תקציר מהדיון במליאת הכנסת מיום 6.5.15
חה"כ דב חנין: בחודש יולי 2014 סיימנו כאן בכנסת עבודה מאומצת של שלושה חודשים של ועדת משנה שהוקמה על-ידי ועדת הפנים של הכנסת לעסוק בשאלות של תכנון וסביבה במפרץ חיפה. שלושה חודשים מאומצים של עבודה – ותמונה מבהילה של נתונים.
הנתונים שאנחנו מצאנו הם מצד אחד רמה גבוהה דרמטית קיצונית של זיהומים. אני אזכיר כמה נתונים: פליטת החומרים האורגניים הנדיפים ממפעלי מפרץ חיפה היא 2,400 טון לשנה, לעומת, למשל, מפעלי רמת-חובב, שזה 111 טון לשנה. השוואה של כמעט פי-24. פליטת החומרים המסרטנים לקילומטר מרובע במחוז חיפה גבוהה בסדרי גודל מאשר בשאר המחוזות, 30.4 קילוגרם לקילומטר מרובע במחוז חיפה, לעומת 5.3 קילוגרם לקילומטר מרובע בשאר המחוזות. פליטת המזהמים לנחל הקישון ממפעלי מפרץ חיפה היא 83,000 טון בשנה, לעומת סך הפליטות לשאר הנחלים בארץ, שהיא 20,100. נחל הקישון פי-ארבעה משאר הנחלים.
אנחנו לא מדברים כאן בשאלה של קשר סיבתי במובן המשפטי. קשר סיבתי במובן המשפטי מסתכל אחורה ומנסה לאתר מי האחראי. אנחנו מדברים בשאלה של מדיניות ציבורית, ובשאלה של מדיניות ציבורית המבחן הוא אחר; המבחן איננו קשר סיבתי, המבחן הוא מבחן של זהירות מקדימה – זהירות מקדימה שתמנע סיכונים לחיים ולבריאות של אזרחים.
ולכן, נדרש שינוי חד במדיניות ביחס למפרץ חיפה. צריך להפחית שם את הזיהומים, לעשות את זה במהירות ובנחרצות. ראשית, לבחון אילו תעשיות וחומרים מסוכנים באמת דרושים למדינת ישראל וצריכים להיות אצלנו. כאשר נגיע למסקנה מה דרוש וצריך להיות אצלנו, צריך להחליט איפה ממקמים את זה. וכשמחליטים איפה למקם, מה שנשאר במפרץ חיפה חייב לעבור שינוי דרמטי ושדרוג דרמטי.
הגדלת המתחם הפטרוכימי ובז"ן. מתחם חדש של תעשיות פטרוכימיות וחומרים מסוכנים בתעשיות הצפון, נמל חדש. אני מברך על החלטת עיריית חיפה מאתמול – בזה אני מסיים – להתנגד לשלושת המהלכים האלה. אני קורא ליישם – אנחנו ככנסת צריכים לעמוד מאחורי ועדת המשנה שלנו בכנסת. זאת מפת הדרכים שאם נלך בה נוכל – אכן – להפחית את הזיהומים ואת הסיכון לבריאות של אזרחי ישראל. תודה רבה.
חה"כ יעל גרמן:…כמעט אין לי מה להוסיף לדבריו של דב חנין, ובכל זאת, חשוב מאוד לחזור על הנתונים, חשוב מאוד להבין שיש לנו כשל, גם של זיהום, גם של מחלות, של תחלואה מוגברת, אבל גם של גורם נוסף, שדב בוודאי מכיר אותו, אבל אני אזכיר אותו, והוא הכשל של האכיפה. רק אתמול יצא דוח מבקר המדינה, והוא מדבר במפורש על כשל האכיפה. אומנם דוח מבקר המדינה מדבר על זיהום האוויר בכלל, ובעיקר בדרום, כי הוא לא עשה עדיין דוח על הצפון ועל אזור מפרץ חיפה.
דוח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול קובע כי לזיהום האוויר השפעות שליליות על בריאות האדם, על עולם החי והצומח. גם ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO, קבע השנה כי זיהום אוויר גורם לתחלואה מסוגים שונים: להתקפי לב, שבץ, קצרת – אסתמה – סרטן ותמותה מוקדמת.
