במפרץ חיפה מרוכזים מאגרים גדולים של חומרים מסוכנים כחלק מהפעילות התעשייתית והמסחרית בו. מיקומם בלב אחד האזורים המאוכלסים והצפופים ביותר בישראל הינו מקור לדיון מרכזי כיום. כחלק מהשיח על הסיכונים והחלופות השונות להפחתת הסיכון, עולה גם נושא העלות הכלכלית הכרוכה בריכוזים אלו.
מטרת עבודה זו היא לבצע בחינה ראשונית של הערכים הכלכליים של נזקים הנגרמים מאירועי חומרים מסוכנים היפותטיים. ערכים אלו הם ביטוי לתועלת הכלכלית היכולה לנבוע מהשקעות במניעת האירועים שיכולים להוות בסיס לדוחות עתידים לבוא.
במסמך זה נבחרו ארבעה חומרים מסוכנים המהווים בעיה במפרץ חיפה: כלור, אמוניה, ברום וגפ"מ, חומרים אלה נבחנו בדוחות קודמים וישנה דרישה חד משמעית לשינוי בפריסתם ובהיקף הימצאותם במפרץ חיפה. בנוסף להם יש במפרץ חיפה חומרים מסוכנים נוספים בינהם אתילן, מימן, נפט ומוצריו ועוד שלא נכנסו לדוח זה.
שיטת העבודה היתה בחירה של מספר מקרי חקר של אירועי דילפות מזהמים שאירעו והערכת הנזק הכלכלי שלהם. לאחר מכן נבנו מספר תרחישים של אירועים היפותטיים לאזור חיפה וסביבתה וגם לגביהם הוערך הנזק הכלכלי – מנזקי הבריאות המשוערים.
הדוח אינו מתיימר לחשב את ההסתברות לנזק אלא מתמקד בתשובה לשאלה: מהי העלות הכלכלית של ארוע מסויים? מן הסתם העלות האמיתית כרוכה בתוחלת הנזק 1 שאותה צריך להעריך בצורה מושכלת בעתיד.
עיקר הממצאים שפורטו בדוח:
בתקציר מוצגת החלופה שהציגה את הערך הנמוך ביותר מבין מקרי החקר (חלופה ראשונה) והערך הגבוה ביותר בהתאמה. אין פרוש הדבר כי זהו תרחיש של המקרה הגרוע ביותר האפשרי (Worse case analysis) אלא רק טווחי הדוגמאות שנבחנו.
העלות הכלכלית של נזקי בריאות כתוצאה מארועים נבחרים של חומרים מסוכנים (מליוני $ – 2010)
| מזהם | חלופה ראשונה | חלופה שניה | ממוצע * |
| כלור | 876.7 | 1,753.3 | 1,315.0 |
| אמוניה | 607.6 | 7,384.2 | 3,067.0 |
| ברום | 5,649.4 | 14,181.3 | 9,915.4 |
| גפ"מ | 122.4 | 936.1 | 445.5 |
* זהו ממוצע של מספר תרחישים שמתוארים בגוף הדוח ולא של הערכים בלוח זה.
תוחלת הנזק במידה של אירוע מבין ארבעת החומרים המסוכנים פעם ב – 50 ו-80 שנים עומד על כ-250 ו-156 מיליוני שקלים בהתאמה.
אירועים אלו נבחנו רק על הערכות נזקי גוף ונפש מאחר ומדובר בארועים רחבי היקף יש להוסיף את עלויות נזקי הרכוש, צוותי הצלה וחרום, פינוי התושבים (ואובדן הרווחה הצפויה מכך) פגיעה ושיתוק הפעילות כלכלית ועוד.
כאשר מדברים על עלויות רכוש קיים הבדל משמעותי בין נזק למפעל תעשיה (שיכול לדוגמא, לעמוד על מאות מליוני $ למפעל) או בנין שנועד למסחר אשר כולל ציוד בשווי משתנה, או בנין למגורים בו יש עלויות בניה מחודשת. הם יכולים להעלות את סך הנזק בעשרות אחוזים ועדיין יהיו מוטים כלפי מטה מאחר ואינם מבטאים את אובדן הרווחה (נכונות לשלם עבור מניעת נזקים אלו) במיוחד כשמדובר במפעלים בעלי חיוניות למשק במפרץ חיפה.
אחד הדברים המרכזיים בסיכון לבטיחות ולבריאות הוא נושא הובלת חומרים מסוכנים. במקביל לדיון על מרחק מינימלי נדרש של המפעלים ומתקני האחסון, יש לקחת בחשבון כי שינוע הן במשאיות והן ברכבת מעלה סיכון. החומרים שנסקרו כאן ונוספים מובלים סמוך לאזורי אוכלוסיה, תעשיה ובילוי הפעילים גם בשעות הלילה, בדרכים בהן עוברים כלי רכב לאורך כל שעות היממה.
בנוסף קיימת תנועה בסמוך למאגרים של חומרים נוספים – דבר המעלה את הסיכון. כפי שנראה במקרים רבים – תאונת משאית עם חומר מסוכן עשויה לעיתים להיות קטלנית מתאונה עם מאגר גדול יותר. עלות הנזק האפשרי במידה של תאונה משינוע לא נלקחה בחשבון בדוח זה ויש מקום לבצע מחקר עוקב אשר ייקח בחשבון עלות זאת. הדבר חשוב הן לאומדן נבון יותר של תוחלת הנזק והן לבסס את הדרישה לפזר את החומרים במספר ריכוזים ולאו דווקא במפרץ חיפה.
יש להדגיש כי נתונים אלו אינם מייצגים בהכרח סדר גודל להערכות נוספות. כמו כן נציין כי קיים טווח גדול מאד להיקפי הנזקים והנפגעים וכאמור לא חישבנו את התחזיות של המקרה הגרוע ביותר האפשרי. אולם במידה והקורא ירצה לעשות שימוש במקרי חקר אחרים, הרי שהדוגמאות שהוצגו כאן מהווים כלי מתודולוגי להערכת הנזקים בחלופות אחרות או בתחזיות שונות.
* הדוח נכתב על-ידי ד"ר ורד בן-שלמה ופרופ' ניר בקר, בהזמנת הקואליציה לבריאות הציבור ובתמיכת הקרן לסביבה ירוקה.
לקריאת הדו"ח המלא >>>
