logo Citizens for the Environment
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חומרים מסוכנים במפרץ חיפה

נושא החומרים המסוכנים במפרץ הוא נושא שאנחנו לומדים אותו ומנסים לפעול להסדרתו כבר יותר מעשור. יעקב זיו, שהוא אחד מהיועצים הסביבתיים שלנו כבר קרוב ל 15 שנים, מי שהיה יועץ הבנק העולמי בנושאי תעשיה וכימיה – היה גם הנציג שלנו בוועדת הרצל שפיר וממנו למדנו במהלך התקופה שלאחר מלחמת לבנון השניה מה מידת ההערכות של המדינה לאירועי חומרים מסוכנים, במילה אחת: נמוכה. בשתי מילים – נמוכה מאד.

לא רק נושא המיגון של המיכלים הוא קריטי, גם ההערכות של הרשויות השונות לכל תרחיש כולל התרחיש החמור ביותר – בקושי קיימת.
מאז הימים שלאחר מלחמת לבנון השנייה ואירועי החומרים המסוכנים שהתרחשו במהלכה, אנו דורשים הקמת חדר מצב מיוחד שיופעל 24/7 על ידי הרשויות האחראיות לשלום הציבור, להסדרת תחום החומרים המסוכנים במפרץ חיפה, לפי קריטריונים של בריאות הציבור ובטיחותו. חדר המצב יהיה ממונה על רישום, מעקב ופעולה בזמן שגרה ובזמן חרום.

במפרץ חיפה אין אף מבוגר אחראי בתחום החומרים המסוכנים. ואנחנו חוזרים ואומרים – דרוש חדר מצב לחומ"ס במפרץ!

האסון הסביבתי בנמל טיאנג'ין בסין לפני כ 5 חודשים, גבה את חייהם של למעלה ממאה בני אדם. הוא רלוונטי היום יותר מתמיד למדינת ישראל – גם בנמלים בישראל מאוחסנים מאות אלפי טונות של חומרים מסוכנים. במפעלים בארץ מיוצרים מאוכסנים ומשונעים מאות אלפי טונות נוספים, ובכל פעם שיש אירוע של דלקה או פיצוץ – המדינה אינה חוקרת, אינה מעמידה לדין, כלומר אינה מפקחת – מה שמוביל לעליה מדאיגה במספר האירועים. בשורה התחתונה, אין מי ששומר עלינו מפני האסון המתקרב.

בשנתיים האחרונות אנחנו מתריעים כי הסמכות לטיפול ראשוני באירועי חומרים מסוכנים עברה מהמשרד להגנת הסביבה למכבי האש – והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה כמעט הופסק לחלוטין. "זה עלול להוביל לאסון" אנחנו אומרים, ונראה שהקירות מקשיבים לנו היטב, אבי גבאי – לא מקשיב לנו בכלל.

קראו על כך עוד כאן, במאמר של עמיר בן דוד שהתפרסם בדיוק לפני 3 חודשים: כך מפקירים אותנו

בעקבות כל אלו יצאנו השבוע לסיור עם הצוות המקצועי שמטפל בנושאים הללו בנמל חיפה, לבחון את הדברים, ונסראללה תכנן לנו שבאותו יום בדיוק – נעסוק גם באמוניה. אבל כאמור חברים יקרים – האמוניה, היא רק חלק מכל המחדל. הריחות שם באזור – הם פשוט איומים: לא יתכן שנושא הפליטות מופחת במפרץ, אם לשפוט על פי קנה הנשימה שלנו שנצרב בעת סיורנו שם, שנמשך רק 3 שעות.

אנו דואגים מאד לבריאותם של כל העובדים שנמצאים שם ימי עבודה שלמים ובמשך שנים ארוכות

לסיכום נושא ההערכות של המדינה לתרחישי הסיוט הגדולים, חשוב גם להוסיף שמעניין שאת הנושא המורכב הזה – המוכנות של ישראל בכלל והמפרץ בפרט לתרחישים הנוראים מכל, כמו אלה שהתרחשו בטינאנג'ין או אלה שנסראללה מאיים עליהם, כבר יותר מעשור – אין חוקרים בטכניון, הממוקם ממש מעל חבית חומרי הנפץ הללו. ואם חוקרים במכון את הנושא, אין אף אחד שפועל לשנות את המציאות הקשה בכדי למנוע את אסון המתקרב

מאמר נוסף שמצביע על הבעיות של חוסר המוכנות נכתב ע"י חיים ריבלין השבוע

השבוע שיתפנו פעולה עם חבר הכנסת דב חנין, אשר כיהן כראש הועדה המיוחדת שבחנה את סוגית פרץ חיפה ופרסמה את מסקנותיה ביולי 2014 – בהכנת שתי שאילתות חשובות בנושא המחדל של מפרץ חיפה.

השאילתא הראשונה של חבר הכנסת חנין נשלחה לשר גבאי בנוגע לפליטת חומרים אורגניים נדיפים לאוויר במפרץ חיפה. השאילתה השניה הופנתה לשר הבריאות ליצמן בנושא תחלואת תושבי אזור מפרץ חיפה וההתמודדות עמה, בעקבות פרסום מידע ממחקר הניטור האפידמיולוגי.

ביום ראשון (21.2.16) הגיעה לחיפה הוועדה לבקורת המדינה ודנה בכל המחדלים הללו בדיוק

 

שתף

עוד באותו עניין

חדשות

סיכום פעילות העמותה בתקופת המלחמה

  אנחנו עוקבים מאז תחילת המלחמה אחר ההשפעות שלה גם ברמה המקומית, ובפרט על תפקוד הרשויות המקומיות הערביות. עבדנו בתקופה זו בתחומים אלו: ניטור ומעקב