במקביל, אנחנו יכולים לצפות בדאגה בנתונים מבהילים על התחלואה באזור. בנתונים שהעביר משרד הבריאות למרכז המחקר של הכנסת לגבי תחלואה בסרטן, נראה בבירור כי נפות חיפה – דב, גם עכו, אנחנו שוכחים לציין, לא רק נפת חיפה, קריית-ביאליק, קריית-אתא, אבל גם עכו – התחלואה בסרטן גבוהה באופן מובהק מהצפוי, הן בקרב גברים והן בקרב נשים.
חה"כ ירון מזוז: חברי חברי הכנסת, זה למעלה משבועיים סוערות הרוחות במטרופולין חיפה. הפרסומים על אודות תחלואה עודפת של סרטן בקרב תושבים על רקע זיהום האוויר בחיפה אינם יורדים מסדר-היום, ובצדק. הפרסום שיצא ממשרד הבריאות מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים שנערכו בנושא מאז פעילותם של המפעלים במפרץ-חיפה בשנות ה-80 וה-90 ועד היום. המחקרים מצביעים על כך שבנפת חיפה יותר מבוגרים חולים בסרטן ובאוטם שריר הלב, ויותר ילדים מאושפזים בבתי-חולים על רקע מחלות אסטמה. כל המחלות הללו קשורות לזיהום האוויר.
כתושב קריית ביאליק, מכיר למרבה הצער את התופעה מקרוב: חמישה מבני משפחתי חלו ונפטרו ממחלת הסרטן בשש השנים האחרונות והשאירו אחריהם ילדים יתומים ונכדים יתומים. הסיפור שלי אינו חריג בחיפה והקריות. כמוני סובלות משפחות רבות ממחלות קשות אשר נובעות מזיהום האוויר. ברחובות שלמים, ביניהם רחוב דגניה המפורסם, הסרטן מכה בית אחר בית. מודעות האבל לא יורדות מהבניינים, רק השמות של הנפטרים מתחלפים מדי שבוע.
אנו עדים לכך שנפלטים חומרים מזהמים לאוויר. גם ארגון הבריאות העולמי קובע כי ישנו קשר בין המחלות לבין זיהום האוויר. אז כשזה מריח כמו זיהום ונראה כמו זיהום, המסקנה ברורה, חברים: זהו זיהום. רק אתמול פורסם דוח חמור מאוד של מבקר המדינה הקובע כי המשרד להגנת הסביבה לא עושה מספיק כדי לטפל בזיהום. אני מודיע כאן כי בכוונתי לרכז את כל המנהיגות המקומית באזור חיפה והצפון, ואני מזמין כל אחד ואחת להצטרף יחד ולהתגייס לגיבוש תוכנית ברורה לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה.
ערך חיי האדם צריך לעמוד כערך עליון לנגד עינינו. עדיף שהמדינה תשקיע כסף כעת מאשר שתוציא כספים אחר כך על טיפול בבריאות. יש לפנות את המפעלים המזהמים והמסוכנים מריכוזי האוכלוסייה הגדולים ולהעבירם לשטחים שלא קיימת בהם סכנה ברורה ומיידית לאוכלוסיית התושבים. אני מדגיש: יש לבחון סוגיה זו לעומק ברמה הלאומית. לפיכך אני מציע, חברים, להעביר הצעה זו לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, והקמת ועדה ייעודית שתטפל בנושא בהמשך.
חה"כ איתן כבל: בסוף בסוף בסוף, כשאתה לוקח את כל הפרשה של זיהום האוויר, חברת הכנסת יעל גרמן, כמה מילים נשפכו כאן – מיליוני מילים. הנושא הזה לא פרץ רק בעקבות הדוח האחרון של משרד הבריאות. בדרכים כאלה ואחרות, הנושאים של זיהום האוויר בחיפה, אין שנה – אינני זוכר בעשור האחרון ולו שנה אחת שלא התקיימו כאן דיונים, ויכוחים, ועדות. קמה ועדות משנה בראשות חברי, דב חנין, שבאמת עושה עבודת קודש בעניין הזה. אבל אנחנו שופכים פעם אחר פעם מילים, ואמרתי לאדוני יושב-ראש הכנסת, שבאמת אני מאוד מעריך ומוקיר, ואלה אינן מילים מן הפה ולחוץ, שאם יש נושא שהתחלנו אותו כבר בקדנציה הקודמת – ויכולתי לתת כאן, עכשיו, דיון מאלף על זיהום האוויר שמתקיים שם – זו היכולת שלנו להקים ועדות ביקורת בתוך הוועדות השונות של הכנסת, ויש כבר הצעה שגם הוכנה והוצגה בפניך, ואני מקווה שאנחנו נצליח לקחת אותה ולהרחיב אותה שוב. יריב לוין היה ממוביליה, יחד אתי, אצלך. שבסופו של עניין, סוף סוף, מה שנקרא – או אני אגיד את זה ככה: אנחנו חברי הכנסת מקדשים את החקיקה, וכבר אני רואה את כל חברי הכנסת החדשים איך כולם מתחילים לעבוד למולך הזה שנקרא חקיקה.
