הזיהום בנחל אשלים מסתמן כאחד האסונות האקולוגיים הגדולים בשנים האחרונות
מי שנכנס לאתר האינטרנט של מפעל רותם אמפרט מקבוצת כי"ל, לא יכול לנחש שזו אותה חברה שגרמה בסוף השבוע הזה למה שהוגדר היום בבוקר כאחד האסונות הגדולים בשנים האחרונות: פריצת 100 אלף מטר קוב של שפכים מזוהמים וחומציים במיוחד מבריכת אידוי לעבר נחל אשלים.
באתר הצבעוני והיפה שלה, מתגאה החברה בפרוייקט שיקום אוכלוסיית הנשרים בדרום שהיא עושה בשיתוף רשות הטבע והגנים (כן כן !! רשות הטבע והגנים משתפת פעולה עם קבוצת המפעלים המזהמת שדורגה במדד ההשפעה הסביבתי האחרון של המשרד להגנת הסביבה במקום החמישי בניקוד השלילי הגבוה שקיבלה ומפעל רותם אמפרט עצמו דורג במקום הרביעי בין 20 המפעלים המזהמים)… באתר שלה מתגאה החברה גם בשיקום מכרות הפוספטים, במחויבות שלה לקהילה ולסביבה ועוד.
אבל הצהרות לחוד ומציאות לחוד. "המחויבות לסביבה ולקהילה" לא גרמה לחברה להשקיע את ההשקעות המינימליות במפעלים שלה להבטיח שאסונות כאלו לא יקרו, ועל פי מידע שהתפרסם היום החברה לא ביצעה את המיגון המתוכנן בבריכות השפכים החומציים כדי לחסוך חמישה מיליוני שקלים – מעריב.
למה זה קורה? כי למפעלים יותר משתלם ככה ואין להם ממש לחשוש והם יודעים שהסנקציה הכי חמורה שהם עלולים לקבל היא קנס של כמה מאות אלפי שקלים. המשרד להגנת הסביבה כבר איים גם הפעם, כמו בכל אירוע, בנקיטת הליכי שימוע, ואולי חקירה פלילית אבל לציבור אין אמון באמיתות הרצון של המשרד לבצע אכיפה וענישה אמיתית נגד החברות הגדולות. אנשי המשרד עוצמים עין מהרבה תקלות וחיפופים במפעלים מסוכנים, כנראה מתוך אמונה ש"יהיה בסדר" ושהעדפת שיקולי החברות על פני חיי אדם תעבור בשלום.
תארו לעצמכם אם תקלה חמורה כזו היתה קורית באזור מאוכלס. האם גם אז ימשיך המשרד לטעון שהוא נוקט "אפס סולבנות נגד מפעלים מזהמים", וימשיכו נציגי התעשיינים ותומכיהם לטעון ש"פעילי הסביבה רודפים את התעשיה"?
האם פעילי הסביבה "רודפים" את התעשיה