אני מנסה לומר, בסופו של עניין, שנושא הפיקוח הוא הנושא המרכזי. הוא יותר חשוב היום מענייני החקיקה, חבר הכנסת דוד ביטן. בסופו של עניין, הרשויות מרשות לעצמן לא לפעול, כי אין כאן מי שיודע לשבת ולעשות את העבודה. זאת עבודה קשה, היא לא מעניינת, היא אפילו לעתים משעממת, אבל זו הדרך האמיתית לדעת שדברים אכן נעשים. והנושא של זיהום האוויר – לא רק בחיפה; נכון, חיפה, יש שם ריכוז מאוד מאוד גדול של מפעלים שמזהם בצורה מאוד בולטת, ובחלקו הוא מהווה סכנה ביטחונית; אבל מעבר לכך אני גם אומר לך, אדוני היושב-ראש, שלצערי גם לנו, חברי הכנסת, בשאלות האלה – ואני אומר את זה לכולנו – הכלים שלנו להתמודד מול משרדי הממשלה והגופים המרכזיים הם יותר ויותר מוגבלים. ככל שהנושאים הם יותר מקצועיים – ואני מסיים – יותר דורשים בעלי מקצוע, ידה של הכנסת הופכת להיות חלשה אל מול כל אותם גורמים, בעלי המפעלים, בעלי העניין. ולכן אני אבקש, וזו הזדמנות, להתחיל להוליך את הנושא הזה. תודה.
חה"כ תמר זנדברג: לפני כמה שבועות מדינת ישראל סערה בדיון ציבורי מאוד מאוד ער בשאלה אם יש זיהום אוויר עודף בחיפה, וכתוצאה ממנו תחלואה עודפת, בעיקר סרטן ומחלות לב, אבל גם מחלות אחרות באזור חיפה והמפרץ או לא…גם בעולם אנחנו רגילים שכאשר מתנהלים דיונים ציבוריים, לפעמים משפטיים, חוקתיים, בשאלות האלה, הקשר הזה בין הזיהום לבין התחלואה, זה אחד הגורמים המרכזיים שצריך, ואולי הכי קשה, לבסס אותם, גם אם באמת הדברים החודרים-ללב ששמענו כאן מחבר הכנסת ירון מזוז – וברכות על בחירתך ותודה על שיתוף הדברים – נדמה לי שתושבים של אזור גדול מאוד של חיפה והמפרץ, שמכירים את המציאות שתיארת כאן, לא משאירים מקום לספק. אז אולי צריך עוד לבסס את זה מחקרית, ואולי המובהקות הסטטיסטית היא קשה להשגה, אבל המציאות באזור חיפה והמפרץ מוכרת כמעט לכל תושב ותושבת באזור עצמו, ומדובר על מאות אלפי תושבים, וגם לשאר אזרחיות ואזרחי המדינה.
התפתחות מעניינת בפרשה קרתה אתמול, כשפורסם דוח מבקר המדינה שעסק בין היתר בתפקידו של שומר הסף הראשון בניטור ובפיקוח על הזיהום, וזה המשרד להגנת הסביבה, והוא שם איזה סימן שאלה גדול על כל הדיון שהתרחש כמה שבועות קודם לכן, כי הוא חשף מציאות שאין מילה אחרת מלתאר אותה מאשר מבהילה. לא רק חוק אוויר נקי – שיושב אתנו כאן חבר הכנסת דב חנין, שגם חוקק את החוק הזה וגם עמד בראש ועדה שהוא ציין בכנסת הקודמת, שהיה לי הכבוד להיות חברה בה – ועדת המשנה לנושא חיפה והמפרץ, שהניחה על שולחן הכנסת דוח מאוד נוקב – לא רק שהחוק הזה לא מיושם, ולא רק שאין מספיק בדיקות פתע של המפעלים, ולא רק שלא מוטלים עליהם מספיק קנסות, ולא רק שלא הותקנו תקנות לגובה הפליטות המותרות או לפחות לא עודכנו זה כמה עשרות שנים – אלא – וזה אולי החמור מכול – שהמידע שמוצג לציבור בתחום הזה לוקה בחוסר שקיפות קיצוני, ולכן הוא לא אמין, ולכן אפילו את המעט שאנחנו יכולים לדעת אנחנו לא יודעים – האם המידע הזה עומד על כרעי תרנגולת מבוססות מספיק, ונראה שלא. ולכן, הציבור, שמצד אחד המציאות שעומדת לנגד עיניו, המציאות היומיומית של התחלואה, ושל מקרי המוות, ושל קוצר הנשימה, ושל המחלות וכו', מוכרת לו מחייו, מחיי ילדיו, מן הצד השני מדינת ישראל לא יכולה – לא באמצעות המשרד להגנת הסביבה ולא באמצעות שום גוף אחר – לספק ולו את המידע הראשוני כדי לדעת איך להתמודד עם התופעה הזאת. זאת מציאות קשה וחמורה.
ואני רוצה במשפט האחרון שלי – הוצעו כאן כל מיני פתרונות – אני רוצה להגיד משהו מאוד מאוד קונקרטי וקטן: בימים אלה ממש, קרי בעוד שבועיים, בשבוע הבא, בחודשים הקרובים, מתקדמות בוועדת התכנון בחיפה, במועצה הארצית לתכנון ובנייה, כאן בכנסת זה נדון, כמה וכמה תוכניות שמטרתן, שימו לב, לא רק להמשיך בתסריט של עסקים כרגיל באזור מפרץ חיפה, אלא להרחיב את התעשייה הפטרוכימית המזהמת. ביניהם אני יכולה למנות את תוכנית קרקעות הצפון, התוכנית להרחבת בז"ן, את התוכנית לבניית נמל חדש, ואולי אפילו להקים תחנת כוח נוספת, פרטית, באזור מפרץ חיפה.
מי שלוקח ברצינות את דוח מבקר המדינה, ואת כל הדיון הציבורי שהיה בשבועות האחרונים, צריך לעשות דבר אחד פשוט, והוא לעצור עצירה מיידית את התוכניות האלה. קודם כול, בשלב המיידי, כשלב חירום מיידי, ולאחר מכן, וזה לטווח הבינוני והארוך, לבנות תוכנית לאומית לאזור חיפה והמפרץ שתעלה את הנושא הזה לראש סדר העדיפויות הלאומי, כפי שמגיע לו. תודה.
סגן השר להגנת הסביבה אופיר אקוניס: המקרה של תושבי חיפה והמפרץ – טרגדיה סביבתית, וזה נושא לטיפול לאומי, אולי אחד הנושאים הראשונים, חברת הכנסת גרמן, לשעבר שרת הבריאות, שעל הממשלה החדשה לטפל בהם, יחד – יחד – עם משרד הבריאות, אשר אותו מסמך שפרסם הוביל, כפי שתיארה חברת הכנסת זנדברג, וגם חבר הכנסת מזוז, לסערה לאומית. סערה לאומית היא מוצדקת, אבל כמובן צריך לבדוק היטב שוב את תוכנו של המסמך הזה, למתי הוא נכון, מה נעשה גם על-ידי משרד הבריאות – אני משיב בשם המשרד להגנת הסביבה – לקרוא אותו היטב, כי הדבר באמת גרם, אדוני היושב-ראש, לסערה לאומית ומקומית, שאליה כמובן נכנס – או ניסה להיכנס – ראש עיריית חיפה בדרך זו או אחרת, שאותה ישפוט הציבור.
אני מבקש להשיב על ההצעה לסדר ולתת לכם את העובדות שמביא המשרד להגנת הסביבה נכון להיום: בשנים האחרונות, ובעיקר בשש השנים האחרונות, הוציא המשרד להגנת הסביבה צווים והוראות למפעלים הגדולים ביותר, ובהם דרישה לעמידה בסטנדרטים האירופיים המחמירים ביותר, והתקנת טכנולוגיות מתקדמות למניעה והפחתת פליטות. עקב פעילות זו, משנת 2009 ועד היום חלה הפחתה של כ-70% בפליטת המזהמים האורגניים הנדיפים מהמפעלים הגדולים במפרץ חיפה….
ההחלטה בתום הדיון במליאה: הנושא יועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אם וכאשר תקום כזאת.
